כיצד מטפלים בדחף לסם תוך כדי חינוך לגמילה מסמים ואלכוהול? התשוקה הפיזית לסמים, המושפעת מגורמים סביבתיים – היא אחת מהסיבות הראשונות לכך שאדם שנגמל עלול לחזור ולצרוך סמים.
ברוב המקרים, לאחר מספר ימים או שבועות לא ניתן למצוא עקבות לסמים בשתן או בדם. בכל אופן חלקיקי סמים מצטברים ברקמות השומן בגוף והם עלולים להישאר שם למשך שנים גם לאחר שהאדם נגמל מהם. בסיטואציות מסוימות, חלקיקים אלו עלולים להשתחרר אל זרם הדם ולגרום להופעת סימפטומים פיזיים של תשוקה לסמים.
שיקום אמיתי מהתמכרות, משמעותו שלאדם אין יותר תוית של "מכור" או "אלכוהוליסט". משמעותו היא שאינך סובל יותר מ"מחלת ההתמכרות" ומסוגל ללמוד להתמודד בהצלחה עם בעיות האלכוהול והסמים.
ההתמכרות הזו היא תוצאה של שנים של צריכת יתר של סיסמאות קליטות, פשטניות, מעוררות, הגורמות לצרכן המכור לראות עולם ורוד ללא דילמות, עולם ללא בעיות, דרך קול הבריטון ונאומיו המצוחצחים של נתניהו
ההסבר הזה מתאים כמו חליפה נוצצת לגופו של תהליך הפרידה מנתניהו, כמו שלט זוהר באיילון המתרחק מעיניהם של נהגים, תומכיו, אוהדיו והסוגדים לאישיותו, כמו מכורים הנגמלים מסם קשה ששמו לא הירואין, אלא בנימין.
ההתמכרות הזו היא תוצאה של שנים של צריכת יתר של סיסמאות קליטות, פשטניות, מעוררות, הגורמות לצרכן המכור לראות עולם ורוד ללא דילמות, עולם ללא בעיות, דרך קול הבריטון ונאומיו המצוחצחים של נתניהו.
שנים של שטיפת מוח יומיומית ברשתות החברתיות, בסרטוני רשת וכנסים תעמולתיים, יצרו התמכרות לסם. המכורים מתקשים לעבור יום עבודה בלי משפט מחץ של נתניהו נגד השמאלנים, או הערבים, או המשטרה, או הפרקליטות, או יריב (שמוגדר אויב) פוליטי כלשהו, ולא משנה מה שמו או מראהו.
זה גבאי, או שלי, או פרס, או ברק, או לפיד, או גנץ, או בוגי, או אשכנזי, או איילת, או נפתלי, או איימן עודה, או ליברמן. כולם מפריעים לצריכת הסם. ההתמכרות כה קשה – עד שאיום קל על אספקת הסם הסדירה בדמות חשד לשקר כלשהו, או דוח מבקר מדינה או איום של חקירת משטרה וכתב אישום – מיד גורמים למכורים לתגובות חריפות, הזעה, רעידות, התקפי זעם ומלל אלים.
שנים של שטיפת מוח יומיומית יצרו התמכרות לסם. המכורים מתקשים לעבור יום עבודה בלי משפט מחץ של נתניהו נגד שמאלנים, ערבים, משטרה, פרקליטות, או יריב פוליטי כלשהו
חשש ממשי לפגיעה בספק הסם, בכלל יעורר את השדים האפלים ביותר ויגרום להמצאת חוקי חסינות או חנינה, ויוציא אנשים לרחוב ולרשתות החברתיות להפגנות קשות מול כל מוסדות המדינה.
עכשיו כשתוצאות הבחירות יצרו איום על סם נתניהו ועל הספק הראשי שלו, קשה כבר לדבר ולנשום.
חברים (בפייסבוק) מפעם כותבים לי "לכו תעשו ממשלה עם תומכי טרור", וגם "אין לנו שום דבר משותף איתכם", ומוסיפים "הימין לא פראייר. לא ניתן לכם להוריד את נתניהו".
הכל בלשון רבים. אתם! כלומר כל מי שהצביע נגד ספק הסמים הקשים לדמוקרטיה הישראלית. הכללות נגד כל מי שהתנגד לאיש.
איום קל על אספקת הסם הסדירה בדמות חשד לשקר כלשהו, או דוח מבקר מדינה או איום של חקירת משטרה וכתב אישום – מיד גורמים למכורים לתגובות חריפות, הזעה, רעידות, התקפי זעם ומלל אלים
הגמילה אם כן תהיה קשה. צריך לומר את זה ולהתמודד עם זה. גמילה של בני משפחת נתניהו מהצייתנות והחנפנות שהתרגלו אליה מצד אנשיהם. גמילה של חברי הכנסת מהמפלגות השונות משלטון היחיד התמידי שהאמינו כי הוא אינסופי.
גמילה של אוהבי נתניהו מדמותו הממכרת, חיוכיו השחצניים, זחיחותו הידועה, טיסותיו המפוארות ברחבי העולם, נאומיו באנגלית, תנועות היד המבטלות כל ביקורת או פרסום תמליל.
פשוט תהליך גמילה קשה. פיסית ומנטאלית. הגוף לא רגיל. המוח לא תופש שאפשר לחיות בלי הסם. בלי ההסתה, בלי הדיבורים המופרעים נגד ערביי ישראל באשר הם ערבים, נגד נשיא ארה"ב (אובמה או בקרוב גם נגד טראמפ).
פשוט תהליך גמילה קשה. פיסית ומנטאלית. הגוף לא רגיל. המוח לא תופש שאפשר לחיות בלי הסם. בלי ההסתה, בלי הדיבורים המופרעים נגד ערביי ישראל באשר הם ערבים
אפשר לנהל ויכוח דמוקרטי הוגן ורגוע בלי לקלל בלי לנבל את המקלדת ברמתו של יאיר נתניהו. אפשר לצאת החוצה ולהבין שהמדינה הזו יכולה להתנהל אחרת בלי סם נתניהו. אפשר להבריא גם מסמים קשים.
אפשר וצריך כעת לשכנע, אולי ללמד את המכורים לנקות את עצמם מחיים שלמים מלאים בשימוש בחומרים רעילים, וליצור חיים חדשים עם מטרות, כיוון ושלמות אישית תוך כדי כך שהם חיים ללא סמים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם