בשלב מסוים אפשר לומר: די! קיבלנו מספיק הוכחות לריקבון

שלט "לכו כולכם" בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בת"א, 12 באוגוסט 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
שלט ״לכו כולכם״ בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בת״א, 12 באוגוסט 2023

בחודש שעבר ביטלה שרת הסביבה עידית סילמן דיון מקצועי בהרצליה. זה לא אמור היה להיות דיון סתמי. חודש קודם לכן התפוצץ חומר נפץ בסביבת מפעל תע"ש הנטוש בעיר.

איש לא נפגע. הפעם. אבל המפעל הזה נטוש כבר 30 שנה, וכרגיל בישראל, היה צורך בפיצוץ כדי להזכיר לכולם שאולי יש כאן עדיין בעיה. לכולם מלבד סילמן. היא ביטלה את הפגישה ברגע האחרון, משום שנציגי העירייה סירבו להכניס אליה את פעיל הליכוד חיים קדושים.

קדושים הוא עבריין-לשעבר, אם להאמין לו, שריצה בעבר ארבעה עונשי מאסר על אלימות, חטיפה וסחיטה. אין לו שום קשר מקצועי לתע"ש, למצוק החופי שעומד להתמוטט או לנושאי סביבה. יש לו קשר לליכוד, והקשר הזה חשוב לסילמן הרבה יותר מחיי האדם שעליהם היא מופקדת.

קדושים ריצה בעבר 4 עונשי מאסר על אלימות, חטיפה וסחיטה. אין לו קשר מקצועי לתע"ש, למצוק החופי שעומד להתמוטט או לנושאי סביבה. הקשר שלו לליכוד חשוב לסילמן יותר מחיי האדם שבאחריותה

המדהים בסיפור הקטן הזה הוא שאין בו שום דבר מדהים. סילמן כבר מספיק זמן בפוליטיקה כדי להבין זאת, וכדי להבין שקדושים, שהשתלט על סניף הליכוד בהרצליה, יכול להעניק לה הרבה יותר מכל מחיר ציבורי שייגבה ממנה על הקשר עמו.

היה לה רב, בנושא זה – שר המשפטים יריב לוין. האיש שמוביל שינוי דרמטי בתפקידי שלוש הרשויות בישראל, חגג במסיבת פורים אצל קדושים, יחד עם שר האנרגיה, ישראל כ"ץ.

קדושים, אגב, לפי התחקיר של חיים לוינסון וג'וש בריינר ב"הארץ", פקד כ-700 חברים לסניף הליכוד בהרצליה, ומתכנן להיות סגן ראש עיר ולעסוק בנדל"ן ורישוי עסקים. כן, האיש שסחט בעלי עסקים וחטף אדם שהיה חייב לו כסף, רוצה לקבל לידיו את כל הכוח שיכולה להעניק לו מועצת העיר. בברכת שר המשפטים, שר האנרגיה, שרת הסביבה ומפלגת השלטון.

בכל מדינה אחרת הסיפור הזה היה מכריע בחירות. כאן זו אנקדוטה, אחת מאלף. שטף של סיפורים כאלה מאיים להטביע גם את צרכן החדשות המנוסה ביותר.

האיש שסחט בעלי עסקים וחטף אדם שהיה חייב לו כסף, רוצה לקבל לידיו את כל הכוח שיכולה להעניק לו מועצת העיר. בברכת שר המשפטים, שר האנרגיה, שרת הסביבה ומפלגת השלטון

אם בעבר יכולת להכיר כל ח"כ שענן פלילי תלוי מעליו, והוא היה נתלה מעל מפלגתו כאבן ריחיים, היום צריך לגגל כדי להיזכר רק כמה כתבי אישום תלויים מעל בן-גביר, השר לביטחון פנים שלנו (53, אגב. הוא הורשע בשמונה). אין מדד מובהק יותר לריקבון ממדינה שמסרבת אפילו למצמץ כששרים בכירים מתרפסים בפני משפחת פשע. זה סימן של מדינה אבודה, שאיבדה את היכולת לזעום, שכל הקווים האדומים שלה נתונים למשא ומתן מתמיד, והשחיתות בה היא מובן מאליו, כורח המציאות, הרמת הכתפיים האדישה של "ככה זה".

*  *  *

לפני לא המון שנים בנימין נתניהו ניסה להעיף את משה פייגלין מהליכוד. הוא חשש שתדבק בו תדמית המטורלל. היום הוא כבר לא מנסה להעיף אף אחד. במקום לנפות בפינצטה את הפסיכים, הוא אסף אותם אליו.

השיטה היא התשה באמצעות הרעשה. להטביע אותנו בסיפורים, פיקנטריות, אמירות משוגעות, להפוך לקרקס את אוסף הידיעות שאמור לאפשר לנו לנווט בתוך המערכת המורכבת שהיא החיים הציבוריים בישראל. כי כשאי אפשר למצוא את הידיים והרגליים, הולכים עם הבטן, והבטן מצביעה מה שהצביעה תמיד.

כך הפך הליכוד עיר מקלט לכל נוכל קטן, שגילה לפתע את הביביזם ואת שטר המחילה האוטומטי שבא עמו. מחיים ("אל תקראו לי עבריין מין") רמון ועד אתי ("מה אתם, אלוהי המוסר?") כרייף, שהחליטה בזמנו כי מעורבותה המפוקפקת עם אפי נווה היא דווקא יופי של מקפצה פוליטית. היא העניקה לה, מה שנקרא, נראות.

השיטה היא התשה באמצעות הרעשה. להטביע אותנו בסיפורים, פיקנטריות, אמירות משוגעות, להפוך הכל לקרקס. כי כשאי אפשר למצוא את הידיים והרגליים, הולכים עם הבטן, והבטן מצביעה מה שהצביעה תמיד

אפילו המחאה החשובה נגד ההפיכה, שמעולם לא איבדה את היכולת לזעום ולעולם אי אפשר יהיה להאשים בהרמת כתפיים אדישה נוכח המציאות בישראל, הפכה בידי הממשלה הזאת לעוד כלי במלחמת ההתשה הארוכה שהיא מנהלת נגד הציבור.

המחאה הצליחה משום שנעלה את שיניה בשינוי שיטת המשטר בישראל. הממשלה החליטה לנצל זאת, ועתה היא משתמשת בהפיכה המשטרית עצמה כהסחת דעת מהגניבות הקטנות, מינויי המקורבים, כספים קואליציוניים וכל סוג גזל אחר שניתן להעלות על הדעת.

בכל יום ממטירים עלינו עשרות ידיעות שהיו יכולות להשמיד כל ממשלה אחרת, סומכים על כך שנהיה עסוקים מדי בהגנה על הדמוקרטיה. לכן כאשר המחאה כן עוסקת בנושאים הללו – בכספים הקואליציוניים המופרכים שהלכו לחרדים, למשל – מגיעים נציגי הממשלה לאולפנים ובחיוך מסבירים לנו שהנה, נחשפנו, והסיפור הוא לא הדמוקרטיה. סתם לא אוהבים אותם. לא ברור למה.

וכך, האנשים שבשנה שעברה זעקו נגד החוק הפרסונלי שאוסר על אדם שכתבי אישום תלויים לו על צווארו, מגנים עכשיו על חוק טבריה, שנועד לסדר ג'וב פשוט למקורב, שהרי אין גניבה קטנה מדי ואין שלולית רדודה מדי. הם כל כך נלהבים להגן על החקיקה המטורללת הזו שבערוץ 14 דאגו להוציא אפילו את יגאל עמיר מהבוידעם, לקול מחיאות כפיים.

ממטירים עלינו עשרות ידיעות שהיו משמידות כל ממשלה, בהנחה שנהיה עסוקים בהגנה על הדמוקרטיה. לכן כשהמחאה כן עוסקת בנושאים הללו, מסבירים לנו בחיוך באולפנים שהנה, נחשפנו, זה לא על הדמוקרטיה

וכך, ערוץ 14 קורא להחרים חברות במשק שביטלו את הפרסום אצלו, בניגוד מובהק לחוק, בשתיקתה המתרפסת של הרשות השנייה ובעידוד האהבל שממונה כיום על התקשורת.

וכך, עשרות מיליונים עוברים ל"אתרי מורשת" בגדה ולמוסדות תורניים, אבל אנחנו צריכים לדבר על עילת הסבירות. וכך גם עוזרו של השר לביטחון לאומי, חנמאל דורפמן, יכול להיות חתום על רישום עמותת "שלום אסיריך", שתומכת כלכלית ביגאל עמיר רוצח ראש הממשלה, בעמירם בן אוליאל רוצח משפחת דוואבשה, בישי שליסל רוצח שירה בנקי, ועוד ועוד מליגת הרפש, וכולנו פשוט עוברים הלאה. ככה זה.

יש סוגים שונים של שחיתות. ישראל נגועה בכולם. ישנם החוקים הפרסונליים, שנועדו להסדיר, למשל, תרומות לראש הממשלה הדלפון שלנו. ישנן משפחות הפשע, שהבינו איזה סידור נמצא להן כאן, ואין סיבה להאמין שנציגיהם לא יושבים עתה בכנסת. ישנה השחיתות האישית, הגרוטסקית, של שר לביטחון פנים שמנסה להעביר חוק שמונע פנסיה מעובדים זרים כשהוא נתבע על ידי עובד זר על אותה פנסיה בדיוק. ישנו הסירוב העיקש של יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בידיעה מלאה שהציבור ישלם על משחקי הכוח האלה. וישנם גם עשרות המיליונים שעוברים ככספים קואליציוניים, מהר לפני שישימו לב, לפני שכל העסק יתפרק.

יש סוגים שחיתות שונים וישראל נגועה בכולם. החוקים הפרסונליים שיסדירו, למשל, תרומות לרה"מ הדלפון שלנו. משפחות הפשע שהבינו איזה סידור נמצא להן כאן. השחיתות האישית, הגרוטסקית של השר לביטחון פנים, ועוד

הכספים האלה אינם שחיתות במובנה הצר של המילה והם, כמובן, תמיד היו איתנו. אלא שהשיעור והמידה שלהם בממשלה הנוכחית הוא חלק מאותה תפיסה שמאפשרת לסילמן, למשל, להחניף בפומבי לרפי קדושים, ולפיה הציבור כולו הוא הקופה הקטנה של הממשלה. כדי שסילמן תתקדם בליכוד, מותר לסכן את חייהם של תושבי הרצליה. כדי שאיתמר בן-גביר יוכל להראות איזשהו הישג למצביעיו המתמעטים, מותר לקושש עשרות מיליונים ל"אתרי מורשת" עלומים, כי השטחים הרי אינם חור תקציבי שחור כבר עכשיו.

הממשלה הזו מבקשת לרסק את האיזון בין שלוש הרשויות ולמנוע מגבלות ובקרה על הפעילות שלהן. במצב כזה של כוח בלתי מוגבל, הדרך לקופה הציבורית קצרה.

סקר של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם שנעשה בשיתוף המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מעלה, שרוב גורף בציבור סבור, ששחיתות שלטונית פוגעת בדמוקרטיה ובשוויון.

ולכן, יש רק דרך אחת להתמודד עם השיטפון הזה – לסרב לכולו. לא, הממשלה הזו אינה לגיטימית, גם אם תסיר את טלפיה מעל מערכת המשפט מעתה ועד הנצח.

לא, אין סיבה לריב על כל סעיף תקציבי ועל כל מקורב מושחת שמצא את דרכו למסדרונות הכוח. בשלב מסוים אפשר לומר די, קיבלנו מספיק הוכחות שהממשלה הזו רקובה מכדי לשלוט, שחבריה מתעניינים רק בטובתם הם, שהחלקים המעטים בה שאינם נגועים בגזענות מטורללת נגועים בשחיתות עמוקה, חסרת תקדים.

כן, אנחנו נגד הממשלה, וכן, היא נתנה לנו את כל הסיבות בעולם להיות נגדה. אין על מה להתנצל. הם אלו שצריכים להתבייש, אם המבנה הנפשי שלהם היה בכלל מאפשר זאת.

בשלב מסוים אפשר לומר די, קיבלנו מספיק הוכחות שהממשלה רקובה מכדי לשלוט, שחבריה מתעניינים רק בטובתם. כן, אנחנו נגד הממשלה, וכן, היא נתנה לנו את כל הסיבות בעולם להיות נגדה

הממשלה הזו צריכה ליפול, וכן, זו סיבה טובה מספיק להיות ברחוב, גם בלי עילת הסבירות.

זהבה גלאון היא יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,237 מילים
סגירה