השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במצעד הדגלים במזרח ירושלים, 18 במאי 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
AHMAD GHARABLI / AFP

מופע הגזענות של בן גביר הוכיח: הוא לא האיש לטפל באלימות בחברה הערבית

השר לביטחון לאומי הגיע אתמול לערוץ 12 כשהוא מרוט נוצות ומשוח בזפת ● בריאיון עתיר אמירות גזעניות, בן גביר ניכס לעצמו הישגים לא לו, גלגל אחריות על מחדלים בתקופתו והוכיח שוב כי אינו מבין כיצד פועלות מערכות הביטחון ● בהתאם, נתניהו החל לנהל את המערכה גם מול הפשיעה בחברה הערבית בלי השר שהוא עצמו מינה ● פרשנות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צודק: הוא לא אשם, תנו לו למלא את שורות המשטרה מחדש, להקים משמר לאומי ולהכניס מייד את שב"כ לתמונה. הוא צריך זמן, זה הכול, תסמכו עליו שהכול ייפתר.

את הזמן הזה הוא עצמו לא נתן, כמובן, לשר הקודם עמר בר-לב ולסגנו יואב סגלוביץ', שלדעת רבים בחברה הערבית היו הראשונים שהצליחו ליצור מומנטום של שיתוף פעולה והבנה של שותפות אינטרס.

בריאיון לגלי צה"ל אתמול, אמר עוזרו של השייח' מוואפק טריף כי החברה הערבית – ובכלל זה הדרוזים – איבדה אמון במערכת, וזו כנראה שורש הבעיה. החברה הערבית מרגישה שאין לה כתובת, בטח שלא אצל בן גביר. פאודה גרסת המציאות.

החברה הערבית – ובכלל זה הדרוזים – איבדה אמון במערכת, וזו כנראה שורש הבעיה. החברה הערבית מרגישה שאין לה כתובת, בטח שלא אצל בן גביר. פאודה גרסת המציאות

בראיון אתמול בחדשות 12, השר לביטחון לאומי הגיע מרוט נוצות ומשוח בזפת. בן גביר הבין שאם ימשיך לשתוק, כדור השלג שנע מולו במורד יתעצם, ולכן החליט להגיע, ולהתעמת. מי שפקד לא מעט זירות אירוע פליליות ובמיוחד לאומניות כשהיה רק באופוזיציה – תוך הפגנת ביטחון ובוטות מול המצלמות – הגיע לאולפן בנוה אילן בעמדת מגננה. לפוזיציה הזו בן גביר לא רגיל, וזה ניכר.

ישיבת החירום המיוחדת שכינס ראש הממשלה בנימין נתניהו מוקדם יותר בעניין הפשיעה בחברה הערבית, הייתה פחות יותר תמונת מראה לישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני יום קודם: לפרוטוקול בלבד. ובדיוק כמו בישיבת הקבינט, שבה נתנו לשרי הימין בצלאל סמוטריץ' ובן גביר לשחרר קיטור, כך גם בישיבה על הפשיעה בחברה הערבית.

ישיבת החירום המיוחדת שכינס ראש הממשלה בנימין נתניהו מוקדם יותר בעניין הפשיעה בחברה הערבית, הייתה פחות יותר תמונת מראה לישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני יום קודם: לפרוטוקול בלבד

בשורה התחתונה, ההכרזה כי שב"כ יחל לפעול בסיכול וחקירת פשיעה בחברה הערבית איננה חדשה. היא לא חורגת בדבר ממה שהוחלט קודם. שב"כ ייכנס לתמונה רק כאשר יש חשד לממשק בין פלילי ללאומני או לחלופין כאשר האירוע מוגדר כפגיעה בסמל שלטון. כך ברצח מנכ"ל מועצת טירה בתחילת השבוע, וכך גם ברצח המרובע באבו סנאן שלשום (שלישי).

אך ברגע שיתבהר כי מדובר באירוע פלילי גרידא, המעורבות של שב"כ תופסק מייד. בזאת ממשיך ראש שב"כ רונן בר את המדיניות המאוד ברורה ונחרצת שהניח קודמו נדב ארגמן: רק על פי חוק, עם פיקוח הדוק, ולזמן הקצר ביותר. העקרונות הללו היו נכונים להפעלת שב"כ בעת הקורונה למעקב אחר אזרחים חולים, וזה נכון למעקב אחרי פושעים בחברה הערבית.

נתניהו המשיך אתמול להתעלם מהטענות של בן גביר כאילו ניתן להכניס את שב"כ לתמונה, מייד ולכל רוחב החברה הערבית. בן גביר מכוון לשורה בסעיף 7א בחוק שב"כ, שפרשנות מרחיבה שלו יכולה להפעיל את הארגון במאבק בפשיעה: "וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין".

ראש שב"כ רונן בר (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
ראש שב"כ רונן בר (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

משפטית, לבן גביר יש טיעון לא רע, בעצם ההגדרה שלו את הפשיעה בחברה הערבית כסכנה לביטחון הלאומי. מוסרית וערכית ספק אם מישהו – כולל שרים אחרים בממשלה – יסכים ליישר קו עם שר שמצהיר באותה נשימה כי הוא דוגל בהפרדה לאומנית בכבישים, משום שחייו שווים יותר.

בישיבת הקבינט העלה בן גביר את הדרישה לחזור לסיכולים ממוקדים. נזכיר רק שאת הפעולה הזו אישר לראשונה ובהחלטה פורצת דרך שופט אחד, פקיד, בשם אהרן ברק. במילים פשוטות, ברק אישר למדינה להוציא להורג ללא משפט. עד כדי כך הוא הלך רחוק עם המונח ביטחון לאומי. זו הייתה פרשנות מרחיבה שפתחה בפני ישראל קשת שלמה של אפשרויות מבצעיות להתמודדות עם פעולות טרור.

אהרן ברק אישר למדינה להוציא להורג ללא משפט. עד כדי כך הוא הלך רחוק עם המונח ביטחון לאומי. זו הייתה פרשנות מרחיבה שפתחה בפני ישראל קשת שלמה של אפשרויות מבצעיות להתמודדות עם טרור

כל העולם אימץ את הפסיקה של ברק כחלק לגיטימי בפרקטיקה המשפטית הבינלאומית. על סמך זה ארצות הברית מחסלת טרוריסטים בסוריה ובעיראק, וצרפת פעילי דאע"ש ואל קאעדה באפריקה מבלי שאף אחד נגרר לבית הדין בהאג. הכול הודות ליוקרה המקצועית שמייחסים בעולם לבית המשפט העליון בישראל.

בימים האחרונים מרבים שרי הימין לדבר על מספר המחבלים ההרוגים. "160 מחבלים הממשלה הזו הרגה לעומת מול 140 בפעם שעברה", הטיח אתמול בן גביר ביונית לוי, כאילו הפך מספר המחוסלים למטרה מבצעית בפני עצמה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המפכ"ל יעקב שבתאי ומפקד משמר הגבול בריק יצחק בבסיס מג"ב במכמש, 1 באוגוסט 2023 (צילום: דוברות משמר הגבול)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המפכ"ל יעקב שבתאי ומפקד משמר הגבול בריק יצחק בבסיס מג"ב במכמש, 1 באוגוסט 2023 (צילום: דוברות משמר הגבול)

לא ברור בכמה קבוצות תכנון ואישורי תוכניות מבצעיות השתתף בן גביר – אבל אולי כדאי שידע כי צה"ל מעולם לא הגדיר גביית מחיר בחיי אדם כמטרה מבצעית, למעט במבצע שמטרתו סיכול ממוקד. ועל ההגיון שמאחורי פעולה כזו עמדנו בפסקאות הקודמות.

נכון לאתמול נראה שבן גביר בודד במערכה. את הממשלה הוא איבד מזמן, וכל שנותר לו הוא לסחוט אותה כדי להגיע להישגים או למה שהוא מנכס כהישג שלו. אתמול הצהיר כי בזכותו ישראל יצאה לשני מבצעים – חיסול הנהגת הג'יהאד האסלאמי בעזה, והפשיטה על מחנה הפליטים בג'נין.

נכון לאתמול נראה שבן גביר בודד במערכה. את הממשלה הוא איבד מזמן, וכל שנותר לו הוא לסחוט אותה כדי להגיע להישגים או למה שהוא מנכס כהישג שלו

על פי ההיגיון הזה, אולי כדאי להרחיב את סמכויות המשרד לביטחון לאומי ולכלול בו את הטיפול באוהל חזבאללה בהר דב, המלחמה ביוקר המחיה, שביתת המורים הצפויה וחשוב לא פחות – המלחמה בטרור היהודי.

שהרי אם כבר הפעלנו שב"כ בסיכול פשיעה, כדאי ללכת על הנוסח המרחיב של המונח "ביטחון לאומי" ולא להפעיל אותו רק נגד ערבים.

עוד 803 מילים
סגירה