הדרוזים בסוריה מתקוממים נגד אסד
דווקא כשהנשיא הסורי בשאר אל־אסד – ששפך בנדיבות את דם עמו – שיפר את מעמדו באזור, התקבל שוב לליגה הערבית וקיים כמה ביקורים בבירות ערביות, מתברר שלא כל הסורים מוכנים לשתוק ולהשלים עם שלטונו האכזר.
בימים אלה, מחוז א־סווידא שבדרום סוריה רוחש וגועש – התושבים הדרוזיים חוסמים כבישים, פורצים למשרדי מפלגת הבעת' וזורקים משם את הפקידים והפעילים וצועקים – כמו בימיה הראשונים של מהפכת האביב הערבי בסוריה – "מוות לאסד, תחי סוריה", וגם: "רוסיה – לכי מכאן".
המחאות בא־סווידא נמשכות לסירוגין כבר חודשים רבים, אפילו שנים. התושבים – שדווקא לא השתתפו במרד נגד אסד בימי האביב הערבי – סובלים מהזנחה קשה, מעליות חדות במחירי הדלק והמזון ומניסיונות של הצבא הסורי לגייס את הצעירים המקומיים.
לאחרונה הצטרפו למחאה גם כוהני הדת, שבעבר תמכו באסד והפעם נתנו את ברכתם לצעירים שמובילים את ההפגנות. גם במחוז דרעה הסמוך, ערש האביב הערבי, המונים הצטרפו למחאות. בתגובה להפגנות ולחסימות הכבישים, השלטונות ניתקו את זרם החשמל בכמה כפרים ועיירות במחוז א־סווידא ובדרעא.
Now in #Sweida city
The people shout loudly: 'Free, free Syria! Russia get out of my land!'#FREESYRIA #great_syrian_revolution pic.twitter.com/4zveGLLEYf
— Nedal Al-Amari (@nedalalamari) August 23, 2023
בתגובה להפגנות ולחסימות הכבישים, השלטונות ניתקו את זרם החשמל בכמה כפרים ועיירות במחוז א־סווידא ובדרעא. בן דודו של אסד קרא לכוחות הביטחון "לטפל במפגינים ביד ברזל"
בן דודו של אסד, המיליארדר המושחת ריאד שליש, קרא לכוחות הביטחון "לטפל במפגינים ביד ברזל". הזיכרון של הפצצת חלב וחומס עדיין טרי – וכולם מבינים למה חותר קרוב המשפחה של אסד. אולם, האם הנשיא הסורי, שזה עתה התקבל כאורח רצוי בארצות המפרץ, יעז להפעיל את חיל האוויר נגד הדרוזים או ייעזר לשם כך ברוסיה?
בא־סווידא, בינתיים, דוחים את המחשבות הללו וממשיכים במחאה מתוך ייאוש, יותר מאשר מתוך תקווה.
תוניסיה: עם אחד, אפס בגטים
מי שחיפש בשבועות האחרונים בגטים טריים בבירת תוניסיה, נתקל במחסור חמור: המאפיות "המודרניות" לא קיבלו את הקמח במחיר המסובסד – וחלקן נאלצו לסגור את הדלתות בפני הלקוחות המאוכזבים. המשבר הכלכלי הקשה בתוניסיה ומשבר התבואה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה גרמו למחסור בקמח במדינה הצפון אפריקאית, שסובלת מאינפלציה וממחסור במטבע זר.
נשיא המדינה קייס סעיד הכריז לאחרונה ש"לעם אחד יהיה רק לחם אחד" – וביטל את אספקת הקמח למאפיות, שם אופים את הבגטים היקרים וסוגים אחרים של לחמים מקומיים. מחיר הבגט בתוניסיה נותר ללא שינוי מאז 1983, אז פרצו במדינה "מהומות הלחם" בעקבות החלטה פזיזה של הנשיא דאז חביב בורגיבה להעלאת מחירי הבגט.
בסופו של דבר בורגיבה נסוג, אך ב"מהומות הלחם" נהרגו עשרות בני אדם. בתחילת השבוע גם הנשיא סעיד נאלץ להתגמש ואספקת הקמח והסולת למאפיות "המודרניות" חודשה
בסופו של דבר בורגיבה נסוג, אך ב"מהומות הלחם" נהרגו עשרות בני אדם. בתחילת השבוע גם הנשיא סעיד נאלץ להתגמש ואספקת הקמח והסולת למאפיות "המודרניות" חודשה בעקבות הודעה רשמית של משרד המסחר התוניסאי.
בימי האביב הערבי התוניסאים התאהבו בדמות מצוירת בשם "חמוש בבגט". הדמות הזאת הייתה לבושה כמו סופרמן ולקחה איתה לכל מקום בגט – זיכרון רחוק מהשלטון הצרפתי במדינה – וסמל לחוסר הפחד והנכונות להילחם גם בידיים חשופות.
אז, לפני 12 שנים, אף אחד לא דמיין שיבוא יום ותוניסיה תסבול ממחסור בבגטים ובלחם בכלל. המדינה היחידה שנחלה הצלחה מסוימת במאבק נגד הדיקטטורה ובעד הדמוקרטיה עשתה סיבוב פרסה ושוב חזרה לשלטון אוטוריטרי. הפעם – בלי הבגט.
האגם הנעלם גרם לאזרים להתקומם נגד המשטר האיראני
פעם, ימת אורמיה – "ים המלח" של איראן – היה אתר תיירותי אהוב. בגלל הניהול הכושל של משאבי הטבע והזלזול במשבר האקלים – האגם התייבש בכ־90%. הפאונה העשירה של סביבת האגם נעלמה – ויחד איתה התנדפה גם התיירות.
במהלך אירועי המחאה בחודש אוגוסט נעצרו כמה נשים שנטלו חלק בהפגנות – ואחרים הוכו נמרצות על־ידי אנשי כוחות הביטחון. המאבק על ימת אורמיה ככל הנראה אבוד
במהלך הימים האחרונים, התקיימו באזור כמה פעולות מחאה נגד המשטר. למרות הסכנה הגדולה העורבת לכל מפגין – ובמיוחד לכל מפגינה ברפובליקה האסלאמית – נשים וגברים יצאו להפגין בעיר תבריז, ליד משרד המים ומשאבי הטבע – וקראו ליושביו להציל את האגם הצמא ואת האזור כולו.
האופוזיציה האיראנית והתקשורת הזרה שמו לב כי במחאות הללו השתתפו על פי רוב נשים, והנשים האלה משתייכות לקהילה האזרית באיראן. הנתונים הדמוגרפיים ברפובליקה האסלאמית הם בבחינת סוד צבאי והמידע המדויק לגבי מספר האזרים באיראן אינו נגיש.
לפי הערכות שונות מדובר בקבוצה גדולה הכוללת 13–23 מילוון בני אדם. האוכלוסייה האיראנית כיום עומדת על כ־88 מיליון בני אדם. בעבר האזרים כבר יצאו למחאות כאשר עיתון איראני שמרני פרסם קריקטורה שהשוותה אותם לג'וקים.
גם בשנה שעברה, אחרי שמשטרת הצניעות רצחה את הצעירה הכורדית מהסה אמיני, האזרים הצטרפו למחאות. המחאה הנוכחית יוצאת הפעם מתוך לב לבו של האזור המאוכלס על־ידי האזרים ונראה שסבלנותם שוב פקעה.
גם בשנה שעברה, אחרי שמשטרת הצניעות רצחה את הצעירה הכורדית מהסה אמיני, האזרים הצטרפו למחאות. המחאה הנוכחית יוצאת הפעם מתוך לב לבו של האזור המאוכלס על־ידי האזרים
במהלך אירועי המחאה בחודש אוגוסט נעצרו כמה נשים שנטלו חלק בהפגנות – ואחרים הוכו נמרצות על־ידי אנשי כוחות הביטחון. המאבק על ימת אורמיה ככל הנראה אבוד, אך המאבק על חייהם ועל עתידם של מיליוני אזרחי איראן, שרובם, ככל הנראה, אינם פרסים – עדיין נמצא בעיצומו.
הסעודים ידברו סינית (בקרוב)
השפה הסינית תהפוך למקצוע חובה בתיכונים בערב הסעודית – ובסיום הלימודים התיכוניסטים יצטרכו להגיש פרויקט גמר בשפה הסינית, כך בישרו השבוע כלי התקשורת במדינה.
ההחלטה הזאת התקבלה על רקע הרומן הסוער המתפתח בין ריאד ובייג'ינג, הכולל ביקורים הדדיים, מחמאות מתוקות מדבש, גישור שהביא לסולחה בין הסעודים לאיראן – והרבה מאוד השקעות ופרויקטים גאו־פוליטיים משותפים.
לאחרונה התקיימה בערב הסעודית פסגת ג'דה, שעסקה בפתרונות אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. שלום לא יצא משם, אך נרשמה השתתפות של משלחת סינית, אף שרוסיה כלל לא הוזמנה. גם טכנולוגיות סיניות מתקדמות נכנסו לסעודיה, ולמדינות מפרציות אחרות – למורת רוחה של ארה"ב.
שמה של סין לכאורה לא עולה, אך לכולם ברור שבמידה שריאד לא תקבל את תוכנית הגרעין שלה מוושינגטון, היא תפנה – באופן ישיר או עקיף – לבייג'ינג
בימים אלה, כשממשל ג'ו ביידן מנסה לקדם עסקה רחבה עם ערב הסעודית הכוללת גם הסכם נורמליזציה עם ישראל, אחת הדרישות הסעודיות היא תוכנית גרעין לצרכי שלום. שמה של סין לכאורה לא עולה, אך לכולם ברור שבמידה שריאד לא תקבל את מבוקשה מוושינגטון, היא תפנה – באופן ישיר או עקיף – לבייג'ינג.
הידיעות על כך מתגלגלות כבר מ־2020, ובינתיים כלל לא ברור אם התסריט הזה הוא ממשי – קודם כל בעיני הסעודים, שמסתכנים בפגיעה ביחסים האסטרטגיים עם ארה"ב. כך או כך, בשנים הקרובות רבבות של תלמידים ותלמידות בערב הסעודית יצטרכו להזיע עוד יותר כאשר מולם ספרי לימוד בשפה הסינית.
היום הזה בתולדות מזה"ת: הפיגוע במאעדי
ב־20 באוגוסט 1985, אלברט אטרקצ'י – ששימש כנספח צבאי בשגרירות ישראל בקהיר – נסע ברכבו בשכונת מעאדי היוקרתית בבירה המצרית יחד עם אשתו אילנה. אש נפתחה לעבר הרכב – אלברט נפצע אנושות ומת מפצעיו. הוא היה בן 30 במותו.
אילנה אטרקצ'י, שעבדה בשגרירות בתור מזכירה וטלפנית, ומזל מנשה – אשתו של דיפלומט ישראלי אחר – נפצעו קשה. ארגון לא מוכר בשם "מהפכה מצרית" נטל אחריות על הפיגוע. במכתב שהוחלק למשרדי סוכנות הידיעות רויטרס בקהיר נכתב שהארגון מתכוון להמשיך בפעולותיו "עד שהקולוניאליסטים הישראלים יעזבו את קהיר".
זאת הייתה המתקפה הרביעית על דיפלומטים ישראלים במצרים מאז 1979, אך בפעם הראשונה דיפלומט נהרג במהלך פיגוע. משרד החוץ המצרי גינה את הרצח
זאת הייתה המתקפה הרביעית על דיפלומטים ישראלים במצרים מאז 1979, אך בפעם הראשונה דיפלומט נהרג במהלך פיגוע. משרד החוץ המצרי גינה את הרצח של אטרקצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם