בהרכב של שלושה שופטים פסק אתמול בית המשפט העליון כי לא ניתן לכרוך יותר תביעה למזונות ילדים עם תביעת גירושים, וכי יש לתת לבית המשפט לענייני משפחה לדון בנושא המזונות גם אם הליך הגירושים מתקיים בבית הדין הרבני.

בכך אמור לבוא לסיומו מאבק עיקש בין שתי ערכאות השיפוט האמונות על הכרעות בתחום דיני משפחה – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה – על הסמכות לדון במזונות קטינים. לשתי ערכאות אלא יש סמכות מקבילה בתחום, והן דנות ופוסקות באופן שונה בסוגיות של משמורת, הסדרי שהייה, מזונות אישה וחלוקת רכוש.

ההחלטה היכן יתנהל הדיון המשפטי בתחום דיני המשפחה התקבלה עד כה מתוקף מה שמכונה "מרוץ הסמכויות", שלפיו בן הזוג שמגיש ראשון את התביעה לערכאה שבחר, הוא גם זה שמכריע היכן יתנהל ההליך כולו.

הפסיקה התקבלה בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ידי בעל ואב לשניים, שרצה לנהל את תביעת הגירושין שלו בבית הדין הרבני בשלושה תחומים: מזונות הילדים, משמורת, וחלוקת רכוש. האב היה הראשון שהגיש את התביעה, ופנה בעניין לבית הדין הרבני.

ואולם האישה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה בטענה כי בית הדין הרבני אינו אמור לדון בסוגיות האמורות. בית המשפט לענייני משפחה קבע מצדו, כי בית הדין מוסמך לדון בסוגיית המשמורת ובסוגיית חלוקת הרכוש, אך לא בעניין המזונות. בני הזוג ערערו על ההחלטה הזו לבית המשפט המחוזי, ומשם הגיע הדיון לבית המשפט העליון.

בהתייחס לשאלה מדוע צריך להשאיר את הסמכות לעניין קביעת המזונות לבית המשפט לענייני משפחה, כתבו השופטים:

"יש לתת מעמד בכורה לשיקול של טובת הקטין במסגרת סכסוך גירושין. זאת על ידי קביעת כללים דיוניים ומהותיים שנועדו להבטיח כי בלהט ההתכתשות בין ההורים אגב גירושין, לא ייזנחו עניינו של הקטין וטובתו. כפי שהעיר בית משפט זה פעמים אין-ספור, הורים המצויים בהליכי גירושין והנאבקים בשאלות של קבלת גט וחלוקת רכוש משותף, עלולים לקפח, במכוון או מבלי משים, את טובתו של הקטין".

כמו כן קבעו השופטים כי המהלך הזה ימנע "שימוש במזונות הילדים כמנוף לחץ לפגיעה בזכויות בן הזוג (לרוב, בת הזוג) אגב הגירושין, ומניעת 'מירוץ סמכויות' בין ההורים לעניין זה".

אורית דרור הראל (צילום: רונן מחלב)

לדברי עו"ד אורית דרור הראל, המתמחה בדיני משפחה ומייצגת בני זוג בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, מדובר בבשורה טובה, על רקע השוני בפסיקת המזונות בין שתי ערכאות השיפוט, שהתרחב לאחרונה. "הפסיקה מצמצמת את תחום המריבות בין שתי ערכאות השיפוט, ומכניסה ודאות לבני הזוג", אמרה.

בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון בפסיקה תקדימית את עיקרון השוויון בחלוקת נטל המזונות בין גבר לאישה. במסגרת זו נקבע כי מזונות ילדים מעל גיל 6, יתחלקו בין שני ההורים באופן יחסי להכנסות ולזמני השהות עם הילדים. ואולם בתי הדין הרבניים קבעו כי הם אינם רואים עצמם כפופים לפסיקה זו ולעקרונות השוויון הגלומים בו, מאחר שעל פי דין תורה הם רואים באב כאחראי העיקרי לנשיאה במזונות הילדים.

"מניסיוני, בגלל התנערות מעיקרון השוויון, פסקו לעתים בתי הדין הרבניים מזונות ילדים גבוהים יותר מאשר בתי המשפט לענייני משפחה. ואולם לבהירות, לוודאות ולהפסקת המאבק בין ערכאות השיפוט לפחות בתחום המזונות, יש חשיבות עליונה", מסכמת דרור הראל.