חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953 קובע תחת הכותרת "פירושים", כי "חינוך ממלכתי" פירושו חינוך הניתן מאת המדינה על פי תכנית הלימודים, ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה, ובפיקוחו של השר או של מי שהוסמך לכך על ידיו.

"חינוך ממלכתי דתי" – פירושו חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם.

"תכנית הלימודים" – פירושה תכנית לימודים שנקבעה על ידי השר למוסדות החינוך הרשמיים להשגת המטרה, וכוללת את "תכנית היסוד שהשר יקבע כתכנית חובה על כל מוסד כזה".

במילים אחרות, חינוך ממלכתי זה חינוך שאמור לשרת את הייעוד המשותף של אזרחי המדינה, של הישראלים כולם, כמנוסח במגילת העצמאות ובחוק החינוך.

חינוך ממלכתי זה חינוך שאמור לשרת את הייעוד המשותף של אזרחי המדינה, של הישראלים כולם, כמנוסח במגילת העצמאות ובחוק החינוך

החינוך הממלכתי צריך לקדם, לשכלל ולהטמיע במודע ובמתכוון את החוזה הישראלי של הנוטלים חלק בנטל הכלכלי והביטחוני והם חלק מבניין הארץ והתפתחותה כמדינה רב תרבותית. הילדים של כולנו צריכים לינוק ערכים דמוקרטים ותפיסה של שוויון זכויות, שוויון בנטל וקבלת השונה יחד עם האותיות הראשונות בא"ב.

כך הדברים נראו בחזונם של המייסדים ובאו לביטוי בחוק החינוך הממלכתי. עם השנים עבר החוק תיקונים וחוקקו חוקים שמאפשרים פריחת זרמים שונים.

אירוני הדבר שחוק החינוך הממלכתי נחקק בשנת 1953 לאחר משבר פוליטי, שכן הוא נועד לבטל את זרמי החינוך המפלגתיים ששררו עד אז ולהחליפם בחינוך ממלכתי. כיום אין ויכוח על העובדה שהחינוך הממלכתי הוא המוזנח והעני מבין הזרמים החינוכיים בישראל. העיתונות מלאה בנתונים, בניתוח העובדות, המגמות ומשמעותן ההרסנית לחוסנה של החברה ובוודאי לערכים הדמוקרטיים.

וכיצד נראה בפועל החינוך הממלכתי בישראל? מזה שנים רבות זו מערכת החינוך של הציבור שאינו מחזיק, לכאורה, באידיאולוגיה, שאינו מחזיק לכאורה, בתפיסת עולם, שאינו מדגיש, לכאורה, שום ערכים מובחנים.

והציבור אותו החינוך הממלכתי משרת לא משתמש בכוח פוליטי לקידום האינטרסים שלו ולא דואג להגדלת התקציבים העומדים לרשותו. מערכת חסרת חזון חברתי ובהכרח חסרת כיוון ודרך.

אין ויכוח שהחינוך הממלכתי הוא המוזנח והעני מבין הזרמים החינוכיים בישראל. העיתונות מלאה בנתונים, בניתוח העובדות, המגמות, ומשמעותן ההרסנית לחוסנה של החברה ובוודאי לערכים הדמוקרטיים

התוצאה היא שאם אינכם דתיים או חרדים ולא חשוב אם אתם גרים, בקרית שמונה, הרצליה או אשקלון אזי אתם, כלומר ילדיכם וילדיהם, זוכים בחינוך מוחלש שמנהלת אותו מערכת אשר כל שר חינוך מנסה עליה שיטות כאלה ואחרות והיא נעה כמטוטלת חסרת כיוון.

משנה לשנה המשאבים הולכים ומדלדלים. המורים זוכים ליחס משפיל – הן ברמת השכר והן ביחס מהחברה בה הם פועלים – ונוטשים את המקצוע שאין חשוב ממנו לעתידנו.

וחינוך אינו רק מתמטיקה ואנגלית, אלא קודם כל ובראש ובראשונה עיסוק בשאלת האדם, הערכים לאורם הוא חי ובהם הוא מחזיק והקהילה והחברה בה הוא רוצה לחיות. הקניית ידע חשובה כמובן, אבל ערכים וכישורי חיים להתפתחות והצלחה בסביבה משתנה ומבלבלת חשובים בהרבה.

כאשר זו הגישה, המצב לא ישתנה גם כשהממשלה הנוכחית תתחלף. השינוי יבוא רק כתוצאה מלחץ אזרחי עקבי ונחוש ומגובה בתוכניות. זה יקרה רק אם נעסוק בזה, נבין את החיוניות של הנושא לעתידנו – והוכחנו בחודשים האחרונים שאנחנו יודעים לעמוד על הערכים שלנו ולהצליח.

אם אינכם דתיים או חרדים, ולא חשוב אם אתם גרים בפריפריה או במרכז – אתם, כלומר ילדיכם, זוכים בחינוך מוחלש, המנוהל בידי מערכת שכל שר חינוך מנסה עליה שיטות שונות ונעה כמטוטלת חסרת כיוון

לכן, חובתנו כהורים וכאזרחים הנתונים במשבר חברתי עמוק, לשים את החינוך לערכים, את חינוך לחיים משותפים לכל מרכיבי החברה הישראלית במסגרת דמוקרטיה ליברלית כנושא חי – נוכח ובועט על השולחן.

זה פיל שאי אפשר להוציא מהחדר והוא הולך וגדל. אם לא נבין שהחינוך מעצב את חברת העתיד, אנו דנים את עצמנו לחברה נחשלת ונבערת החסרה עמוד שדרה ערכי מוצק וברור.

עלינו להבין כי לרשויות המקומיות כוח עצום בהכוונת מהות החינוך באמצעות הקצאת משאבים. ללא לחץ ממשי על ראשי הרשויות דברים לא ישתנו.

אנחנו צריכים לשלב כוחות עם המחנכות והמחנכים של הילדים שלנו ולדרוש חינוך שעוסק במהות חיינו כאן.

אספות ההורים, כמו המפגשים האישיים, צריכות לעסוק בזה. זו המשימה העליונה של הנהגות הורים, ונכון ורצוי לרתום את הילדים למשימה.

חובתנו להפנים כי אנחנו זקוקים נואשות לחינוך ממלכתי שמשרת את הסיבות בעטיין אנחנו חיים כאן, את הסיבות בשמן אנחנו נלחמים ושולחים את בנותינו ובנינו לשדות הקרב לשירות אזרחי משמעותי.

זה פיל שאי אפשר להוציא מהחדר והוא הולך וגדל. אם לא נבין שהחינוך מעצב את חברת העתיד, אנו דנים את עצמנו לחברה נחשלת ונבערת החסרה עמוד שדרה ערכי מוצק וברור

את התובנה הזו עלינו לתרגם לדרכי פעולה עקביים ביום יום שלנו. אם לא נדרוש ונלחם על זה נמשיך לאבד את המדינה. זה שלנו ועלינו.

חיים רובוביץ היה ראש אגף בדימוס בשב"כ והמנכ"ל הראשון וממייסדיה של עמותת "דרך כפר יוזמות חינוך", שפעילה ב-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. חיים הלך לעולמו ב-16 בדצמבר 2023. יהי זכרו ברוך.