• מושב צופר בערבה התיכונה (צילום: דליה שחר)
    דליה שחר
  • גבעת הפרחים שנקטפו – אתר הנצחה בנהריים לתלמידות בי"ס מבית שמש שנרצחו בפיגוע בשנת 1997 (צילום: אלה פאוסט, מתוך אתר פיקיויקי)
    אלה פאוסט, מתוך אתר פיקיויקי
  • תחנת כח נהריים ב-2012 (צילום: צבי מרקוס, מתוך אתר פיקיויקי)
    צבי מרקוס, מתוך אתר פיקיויקי
  • מתקני תחנת הכח בנהריים ב-2016 (צילום: שאולה הייטנר, מתוך אתר פיקיויקי)
    שאולה הייטנר, מתוך אתר פיקיויקי
  • סכר נהריים בתחנת הכוח רוטנברג, ליד קיבוץ אשדוד יעקב, ב-1990 (צילום: דורון הורוביץ/אוסף התצלומים הלאומי)
    דורון הורוביץ/אוסף התצלומים הלאומי
  • "אנדרטת הפרחים", לזכרן של שבע תלמידות שנרצחו בירי של חייל ירדני בביקורן באי השלום בנהריים, בקעת הירדן (צילום: לע״מ SA'AR YA'ACOV)
    לע״מ SA'AR YA'ACOV
  • אי השלום בנהריים, באזור הגבול בין ישראל לירדן. (צילום: Basel Awidat/Flash90)
    Basel Awidat/Flash90
  • אי השלום בנהרים, בגבול עם ירדן (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
    Yaakov Lederman/Flash90
  • מבט על נחל הירמוך. צומת גבולות בין ישראל, ירדן וסוריה (צילום: Matanya Tausig/Flash 90)
    Matanya Tausig/Flash 90
25 שנה להסכם השלום עם ירדן

אחרי 70 שנה, שטחי נהריים וצופר חוזרים לירדן

לפני שנה הודיעו הירדנים כי הם רוצים בחזרה את המובלעת בנהריים והמובלעת בצופר, שהוחזקו על ידי ישראל מאז הסכם השלום לפני 25 שנה ● החקלאים כועסים על הממשלה ובפרט על השר יובל שטייניץ, שהכריז כי אין טעם לנהל יותר מגעים עם הירדנים ● ״המדינה לא נלחמה על זה. מה אכפת לשטייניץ? הוא היה פה אי פעם? הוא עבד פה?״

"אנחנו בחוסר וודאות. אני לא חושב שמישהו יודע באמת מה קורה ולאן זה הולך, כולל ראש המועצה והחבר'ה האלה. העובדה שיש ממשלת מעבר לא עוזרת לדבר הזה", כך אומר אורן ראובני, בן 32 ומנהל המטעים בקיבוץ אשדות יעקב איחוד.

הסיבה לחוסר הוודאות היא שבסוף אוקטובר חקלאי אשדות יעקב יצטרכו להיפרד מ-800 הדונם שהם מעבדים באי השלום בנהריים, ב-70 השנים האחרונות.

לפני שנה הודיע בית המלוכה הירדני כי ידרוש לקבל בחזרה לידיו את אחזקת המובלעת בנהריים שבעמק הירדן, יחד עם המובלעת בצופר שבערבה. שתיהן הוחזקו באופן רשמי בידי חקלאים ישראלים, שקיבלו רשות לכך בהסכם השלום שנחתם עם ירדן לפני 25 שנה.

השטח המדובר בנהריים משתרע על פני כ-1,000 דונם, שכוללים את פארק אי השלום שהוקם אחרי ההסכם עם ירדן. האי תחום על ידי הירדן והירמוך, ומכאן שמו, נהריים. זה המקום שבו פנחס רוטנברג הקים בתחילת שנות ה-30 את המפעל ההידרו-אלקטרי, שסיפק אז חשמל לאזור הצפוני של ארץ ישראל.

מבט על נחל הירמוך. צומת גבולות בין ישראל, ירדן וסוריה (צילום: Matanya Tausig/Flash 90)
מבט על נחל הירמוך. צומת גבולות בין ישראל, ירדן וסוריה (צילום: Matanya Tausig/Flash 90)

סכר הירמוך שהקים רוטנברג יצר במקום גם אגם מלאכותי ומפל מרהיב. הכתבה הזו נכתבת מתל אביב, אך התמונות והתיאורים של המרואיינים עושים חשק לקפוץ לשם ברגע זה: גשמי החורף טובלים את האי בירוק עז, בסוף הקיץ שדות השלף קצורים וכל השנה ציפורים מקננות על גדות האגם כשברקע דגלי ישראל וירדן מתבדרים ברוח.

נכון להיום חקלאי אשדות מעבדים בנהריים רק גידולי בעל שמצריכים תחזוקה מינימלית. ראובני אומר שבדיעבד, אפשר היה לצפות את ההחלטה של הירדנים:

"כשנכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים הוטל עלי להוריד את מטע הזיתים, כי זה לא השתלם כלכלית, לקח לי שנה וחודשיים לפרק את המטע. אתה בא, ואז החבר'ה של הצבא שאין לי טענות אליהם, ניסו לעבוד איתנו ולתאם מי האנשים שצריכים להיכנס עם טרקטורים ועם כלים כבדים, אבל פתאום הקצין יכול לקום על צד שמאל ולהשאיר אותך עם 15 עובדים מחוץ לשער במקרה הטוב, או לא לתת לך לעבור במקרה הרע. אין נוהל מסודר.

"לנו זה נראה אז כאילו הירדנים עושים שרירים. לא ידענו שהם הולכים לדרוש את השטח בחזרה. בדיעבד אני יכול להגיד שהם הכינו את השטח להחלטה״.

"כששטייניץ אומר שישראל מוותרת על האדמה, מילא, אבל יש אחרים שאומרים 'החזרנו' את השטח, מה החזרנו? זה שלנו! אלה השטחים שרבין נתן לחוסיין כמעט כמתנה מתוך רצון לחמם את השלום״

לדבריו, גם אי מימוש ההצהרה של ישראל על הכשרת גשר מעבר בין המדינות, לא תרמה להשארת המובלעת בידי ישראל.

״כדי לעבור לאדמות אתה יוצא מישראל לרצועה מפורזת קטנה, ואז עובר שער גבול ירדני באישור מיוחד. צריך לחצות שם את הירדן, ומאחר שהגשר היה תקול במשך כמה שנים, יכולנו לעבור רק רגלית וללא הכלים, כך שאי אפשר היה לגדל שם משהו שהוא לא פלחה.

"אני באופן אישי מחזיק שם 200 דונם מתוך 800, ואף אחד לא מדבר איתי על פיצויים. גם כשמדברים אז מדפדפים, לא מתייחסים לזה ברצינות, כאילו 'יאללה, אפשר לחשוב'".

אורי אריאל, שר החקלאות לשעבר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אורי אריאל, שר החקלאות לשעבר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ראובני מפנה את החיצים לשר החקלאות היוצא, אורי אריאל, וכן לשר האנרגיה יובל שטייניץ, שהכריז לפני כשבועיים שישראל ויתרה על אי השלום בנהריים ועל שטחי צופר, ואין טעם לנהל מגעים על המשך אחזקתם מול הירדנים.

"אשדות יעקב השקיעו שם מיליונים במשך השנים, ואף אחד לא מעלה בדעתו שצריך לדבר איתנו. חקלאות לא היתה בראש מעייניו של השר האחרון. אני יודע מה הוא לא עשה, וזה דברים לטובת החקלאות, הוא לא התעסק בזה. ברגע שאיבדתי את האדמות האלה איבדתי אותם, אני לא רואה איך הם נותנים לי אדמות ב'טיז-נ-אמו', אנחנו לא בנגב.

״ידענו כל השנים שצריך לשמור על השטח הזה כי הוא פוליטי ושמשמעותו היא הרבה מעבר לחקלאות, ופתאום משנים כיוון ב-360 מעלות. היינו בטוחים שהירדנים רק עושים שרירים, וחשבנו שזה שעכשיו כשהם קיבלו עוד מים מישראל אז הבעיה תיפתר, אבל המדינה לא נלחמה על זה. מה אכפת לשטייניץ? הוא היה פה אי פעם? הוא עבד פה?".

ראש הממשלה יצחק רבין (משמאל) לוחץ ידו של חוסיין מלך ירדן, בטקס שנערך על מדשאת הלבן בוושינגטון, ארה"ב. במרכז: נשיא ארה"ב ביל קלינטון. יולי 1994 (צילום: לע״מ SA'AR YA'ACOV)
ראש הממשלה יצחק רבין (משמאל) לוחץ ידו של חוסיין מלך ירדן, בטקס שנערך על מדשאת הלבן בוושינגטון, ארה"ב. במרכז: נשיא ארה"ב ביל קלינטון. יולי 1994 (צילום: לע״מ SA'AR YA'ACOV)

"אני כל יום פה מארבע וחצי בבוקר, עוד מעט 23 שנים", אומרת אורנה שמעוני מאשדות יעקב מאוחד, שקשורה בעבותות למקום. "לי אישית האדמה הזו חשובה כסמל לראשיתה של אשדות והציונות, ועבודה של המוני מתיישבים מעמק יזרעאל, עמק הירדן, מנחמיה, כנרת ומושבות גדולות שעבדו עם רוטנברג בשנות ה-30 להפקת חשמל ממים כשלא היתה עבודה בארץ", היא מוסיפה.

שמעוני מגיעה לצד הישראלי של נהריים כל בוקר כדי לטפח את 'גבעת הפרחים שנקטפו': גן מעוטר בפרחים, שמנציחים את זכרן של 7 תלמידות חטיבה מבית שמש, שנרצחו על ידי חייל ירדני בעת טיול שנתי לפארק "אי השלום".

פארק השלום הוקם אחרי ההסכם עם ירדן ב-94, ורצח התלמידות היה במרץ 1997, כאשר היא עצמה היתה בטיול בפארק ממש באותו בוקר.

בספטמבר של אותה שנה גם נפל אייל, בנה של שמעוני, שהיה סמ"פ שיריון במוצב ריחן בלבנון. במקביל, היא הפכה לפעילה בולטת בתנועת 'ארבע אמהות', שבמידה רבה התניעה את המהלך של יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000. רצח הבנות הפך את המקום לסמל לשלום הדי קר בין ישראל לירדן, ושמעוני אומרת כי בנה אייל עוד הספיק להעביר שיעור על פארק "אי השלום" וההסכם עם ירדן בקורס קצינים.

גבעת הפרחים שנקטפו – אתר הנצחה בנהריים לתלמידות בי"ס מבית שמש שנרצחו בפיגוע בשנת 1997 (צילום: אלה פאוסט, מתוך אתר פיקיויקי)
גבעת הפרחים שנקטפו – אתר הנצחה בנהריים לתלמידות בי"ס מבית שמש שנרצחו בפיגוע בשנת 1997 (צילום: אלה פאוסט, מתוך אתר פיקיויקי)

"כששטייניץ אומר שישראל מוותרת על האדמה, מילא, אבל יש אחרים שאומרים 'החזרנו' את השטח, מה החזרנו? זה שלנו! אלה השטחים שרבין נתן לחוסיין כמעט כמתנה מתוך רצון לחמם את השלום, חוסיין לא ביקש כלום, רק שלום ומים. רבין חשב שזה נכון לתת קרקע בנהריים וצופר, כדי שהירדנים ומדינות ערב יקבלו את ההסכם, הרי לא ייתכן שלום בלי 'א-ביסלה' קרקע".

יובל שטייניץ (צילום: Hadas Parush/Flash90)
יובל שטייניץ (צילום: Hadas Parush/Flash90)

לטענתה, היה ברור שהאדמות יישארו באחזקת ישראלים: "גם מי שערך את ההסכם, יעיד שרוחו היתה שזה מעתה ולעולמי עד, היה ברור שמחדשים אחרי 25 שנה. רוטנברג קנה 6,000 דונם מהשבטים הירדנים עם קושאן שנמצא בירדן, אך הוא נפטר לפני מלחמת השחרור, ולא צפה שלא יהיה שלום ואחוות עמים.

״5,000 דונם ניתנו תמורת הסכם שביתת הנשק, את האגם חצו לשניים במשפט שלמה ו-1,000 דונם נשארו לנו, שני האשדותים. אלה אדמות שנותנות ירוק בנשמה ושמחה בלב".

מי שערך את הסכמי השלום והיה ראש המשלחת למגעים עם ירדן, הוא שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין. לשאלה, אם רוח ההסכם לגבי המובלעות, היתה שהרשות להחזיק בהן תוארך בחלוף 25 שנה, הוא משיב:

"באופן הכי מובהק, הכוונה היתה שההסכם יוארך אוטומטית. איך אני יודע? כי כך כתוב. נכון, יש סעיף שהירדנים הפעילו, שלפיו הם יכולים להודיע על החזרת השטח שנה מראש, אבל הכוונה של עושי השלום, של שני המנהיגים, היתה שברור שזה יוארך, ולא הרבה פעמים משתמשים במונח הזה, אוטומטית".

מנסים להוריד פרופיל ומקווים לטוב

המצב של חקלאי אשדות איחוד ומאוחד טוב יחסית לזה של חקלאי צופר, ששטח המריבה שהם אמורים לפנות משתרע על פני כ-1,200 דונם, ושאליו הם נכנסים באופן חופשי בלי לעבור גדר גבול, ומתחזקים גידולי שלחין מושקים. ראובני, שכאמור מעבד את האדמות בנהריים, מסביר למה:

"המצב שלנו טוב יחסית לצופר שבערבה. שם אין להם אדמות אחרות ואלה אנשים פרטיים שמעבדים את הקרקע, כך שאצלם זה יותר חמור. אלה גידולים פעילים בחממות וירקות כמו פלפלים. אצלנו זה יותר היסטורי. שם יש אנשים פרטיים שאולי הציעו להם כסף כדי שלא יעשו בעיות, אם כי אני לא יודע. אצלנו זה אשדות והמועצה".

מושב צופר בערבה התיכונה (צילום: דליה שחר)
מושב צופר בערבה התיכונה (צילום: דליה שחר)

במועצה המקומית ערבה תיכונה מנסים להוריד פרופיל ומקווים לטוב, כך שהם סירבו לשתף פעולה עם כתבה זו והיפנו למשרד יחסי ציבור ששכרו לצורך כך.

לעומתם, ראש מועצת עמק הירדן עידן גרינבאום מסכים לדבר ואומר כי "יש מגעים עם הירדנים ואנחנו מקווים שיגיעו להסכמות. משרד החוץ הישראלי עובד מול מקבילו הירדני והמועצה לבטחון לאומי מול ארמון המלך, אני מעריך שכרגע הסיכויים לא גבוהים.

״אם הקרקע שמעובדת על ידי קיבוצי אשדות למעלה מ-70 שנה תחזור לירדנים זה יהיה מצער ובניגוד לרוח ההסכמות בחוזה השלום בין המלך חוסיין ליצחק רבין. אנחנו קשורים לשטח הזה, ובימים קשים בעבר אנשים איבדו את חייהם כדי להמשיך ולעבד אותו, כמו בימי ההתשה בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה. זה לא דבר שאנחנו מקבלים בשמחה".

אי השלום בנהריים, באזור הגבול בין ישראל לירדן. (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אי השלום בנהריים, באזור הגבול בין ישראל לירדן. (צילום: Basel Awidat/Flash90)

לדברי גרינבאום, ייתכן שההחלטה הירדנית היא ניסיון להפעיל לחץ על ישראל בהקשרים אחרים. הירדנים מתמודדים עם מיליוני פליטים שנוספו להם לאחר מלחמת האזרחים בסוריה, ובשנתיים האחרונות ישראל הסכימה להכפיל את כמות מי השתייה שהיא מספקת לשכנים לכ-100 מיליון קוב בשנה.

הגדלת כמות המים היא כנראה ניסיון לפייס את הירדנים, אחרי שישראל לא קידמה הסכם מ-2015, שבו התחייבה לרכוש מים לחקלאות ממתקן התפלה שאמור לקום בעקבה, ולמשוך צינור מים סוף לים המלח המיובש.

שני הדברים האלה לא קרו, וכל זה בשעה שחקלאי בקעת הירדן בעצמם מתמודדים עם גניבות מים של הפלסטינים, שמתחברים לצינורות שלהם בהעלמת עין של הרשויות.

"הסיפור של אי ההסכמות על המובלעות קשור בין היתר לתביעות של הירדנים מול ישראל על נושאים שהם מצפים שישראל תקדם כמו פרויקט רד-דד, לתעלת ימים, שתחבר בין הים האדום לים המלח, והקמת מתקן ההתפלה בערבה. הם כנראה כורכים את הכל ביחד, ומאוכזבים מכך שישראל לא מכבדת את ההסכמות שחתמה עליהן. לכן הם לא הולכים לקראתנו בנושא המובלעות בנהריים וצופר".

במשרד החוץ סרבו להגיב לכתבה זו, כחלק מהניסיון להשאיר את הפרשה מתחת לרדאר, והיפנו את האצבע למועצה לבטחון לאומי, שככל הנראה אמורה לנהל את המגעים מול בית המלוכה הירדני.

גורמים מדיניים מסרו בתגובה, כי אכן "מתקיימים בנושא מגעים מדיניים שמתנהלים ע"י המל"ל ומשרד החוץ. מטבע הדברים לא ניתן לפרט בנושא. במקביל מתקיים שיח בין מ״מ מנכ״ל משרד ראש הממשלה וראשי ההתיישבות בנושא".

אלא שבצד השני מתעקשים שהמלך אמר את דברו ואין על מה לדבר. דאוד קוטאב, עיתונאי ירדני שכותב בין השאר באל-מוניטור, אומר כי פנייה רשמית שלו לממשלה הירדנית הניבה תשובה שלפיה האדמות חוזרות לירדן בתחילת נובמבר.

לדבריו, המגעים הם רק על הצדדים הטכניים של החזרת האדמות. "זה עניין פוליטי גדול ובעל משמעות לירדנים. אנשים לחצו חזק על הממשלה, וחיכו לאוקטובר הקרוב. לפי מה שידוע לי לא היה ניסיון למשא ומתן וגם אם כן, התשובה הירדנית היתה שלילית".

עודד ערן, שגריר ישראל לשעבר בירדן (צילום: לע״מ AMOS BEN GERSHOM)
עודד ערן, שגריר ישראל לשעבר בירדן (צילום: לע״מ AMOS BEN GERSHOM)

גם השגריר הישראלי בירדן לשעבר, עודד ערן, חושב שמבחינת הירדנים הנושא סגור: "בשלב זה אני לא רואה שום אפשרות אחרת, הירדנים החליטו לא להאריך את ההסכם שלפיו ישראל יכולה להחזיק בשתי המובלעות במשך 25 שנה. כדי להמשיך בסידור הזה נדרשת הסכמה של שני הצדדים. זו לא חכירה, אין הסכם חכירה, האדמות היו בריבונות ירדנית ובהחזקה ישראלית וכעת הן צריכות לחזור".

בנוסף למים, בעוד כמה חודשים אמור להתחיל לזרום גם גז ממאגר לווייתן לירדן, בעסקה של כ-10 מיליארד דולר, שזכתה לביקורת בירדן מטעמים לאומניים. אלא שערן, שולל את האפשרות של הפעלת מנוף לחץ ישראלי על הירדנים בהקשר הזה.

"מה ישראל תגיד? לא נמכור לכם גז? נעשה מו"מ והוחלט על המחיר ומי שניהלה את המו"מ מול חברת החשמל הירדנית היא חברה אמריקאית ששותפה בקונסורציום של לווייתן, (נובל אנרג'י, ע.ש.). ישראל התחייבה גם להגדיל את כמויות המים שהיא מספקת לירדן בין השאר משום שנוספו לירדן מיליון פליטים סורים. אם ישראל תשנה את זה היא מפרה את ההסכם. ירדן לא מפרה הסכם בהחזרת האדמות, היא פשוט לא מאריכה אותו".

במקביל לדד-ליין המתקרב של החזרת אדמות צופר ונהריים, בנימין נתניהו הטיל פצצה מדינית בסיום קמפיין הבחירות שלו, כשהכריז שישראל תפעל לסיפוח בקעת הירדן. הכרזה כזו אף פעם לא תתקבל בברכה בירדן, שרוב תושביה פלסטיניים, ובטח לא עכשיו.

אלא שערן חושב שהכרזת הסיפוח, אמנם לא עזרה להפוך את ההחלטה הירדנית להשבת אדמות צופר ונהריים, "אך גם לא שינתה דבר, משום שההחלטה הירדנית התקבלה כבר לפני קרוב לשנה ולא נגעה לצפצופים של הממשלה הישראלית על כוונות לספח חלקים מיו"ש".

לדברי ערן, הכרזת נתניהו גררה "דיון בפרלמנט הירדני ואפילו דרישות לפנות לארמון המלך שיבטל את הסכם השלום עם ישראל. זה כבר קרה בעבר והמלך שמע בנימוס את דברי המתנגדים אך אם זו רק הצהרת כוונות בלי צעד ממשי, בכך יסתיים העניין בשלב זה. האינטרס העליון של ירדן הוא עדיין לשמור מערכת תקינה בנושאים מסויימים של היחסים עם ישראל".

חיילות נועלות את שער הבסיס באי השלום נהריים (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
חיילות נועלות את שער הבסיס באי השלום נהריים (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

"יש חוגים רחבים בירדן שמתנגדים להסכם השלום מאז 94 ולכל נורמליזציה. 60% מהאוכלוסיה היא ממוצא פלשתיני וגם כל ההתאגדויות המקצועיות מתנגדות להסכם. ההתנגדות אולי התחזקה בגלל אירועי הר הבית, המשך ההתנחלויות והיעדר מו"מ מדיני עם הפלשתינים.

״מצד שני הממשל הירדני מבין את חשיבות ההסכם עם ישראל ונמצא בין שני הקטבים האלה של לחצים פנימיים ואינטרסים ירדניים. המלך מסרב להיכנע ללחצים אבל מוצא, למשל, את אי הארכת ההסכם על המובלעות כדרך 'לשלם' במירכאות, להתנגדות הפנימית להסכם השלום מבלי להפר אותו".

איך שלא יסתיים הסיפור הזה, ברור שהוא ישמש מעין אבן בוחן תקדימית להסדרים עתידיים מול הפלשתינאים וביום מן הימים אולי גם עם שתי השכנות מצפון, כפי שאומרת שמעוני:

"בכל הסכמי השלום המוצעים תמיד יש מרכיב קרקע. חוסיין רצה שלום עם ישראל והסכים לקבל את שטחי נהריים וצופר, כי לא היתה שם התיישבות. בסך הכל מה עושים שם? חקלאות ותיירות. נדמה לי שהירדנים רוצים תיירות, אבל במקום שלא נכנסים אליו מעבדי קרקע, גם לא תהיה תיירות. לא טוב להם שהאדמה תהיה אפורה.

״יש גם יוזמה של ידידי כדור הארץ להרים את האגם ב-40 סנטימטר כדי להכניס עוד מים לשטח, שימשכו ציפורים. בדיוק כמו שאצלי ב'גבעת הבנות' השטח היה יבש והמים החזירו את הציפורים, כך המים יביאו תיירות ולמי זה חשוב אם לא לירדן?"

״זה אתר שבאים לטייל סביבו. יש בו דשא לפיקניקים ומנגל, וחנות שמוכרת מכל טוב. החזרת אי השלום תנגוס בהסכם, ולכן לא צריך להמעיט בחשיבות של כך ולטעון שזה אלף דונם חקלאי. זו אדמה של אשדות״

לדברי ראובני, קיים חשש בטחוני, וכל ערעור של היציבות בירדן, עלול לזמן גורמים לא רצויים קרוב לגבול: "אם המובלעת הזו חוזרת, וזה לא חייב להיות ירדן, אנחנו יודעים איך המזה"ת מתנהל. פתאום דאע"ש או גורמים אחרים, מאגפים את הקיבוץ שלי. אבל אנשים שלא גרים פה ולא חווים את זה מנפנפים בזה. מרגיש קצת מגוחך, הכושי עשה את שלו 70 שנה ועכשיו הוא יכול ללכת".

שמעוני מסכימה שהכרזת נתניהו על הכוונה לספח את הבקעה לא תרמה לפרשת המובלעות. עם זאת היא לא נרתעת מהאפשרות של מהלכים גדולים יותר לשינוי הגבולות בעתיד. בהקשר הנוכחי, היא מתעקשת שהמשקל הסגולי של צופר ונהריים חורג מהערך החקלאי שלו:

"לדעתי ההכרזה הזו של נתניהו תעמיד אותם על הרגליים האחוריות. לשני הצדדים חשוב לא להזיז פסיק או נקודה בהסכם השלום. הרי אחרי רצח התלמידות יכולנו להזיז ולא עשינו זאת.

תחנת הכוח ההידרואלקטרית ע"ש רוטנברג בנהריים. תצלום ארכיון, ספטמבר 1933 (צילום: לע״מ KLUGER ZOLTAN)
תחנת הכוח ההידרואלקטרית ע"ש רוטנברג בנהריים. תצלום ארכיון, ספטמבר 1933 (צילום: לע״מ KLUGER ZOLTAN)

״רוטנברג הפיק כאן חשמל ממים, כשהארץ היתה שממה וללא תעשייה וכלים מודרניים. במקום הזה אני רואה את תחילת חזרתו של העם היהודי לישראל. זה אתר שבאים לטייל סביבו. יש בו דשא לפיקניקים ומנגל, וחנות שמוכרת מכל טוב. אבל החזרת אי השלום תנגוס בהסכם, ולכן לא צריך להמעיט בחשיבות של כך ולטעון שזה אלף דונם חקלאי. זו אדמה של אשדות, שהם בכלל לא יכולים לקחת אותה לפי המשפט הבינלאומי, בפרט לנוכח העובדה שזה מעוגן בהסכם השלום.

״לא הקמתי את 'גבעת הפרחים שנקטפו' על האי, כי בשביל זה היה צריך אישור מהירדנים ולא האמנתי שאקבל״, אומרת שמעוני. ״במקום זאת הקמתי אותה במקום שאין עליו חילוקי דעות, ושכל אחד יכול לבוא ביום ובלילה. שמות הבנות כתוב בפרחים ומי שמגיע יוצא עם שמות הבנות בלב".

עוד 2,227 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בניסיון ההדחה הדרמטי של דונלד טראמפ מככבים כמה שחקני מפתח יהודים ●​​ בישראל הם לא מוכרים, אבל מיליוני אמריקאים עוקבים אחריהם בשידור חי

עוד 727 מילים

אין יריבות כמו בין שכנים קרובים. אפילו הקללות זהות

כשהייתי נער, היינו מבלים כמעט כל קיץ באורוגואי. כדי להגיע מבואנוס איירס, חוצים את הנהר Río de La Plata. לפני שנשפך לאוקיינוס האטלנטי, הנהר מגיע לרוחב של מעל 200 קילומטרים ונחשב הרחב בעולם (הספרדים הראשונים שהגיעו אליו כינו אותו "ים מתוק"). אבל בשני הצדדים מתיחסים אליו בחיבה כאל "השלולית שמפרידה ביננו", כי בסך הכל מדובר בשתי תרבויות מאוד דומות וקרובות בכל מובן, שרק בגלל נסיבות היסטוריות אינן חלק מאותה מדינה.

בשני הצדדים מתיחסים בחיבה לנהר Río deLa Plata, שרוחבו מעל 200 ק"מ, כאל "השלולית שמפרידה ביננו", כי בסך הכל מדובר בשתי תרבויות מאוד דומות וקרובות בכל מובן, שרק בגלל נסיבות היסטוריות אינן חלק מאותה מדינה

בילינו את החודשי הקיץ – ינואר ופברואר – ב-Punta dal Este, מקום מקסים עם אחד החופים היפים בחלק הזה של העולם. אמנם באורוגואי, אבל רוב האוכלוסיה בקיץ היתה של תיירים מארגנטינה וברזיל, השכנות הגדולות.

יצא לי כך לשחק לא פעם כדורגל עם ארגנטינאים אחרים נגד ברזילאים על אדמת אורוגואי. ואני מתכוון *נגד*, כי כשמשחקים ארגנטינאים וברזילאים היריבות היא בערך כמו בין ישראל לחיזבאללה. לפני המשחק לא דיברנו איתם, למעט כדי לקבוע מקום, זמנים וכו', וגם לא תוך כדי או אחרי. נלחמים, נפצעים והולכים, בכל מזג אויר.

גם עם אורוגואי קיימת יריבות ספורטיבית אבל הרבה יותר נעימה. בערך כמו בין ליאו מסי ולואיס סוארס הערב. יהיו יריבים מרים במשך 90 דקות, יתנו הכל, אחר כך ימשיכו להיות החברים הכי טובים.

יצא לי כך לשחק לא פעם כדורגל עם ארגנטינאים אחרים נגד ברזילאים על אדמת אורוגואי. ואני מתכוון *נגד*, כי כשמשחקים ארגנטינאים וברזילאים היריבות היא בערך כמו בין ישראל לחיזבאללה

בגלל ההיסטוריה האישית שלי – היתה לי גם משפחה במונטוידאו הבירה – יש לי פינה חמה לאורוגואי, השכנה הקטנה. ואם מדברים על כדורגל, יש הרבה מה להעריץ במדינה עם אוכלוסיה של פחות מחצי ישראל, עם מסורת בינלאומית מפוארת, גם של כוכבים בודדים וגם ברמת הנבחרות שלה, לאורך הדורות.

בשנות התיכון, הלכתי בהרבה ימי ראשון למגרשים ונהניתי מאוד מהכדורגל שראיתי. הייתי בכל מגרשי בואנוס איירס.

בגיל 16, חבר הציע לי ללכת לראות משחק של קבוצת ארחנטינוס ג'וניורס, קבוצה קטנה. כששאלתי מה פתאום ארחנטינוס, ענה לי "יש שם ילד בגיל שלנו שמשגע את כולם". אז הלכנו. הילד היה דייגו מראדונה.

בגיל 16, חבר הציע לי ללכת לראות משחק של קבוצת ארחנטינוס ג'וניורס, קבוצה קטנה. כששאלתי מה פתאום ארחנטינוס, ענה לי "יש שם ילד בגיל שלנו שמשגע את כולם". אז הלכנו. הילד היה דייגו מראדונה

כבר בישראל, ראיתי בטלויזיה את הכדורגל המקומי ומהר מאוד, איך נאמר בעדינות… עבר לי העניין בענף. באשר לכדורגל מחו"ל, באותם ימים אפשר היה לראות בערוץ היחידי בטלויזיה הישראלית בעיקר כדורגל מאנגליה. אבל אז, בשנות השמונים, לא היו שם הרבה כוכבים זרים כמו היום בליגה האנגלית. היה זה כדורגל שאפשר לתאר בתמצית Kick it up and see what happens. לא בדיוק וירטואוזיות דרום אמריקאית.

כשאפשר היה כבר לראות ליגות אחרות, התחלתי לראות בעיקר את הספרדית ו"ננעלתי" על ברצלונה. ערב אחד, התבצע חילוף, ונדב יעקבי אמר: "עכשיו יכנס ילד ארגנטינאי בן 17, שאומרים עליו שיהיה היורש של מראדונה".

נדב יעקבי אמר: "עכשיו יכנס ילד ארגנטינאי בן 17, שאומרים עליו שיהיה היורש של מראדונה". אמנם הופתעתי, כי לא שמעתי עליו קודם, אבל לא בניתי הרבה על עניין ה"יורש", כי מאז מראדונה יצאו מארגנטינה הרבה מועמדים לירושה הזאת

אמנם הופתעתי, כי לא שמעתי עליו קודם, אבל לא בניתי הרבה על עניין ה"יורש", כי מאז מראדונה יצאו מארגנטינה הרבה מועמדים לירושה הזאת, שאמנם היו מצויינים אבל ממש לא היורש של מראדונה.

אבל הפעם, נדב יעקבי – שהיה לו כבר אז ידע עצום בכדורגל מדרום אמריקה – צדק, והשאר היסטוריה. ולשימחתנו, עדיין אקטואליה.

מראדונה נולד בשנה שאני נולדתי, ומסי בשנה שנולד בני הבכור, 26 שנות הפרש. ארגנטינה היא אמנם מפעל לתכשיטי כדורגל יקרים ונדירים בסרט נע, אבל ברמת מראדונה ומסי, הסרט נע לאט. יש למסי עוד כמה עונות כנראה עד שיפרוש, ומי יודע מתי יצוץ היורש, שוב מארגנטינה או ממקום אחר. הלוואי שתוך פחות מ-26 שנים.

אולי בגלל שמדובר במשחק "ידידות", יהיה פחות כאסח ממה שרגילים החברים משני צידי השלולית במוקדמות מונדיאל או בקופה אמריקה. בכל זאת, כידוע אין יריבות כמו בין שכנים קרובים. אפילו הקללות זהות

צפוי משחק מהנה הערב בתל אביב בין ארגנטינה לאורוגואי. אולי בגלל שמדובר במשחק "ידידות", יהיה פחות כאסח ממה שרגילים החברים משני צידי השלולית כאשר מדובר במוקדמות מונדיאל או בקופה אמריקה. בכל זאת, כידוע אין יריבות כמו בין שכנים קרובים. אפילו הקללות זהות.

מגיע לנו להנות קצת בימים אלה. לא יקרה כלום אם נפסיק להשגיח על הפוליטיקאים שלנו במשך שעתיים. או שכן?

דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 699 מילים

הליכוד ידון מחר בהדחת ראש עיריית קרית שמונה מהמפלגה

פרסום ראשון הנהלת הליכוד תדון מחר בהדחת אביחי שטרן משורות המפלגה, מכיוון שרץ לראשות קרית שמונה מטעם "כולנו" ● זאת, על אף שמפלגתו של כחלון נטמעה מאז בליכוד ● שטרן: "זאת בדיחה, לפי ההיגיון הזה צריך להדיח גם את כחלון"

עוד 302 מילים

הרשימה המשותפת למנדלבליט: פתח בחקירה פלילית נגד נתניהו בשל עבירת הסתה לאלימות

כחול לבן תקדם מחר הצעת חוק של ישראל ביתנו שתקל על פיצולי סיעות בכנסת ● אחמד טיבי לאופיר אקוניס: "יצור נתעב"; אקוניס לטיבי: "אפס מאופס" ● מחר ייפגש ריבלין עם נתניהו ● גדעון סער ונתניהו קיימו ביניהם פגישה ● איימן עודה: "אני פונה אליכם, הציבור היהודי - מי כמוכם מכיר את הסכנה של מנהיגים כריזמטים שרוכבים על גלים עכורים של שנאה וגזענות"

עוד 37 עדכונים

לפני כמה שבועות גילתה אורית כי צילומי עירום שלה הופצו בקבוצות טלגרם ונחשפו בפני אלפי גברים ● התמונות צולמו לפני 9 שנים בעת שהחלימה ממחלה שתקפה את גופה ● "התמונות שהצילו אותי אז הן הסיוט שלי היום", היא אומרת ● אבל בקבוצות הטלגרם בה מופצות התמונות, הדקויות האלה לא משנות ● כך הפכו מאות נשים לכוכבות פורנו בעל כורחן, ללא ידיעתן ובניגוד לרצונן

עוד 1,260 מילים

למקרה שפיספסת

למה היהודים בבריטניה מפחדים מג'רמי קורבין

הוא נתפש כאנטי-ישראלי ואולי גם אנטישמי ● ולמרות שיש לו סיכוי נמוך לזכות בבחירות בבריטניה, בקהילה היהודית חוששים מהאפשרות ● חברי הקהילה עמם שוחחנו לא יודעים כיצד ינהג קורבין כראש ממשלה, אבל מחצית מהם אומרים כי ישקלו לעזוב את בריטניה ● "ראש ממשלה כזה עוין עוד לא היה לנו"

עוד 1,959 מילים ו-1 תגובות
גיא זהר גיא זהר

אנשים על ארבע מנדלבליט הצב

בפינתי אנשים על ארבע – שבה אני משווה אנשים לחיות – על פי המהות ולא המראה – שמתי היום על הכוונת אדם חשוב מאוד, הנמצא במוקד האירועים הפוליטיים הסוערים ביותר – אביחי מנדלבליט – היועץ המשפטי לממשלה.
אני משווה אותו לצב.

– למה צב?
משתי סיבות:

1

הוא מתנהל לאט לאט. כל המדינה מחכה כבר חודשים רבים להחלטות שלו והוא עדיין מתחבט ומתלבט.

2

כי הוא זקוק לשריון הגנה צמוד, כי הוא סופג מתקפות משמאל ומימין.
השמאל טוען שהוא איטי ולא מגיע להחלטות. הימין טוען שהוא עוסק באכיפה בררנית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לי ברור שמנדלבליט חושב לעצמו – הלוואי והייתי צב, היכול להתכנס לתוך השריון שלו, ולשכוח את כל ההמולה שמסביב.
הציור הנהדר של יונתן שתיל – ממחיש את המצב.

ד"ר רפי קישון הוא בעל כמה תארים: ווטרינר, מרצה ואיש תקשורת ומדיה. אבל התואר הראשון שלו הוא: הבן הבכור של אפרים קישון - גדול ההומוריסטים ואנשי הקולנוע בישראל. לד"ר רפי קישון יש הופעה הומוריסטית ייחודית, מצחיקה ומצליחה, בשם: ״אפרים קישון - ההומור, הבידור והסרטים״ בתאטרון הקאמרי בתל אביב, וברחבי הארץ, כולל חוגי-בית ואירועי תרבות רבים. רפי מרצה גם על ההומור היהודי , על אהבה מהסרטים , על ההומור שמאחורי הפוליטיקה , וגם על חיות וחיוכים , עולם החיות המופלא, האבולוצייה של האדם הקוף ועוד. לרפי דף פייסבוק פעיל שבו הוא מפרסם יום יום את הגיגיו בכל התחומים. אם אתם רוצים להזמין את המופע שלו - התקשרו או כתבו לו ישירות : 054-7475599, rafi@kishon.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 112 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 6 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לפי כל הסימנים, ליברמן בדרך לקואליציה עם הימין

הפגישה הכי משמעותית לאחרונה התקיימה אתמול בין נתניהו וליברמן ● מייד אחריה, ראש הממשלה נשא נאום שבו תקף את כחול-לבן, את השמאל וכמובן את הערבים ● את ליברמן לא הזכיר במילה ● אפילו סגן השר יצחק כהן, אחד המיליטנטים בש"ס נגד ליברמן, הודה כי קיבל הוראה לנצור אש ● האם האיש שמרר את חיו של נתניהו בחצי שנה האחרונה הוא גם זה שעכשיו יציל אותו? ● פרשנות

הפגישה הכי משמעותית בתוך כל המבולקה הפוליטית של השבועות האחרונות התקיימה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

זו הייתה פגישה בין שניים שיש להם מה למכור אחד לשני. נתניהו יכול למכור לליברמן ממשלת ימין שבה הוא יהיה ממלא מקום ראש הממשלה, שר הביטחון ואולי יקבל שנה רוטציה בתפקיד ראש הממשלה. צריך לזכור כי ממלא המקום יכול לנהל את ענייני המדינה אם ראש הממשלה יוצא לנבצרות, או נאלץ להתפטר.

ליברמן יכול להעניק לנתניהו רוב נאה של 63 חברי כנסת. אחרי רוב ל-40 שנות היכרות עם שני הברנשים האלה, אין לי ספק שכל האופציות הללו עלו על השולחן בקריית הממשלה.

באותה מידה אפשר גם לומר כי הפגישות של יו"ר ישראל ביתנו עם ראשי כחול-לבן ושל צוותי המשא ומתן של שתי המפלגות הללו הן בעצם פגישות עקרות.

הצירוף כחול-לבן-ליברמן-העבודה-המחנה הדמוקרטי-הרשימה-המשותפת הוא לא טבעי ולא מעשי. זו פיקציה. נתניהו ואנשי הליכוד יודעים זאת היטב, אבל למה לא להרים קמפיין ציבורי גדול ולנצל את הפריים-טיים נגד כחול-לבן והערבים? ראינו את תבנית הפעולה הזו בפרשת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי, שכבר נשכחה.

גם ליברמן יודע שאין לו הרבה אופציות, חוץ מהימין. אמש כבר שררה חצי אידיליה בין הצדדים. נתניהו לא אמר מילה בגנותו של ליברמן, שאמור היה לתת יד לממשלת המיעוט שראש הממשלה הגדיר כאסון לאומי. ליברמן הורה גם לאנשיו לשתוק. מאד יכול להיות כי בימים הקרובים נתחיל לשמוע את ח"כ אלי אבידר, המדברר הנוכחי של ליברמן בתקשורת, מתחיל לדבר בשבחו של נתניהו אחרי שקילל אותו על תקן יומי במצוות הבוס.

נתניהו לא אמר מילה בגנותו של ליברמן, שאמור היה לתת יד לממשלת המיעוט שראש הממשלה הגדיר כאסון לאומי. מאד יכול להיות שבימים הקרובים נתחיל לשמוע את ח"כ אלי אבידר מתחיל לדבר בשבחו של נתניהו

אפילו סגן השר יצחק כהן, אחד המיליטנטים בש"ס נגד ליברמן, הודה כי קיבל הוראה לנצור אש. אם תוקם ממשלת ימין, יהיה מעניין לראות איך שני הצדדים, ליברמן והחרדים, מקפלים את הדגלים  ומכריזים, כל אחד בתורו, על ניצחונם הגדול.

בכחול-לבן החליטו לא להתראיין. הקוקפיט מקיים דיונים עמוקים באפשרויות שלא קיימות. אין מה לעשות. עם 44 חברי כנסת אי אפשר להקים קואליציה. אי אפשר לומר שרעיון ממשלת המיעוט לא מרחף פה ושם, אבל ההתנגדות לרעיון הזה מגיעה גם מגורמים בכחול-לבן וגם בשמאל, כמו ח"כ איציק שמולי מהעבודה.

מחרתיים צריך בני גנץ להודיע לנשיא אם הצליח להקים ממשלה. הסיכוי קלוש. אנחנו נכנסים קרוב לוודאי לתחום 21 הימים האחרונים שבהם הקלפים מתערבבים מחדש. נתניהו מושך לשם כי הפעם היתרון יהיה שלו. המושכות כבר לא בידי גנץ, והסיעות הערביות יהיו לגמרי מחוץ למשחק.

מי שיכול היה לשנות את התמונה קפא גם הוא. היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לא יגיש ככל הנראה את ההמלצות שלו בשלושת הימים הקרובים. אם הוא יחליט להגיש כתב אישום חמור בהמשך הדרך, תעלה שאלה תקדימית דרמטית.

לפי חוק יסוד: הממשלה חבר כנסת שישיג 61 ממליצים יקבל מהנשיא את ההרשאה להקים ממשלה. האם הנשיא יטיל את התפקיד על חבר כנסת שיש נגדו כתב אישום? הנה עוד סוגיה מעניינת שתעלה לדיון בפעם הראשונה בתולדות המדינה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
"אבל ההתנגדות לרעיון הזה מגיעה גם מגורמים בכחול-לבן וגם בשמאל, כמו ח"כ איציק שמולי מהעבודה." אני מנחש מי הם הגורמים (לא שזה משנה הרבה). וגם שמולי, כמה מתאים. הסוס הטרויאני של המחאה החבר... המשך קריאה

"אבל ההתנגדות לרעיון הזה מגיעה גם מגורמים בכחול-לבן וגם בשמאל, כמו ח"כ איציק שמולי מהעבודה."
אני מנחש מי הם הגורמים (לא שזה משנה הרבה). וגם שמולי, כמה מתאים. הסוס הטרויאני של המחאה החברתית, מתחבר לסוסים הטרויאנים במיזם שנקרא "כחול לבן".
וכך הסמולופוביה והגזענות של המרכז הקיצוני משמידים את המדינה.

עוד 463 מילים ו-1 תגובות

לא עוד "נר לי דקיק" אלבום אמריקאי חדש עם שירים מקוריים לחנוכה

כמיטב מסורת הכריסמס, שורת אמנים אמריקאים ישתתפו באלבום ראשון מסוגו לחנוכה ● בליין-אפ: חידוש לשיר של לאונרד כהן, לצד שירי חג מקוריים

לאדם סנדלר יש סוף סוף תחרות בזירה הלוהטת של שירי חנוכה. להקת חיים, השחקן ג'ק בלאק, הרכבים כמו Flaming Lips ו-Yo La Tengo ואמנים נוספים הקליטו באחרונה שירים לאלבום חנוכה חדש שייקרא Hanukkah+.

האלבום של חברת Verve Forecast יופץ החל מה-22 בנובמבר, ומשתתפים בו גם זמר הפולק לודון וויינרייט, אדם גרין (מלהקת Moldy Peaches), אלכס פרנקל (מההרכב Holy Ghost, ומייסד המעדנייה היהודית Frankel’s בברוקלין).

ה"רולינג סטון" דיווח שהתקליט צפוי לכלול הן גרסאות כיסוי והן שירים מקוריים.

תרומתה של להקת הבנות חיים היא גרסת כיסוי לשירו של ליאונרד כהן If It Be Your Will. בלאק כתב שני שירים מקוריים, וגם ויינריייט וה-Flaming Lips כתבו שירים במיוחד לאלבום החנוכה.

יוזם הפרויקט הוא המפיק המוזיקלי זוכה הגראמי רנדל פוסטר, שקיבל השראה מסדרת מופעי החנוכה השנתית של הרכב האינדי Yo La Tengo.

"כשידידנו רנדי פוסטר ביקש מאתנו לתרום שיר לאלבום של שירי חנוכה שהוא החליט להפיק, היינו די מופתעים," אמר איירה קפלן, סולן Yo La Tengo.

"כיהודים לא-מאמינים, האמת שלחג אין כמעט שום משמעות עבורנו, (זו הבדיחה שעומדת מאחורי הופעות החנוכה שלנו), אבל אנחנו פתוחים לכל מקור השראה".

עוד 168 מילים

הכל אודות חוה הטרנסג'נדרית מחסידות סאטמר

אבּי (חוה) סטיין נולדה בגוף של גבר למשפחה חסידית אנטי-ציונית בניו יורק, גדלה בבית עם 12 אחים, התחתנה בגיל צעיר והפכה לאבא ● אחרי שיצאה בשאלה ושינתה את מינה, היא פועלת כאקטיביסטית למען זכויות להט"ב וגם למען ישראל - בדרכה שלה ● עכשיו היא חושפת את סיפורה בספר אוטוביוגרפי מטלטל, ולא מהססת להצטלם רק עם חזייה

עוד 1,526 מילים

יש כאוס, לאיש אין מושג אם לפתוח או לסגור את העסק

"החיילת בפיקוד העורף אמרה לי: אדוני, תפנה למנהל שלך, הוא יגיד לך מה לעשות. אבל אני המנהל!" ● מנהלי עסקים בדרום הארץ טוענים: הרשויות לא מנחות אותנו באופן ברור כיצד לנהוג בימים של ירי טילים ● מזהירים: מחיר הבלבול גבוה - ועשוי להתבטא גם בחיי אדם

עוד 1,195 מילים
חיפה. מוסד חינוכי של אחד ממוסדות הרב פרץ מאיר בנוה שאנן בחיפה

לאחרונה גילתה ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, כי במרתף הבניין המשותף בחיפה בו רכשה דירה נחפר מקווה ● המים יגיעו אליו מבריכה לאגירת מים שהוקמה על הגג, והכל ללא אישורי בנייה ● וזו רק ההתחלה בסיפור על הרב המקושר, המקווה והסוכה שהפכה לתוספת בנייה

עוד 2,588 מילים

גינוי חריף בשמאל לנאום ההסתה של נתניהו נגד המשותפת

ליברמן: ממשלה צרה אסון למדינה ● כחול-לבן: תושבי הדרום לא זכו ל"כנס חירום" ● נתניהו: חברי המשותפת רוצים להשמיד את המדינה ● אשכנזי ויעלון: ממשלת מיעוט רק עם ליברמן ● ריבלין: קורא לליכוד וכחול-לבן להתעשת ● מחר ייפגשו חברי בלוק הימין ● איימן עודה דורש אבטחה בשל איומים על חייו

עוד 54 עדכונים

פסילת ממשלה בתמיכת הערבים חושפת את האמת על הדמוקרטיה הישראלית

הסיבה לפסילת הרשימה המשותפת כתומכת בממשלת מיעוט, עמוקה בהרבה משיקולי ביטחון ● מחקרים מלמדים כי הציבור היהודי אינו בשל לקבל את הערבים כשווי זכויות, למרות מחויבות הצהרתית לדמוקרטיה ולשוויון ● בני גנץ עשה צעד היסטורי כשהסכים להיפגש עם ראשי המשותפת ולהצטלם איתם - אבל כאן זה נעצר ● עד הפעם הבאה, כשליהודים כבר לא תהיה ברירה ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

מפוצלים התהום שפעורה ביננו

הקרע בין יהדות ישראל וארה״ב מתבטא בשיח על הכיבוש, על הכותל ועל פוליטיקה ● אבל ספר חדש משרטט הבדלים דרמטיים בין הקהילות, הרואות את היהדות ואת הציונות באופן שונה לחלוטין ● "לכל אחד מהצדדים יש בורות - בנוגע להיסטוריה של עצמו, של הצד השני ושל היחסים הטעונים" ● "ההתחלה של הפתרון נמצאת בכך שיהודים ילמדו על עצמם ואחד על השני"

עוד 2,738 מילים

עדות אישית 85% מתלמידי בית הספר היהודי של בני הם מוסלמים. וזה דבר מצוין

בבריטניה, בתי ספר יהודים מצליחים לשרוד בזכות ריבוי תלמידים מוסלמים ● קרן סקינזי, שבנה למד במוסד כזה, כותבת על היתרונות

עוד 824 מילים

לאהוב את ג'ני חיה 10 שנים עם ALS - מעל כל התחזיות

ג'ני קליינמן ברביצקי חיה עשר שנים עם מחלת ה-ALS, אחרי שהרופאים העריכו כי נותרו לה 18 חודשים לחיות ● היא עשתה זאת בעזרת נטורופתיה, סביבה תומכת והרבה אופטימיות, ואף הצטלמה לסרט תיעודי מעורר השראה ● רגע לפני הקרנה חגיגית של הסרט היא נפטרה

עוד 1,028 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה