חיילי מילואים עומדים על משאית במהלך מלחמת יום כיפור בחצי האי סיני ב-6 באוקטובר, 1973 (צילום: אבי שמעוני, במחנה, ארכיון משרד הביטחון)
אבי שמעוני, במחנה, ארכיון משרד הביטחון
חיילי מילואים עומדים על משאית במהלך מלחמת יום כיפור בחצי האי סיני ב-6 באוקטובר, 1973

"בקרוב אגיע הביתה. לא, לא יריתי באף חייל מצרי"

3,500 תיקי ארכיון, 1,400 תיקי נייר מקוריים, 1,000 תמונות, 750 קטעי קול, 150 סטנוגרמות ו-8 סרטי וידאו: המדינה חושפת היום את הארכיון המלא של מלחמת יום הכיפורים ● ירון לונדון מדווח מהחזית, צבי זמיר שולח מברק סודי, הרל"ש של גולדה מתעד בכתב יד כל רגע ● וגם הקלטות הד"שים שחיילים שלחו מהחזית ● גנזת המדינה: "זוהי החשיפה הגדולה ביותר שעשה ארכיון המדינה אי פעם"

לציון יום השנה ה-50 למלחמת יום הכיפורים, שהחלה ב-6 באוקטובר 1973, עבדו בארכיון המדינה בשנתיים וחצי האחרונות על פרסום מקיף של אלפי תיקי ארכיון הנותנים את הסיפור המלא של המלחמה הקשה ההיא, הן בחזית והן בעורף.

במהלך עשרות השנים, שוחררו מפעם לפעם פרוטוקולים ומסמכים המתעדים את הרגעים הדרמטיים ואת ההחלטות של הצמרת המדינות במהלך המלחמה – הנחשבת לכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות המדינה. הפעם, בניגוד לעבר, הכול מועבר לידי הציבור, למעט קומץ מסמכים ומידע שנותרים חסויים.

במסגרת חשיפת המסמכים – שיהיו פתוחים החל מהיום (חמישי) לעיני הציבור הרחב באתר ייעודי שהקימו בארכיון המדינה  – הועלו לאתר 3,500 תיקי ארכיון, 1,400 תיקי נייר מקוריים, 1,000 תמונות, 750 קטעי קול, 150 סטנוגרמות ו-8 סרטי וידאו.

המברק מראש המוסד צבי זמיר ששהה בלונדון למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בתאריך 5 באוקטובר, יום לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בו ההתראה על המלחמה, 5 באוקטובר 1973 (צילום: ארכיון המדינה)
המברק מראש המוסד צבי זמיר ששהה בלונדון למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בתאריך 5 באוקטובר, יום לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בו ההתראה על המלחמה, 5 באוקטובר 1973 (צילום: ארכיון המדינה)

העבודה על הפרויקט הייתה ממושכת, ולא רק בשל הצורך לסרוק עוד מסמכים אלא גם בשל התיוגים ורשימת המלאי של מה כולל כל מסמך, כולל הרבה מאוד פנקסים שנכתבו בכתב יד בזמן אמת.

חלק מהמסמכים – במיוחד פנקסי ראשת הממשלה גולדה מאיר – מתעדים בכתב ידו של אלי מזרחי, ראש לשכתה של מאיר ב-1973. מזרחי, שנפטר בשנת 2001, תיעד במחברות נייר כל רגע בלשכת ראשת הממשלה.

חלק מהמסמכים – במיוחד פנקסי ראשת הממשלה גולדה מאיר – מתעדים בכתב ידו של אלי מזרחי, ראש לשכתה של מאיר ב-1973. מזרחי, שנפטר בשנת 2001, תיעד במחברות נייר כל רגע בלשכת ראשת הממשלה

ב-2010 חשף העיתונאי נחום ברנע שכאשר פרש מזרחי מהשירות הציבורי ב-1977, הוא לקח איתו אלפי מסמכים סודיים במטרה לפרסם ספר. המדינה שילמה לו סכום כסף גבוה כדמי שתיקה.

לימים, כאשר החלו לעבוד בארכיון המדינה על פנקסי הלשכה, הוזמן מזרחי להקריא מן התיעוד שרשם וכל היומנים הוקלדו.

מתוך יומני לשכת ראש הממשלה, בכתב ידו של מנהל הלשכה אלי מזרחי, ובו תיעוד הקרבות וההודעות שמתקבלות בלשכה ביום 22 באוקטובר 1973, כמה ימים לפני הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון המדינה)
מתוך יומני לשכת ראש הממשלה, בכתב ידו של מנהל הלשכה אלי מזרחי, ובו תיעוד הקרבות וההודעות שמתקבלות בלשכה ביום 22 באוקטובר 1973, כמה ימים לפני הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון המדינה)

גנזת המדינה רותי אברמוביץ' אמרה השבוע כי להבדיל מפרסומים ארכיוניים אחרים בנוגע למלחמת יום כיפור (ואכן פורסמו דברים רבים לאורך השנים), הפעם ארכיון המדינה מציג את התמונה בשלמותה.

"מדובר ב 360 מעלות של סיפור המלחמה, שהשפיעה על כל רבדי החיים בישראל", אומרת אברמוביץ'. "זוהי החשיפה הגדולה ביותר שעשה ארכיון המדינה אי פעם, והחומרים מוצעים לכלל הציבור בחלוקה שכוונה לסייע באיתור מידע באופן הנוח ביותר, על אף מורכבותו של חומר ארכיוני-גולמי.

"זוהי החשיפה הגדולה ביותר שעשה ארכיון המדינה אי פעם, והחומרים מוצעים לכלל הציבור בחלוקה שכוונה לסייע באיתור מידע באופן הנוח ביותר, על אף מורכבותו של חומר"

"אני מזמינה את הציבור לחפש בחומרים מידע אישי, להאזין לקטעי הקול שבכוחם להחזיר אותנו בזמן, ולבקש לעצמו תשובות לשאלות פתוחות שאולי עדיין מדממות".

בחורה נפרדת מחברה החייל בטבריה, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 19 באוקטובר 1973 (צילום: עליזה אורבך, הספרייה הלאומית)
בחורה נפרדת מחברה החייל בטבריה, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 19 באוקטובר 1973 (צילום: עליזה אורבך, הספרייה הלאומית)

במסגרת הנבירה בחומרים הרבים שהועלו, בחרנו להסתכל על הימים האחרונים של המלחמה – הימים והשעות בהן חתמה ישראל על הפסקת האש, אך הירי ממצרים וסוריה לא נפסק.

הדיווחים של הכתבים מהחזית והמידע הממוסמך מאפשרים הצצה למצב החיילים שנמצאים בחזית – חלקם אולי לא יודעים שנחתמה הפסקת אש, ואחרים מקבלים לידיהם לראשונה מכשירי רדיו בתרומה של הועד למען החייל וכל שהם רוצים זה לחזור הביתה למשפחות.

הדיווחים של הכתבים מהחזית והמידע הממוסמך מאפשרים הצצה למצב החיילים שנמצאים בחזית – חלקם אולי לא יודעים שנחתמה הפסקת אש, ואחרים מקבלים לידיהם לראשונה מכשירי רדיו

עובדי ארכיון המדינה העלו במסגרת החשיפה הגדולה גם קטעי אודיו רבים משידורי הרדיו של התקופה. הנה, למשל, כתב קול ישראל ירון לונדון בן ה-33 באותה העת מדווח על הפסקת האש.

בחזית המצרית ממערב לתעלת סואץ. לונדון מספר כיצד המידע הגיע אל החיילים ועל כך שבעת הדיווח שורר במקום שקט מוחלט, אם כי ביממה קודם לכן נמשכו היריות.

דיווח של ירון לונדון מהחזית המצרית בסיני

כך גם רפי מן, אז כתב בן 21 המדווח על יום ראשון של שקט בחזית הסורית. הוא מספר על חיילי שריון וחי"ר המתארגנים ומנקים את עמדותיהם כאשר רופאי צה"ל המסתובבים ביניהם סיימו לטפל בפצועי הקרבות ועוברים לטפל בנושא ההיגיינה של החיילים:

"בתוך הכפר פגשנו בחיילי חי"ר ושריון העוסקים בהתארגנות. שוב אין חיפזון הקרב בחזקת תירוץ ועתה מתחילים להקפיד על סדר וניקיון בעמדות החיילים. השינוי במצב ניכר גם בתחומי העיסוק של קציני הרופאה והרופאים היחידתיים… הללו פונים עתה לתחומים אחרים. רפואה מונעת והקפדה על היגיינה סביבתית.

"קצין רפואה בגזרה אותו פגשנו הבוקר אף נתפנה היום לתכנון הפעלת מרפאת שיניים ניידת להקל על מצוקה בלתי צפויה זו. על מרפסת אחד הבתים בכפר אף מצאנו חבורת חיילים המעלעלת בשבועונים זרים שמצאו שם".

דיווח של רפי מן מהחזית הסורית

בעוד אחד מאותם דיווחים משעשעים של רפי מן מאזור רמת הגולן, הוא מספר על פגישה מקרית של צוות החדשות עם ציירת האופנה לובה כוגן. לפי הדיווח, לובה עשתה את דרכה לכיוון קיבוץ מרום גולן כדי לסייע לבעלה לפנות פצועים מן החזית, ברכב הפרטי שלהם:

"בתוך אווירת המלחמה, הניכרת גם בשעה שהחברים הראשונים שבים ליישובים האזרחיים, הופתענו, הופתענו מאוד לראות על הכביש אישה צעירה בלבוש כחול ולצידה כלב זאב מגודל. הגברת הצעירה ביקשה שניקח אותה עמנו לקיבוץ מרום הגולן.

"הסתבר שהאישה היא לובה כוגן שעלתה לארץ לפני כשנה. היא ציירת אופנה ומתגוררת בירושלים. לרמת הגולן הגיעה בטרמפים עם כלב הזאב שלה על מנת להצטרף לבעלה המסיע בהתנדבות פצועים במכוניתו הפרטית.

"בדרך נתעכבנו במשך כמחצית השעה על מנת לאפשר לכוח שריון וארטילריה ישראלי לעשות את דרכו. לובה המתינה לצד הדרך כאשר חיילים מכלי הרכב נועצים עיניים בדמות הנשית – מעין פאטה מורגנה בעיצומו של הקרב".

דיווח של רפי מן על האמנית לובה כוגן

אחד החלקים המעניינים שהועלו באתר ארכיון המדינה לרגל 50 שנים למלחמה הוא קולותיהם של חיילים ומשפחות שמוסרים אלה לאלה ד"שים ומסרים באמצעות הרדיו.

מדובר באוסף של 850 הקלטות קול הכולל גם שיחות מהשטח עם קצינים זוטרים, חיילים סדירים וחיילי מילואים.

מקור ההקלטות באוסף כתבות ארכיון הרדיו של "קול ישראל", והן הופקדו על ידי רשות השידור בארכיון המדינה לאחר שנדגמו וקוטלגו על ידי ארכיון "כאן" תאגיד השידור הישראלי.

כך, למשל, ניתן לשמוע חיילים ואזרחים מוסרים ד"שים: "כאן פרנקל אליהו מוסר ד"ש לכל בני משפחתו, לאשתו ולילדים. כאן צפריר יוסף מוסר דרישת שלום לצביה וילדים ולכל משפחת שחר".

כך, למשל, ניתן לשמוע חיילים ואזרחים מוסרים ד"שים: "כאן פרנקל אליהו מוסר ד"ש לכל בני משפחתו, לאשתו ולילדים. כאן צפריר יוסף מוסר דרישת שלום לצביה וילדים ולכל משפחת שחר"

חיילים בתחנת ריענון בצומת צמח, שולחם מכתבים הביתה במהלך מלחמת יום הכיפורים, 19 באוקטובר 1973 (צילום: עליזה אורבך, הספרייה הלאומית)
חיילים בתחנת ריענון בצומת צמח, שולחם מכתבים הביתה במהלך מלחמת יום הכיפורים, 19 באוקטובר 1973 (צילום: עליזה אורבך, הספרייה הלאומית)

ובקטע אודיו נוסף, הכתב יצחק פלר, בימים האחרונים של המלחמה (25 באוקטובר), מתאר את תור החיילים שממתין לעלות בקשר מול בני המשפחות וכיצד החיילים מתארים לילדיהם הקטנים את הנעשה בחזית:

"שי היפה והמרגש ביותר מזה שלושה שבועות הוגש השבת לאחת מסוללות התותחים שלנו המצויות בקו הקדמי מול הארמיה המצרית השלישית. שני אנשי חיל הקשר מסיני הגיעו לסוללה ברכב אזרחי לאחר שעשו קילומטרים בדרך לא דרך ולאחר שבמקומות אחדים הם דחפו את הרכב במקום שהרכב יסיע אותם.

"כשהגיעו סוף סוף לסוללה, הם הציבו אנטנה והוציאו מרכבם מכשיר מבורך וכעבור דקות נוצר תור מתפתל של חיילים מאושרים אשר צעקו לבאר שבע, ירושלים עפולה וטבריה 'מה נשמע בבית', 'מה שלום הילדים', ו'האם המכונית שלי עדיין בסדר'.

"לעובדי הקשר סבלנות רבה והם מאפשרים למילואימניקים שמבין החיילים לשוחח עם בנותיהן ובניהן הקטנים, שהובהלו לטלפון על ידי אימהות. 'כן, כן, אנחנו מנצחים אותם', משיב אב ממושקף לבנו השואל. 'בקרוב אגיע הבית. לא, לא, אני לא יריתי באף חייל מצרי, אני פשוט שומר שהם לא ירו בנו', משיב אב תל-אביבי לבתו בת הארבע".

חיילים משדרים ד"שים למשפחותיהם

כאמור, אוסף הקלטות האודיו כולל הרבה מעבר לדיווחי כתבים: נאומי ראשת הממשלה מאיר, ראיונותיה ודבריה במסיבות עיתונאים; וראיונות עם שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל דוד אלעזר וקצינים בכירים נוספים.

לארכיון מצורף אוסף תצלומי התקופה. בידי מערכות העיתונים נמצאים אוספי תמונות משמעותיים ובכל זאת, באתר ארכיון המדינה ריכזו חלק מתוך אוסף ארכיון המדינה, הכולל אלפי תמונות, שצולמו בישראל ובזירות הקרב.

מלחמת יום הכיפורים היא המלחמה האחרונה שצולמה בשחור ולבן. התצלומים משקפים את המצב והמראות: חיילים המפעילים את כלי המלחמה, שיירות האספקה לחזית, תלמידים בתלבושת בית ספר המסייעים בעורף, פעולות הצלה של גורמי הרפואה, מאמצי האמנים לעודד את רוח הלוחמים, ועוד. התמונות צולמו לפני כ-50 שנה, ולכן זכויות היוצרים עליהן פקעו.

חיילים ישראלים וחברותיהם רוקדים ברחוב תל אביבי אחרי הודעת כניסת הפסקת האש השנייה במלחמת יום הכיפורים. 24 באוקטובר 1973 (צילום: ארכיון המדינה)
חיילים ישראלים וחברותיהם רוקדים ברחוב תל אביבי אחרי הודעת כניסת הפסקת האש השנייה במלחמת יום הכיפורים. 24 באוקטובר 1973 (צילום: ארכיון המדינה)

הנבירה בחומרים היא אינסופית. בארכיון המדינה עשו מאמצים כדי להנגיש את החומרים כך שבני המשפחות והחיילים עצמם יוכלו לנבור בכל התיקים ואולי אף לאתר דיווחים מן החזיתות לפי התאריכים והמקומות הנוגעים להם אישית.

עוד 1,204 מילים
סגירה