הטרנד הלוהט של הממשלה מאז השבעתה הוא להאשים את המחאה בכל התחלואים הכלכליים. אם להיות יותר ספציפיים: ממשלת ישראל טוענת שהרפורמה המשפטית טובה לכלכלה, ורק אם הייתה מיושמת ללא ההפרעות של "האנרכיסטים" ו"שורפי האסמים" – היינו במצב כלכלי אפילו טוב יותר מזה שהיה קודם לכן.
מדובר בטרנד שהתחילו בו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני כשמונה חודשים. אחרי כן הוא החל להתפשט כמו אש בשדה האסמים גם אצל שרים אחרים.
יש רק בעיה אחת עיקרית עם הטיעון הזה: ממשלת הונגריה בראשות ויקטור אורבן ביצעה מייד עם הקמתה במחצית 2010, בליץ חקיקתי של בדיוק אותה רפורמה משפטית שמנסה להעביר פה ממשלת ישראל עכשיו.
אבל לעומת ישראל, בהונגריה כמעט אף אחד לא הפריע לממשלה שם ליישם את החקיקה שלה עד תום. אצלה לא קמו שקמה ברסלר ומשה רדמן מקומיים ששימשו כ"שורפי אסמים".
לעומת ישראל, בהונגריה כמעט אף אחד לא הפריע לממשלה שם ליישם את החקיקה שלה עד תום. אצלה לא קמו שקמה ברסלר ומשה רדמן מקומיים ששימשו כ"שורפי אסמים"
המחאה בהונגריה נגד הרפורמה הסתכמה בעיקר בשלוש הפגנות שנערכו בבודפשט במהלך 2011 ותחילת 2012. הגדולה ביניהן הייתה כרבע בגודלה ביחס לגודל מחאה ממוצעת שמתרחשת בישראל מידי מוצ"ש בישראל כבר תשעה חודשים. אפילו "ערוצי התבהלה" בתקשורת ההונגרית הוחלפו די מהר בערוצי "הכול סבבה", וזה על פי כללי חוק חדש שעבר.
בשורה התחתונה – לאורבן היו תנאים דה-לוקס כדי להעביר את החקיקה כמעט ללא התנגדות פנימית, כפי שאכן עשה תוך זמן קצר.
ובכל זאת, לשיטת ממשלת ישראל, התרחש פלא גדול בהונגריה. במקום ששלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות יתרשמו מכל הטוב הזה שהרפורמה בהונגריה עומדת להביא לכאורה על הכלכלה שם, אחת אחרי שנייה הן הורידו – בתוך שלושה חודשים בלבד, בין נובמבר 2011 ועד ינואר 2012 – את דירוג האשראי ההונגרי לקטגוריה בעלת הסיכון הגבוה ביותר. הן למעשה דרגו את האג"חים שלה כ"אג"ח זבל".
בתוך שלושה חודשים בלבד, בין נובמבר 2011 ועד ינואר 2012 – הורידו הסוכניות את דירוג האשראי ההונגרי לקטגוריה בעלת הסיכון הגבוה ביותר. הן למעשה דרגו את האג"חים שלה כ"אג"ח זבל"
"ההורדה משקפת את הדעה שלנו על כך שהניבוי והאמינות שמשקפת המדיניות ההונגרית ממשיכים להיחלש. אנו מאמינים שההיחלשות הזו נובעת, בין השאר, מפעולות רשמיות שלדעתנו מעלות שאלות לגבי עצמאותם של מוסדות הפיקוח ומסבכות את סביבת הפעולה של המשקיעים", נכתב בדוח של S&P, אחת משלושת סוכנויות הדירוג הגדולות בעולם, בשנת 2011.
שר החוץ אלי כהן, שמקפיד להתהדר פעמים רבות בראיונות על עצם היותו רואה חשבון וכלכלן מהולל, הגדיל לטעון החודש גם הוא כי המחאה אשמה אפילו בנפילת השקל. לרפורמה, לשיטתו, אין כמובן קשר לעניין.
מעניין איך הוא יסביר את העובדה שמהרגע בו אורבן החל בבליץ החקיקה מיהרו המשקיעים להוציא הון רב מחוץ למדינה. המטבע ההונגרי איבד אז מערכו אפילו יותר מזה שאיבד השקל הישראלי ביחס לתקופה המקבילה, שבה מכהנת הממשלה הישראלית הנוכחית.
מהרגע בו אורבן החל בבליץ החקיקה מיהרו המשקיעים להוציא הון רב מחוץ למדינה. המטבע ההונגרי איבד אז מערכו אפילו יותר מזה שאיבד השקל הישראלי ביחס לתקופה המקבילה, שבה מכהנת הממשלה הנוכחית
סך הכול בתום השנה הראשונה לממשלת אורבן, הפורינט כבר השלים צניחה של 20% מערכו. ניתן רק לדמיין את רו"ח אלי כהן יושב בבית ומגרד בראשו בניסיון להבין איך כל זה קרה למטבע ההונגרי מבלי שצפצפה זמבורה אחת כל שבוע ברחובות, מפגינים לא ארבו מידי יום לשרים ליד הבתיהם, ויזמי הייטק ומנהיגי מחאה לא יצרו בהלה כלכלית.
לאותו טרנד הצטרף בשבוע שעבר גם – איך לא – שר הכלכלה ניר ברקת. לברקת כבר היה טיעון יצירתי: המונופולים הגדולים במשק משתפים פעולה עם המחאה ולכן מעלים את המחירים שלהם כדי שהציבור יסבול עד שימאס במדיניות הממשלה.
רק שגם בטיעון זה יש בעיה. הרי המונופולים הגדולים, שראו עדנה ושגשוג בממשלות נתניהו לדורותיהן, העלו מחירים באופן רציף גם בממשלות הקודמות של אריאל שרון ואהוד אולמרט ואפילו תחת נפתלי בנט ויאיר לפיד. לפני 13 שנה אפילו פרצה המחאה החברתית הגדולה בתולדות ישראל עד אז בעקבות החזירות שלהם.
את המונופולים לא מעניין איזו ממשלה מכהנת. המונופולים מעלים מחירים בזמנים שבהם אף אחד לא מונע מהם להעלות מחירים. וזה בדיוק מה שקורה גם עכשיו, בתקופה של ברקת כשר הכלכלה.
ברקת, שהבטיח לטפל ביבואנים הגדולים ולהקים ועדות בתחום המזון – לא עשה לא את זה ולא את זה. הוא הסתפק בעיקר בגזירת סרטים על חוקים שיזמה הממשלה הקודמת ושלא הספיקה לסיים את ההצבעה עליהם.
ברקת, שהבטיח לטפל ביבואנים הגדולים ולהקים ועדות בתחום המזון – לא עשה לא את זה ולא את זה. הוא הסתפק בעיקר בגזירת סרטים על חוקים שיזמה הממשלה הקודמת ושלא הספיקה לסיים את ההצבעה עליהם
אולי אם הממשלה הייתה מתרכזת פחות ברפורמה ויותר בחיים עצמם, השקל לא היה צונח ומייקר את מחירי המוצרים המיובאים, עלויות הריבית לא היו מייקרות את הוצאות החברות, וכל זה יחד עם צעדים קשוחים של הממשלה נגד היבואנים הגדולים והמונופולים החזיריים – היו יכולים לתת תשובה להעלאות המחירים.
מזל שיש לממשלה את האזרחים שאפשר להאשים אותם בחוסר המעש שלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם