"אני לא יודעת מה קורה, הם יורים על העיר בכל מיני דרכים. יש רעשים של כלי טייס וארטילריה. אני יושבת עם הבת שלי במרתף, אני מחכה כדי לעלות למעלה, להביא שמיכה או משהו חם – ואז לחזור למרתף. ניסיתי לתפוס את אימא שלי – ואני לא מצליחה", סיפרה אנני אגאג'ניאן, תושבת נגורנו קרבאך, לזמן ישראל.
את השיחה איתה קיימנו כמה שעות אחרי שצבא אזרבייג'ן פתח במתקפה צבאית על המובלעת הארמנית. בשבועות האחרונים הזרימה אזרבייג'ן כוחות רבים אל קו החזית עם נגורנו קרבאך – ועיבתה את כוחותיה בגבול עם ארמניה.
אתמול (שלישי), 19 בספטמבר, פתחה אזרבייג'ן במבצע שהם מכנים כ"מבצע נגד הטרור". לדברי האזרים, מות ארבעת אנשי כוחות הביטחון בהתפוצצות מוקש היה הקש ששבר את גב הגמל, ועל כן הם החליטו לצאת למבצע. לדברי נציב זכויות האדם של המובלעת בנגורנו קרבאך, לפחות 27 בני אדם נהרגו בתקיפות של צבא אזרבייג'ן אמש, בהם שני אזרחים – ויותר מ־200 נפצעו.
במאי 1991 יצאו האזרים והכוחות של ברית המועצות לשעבר למבצע "טיהור כיסי ההתנגדות והטרור". בפועל הפך המבצע למסע של טיהור אתני ושריפת כפרים ארמנים. בדומה למבצע ההוא, גם הפעם הארמנים נצורים בחבל
![תמונה מסרטון שצולם ע"י משרד ההגנה של אזרבייג'ן על פיצוץ של עמדה ארמנית, 19 בספטמבר 2023 (צילום: Defense Ministry of Azerbaijan via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/09/AP23262523001864.jpg "תמונה מסרטון שצולם ע"י משרד ההגנה של אזרבייג'ן על פיצוץ של עמדה ארמנית, 19 בספטמבר 2023 (צילום: Defense Ministry of Azerbaijan via AP)")
"איך אפשר לחיות כשאתה תחת מצור מוחלט בלי מספיק אוכל ובלי ספרי לימוד בבית הספר. אני עומדת שעות בתור כדי לקנות לחם בשביל שהילדים שלי לא ירעבו. בסוף אני קונה לחם שלא מספיק ליום אחד – אבל זו המנה השבועית המותרת לקנייה", סיפרה מלניה ארוטיונייאן כמה ימים לפני שנפתחה המתקפה.
ארוטיונייאן איבדה את בעלה ואבי ילדיה במלחמת נגורנו קרבאך השנייה, בשנת 2020. בינואר השנה היא דיברה לראשונה עם זמן ישראל וסיפרה על החיים תחת המצור. אז הייתה בליבה תקווה שהכול יסתיים במהירות. היום, תשעה חודשים אחרי שהמצור הוטל על מולדתה, היא ממעיטה במילים. ניכר שהיא חסרת תקווה.
"אני עומדת שעות בתור כדי לקנות לחם בשביל שהילדים שלי לא ירעבו. בסוף אני קונה לחם שלא מספיק ליום אחד – אבל זו המנה השבועית המותרת לקנייה"
לפי הדיווחים הארמנים, הכפר חרמורט – בו חיים הוריה של מלניה – פונה מתושביו בעקבות הלחימה. הקשר בין זמן ישראל וארוטיונייאן נותק – ולא ברור לפי שעה מה מצבה.
כדי להבין את המצור, צריך לחזור לסיום מלחמת נגורנו קרבאך השנייה. אזרבייג'ן השתלטה מחדש על חבלי הארץ המקיפים את רפובליקת ארצאך – אוטונומיה ארמנית בדרום הקווקז – שהאו"ם לא מכיר בעצמאותה.
במסגרת הפסקת האש, שנחתמה בנובמבר 2020, נשלחו אל האזור כוחות האמונים על שמירת השלום והביטחון מטעם רוסיה. הכוחות יועדו לאפשר לתושבי החבל מעבר חופשי אל ארמניה ובחזרה.
בדצמבר אשתקד אזרחים אזרים, שטוענים שהם פעילים להגנת הסביבה, חסמו את מעבר לאצ'ין, רצועה ברוחב חמישה קילומטרים – שהוגדרה כמסדרון בטוח לאוכלוסייה הארמנית בחבל, ומהווה עורק חיים המחבר בין ארמניה למובלעת של רפובליקת ארצאך.
ב־15 ביוני, אזרבייג'ן הסלימה את המצור – ומאז מונעת כניסה של ציוד הומניטרי גם על־ידי הצלב האדום ורוסיה. זאת תוך כדי הפרת הפסקת האש
באקו טענה כי הכביש נחסם על־ידי פעילים אזרחיים – ולא התערבה. בהמשך הפכה החסימה למצור צבאי, כשאזרבייג'ן הקימה מחסום על הציר. ב־15 ביוני, אזרבייג'ן הסלימה את המצור – ומאז מונעת כניסה של ציוד הומניטרי גם על־ידי הצלב האדום ורוסיה. זאת תוך כדי הפרת הפסקת האש בין באקו וירוואן.
בית הדין האירופי לזכויות אדם ובית הדין הבינלאומי לצדק קבעו כי אזרבייג'ן מחויבת לפתוח את מעבר לאצ'ין ולאפשר חופש תנועה על הכביש. אבל המובלעת לא נפתחה – ומשרד זכויות האדם בנגורנו קרבאך דיווח על עלייה משמעותית במקרי ההפלות ובמקרי המוות מתת תזונה.
אחרי חודשים – בזמן שרק משאית אחת עם ציוד הומניטרי הורשתה להיכנס לחבל – הגיעו האזרים והרשויות של נגורנו קרבאך להסכמה להכנסת עזרה הומניטרית דרך ארמניה ואזרבייג'ן. 23 טונות של קמח (פחות מ־200 גרם לאדם) וציוד סניטרי רפואי הורשו להיכנס אל החבל ביום שלפני ההתקפה.
"בכל פעם שיש התקדמות, למוחרת הם (האזרים) תוקפים. הם נותנים לאוכל לעבור ואז הם תוקפים. המשא ומתן מתקדם – ואז הם תוקפים", אמר אזרח ארמני לזמן ישראל. בקהילה הארמנית יש אנשים המאמינים כי משימת חייו של נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב היא לטהר אתנית את נגורנו קרבאך ולמחוק כל זכר למורשת הארמנית בת אלפי השנים.
"בכל פעם שיש התקדמות, למוחרת הם (האזרים) תוקפים. הם נותנים לאוכל לעבור – ואז הם תוקפים. המשא ומתן מתקדם – ואז הם תוקפים"
רבים מהם חוששים ששעון החול אוזל וש־120 אלף הארמנים צריכים להחליט בין מלחמה ורעב או כניעה וויתור על החיים בחבל הארץ. בבאקו טוענים מנגד שהם רוצים לעשות אינטגרציה מחדש לארמנים החיים בחבל ולכונן יחסי שלום.
"בנגורנו קרבאך מתחולל רצח עם נגד 120 אלף ארמנים", ציין לואיס מורנו אוקמפו, התובע לשעבר של בית הדין הפלילי בהאג. לפני כחודש הוא פרסם חוות דעת מקצועית הנפרסת על פני 28 עמודים ובה כתב, בין היתר, "אין משרפות ולא מתקפות עם מצ'טה – הנשק הבלתי נראה הוא הרעבה.
"הקהילה הבינלאומית התעלמה כשנעשה שימוש בהרעבה כשיטת השמדה אדם נגד הארמנים ב־1915, יהודים ופולנים ב־1939, רוסים בלנינגרד ב־1941 וקמבודים ב־1975–1976.
"גם בחורף 1993–1994 בהרעבה בסרברניצה הנושא הוזנח. בניתוח המקרה של סרברניצה, קבע בין הדין הבינלאומי לצדק שעל פי סעיף 2C של האמנה למניעת רצח עם כי מניעת מזון, טיפול רפואי, מחסה או לבוש – מהווה רצח עם.
"על פי פסקה 2C של האמנה, המצור הוא רצח עם. עצם העובדה שאזרבייג'ן מקיימת את המצור ולא מאפשרת כניסת ציוד הומניטרי, מראה על כוונה להרוג ולבצע רצח עם"
"המצפן המוסרי של העם היהודי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה האנושית", אומר אוקמפו לזמן ישראל, "איך ישראל יכולה לחמש מדינה שמבצעת רצח עם? ישראל איבדה את המצפן?" הוא שואל.
לדבריו, ישראל יכולה להתמודד עם אתגר משפטי על פי סעיף 3E של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. "חשוב להבהיר, מלבד העניין המוסרי, ישראל חתומה על האמנה ומחויבת לפעול כדי למנוע פשעים כאלה".
אוקמפו מוסיף כי אנשים טועים בהבנת מהות האירועים. "על פי פסקה 2C של האמנה, המצור הוא רצח עם. עצם העובדה שאזרבייג'ן מקיימת את המצור ולא מאפשרת כניסת ציוד הומניטרי, מראה על כוונה להרוג ולבצע רצח עם".
לדעת אוקמפו, מעבר הומניטרי דרך אזרבייג'ן הוא לא הפתרון לבעיה: "תאר לך שמישהו חוסם את דלת הכניסה לביתך אך בהמשך מציע שמישהו יכניס לך אוכל דרך החלון. אזרבייג'ן חייבת לפתוח את מעבר לאצ'ין".
"ממשלת ארצאך עובדת באופן אינטנסיבי עם כל בעלי העניין האחראים כדי למנוע את הפשע המזוויע, כלומר את רצח העם, מלהתרחש בנגורנו קרבאך"
"לא אכנס לתחזיות", אומר סרגיי חרזרייאן, שר החוץ הנכנס של רפובליקת ארצאך, בראיון לזמן ישראל. "ממשלת ארצאך עובדת באופן עקבי עם כל בעלי העניין האחראים כדי למנוע את הפשע המזוויע, כלומר את רצח העם, מלהתרחש בארצאך".
פגשתי את חרזרייאן לראשונה בשגרירות ארצאך בירוואן אחרי סיום מלחמת נגורנו קרבאך השנייה. אז הוא עדיין היה שגריר הרפובליקה בירוואן. לדבריו, אנשי משרדו וממשלת ארצאך משקיעים מאמצים רבים כדי למנוע את הפשעים נגד הארמנים בחבל ולהחזיר את התנועה החופשית למעבר לאצ'ין.
"אנחנו עושים זאת תוך כדי עבודה עם השחקנים הרלוונטיים המעוניינים בשלום בר־קיימא באזור, כדי לבסס משא ומתן בינלאומי איתן, הוגן ונטול פניות, בעל מנדט בינלאומי מתאים, שיבטיח כי התהליך, אמות המידה שלו ותוצאותיו הסופיות עולים בקנה אחד עם החוק הבינלאומי ועם הערכים האוניברסליים".
חרזרייאן אומר שעל אזרבייג'ן להסיר באופן מיידי וללא תנאי את המצור ולהחזיר את התפקוד הראשוני של מעבר לאצ'ין. "בהתאם להפסקת האש מ־9 בנובמבר 2020 והצווים המחייבים מבחינה משפטית של בית הדין הבינלאומי לצדק".
חרזרייאן מדגיש כי יש להבטיח תנועה חופשית של כל האנשים, כלי הרכב והמטענים לאורך מסדרון לאצ'ין בשני הכיוונים, ללא הגבלות. "למסדרון לאצ'ין אין חלופות"
חרזרייאן מדגיש כי יש להבטיח תנועה חופשית של כל האנשים, כלי הרכב והמטענים לאורך מסדרון לאצ'ין בשני הכיוונים, ללא הגבלות. "למסדרון לאצ'ין אין חלופות. כל מסלול אחר יכול להוות רק תחליף זמני עם מטרות מוגבלות.
"הפתיחה הפוטנציאלית של כביש אגדם תנוצל על־ידי אזרבייג'ן לקידום האג'נדה האנטי־ארמנית שלה, ולמעשה תחזק את האמצעים להכנעת הארמנים בארצך".
מרגריטה גוקסייאן בת ה־19, סטודנטית לבלשנות באוניברסיטת ירוואן, חולמת להיות מורה לשפות זרות. בשיחה עם זמן ישראל היא מספרת על החיים בירוואן. "טוב לי כאן, אבל זה מאוד קשה לחיות בידיעה שההורים שלך והאנשים הקרובים אליך נמצאים במצב כל כך קשה", היא אומרת.
המצב באזור מחריף מדי יום. אימה של מרגריטה נולדה בכפר ואגואס באזור מרטקרט בארצאך, שם נולדו סבה וסבתה. אביה נולד במרטקרט, למד בירוואן, אך חזר למולדתו כדי להקים משפחה ולגור שם. לאחר המלחמה בשנת 2020 הייתה למשפחה אופציה לעבור לירוואן, אך הם בחרו לחזור הביתה בנגורנו קרבאך.
היא ראתה את משפחתה בפעם האחרונה באוקטובר אשתקד. אחרי חודשיים התחיל המצור. היא ביקשה עזרה מהצלב האדום, אך הוזהרה שאם תצליח להיכנס לאזור היא עלולה להיתקע במובלעת
לדברי גוקסייאן, היא ראתה את משפחתה בפעם האחרונה באוקטובר אשתקד. אחרי חודשיים התחיל המצור. היא ביקשה עזרה מהצלב האדום, אך הוזהרה שאם תצליח להיכנס לאזור היא עלולה להיתקע במובלעת ולא תוכל לחזור לירוואן ולהמשיך בלימודיה.
גוקסייאן מספרת כי הגרוע מכל עבורה זה הניתוק מהמשפחה. "הפסקות החשמל הבלתי פוסקות ותשתיות התקשורת הדלות בארצאך מקשות עוד יותר. זה קשה לדעת שכשאתה אוכל לשובע לאחיות שלך אין מה לאכול עכשיו".
היא מספרת כי כשהייתה ילדה, שמעה סיפורים על המלחמה, אבל שנות ה־90 נראו לה כה רחוקות –והסיפורים נשמעו לה כמו מעשיות. "לפעמים חשבתי איך זה ירגיש לראות את המטוסים האלה מפציצים ויורים במציאות. זה נשמע כמו סרט אימה. המלחמה ב־2020 הייתה כזו. כל יום אני מקווה שאפקח את העיניים ואבין שזה היה רק חלום רע, שהחסימה תיעלם בן רגע – והכביש ייפתח".
"ארה"ב מודאגת מאוד מהקמת המחסום במסדרון לאצ'ין", נכתב בהודעה של מחלקת המדינה האמריקאית. עוד נכתב כי הקמת המחסום על־ידי אזרבייג'ן פוגעת במאמצים לבסס אמון בתהליך השלום. "אנו שבים ומדגישים כי יש לאפשר תנועה חופשית ופתוחה של אנשים ומסחר במסדרון לאצ'ין וקוראים לצדדים לחדש את שיחות השלום ולהימנע מפרובוקציות ופעולות עוינות לאורך הגבול".
"אם האוכלוסייה לא תוכל להחזיק יותר מעמד בתנאים הבלתי אנושיים האלה, זה עלול לגרום לגל עצום של פליטים. בסופו של דבר זה יעזור לאזרבייג'ן להשיג את מטרתה – טיהור אתני"
אף שמדינות המערב וארה"ב – שותפתה האסטרטגית של ישראל – עושות מאמצים כדי לסיים את המצור על נגורנו קרבאך, ישראל שומרת על שתיקה ומחזקת את הקשרים עם אזרבייג'ן. "ישראל פיתחה שותפות איתנה עם אזרבייג'ן בשל האינטרס האסטרטגי והסמיכות לאיראן". אומר סרגיי מלקונין, היועץ לשעבר של נשיא ארמניה בנושאים הקשורים לישראל.
"באמצעות שימוש באמל"ח ובטכנולוגיה ישראלית, אזרבייג'ן משיגה את יעדיה, אך עדיין נשארת בתחום ההשפעה הטורקי". לדבי מלקונין, המצור של אזרבייג'ן משרת מטרה אחת – "דה־ארמניזציה".
"טורקיה ואזרבייג'ן נקטו במדיניות דומה בעבר. בעקבות רצח העם הארמני, הארמנים עזבו את מערב טורקיה. לאחר מכן, הארמנים נעלמו מנחצ'יבאן, ולאחר מלחמת 2020, חלק מהאוכלוסייה הארמנית עזבה את נגורנו קרבאך".
לדעתו, תוצאת המצור תלויה בחוסנם וביכולתם של הארמנים לעמוד ברעב ובתנאי החורף הקשים שיגיעו בקרוב. "אם האוכלוסייה לא תוכל להחזיק יותר מעמד בתנאים הבלתי אנושיים האלה, זה עלול לגרום לגל עצום של פליטים. בסופו של דבר זה יעזור לאזרבייג'ן להשיג את מטרתה – טיהור אתני.
"ישראל יכולה למנוע את הטיהור האתני", הוא ממשיך וטוען כי ירושלים יכולה למתן את השאיפות האזריות. "באקו נקטה בצעדים הלא־אנושיים האלה, בידיעה שיש לה בעלות ברית כמו טורקיה וישראל"
"ישראל יכולה למנוע את הטיהור האתני", הוא ממשיך וטוען כי ירושלים יכולה למתן את השאיפות האזריות להתפשטות אל תוך ארמניה. "באקו נקטה בצעדים הלא־אנושיים האלה, בידיעה שיש לה בעלות ברית כמו טורקיה וישראל.
"אם אחת מבעלות הברית תימנע מהשתתפות בפשעים נגד האנושות האלה, וחשוב מכך, תפעיל השפעה על באקו כדי לעצור את מדיניותה – אזי היא תוכל למלא תפקיד היסטורי בפתרון הסכסוך".
בחזרה אל אוקמפו, האיש שהיה אמון על חקירות של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, שמתריע באופן חריג: "ללא צעדים משמעותיים ומידיים מצד הקהילה הבינלאומית, האוכלוסייה הארמנית בנגורנו קרבאך תושמד בשבועות הקרובים".
גוהר רזריאן סייעה בהכנת הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם