אלימות הבעל אינה עילה לגירושים ותשלום הכתובה

פרסום ראשון בית המשפט הרשיע בעל באלימות כלפי אשתו וגזר עליו עבודות שירות ● בבית הדין הרבני פירשו את האירוע באופן אחר ופטרו את הבעל מתשלום הכתובה ● ״לא התקיים אירוע אלים שפגע באישה פיזית, מאחר שאותה קופסה שנזרקה לעברה כלל לא פגעה בה״

אישה מחזיקה בידיה תינוק (צילום: Nati Shohat/Flash90)
Nati Shohat/Flash90
אישה מחזיקה בידיה תינוק

בית הדין הרבני האזורי בירושלים פסק באוגוסט האחרון כי מעשי אלימות של בעל כלפי אישתו אינם מהווים הצדקה לחייבו בגירושים ובתשלום הכתובה, וזאת למרות שהבעל הורשע בבית המשפט בביצוע העבירה.

מדובר בתביעת גירושים שהגישה אישה באמצעות משרד עו"ד אורית דרור הראל ועו"ד טלי ברמן. הבעל הסכים להתגרש ולהעניק גט לאשתו מרצונו החופשי, אך מנע ממנה את תשלום הכתובה.

פסק הדין מתאר את אירועי האלימות שהתרחשו "זמן קצר אחרי הולדת הבן". האירוע מתואר כ"ויכוח בין הצדדים, שבמהלכו הבעל זרק לעבר האישה קופסה של כדורים והתבטא בביטוי שגרם לאישה חרדה: 'על מעשה שעשית, אני צריך לחפור בשבילך בור'. כתוצאה מהאירוע הזה האישה עזבה את הבית ויותר לא חזרה".

לאחר שהאישה יצאה מהבית הבעל שבר חפצים בבית ואף נפצע מכך, ובעקבות האירוע הזה התנהל נגדו הליך פלילי, והוא נשפט לעבודות שירות.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים, בעקבות רצח של שתי נשים בדצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים, בעקבות רצח של שתי נשים בדצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ואולם, בניגוד לעמדת בית המשפט האזרחי, שהרשיע את הבעל במעשי אלימות, נקט בית הדין הרבני גישה אחרת כלפי הבעל האלים, ובפסק הדין הוא הטיל על האישה את האחריות לגירושים ולפירוק הבית:

"בנידון זה לא התקיים אירוע אלים שפגע באישה פיזית, מאחר שאותה קופסה שנזרקה לעברה כלל לא פגעה בה, וגם דבריו אודות הבור, התפרשו אצלה באופן מאיים, כשהבעל טען שלא זו הייתה כוונתו… לא ניתן לחייב בגירושין על יסוד אמירה כזו מצד עצמה".

על שבירת החפצים בבית לאחר שאישה עזבה את הבית, כתב בית הדין הרבני:

"התנהלות משובשת זו של הבעל ביטאה צער עמוק על עזיבת אשתו את הבית, הגם שנעשתה בדרך שלילית, עדיין אינה מבטאת מציאות שהבעל אינו רוצה את אשתו, אלא שהאישה היא זו שעשתה מעשים המבטאים שאינה רוצה את בעלה, ומעשים אלו הביאו אותה לתביעת גירושין לאחר מספר חודשים. בנסיבות אלו המסקנה היא שאין לחייב את הבעל בתשלום הכתובה".

בית הדין ביסס את ההחלטה על עדותה של האישה במשטרה מיום 18.08.2017, יומיים לפני שעזבה את הבית, וציין כי בעבר הבעל "לא נהג אליה באלימות ולא איים עליה".

הפסיקה של בית הדין הרבני, שאינה עולה בקנה אחד עם עמדת המדינה, לא פחות ממדאיגה. בעוד הדין האזרחי לא מגלה כל סבלנות כלפי אלימות במשפחה, ולראייה ההרשעה של הבעל ועבודות השרות שנגזרו עליו, בית הדין הרבני אינו רואה זאת בחומרה.

יוליה מלינובסקי (צילום: Hadas Parush/Flash90)
יוליה מלינובסקי (צילום: Hadas Parush/Flash90)

לטענתה של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), פסק הדין המדובר הוא רק דוגמה למערכת השיפוט הלא מאוזנת של בית הדין הרבני ביחס לנשים.

"מי ששולט היום במערכת בתי הדין הרבניים הם קומץ של גורמים קיצוניים ביהדות, ללא כל נציגות לנשים, זרמים ליברליים והציונות הדתית. כדי לשנות את השיטה צריך לעשות שינוי מלמעלה, ולשנות את הרכב הגוף שבוחר את נציגי מועצת הרבנות הראשית. המועצה היא זו שקובעת את המדיניות של הדיינים. שינוי בהרכב הגוף הבוחר יביא, לדעתי, לשינוי במדיניות ואני מתכוונת לקדם את הנושא בכנסת הנוכחית".

עוד 412 מילים
סגירה