נתניהו יצר באמצעות תומכיו קונסטרוציה מעניינת, המשמשת אותם במאבק החסינות אותו הוא מנהל מאז התפוצצו בתקשורת תיקיו השונים. הם מצביעים על סתירה ביחס למצב המשפטי של נתניהו: אם אנחנו מאמינים לכתב החשדות שלו, משמע מערכת החוק עושה עבודתה היטב. מצד שני, אם מערכת החוק עושה את עבודתה היטב, למה אין אמון ביועץ המשפטי לממשלה?

נתניהו לא מעוניין באמת לנהל את התיק שלו בבית משפט ולהוכיח את חפותו. אחרת לא היה גורר את הנושא כל כך הרבה שנים. מה שנתניהו מעוניין בו באמת – זה להטיל דופי במערכת

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נתניהו לא מעוניין באמת לנהל את התיק שלו בבית משפט ולהוכיח את חפותו. אחרת לא היה גורר את הנושא כל כך הרבה שנים. נתניהו זה בן אדם שאם הוא רוצה משהו, כמו להילחם על חפותו, הוא משיג אותו. מה שהוא מעוניין באמת זה להטיל דופי במערכת, כדי לקבל את אמון הציבור שלו, מה שיעזור לו מאוחר יותר ללחוץ על המערכת על פי גחמותיו.

ראש הממשלה נגד הממשלה

מלבד ההתקפות של נתניהו על השמאל ועל התקשורת, שהם אנשים פרטיים, נתניהו מאמץ תיאוריית ה-Deep state של טראמפ כדבעי, אף שהוא עושה זאת באופן מרומז יותר. ראשית, נתניהו, בעזרת חסידיו, הלכו חזק על קעקוע האמינות של בית המשפט העליון. אולם נתניהו עצמו מטפל בשאר הענפים של רשויות אכיפת החוק: נתניהו מאשים כי פרקליט המדינה שי ניצן, וכן בכירים נוספים בפרקליטות, דחפו להגשת כתבי אישום נגדו ממניעים פסולים.[1]

לשיטת נתניהו, הדרג הפקידותי בפרקליטות הממונה על שלטון החוק (ממונה, קרי לא נבחר דמוקרטית), מועל בתפקיד עליו הוא אמון ומערב אינטרסים או מניעים אידיאולוגיים אישיים כאשר הוא מבקש להעמיד את נתניהו לדין בפרשותיו.

לשיטתו, הדרג הפקידותי בפרקליטות מועל בתפקידו ומערב בשיקוליו מניעים פסולים. על המלצות המשטרה להעמידו לדין, לגלג נתניהו באומרו "שממילא רוב המלצות המשטרה מושלכות לפח" וכי מדובר ב"משחק מכור"

על המלצות המשטרה להעמידו לדין, לגלג נתניהו באומרו "שממילא רוב המלצות המשטרה מושלכות לפח",[2] וכמובן שטוען כי מדובר ב"משחק מכור" ומוטה משיקולים זרים.[3]

תומכיו גם ידעו לגייס את  תנ"צ גיא ניר בפני ועדת הכנסת, כי פרשת גל הירש היא סיכול ממוקד (טוב, אמרו שהמשטרה מושחתת, היא ודאי מושחתת והיא בטוח רוצה את הראש של נתניהו, כי המשטרה היא שמאל והשמאל רוצה שלמדינה יהיה רע).

על החלטת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע, אמר נתניהו כי היועץ המשפטי לממשלה נכנע ללחצים מצד השמאל בהחלטתו זו.[4] כלומר שוב לא מדובר בהחלטה עניינית מצד היועץ, ההחלטה לעולם אינה עניינית לפי נתניהו, אלא מדובר בהחלטה הנובעת מלחצים חיצוניים.

הסופר הצרפתי שארל פגי אמר כי "ניצחונה של הדמגוגיה הוא ארעי, אך ההרס שהיא משאירה אחריה הוא נצחי". מה יישאר כאן אחרי שנתניהו יילך?  מבחינת הנתניהוז', המדינה יכולה ללכת קיבינימאט

הסופר הצרפתי שארל פגי אמר כי "ניצחונה של הדמגוגיה הוא ארעי, אך ההרס שהיא משאירה אחריה הוא נצחי". מה יישאר כאן אחרי שנתניהו יילך?  מבחינת הנתניהוז', המדינה יכולה ללכת קיבינימאט.

נתניהו בנה הכל לקראת להכרעת מנדלבליט בענייניו

המשחק שנתניהו משחק, הוא להציג עצמו כמגן על בטחון ישראל, על ידי חזרה על אמרות בנוסח זה או דומה השכם והערב. מי שהמסר של נתניהו נקלט באוזניו, עשוי להבין, כי מי שמבקש לכאורה לפגוע בשלטונו של מגן ישראל, בעצם מבקש לפגוע בביטחון ישראל.

המשחק שנתניהו משחק, הוא להציג עצמו כמגן על בטחון ישראל. מי שהפנים את המסר עשוי להבין, כי מי שמבקש לכאורה לפגוע בשלטונו של מגן ישראל, בעצם מבקש לפגוע בביטחון ישראל

אבל השאלה שצריכה להטריד את כולם, מקטן ועד גדול, היא אם ממשלת ישראל אינה נותנת אמון במשטרה, בבתי המשפט, ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות, מדוע שאנחנו נתן בהם אמון?

מדינת ישראל נתונה כעת במשבר החוקתי החמור בתולדותיה, כאשר בחירות דמוקרטיות לא מצליחות להביא לכינון ממשלה. המפתחות נמצאים אצל אביחי מנדלבליט: אם יכריע בהקדם כי יש להגיש כתב אישום נגד נתניהו,  יזוז רוה"מ מן הבמה הציבורית. אם יכריע במהרה בחפותו, יכונן נתניהו ממשלת אחדות עם גנץ.  אם יתמהמה בהחלטתו, נלך כנראה לבחירות שלישיות.

עכשיו הלחץ על מנדלבליט אדיר: חצי מן העם, תומכי נתניהו, דורשים ממנו לזכות את נתניהו ולתת לו להמשיך לכהן. "כולה מה עשה, קצת חמגשיות". זו תמיד המנטרה, תוצר לוואי של ספין של נתניהו ביחס לתשורה בשווי מאות אלפי שקלים בתיק 1000. על תיק 2000 אומרים שגם יאיר לפיד נפגש עם מוזס. על תיק 4000 אומרים שעדי המדינה משקרים.

האמת היא, שיש הררים של ראיות נגד נתניהו, בכל התיקים. קשה להוכיח זאת, אבל לרבים יש תחושה שמנדלבליט היה מעדיף שלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו

האמת היא, שיש הררים של ראיות נגד נתניהו, בכל התיקים. קשה להוכיח זאת, אבל לרבים יש תחושה שמנדלבליט היה מעדיף שלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו. הראיות רבות:

• קודם כל, מינוי ליועמ"ש הוא מינוי של נתניהו אחרי ששימש כמזכיר הממשלה שלו.
• התיקים של נתניהו התגלגלו לפתחו כבר ביוני 2016, אך עדיין אין הכרעה, וכזאת לא נראית באופק.
• מנדלבליט מיהר להכריז שנתניהו אינו חשוד בתיק הצוללות (ממתי מכריזים שמישהו לא חשוד?!) ובכלל לא היה פותח בחקירה אלמלא עתירה של התנועה לאיכות השלטון.
• הראיות לעניין נתן מיליקובסקי לא נבדקו, ומי יודע מה יהיה איתן.
• מנדלבליט מאפשר לנתניהו לעסוק בתיק התקשורת לכל אורך כהונתו באין מפריע, למרות שבג"ץ הורה לו לחדול מכך, ולמרות שהתקשורת היא נושא של שניים מתיקיו הפליליים.

אני לא נכנס ללב ולכליות של מנדלבליט, אבל היועץ המשפטי מצוי בעמדה בלתי אפשרית. עד שלא יפוצלו סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, אף יועץ לא יוכל ליהנות מאמון מלא של הציבור בהעמדה לדין של אנשי ציבור.

עתיד המדינה על כתפיו הצנומות של מנדלבליט

מערכת שלמה מגוייסת כדי לעזור לנתניהו לצלוח את המכשול של התיקים הפליליים, ולתת לו להמשיך לכהן עשרות שנים קדימה, ויותר חשוב מכך, לא לפגום במורשת שלו כמנהיג ללא רבב. עם זאת, חצי מן העם חושב אחרת, כפי שראינו בבחירות. חצי מן העם סבור שאין זה מקרי שכל התיקים הפליליים הללו התרגשו על נתניהו.

אם נחזור לסתירה בה פתחתי את דברי, זה לא שהמערכת מושחתת. זה לא שמנדלבליט ילך נגד מה שהראיות מחייבות אותו. לא כל יועץ, גם אם מונה בהחלטה תמוהה, יהיה מוכן לעקם את המשפט כמו יהודה ויינשטיין בתיק ליברמן.

אבל הלחצים להגשת כתבי האישום, הפרסומים בתקשורת, גם המחאות נגד מנדלבליט, כולם מוצדקים, בהטלת משקל נגד, כנגד המלחמה בשלטון החוק במדינת ישראל. תוצאות הבחירות לכנסת ה-22 הוכיחו שהעם מפוצל לחלוטין בשאלה של "איך המדינה צריכה להיות". אני אישית מאמין שהיא צריכה להיות דמוקרטית, כאשר השוויון בפני החוק הוא עקרון אמיתי ולא רק סיסמה.

תוצאות הבחירות לכנסת ה-22 הוכיחו שהעם מפוצל לחלוטין בשאלה של "איך המדינה צריכה להיות". אני אישית מאמין שהיא צריכה להיות דמוקרטית, כאשר השוויון בפני החוק הוא עקרון אמיתי ולא רק סיסמה

[1] יהודה שלזינגר "נתניהו: "השמאל הבין שלא ינצח אותי בקלפי – ולכן פתח נגדי במסע ציד משפטי'" ישראל היום (28.2.19). לקריאה לחצו כאן.

[2] Alex Wigglesworth "Trump urger 'Deep state authorities" to investigate Hillary Clinton in tweets" Los Angeles Times (29.11.2017). לקריאה לחצו כאן

[3] מורן אזואלי "נתניהו: המלצות המשטרה – משחק מכור מראש'" Ynet (2.12.2018). לקריאה לחצו כאן.

[4] אריאל כהנא, יאיר אלטמן, יורי ילון "נתניהו שוב נגד מנדלבליט: 'נכנע ללחץ השמאל והתקשורת ומקבל החלטה פזיזה'" ישראל היום (1.2.2019). לקריאה לחצו כאן.

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.