את זעקות הגעוואלד של החקלאים הישראלים, שמתריעים מפני קריסת החקלאות כחול לבן, אנחנו שומעים כבר שנים. עכשיו מתברר שלפחות לגבי הקבוצה העוסקת בחקלאות אורגנית – האזהרות כבר מתורגמות למספרים.
בתוך ארבע שנים נחתך היקף הייצוא של החקלאות האורגנית מישראל לאירופה בכמעט 50% – מ־35 אלף טון ב־2018 ל־18 אלף טון ב־2022, כך חושף דוח חדש שמפרסם הארגון לחקלאות אורגנית בישראל.
הנתונים, שמופיעים בדוח שחיברו יו"ר הארגון און חן והמנכ"לית דנה יוסקוביץ', אפילו חמורים יותר בפרספקטיבה של עשור: ב־2013 עמד היקף הייצוא של החקלאות האורגנית לאירופה על 90 אלף טון. כלומר, מדובר באובדן של 80% בתוך עשור.
יחד עם זאת, יוסקוביץ' מבקשת לסייג את הנתון משום שהמספרים מ־2013 התייחסו לכל מדינות אירופה, ואילו הנתונים של השנים האחרונות מתייחסים למדינות האיחוד האירופי בלבד. אבל המגמה ברורה – והיא קיצונית ומדאיגה מאוד.
היו ימים, והם לא כל כך רחוקים, שבהם ישראל דורגה בצמרת העולמית של ייצוא תוצרת אורגנית. כיום נותרנו בצמרת רק בתחום הירקות (מקום שלישי, עם 11.5% מכלל ייצוא הירקות האורגניים ליבשת, אחרי טורקיה ומצרים).
אולם, בשקלול של כלל המוצרים – ולנוכח הירידה דרמטית בקטגוריות כמו פירות ומיצי פרי הדר – ירדנו למקום ה־28. עוד מדינה, לא חשובה במיוחד. הסיבות, על פי המחברים, נעוצות בכמה תהליכים, חלקם גלובאליים וחלקם קשורים ספציפית להתנהלות של ממשלות ישראל.
בשקלול של כלל המוצרים ירדנו למקום ה־28. עוד מדינה, לא חשובה במיוחד. הסיבות, על פי המחברים, נעוצות בכמה תהליכים, חלקם גלובאליים וחלקם קשורים ספציפית להתנהלות הממשלה
במישור הגלובאלי, האירופים פשוט החליטו לקחת אחריות על המזון שלהם ולגדל נתח הרבה יותר משמעותי מהתוצרת לעצמם כחלק מתפיסה חדשה של ביטחון תזונתי. "זה התחיל שנה–שנתיים לפני המלחמה באוקראינה והתגבר עוד יותר אחרי שהיא פרצה", אומרת דנה יוסקוביץ', "כשהם הגיעו למסקנה שהם לא רוצים להיות תלויים באף אחד.
"בדיוק הפוך מאיתנו שרק מדברים על עוד ועוד ייבוא כפתרון קסם ליוקר המחיה. התוצאה היא שמצד אחד השוק האורגני באירופה גדל ב־25% בתוך שלוש שנים – ומצד שני יש ירידה בייבוא, לא רק מישראל. מבחינת האירופים זה תהליך מבורך ונכון, סביבתית ובריאותית. מבחינתנו זה על הפנים".
המוטיבציה של מדינות אירופה להתבסס על כמה שיותר מזון מקומי, שמגודל בדרכים בריאות לאדם ולסביבה, מתורגמת למערך אינטנסיבי של תמריצים הניתנים לחקלאים האורגניים. שיעור הסובסידיה שמקבל חקלאי אורגני באיחוד האירופי כמעט כפול מזה שמקבל חקלאי רגיל.
כמו כן, האיחוד האירופי הקצה 100 מיליון אירו רק ב־2023 לתוכניות מחקר בתחום החקלאות האורגנית. גיא רילוב, מוותיקי החקלאים האורגניים בישראל, חזר לאחרונה מפורטוגל, שם הוא מלווה מיזם לפיתוח חקלאות אורגנית המתבסס על טכנולוגיות מתקדמות שפותחו בארץ.
"יש שם סובסידיות משמעותיות מתוך הבנה שחקלאות אורגנית היא אינטרס ציבורי מובהק. בישראל אני מקבל 0 עגול, למעט מענק של 9,000 שקל בשנה עבור זה שאני תורם לשימור הקרקע"
"הטכנולוגיה ישראלית, שיטות ההשקיה ישראליות, אבל אין לזה שום היתכנות בישראל", הוא אומר בצער, "זה מתחיל מהמחיר האפסי שחקלאים שם משלמים עבור המים, ועובר בזה שהמדינה משתתפת בנדיבות בהוצאות ההקמה ובהוצאות השוטפות של החקלאי.
"יש שם סובסידיות משמעותיות מתוך הבנה שחקלאות אורגנית היא אינטרס ציבורי מובהק. בישראל אני מקבל 0 עגול, למעט מענק של 9,000 שקל בשנה עבור זה שאני תורם לשימור הקרקע".
"באירופה יש תוכניות מדהימות לקידום החקלאות האורגנית", אומרת יוסקוביץ', "בארץ, כלום. להיפך, עושים מינוס. במשרד החקלאות אין כוח אדם, יש רק שני אנשים האחראים על החקלאות האורגנית.
"הם מאוד משתדלים אבל יש להם עוד תפקידים ואין שום סיכוי שהם יוכלו לטפל בחקיקה, בפיקוח ובקידום מסחר עם מדינות בעולם, שלא לדבר על הכנסה לתקציב המדינה של תמיכות ותמריצים כלכליים. אנחנו מנסים לקדם מהלך כזה ומקווים שאולי ב־2024 יהיה שינוי, אבל בינתיים אנחנו נתקלים בהרבה התנגדויות".
לצד ההיבטים הכלכליים, בשנים האחרונות גם הפוליטיקה משפיעה. הצרכנים האורגניים באירופה נוטים להיות אידיאולוגיים יותר, ולא כולם מתלהבים לרכוש תוצרת ישראלית
לצד ההיבטים הכלכליים, בשנים האחרונות גם הפוליטיקה התחילה להשפיע. הצרכנים האורגניים באירופה נוטים להיות אידיאולוגיים יותר, ולא כולם מתלהבים לרכוש תוצרת ישראלית שחלקה מגיעה מהשטחים.
"במפגש עם פעילי BDS בהולנד, שאלתי למה הם נטפלים דווקא לתוצרת חקלאית ישראלית", מספר און חן, "בזמן שאחד הפעילים החזיק ביד מחשב נייד עם מעבד של אינטל שיוצר בקרית גת. התשובה שלו הייתה ברורה – 'ישראלים יש בכל תחום אבל התחלנו עם התוצרת החקלאית הטרייה משום שהיא בולטת".
הגידול הכמעט יחיד שמסב בשנים האחרונות נחת לחקלאים האורגניים הישראלים הוא האבוקדו, שהייצוא שלו לאירופה זינק ביותר מפי 10 בתוך ארבע שנים. גם התמרים המעולים שגדלים בארץ רשמו עלייה קלה (8%), אבל במקביל שורה של גידולי שדה, שהענף האורגני נשען עליהם באופן מסורתי כמו גזר, תפוחי אדמה, בטטה, פלפל – חוו התרסקות בשיעור 35%–75% בהיקף הייצוא.
התוצאה הבלתי נמנעת: מגדלים רבים סוגרים את החלקות האורגניות ומסבים אותם לגידולים קונבנציונליים שנעשה בהם שימוש בחומרי הדברה ודשנים כימיים, בדיוק הפוך מהכיוון שאליו צועדים השכנים מאירופה. בתוך שלוש שנים התכווץ שטח החלקות האורגניות בישראל מ־63 אלף דונם ל־51 אלף – ירידה של כמעט 20%.
"החקלאות האורגנית בישראל תמיד הייתה מוטת ייצוא, ומכיוון שאין מספיק ביקוש בארץ, ברגע שהייצוא ירד – סוגרים את הבאסטה"
"הגד"שים (גידולי שדה) הגדולים הם בקיבוצים", אומר גיא רילוב, "וכמה מהגדולים שבהם כבר לא אורגניים. החקלאות האורגנית בישראל תמיד הייתה מוטת ייצוא, ומכיוון שאין מספיק ביקוש בארץ, ברגע שהייצוא ירד – סוגרים את הבאסטה".
"זה מעגל קסמים", אומרת יוסקוביץ', "מכיוון שהשוק קטן והעלויות עבור החקלאים מאוד גבוהות, המוצרים יקרים או שיש להם תדמית של יקרים. ואז הביקוש קטן וחייבים להתבסס על ייצוא, ואם אין ייצוא עוברים לחקלאות רגילה.
"אנחנו עובדים קשה כדי להגדיל את הביקושים מהשטח. בסופו של דבר המצב הרצוי הוא שחקלאי ישראלי יוכל להתפרנס מגידול ירקות ופירות טריים לציבור שחי כאן, ולא להיות תלוי רק בייצוא".
הלקוחה העיקרית של החקלאות הישראלית הייתה ונשארה הולנד, ש־58% מהתוצרת האורגנית הישראלית מיוצאת אליה, חלקה בדרך למדינות אחרות ביבשת. החלק המלא של הכוס נובע מכך שהעתיד לא ידוע והמגמות עשויות להתהפך.
"מכיוון שספרד היא מתחרה שלנו בגידול תוצרת אורגנית, כמו מרוקו שסובלת ממחסור קשה במים, השוק הזה מאוד דינמי ודברים יכולים להשתנות. אצלנו המים אומנם יקרים, אבל לפחות יש מים כל הזמן"
אם ההתחזקות של השקל פגעה מאוד ברווחיות הייצוא של החקלאים בשנים האחרונות, ההיחלשות שלו באדיבות הממשלה הנוכחית כבר מתחילה לשנות את התמונה. וכמובן, ישנו שינוי האקלים שהולך אל הלא נודע.
רילוב: "בפורטוגל, שממנה חזרתי עכשיו, המצב די טוב, מהמרכז וצפונה יורדים שם גשמים יפים. אבל כשאתה טס מעל ספרד אתה רואה שהמדינה הפכה למדבר. מהמרכז ודרומה הכול חום ויבש, לא ירדו שם גשמים רציניים כבר שנתיים, גלי החום והבצורות פגעו קשה מאוד בחקלאים ובגידולים, ובקרוב זה יורגש בכל העולם, למשל במחירי שמן הזית שהולכים לעלות דרמטית.
"מכיוון שספרד היא מתחרה שלנו בגידול תוצרת אורגנית, כמו מרוקו שסובלת ממחסור קשה במים, השוק הזה מאוד דינמי ודברים יכולים להשתנות. אצלנו המים אומנם יקרים, אבל לפחות יש מים כל הזמן".
"אני מאמינה שזה בר שינוי", מסכמת יוסקוביץ', "יכול להיות שמשבר האקלים יחזיר אותנו למגרש. הרבה תלוי במשרד החקלאות ובממשלה ובכמה הם ירצו להשקיע בחקלאות אורגנית ואקולוגית בישראל.
"יכול להיות שמשבר האקלים יחזיר אותנו למגרש. הרבה תלוי במשרד החקלאות ובממשלה ובכמה הם ירצו להשקיע בחקלאות אורגנית ואקולוגית"
"בכל העולם רואים שמדינות שרצו והשקיעו העלו משמעותית את נפח הייצור והייצוא. בינתיים אפשר להתנחם בנתון שקצת הולך לאיבוד בתוך התמונה הגדולה, יש עלייה במשקים הקטנים שמטפחים גני ירק ומוכרים ישירות לקהילה. אומנם עדיין אין לנו נתונים מדויקים על זה, אבל מרגישים שזה קורה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם