המילה הרוסית לעז היא קאזיול. קאזיול הוא אדם עקשן. לא במובן הטוב של המילה, אלא אחד שעקשנותו גורמת לו להיות מנותק מהמציאות. יאיר לפיד הוא הקאזיול של הפוליטיקה הישראלית.

לפיד רץ לפוליטיקה על הטיקט החילוני והגיע להישגים יפים מאוד כבר בבחירות הראשונות, כשסחף את הקול החילוני-אשכנזי ממעמד הביניים ומעלה. הוא ייסד מפלגה המבוססת על פוליטיקת זהויות, שהוקמה מתוך היומרה ליצור משקל נגד לש"ס ולקול הדתי באופן כללי, ולכאורה יכול היה להביא את הבשורה החילונית כבר לאחר הבחירות הראשונות בהן התמודד בראש 'יש עתיד'.

כבר אז היה בידי יאיר הכוח הנדרש להביא בשורה לציבור החילוני ולמעמד הביניים. במידה רבה בזכות ברית ה"אחים", הברית עם בנט. הברית סייעה ללפיד להיכנס לממשלה בראשות הליכוד ולקבל את תיק האוצר.

זה היה הרבה לפני כניסת גנץ לפוליטיקה. כבר אז, לכאורה, יכול היה לפיד לקדם את רוב הדברים שהבטיח לבוחריו, להפחית את מעורבות הדת במדינה ולהפחית את הנטל על מעמד הביניים.

אדם רגיל הולך, לפעמים רץ או מטפס. הקאזיול נוהג לקפוץ. לקפוץ לתפקיד נכסף ב'במחנה' ללא תעודת בגרות. לקפוץ ישר לדוקטורט, ללא תעודת בגרות או תואר ראשון. לקפוץ לתפקיד ראש הממשלה

אך במקום לעסוק במהות, העדיף יאיר לעסוק באגו. הוא לא מצא דרך לגשר על הפערים מול שותפיו לקואליציה, ובמקום להגיע לפשרות אך גם להישגים חלקיים, הוא החליט לשבור את הכלים.

מצד אחד האגו שיחק תפקיד בכשלון המדובר, הוא הרי הבטיח שכבר מיד יחליף את נתניהו והנה הוא, יאיר לפיד, מכהן בממשלה בראשותו של נתניהו. כל זה קשור בקשר עמוק למהות הקאזיול.

אדם רגיל הולך, לפעמים רץ או מטפס. הקאזיול נוהג לקפוץ. לקפוץ לתפקיד נכסף ב'במחנה' ללא תעודת בגרות. לקפוץ ישר לדוקטורט, ללא תעודת בגרות או תואר ראשון. לקפוץ לתפקיד ראש הממשלה.

בנוסף לאגו, גם הפער העצום הקיים בין הרטוריקה וההבטחות של לפיד לבין המציאות דחקו אותו לאופוזיציה. במקום להביא הישגים חלקיים, כי זה כל מה שאפשר להשיג במציאות שאינה מושלמת, העדיף לפיד לשבת באופוזיציה ולהמשיך למכור פנטזיות לאשכנזים חילונים ממעמד הביניים. אילו נשאר חלילה בממשלה, המצביעים עוד היו מגלים שהחרדים הם לא מקור כל בעיותיהם בעולם, ואז לא הייתה הצדקה לקיומו של יאיר בפוליטיקה הישראלית.

לכן, במקום לקדם שלושה או ארבעה נושאים מהותיים עבור ציבור בוחריו, החליט יאיר לעשות ברוגז. הוא אף הגדיל לעשות והפך את הקרב מול ביבי לאישי, במיוחד על רקע קידום חוק ישראל היום, שנועד כידוע לסייע לחברו הוותיק ומעסיקו הקודם של לפיד, מוזס.

במקום להביא הישגים חלקיים, כי זה כל מה שאפשר להשיג במציאות שאינה מושלמת, העדיף לפיד לשבת באופוזיציה ולהמשיך למכור פנטזיות לאשכנזים חילונים ממעמד הביניים

לכן יאיר לא ישב עם ביבי באותה ממשלה. מה, אף פעם לא קרה לכם כאנשים בוגרים שבגלל סכסוך אישי החלטתם לעסוק באינטריגות ואגו בעבודה במקום למצוא דרך לתרום למשימות שיש לבצע? ברור שלא. אלא אם אתם קאזיול.

חברנו יאיר גם לא יישב עם החרדים. כלומר, הם לא רוצים אותו לאחר ההסתה הפרועה שלו נגדם. גם הוא מעדיף לא לשבת איתם כמובן, כי על שנאת חרדים הוא מייצר מנדטים.

הרושם המתקבל הוא שבניגוד ללפיד, גנץ לא פוסל את החרדים וגם לא פוסל את נתניהו. אבל לגנץ אין מספיק מנדטים וגם לא פעילות שטח ללא 'יש עתיד' והעומד בראשה. כך יאיר מסנדל את גנץ מלשתף פעולה עם ביבי או עם החרדים.

הבעיה עם יאיר לפיד היא שאין ולא תהיה ולא יכולה להיות ממשלה העומדת בסטנדרטים שהוא הציב. יש המכנים זאת ערכים ויש המכנים זאת בוחן מציאות לקוי ואולי הוא בכלל מוכר חלומות במודע. מי יודע.

אך מה שברור זה שללפיד נוח מאוד באופוזיציה, הוא אפילו לא טורח להגיע לכנסת. רוב הקדנציה האחרונה הוא בעיקר טייל בעולם. אם חלילה ייאלץ להצטרף לממשלה כלשהי מיד יראו כולם שאין לו מה להציע לציבור מעבר למע"מ אפס ופופוליזם אנטי חרדי.

בניגוד ללפיד, גנץ לא פוסל את החרדים וגם לא את נתניהו. אבל לגנץ אין מספיק מנדטים או פעילות שטח ללא 'יש עתיד'. כך יאיר מסנדל את גנץ מלשתף פעולה עם ביבי או עם החרדים

לכן הטיקט החילוני נכשל בפוליטיקה. המפלגות החרדיות יודעות להתפשר כדי להשיג את מה שחשוב בעיני הציבור שלהם. הן עושות את זה יופי מבלי להתיימר להתמודד לראשות הממשלה. חבל שמי שמתיימר לייצג את האינטרס החילוני לא נוהג בסבלנות וצניעות ובמקום להתמקד במהות עוסק במשחקי אגו, תככים פוליטיים ושיח רדוד.

גל דיין-שיאון הוא עו״ד. נשוי פלוס שניים. מתאמן ב-BJJ. טבעוני. אוהב היסטוריה עתיקה, פוליטיקה וספרי פנטזיה