בשבוע שעבר בחרו שופטי בג"צ לקבל עתירה שהוגשה נגד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בבקשה לכפות על היו"ר לקיים דיון לבחירת יו"ר כנסת חדש. השופטים בחרו להתערב ולכפות את שיקול דעתם על היו"ר, למרות שתקנון הכנסת מקנה ליו"ר שיקול דעת באשר למועד קיום ההצבעה, ובלבד שההצבעה תיערך עד למועד ההצבעה על הקמת הממשלה. התערבות זו מהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הכנסת לנהל את ענייניה הפנימיים בעצמה ואינה עולה בקנה אחד עם המבחנים המשפטיים שבג"צ עצמו קבע למקרה של ביקורת שיפוטית על פעולות הכנסת.

התערבות בג"צ מהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הכנסת ואינה עולה בקנה אחד עם המבחנים המשפטיים שבג"צ עצמו קבע למקרה של ביקורת שיפוטית על פעולות הכנסת

גל דיין-שיאון הוא עו״ד. נשוי פלוס שניים. מתאמן ב-BJJ. טבעוני. אוהב היסטוריה עתיקה, פוליטיקה וספרי פנטזיה

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

רבים העבירו בימים האחרונים ביקורת קשה ואף הביעו זעוע ממה שכינו כ"הבגידה האמריקאית בכורדים". האם אכן מדובר בבגידה? האם המהלך היה בלתי צפוי? מה החלופות, והאם הן עדיפות עבור קידום האינטרסים של ארה"ב?

הביקורת והזעזוע הן תגובות צפויות וטבעיות. הרי מסיבות ברורות קל לנו להזדהות עם המאבק הצודק של הכורדים ולקוות שיצליחו. בנוסף, יש לנו גם אנטי אוטומטי כלפי טורקיה של ארדוגן, בצדק. אך חשוב לשים את הדברים בהקשר הנכון.

גל דיין-שיאון הוא עו״ד. נשוי פלוס שניים. מתאמן ב-BJJ. טבעוני. אוהב היסטוריה עתיקה, פוליטיקה וספרי פנטזיה

המילה הרוסית לעז היא קאזיול. קאזיול הוא אדם עקשן. לא במובן הטוב של המילה, אלא אחד שעקשנותו גורמת לו להיות מנותק מהמציאות. יאיר לפיד הוא הקאזיול של הפוליטיקה הישראלית.

לפיד רץ לפוליטיקה על הטיקט החילוני והגיע להישגים יפים מאוד כבר בבחירות הראשונות, כשסחף את הקול החילוני-אשכנזי ממעמד הביניים ומעלה. הוא ייסד מפלגה המבוססת על פוליטיקת זהויות, שהוקמה מתוך היומרה ליצור משקל נגד לש"ס ולקול הדתי באופן כללי, ולכאורה יכול היה להביא את הבשורה החילונית כבר לאחר הבחירות הראשונות בהן התמודד בראש 'יש עתיד'.

גל דיין-שיאון הוא עו״ד. נשוי פלוס שניים. מתאמן ב-BJJ. טבעוני. אוהב היסטוריה עתיקה, פוליטיקה וספרי פנטזיה

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.

לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).

ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).

עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.