כמו טפטוף טורדני עולה הרעיון הזה ותופס תאוצה. מה שנראה לפני חודשים אחדים כמו רעיון הזוי ומטורלל, הופך כמעט לתוכנית אופרטיבית. רעיון מבעית שצומח בערוגות הימין הקיצוני.
זו הייתה השרה אורית סטרוק, שרה למורשת לאומית, או משהו בסגנון, שאמרה בסדרת ראיונות לתקשורת במרץ 2023: "לצערי שיבה לחבל עזה תהיה כרוכה בקורבנות רבים, אבל יבוא יום שנשוב אליו". משהו שנשמע אז לאוזניים רבות כמו הזיה, או משאלת לב מופרכת.
זו הייתה השרה אורית, למורשת לאומית או משהו בסגנון, שאמרה בסדרת ראיונות במרץ 2023: "לצערי שיבה לחבל עזה תהיה כרוכה בקורבנות רבים, אבל יבוא יום שנשוב אליו", מה שנשמע אז לרבים כהזיה
אלא שדווקא עכשיו, כשישראל מנהלת את אחת המלחמות הקשות, המאיימות, והמטלטלות שידענו, הרעיון הזה מקבל חיים חדשים.
נתחיל מכך שמערכת השופרות שמהדהדת את דפי המסרים שיוצאים מהחמ"ל הפוליטי של בנימין נתניהו, כבר מטפטפת ברשתות החברתיות ובאולפנים, על כך שחייבים לחקור. חייבים להבין מי אחראי ומה קרה, ותוך כדי מכניסים פנימה גם את ההתנתקות כאירוע מחולל של מחדל ה-7 באוקטובר.
כדי לשים את זה על השולחן, כדי לטעת את זה בתודעה הקולקטיבית, כדי שבבוא היום – ונקווה שהוא יבוא במהרה – יתחילו לחקור את המחדל, זה ייראה טבעי ואף מתבקש לחקור במסגרת הזו גם את התרומה של ההתנתקות למחדל האסוני של ה-7 באוקטובר.
זה ממשיך כמובן, באותו היגיון ולוגיקה, בכך שיש לספח חלקים מרצועת עזה, ליצור שם רצועת ביטחון או משהו דומה, כדי להרחיק אותם מאתנו. רק שנבין כמה זה מופרך, הרוחב של רצועת עזה הוא בין 7.5 קילומטר ל-12.5 באזור הרחב ביותר – בדרום הרצועה. זה הכול. אז על איזו רצועת ביטחון בדיוק מדברים?
אבל אולי הרעיונות המופרכים ביותר הם חלומה של השרה סטרוק: לחזור וליישב את עזה.
וזה לא בלתי מופרך להאמין שהתוכניות האופרטיביות כבר קורמות עור וגידים, כמו שאומרות.
זה ממשיך בכך שיש לספח חלקים מרצועת עזה, ליצור שם רצועת ביטחון או משהו דומה, כדי להרחיק אותם מאתנו. רק שנבין כמה זה מופרך, רוחב הרצועה הוא בין 7.5 ק"מ ל-12.5 באזור הרחב ביותר – בדרום הרצועה
השרה לשעבר איילת שקד אמרה השבוע בראיון עיתונאי דברים דומים. כמובן שדוברי הימין הקיצוני-המתנחלי-המשיחי כבר מדברים על זה בגלוי ובמפורש.
חלון ההזדמנויות הבלתי חוזר הוא ישיבת התומכים ברעיון הזה בקואליציה, אבל בעיקר בממשלה. הם חולשים על מנגנוני קבלת החלטות, וכמובן על התקציבים. שר האוצר שייך לזרם המשיחי הזה. בצלאל סמוטריץ' כבר אמר בעבר לא פעם שמבחינתו הוא שואף להקים כאן מדינת הלכה.
יש להם גייסות שנכונים לכל משימה מהסוג הזה. הגרעינים התורניים. הכול תחת שיקולי ביטחון, כמובן. אלה שהתיישבו בשכונות מוחלשות, בעיקר בערים המעורבות, כדי "לחזק" את האוכלוסייה. אלה שבמקרים רבים מדי דחקו את הערבים ממרכזים ומבנים ציבוריים והשתלטו על דירות בתוך שכונות ערביות, ועל מבני ציבור והפכו אותם ליהודים בלבד.
לא יהיה זה מופרך לחשוב שאלה יתגייסו למשימה "הלאומית" הבאה לחיזוק יישובי עוטף עזה, ובוודאי לחידוש מפעל ההתנחלויות בשטחים בתוך רצועת עזה שמפונים עכשיו מתושביהם בחסות ובאמצעות ההפצצות הישראליות.
ולכן לא יהיה זה תסריט מופרך מדי לחשוב שדבר כזה אפשרי, ולדמיין אותו קורה. מלחמה בסדר גודל כמו הנוכחית יוצרת כאוס גדול, ומאפשרת למגמות אופרטיביות אידיאולוגיות (או קפיטליסטיות) לנצל אותו לטובתן.
לא מופרך לחשוב שהגרעינים התורניים יתגייסו למשימה "הלאומית" הבאה לחיזוק יישובי העוטף, ובוודאי לחידוש מפעל ההתנחלויות בשטחים בתוך הרצועה, שמפונים מתושביהם בחסות ההפצצות הישראליות
צריך לדאוג שזה לא יקרה עכשיו. צריך לדאוג לשמור על הנכסים הציבוריים, צריך לדאוג להתמקד בשיקום, בהבראה – פיסית ונפשית – של אלפי המשפחות מעוטף עזה, לבנייה מחדש של היישובים, לחיזוק הקהילות הקטנות – ולא להתפתות למגמות מופרכות.
ענת סרגוסטי היא עיתונאית, פרשנית, יוצרת דוקומנטרית, עורכת, פמיניסטית. יו״ר בהתנדבות של עמותת ״כן לזקן - לקידום זכויות הזקנים״. הייתה במשימות עיתונאיות בעזה, בביירות, ברמאללה, בעמאן ובקהיר. גרה בתל אביב, בעלת תואר שני במשפטים מאוני. תל אביב. בת גאה למשפחת סרגוסטי שנמצאת כאן מגירוש ספרד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא מופתע מכך שהגברת סרגוסטי – סמוך לאחר אירוע בלתי נתפס, מבעית ומעורר פלצות, בו נשחטו יהודים רבים ובהם נחתכה לחתיכות ונשרפה גם ויויאן סילבר זל – מוצאת סרגוסטי לבקר את הקיצוניים מימין. עכשיו. אולי הגיע הזמן שתתעוררי למציאות ותביני שאת בעצמך שמאל קיצוני ומסוכן הרבה יותר קיצוני עד כדי זרא. אנשים הזויים ומסוכנים הם השמאל הקיצוני הבלתי ניתן להתפכחות. המיעוט אליו השתייכת הפכת למיעוט קטן יותר ובצדק