אזרחי ישראל,
שבועיים חלפו מאז אותה שבת שחורה. שבועיים שנדמים כנצח מהיום הנורא בתולדות מדינת ישראל, היום הנורא בתולדות הציונות ואחד הימים הנוראים ביותר בתולדות העם היהודי.
אנו ניצבים עכשיו במלוא כוחנו על הגבול, בפתחה של מלחמה שדורשת ושעוד תדרוש מכולנו לגייס את כל עוצמתנו כאומה.
אנו אומה בעלת עוצמות אדירות, שמתמודדת עתה עם אכזריות ורשעות חסרי תקדים. אנחנו מגיבים ועוד נגיב על האכזריות והרשעות האלה בעוצמה חסרת תקדים.
אנו אומה בעלת עוצמות אדירות, שמתמודדת עתה עם אכזריות ורשעות חסרי תקדים. אנחנו מגיבים ועוד נגיב על האכזריות והרשעות האלה בעוצמה חסרת תקדים
זו תהיה מערכה ארוכה ואני מבקש לומר לקראתה כמה מילים על נושא שהוא בעיני בעל חשיבות עליונה. עניין שהוא ממש תנאי הכרחי לניצחון – שאני מתחייב בפניכם שיגיע.
אני מבקש להקדיש את הדקות הקרובות כדי לענות על שאלה שעולה מכל עבר – שאלת האחריות.
אני יודע שרבים בינינו עדיין מתקשים לעכל את מה שעבר עליהם ואת מה שקורה בישראל מאז ה-7 באוקטובר. ישראלים רבים איבדו קרובים, ראו את בתיהם נשרפים, את ילדיהם ונכדיהם נחטפים לרצועת עזה, את אמותיהם ונשותיהם נאנסות באכזריות.
ישראלים רבים גם נפצעו בגופם ונפגעו בנפשם, כשנחלצו – לפעמים בגבורה עילאית – מהאלימות הרצחנית של מחבלי חמאס. עשרות אלפי ישראלים הם עכשיו פליטים בארצם. פליטים בארצנו. המצוקה עצומה ואני קשוב לה כל הזמן.
ומתוך המצוקה הזו עולה גם השאלה – מי נושא באחריות לכל זה?
אני שומע קולות שאומרים "עכשיו לא זמן לדבר על אחריות, יהיה זמן לזה אחרי המלחמה". הם טועים. חייבים לדבר עכשיו על שאלת האחריות, ולהסיר אותה מהשולחן, בדיוק כדי שנוכל לגייס את כל הכוחות ולעמוד עם כל העוצמה באתגרים העצומים שעוד נכונו לנו.
אני שומע קולות שאומרים "עכשיו לא זמן לדבר על אחריות". הם טועים. חייבים לדבר עכשיו על שאלת האחריות, ולהסיר אותה מהשולחן, בדיוק כדי שנוכל לעמוד עם כל העוצמה באתגרים העצומים שעוד נכונו לנו
הרמטכ"ל, ראש שב"כ וראש אמ"ן כבר לקחו אחריות והבטיחו להסיק מסקנות אחרי המלחמה. אני שומע את אלה שמצפים גם ממני לנהוג כמוהם. אני אפילו שומע קולות של ישראלים רבים וטובים שמצפים ממני לא רק לקחת אחריות אלא גם להתפטר.
אינני מסכים איתם – אני חושב שהם טועים טעות מרה – אבל גם יודע שהם מדברים עכשיו מדם ליבם, ואני יכול להבין את זעמם.
אני מישיר את מבטי גם אליהם ואומר: הניחו לוויכוחים האלה עכשיו. כל מחלוקת בתוכנו היא עכשיו פרס למרצחי ה-7 באוקטובר, שהגיעו כדי לזרוע בתוכנו טרור ופילוג.
אני לא אומר את זה כי אני בורח מאחריות, אלא כי אני נושא באחריות. כל זמן שאני ראש ממשלת ישראל – אני אחראי למה שקרה, אני אחראי למה שקורה, ואני גם אהיה אחראי לכל מה שיקרה במלחמה הקרובה.
אני לא אומר את זה כי אני בורח מאחריות, אלא כי אני נושא באחריות. כל זמן שאני ראש ממשלת ישראל – אני אחראי למה שקרה, אני אחראי למה שקורה, ואני גם אהיה אחראי לכל מה שיקרה במלחמה הקרובה
זה מובן מאליו וצריך להימצא מחוץ לכל ויכוח.
ביקשתי את אמון הציבור והישראלים בחרו בי פעם אחר פעם להנהיגם. וכשבחרתם בי – גם הטלתם עליי את האחריות לגורלכם. אני לא מתכוון לברוח מהאחריות הזו.
האחריות המוטלת עליי כמנהיג אומה שנכפתה עליה מלחמה – היא אחריות גדולה עוד יותר.
כשמפקדי צה"ל הבכירים עשו את מה שחינכו אותם בקורס קצינים, ומיהרו לקחת אחריות, עלו קולות צהלה בעולם הערבי. "החמאס השפיל את מפקדי צה"ל ושב"כ", שמחו מבקשי נפשנו.
אלה כמובן שטויות. אויבינו פשוט לא יודעים עם מי יש להם עסק ולא מבינים את הערכים שעליהם התחנכו הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש שב"כ רונן בר וראש אמ"ן אהרון חליוה. אני עומד כאן ומצדיע לשלושתם.
אויבינו טועים טעות מרה כשהם מפרשים לקיחת אחריות בישראל כגילוי חולשה וכישלון. ואני בוודאי לא מתכוון לספק לאויבינו סיבות לשמוח.
אחרי המערכה ואחרי הניצחון שיגיע, אחרי שכל מי שהיו אחראים לזוועות של 7 באוקטובר יבואו על עונשם, נוכל להתפנות ולשאול את כל השאלות הקשות.
אני לא מתכוון להתנצח עכשיו עם מי שכבר שנים דורשים ממני להתפטר. אני לא מתכוון לומר להם עכשיו מה דעתי על חלקם בהחלשת כוחה של ישראל, ואיך אני מעריך את מידת אחריותם למחדלים ולקונספציות השגויות, שהובילו לזוועות שחוללו מחבלי חמאס בשבת השחורה.
אני לא מתכוון להתנצח עכשיו עם מי שכבר שנים דורשים ממני להתפטר. אני לא מתכוון לומר להם עכשיו מה דעתי על חלקם בהחלשת כוחה של ישראל, ואיך אני מעריך את מידת אחריותם למחדלים ולקונספציות השגויות
כשתגיע השעה אני מבטיח לכם שיהיה לי מה לומר, ואני לא אסתיר את דעתי. זה לא הזמן.
אני מצפה גם ממתנגדיי לנהוג באיפוק ולא לפתוח חזית פנימית בנוסף לחזית החיצונית שנכפתה עלינו. חזית פנימית כזו היא אחד החלומות הגדולים של חמאס, חזבאללה ואיראן.
שמעתי על ההתגייסות המפעימה – אין מילה אחרת – של אנשי "אחים לנשק" ושל ראשי מחאת קפלן, לטובת אנשי הדרום וחיילי צה"ל. אני מצדיע גם לכם. לכולכם. כל הכבוד! כך צריכים ישראלים אחראים לנהוג במלחמה על הבית.
בתום המלחמה תוקם ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה, שתבדוק את כל מה שהוביל לאסון של 7 באוקטובר. כך נהגנו בעקבות כל מלחמות ישראל, וכך ננהג גם עכשיו.
בתום המלחמה תוקם ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה, שתבדוק את כל מה שהוביל לאסון של 7 באוקטובר. כך נהגנו בעקבות כל המלחמות, וכך ננהג גם עכשיו
אני מתחייב: כשיגיע המועד המתאים – והוא יותר קרוב משנדמה כעת – נעשה הכול כדי לרדת לחקר האמת. זה היה האתוס הישראלי תמיד. רק אם נישיר עינינו אל האמת – קשה וכואבת ככל שתהיה – נוכל להחלים, לצמוח, ולצאת מהאסון הזה חכמים יותר, חזקים יותר, נחושים יותר, מאוחדים יותר, מוכנים יותר לאתגרים שעוד נכונו לנו.
בירור האמת הוא תנאי הכרחי להחלמה. וזמן ההחלמה יגיע. עכשיו הזמן להילחם ולנצח.
אתגרים עצומים ניצבים בפנינו: עלינו למגר את חמאס ולהחזיר הביתה את כל החטופים מרצועת עזה.
גם אויבינו בלבנון ובאיראן עדיין אורבים למפלתנו, ועלינו להישמר. ההתגייסות חסרת התקדים של אומות העולם בהובלת ארצות הברית – ובמיוחד הנשיא ג'ו ביידן, שיזכה למקום של כבוד בליבנו לעד – מזכירות לכולם שאנחנו לא לבד במלחמה הצודקת הזו, שתשפיע לא רק על גורלנו ועל גורל המזרח התיכון, אלא גם על גורל העולם.
רק אחרי שנכניע את מבקשי נפשנו ונסיר מעלינו את אחרון האיומים, נתפנה בלב שלם לשקם את ישראל. או אז נצטרך כולנו לגייס את כל הכוחות שאצורים בנו, כדי לקומם מהיסוד את קיבוצי עוטף עזה, להעמיד על הרגליים את תושבי שדרות, אופקים, אשקלון ואשדוד, להביא מזור לנפשם של פדויי השבי והמשפחות השכולות.
רק אחרי שנכניע את מבקשי נפשנו ונסיר מעלינו את אחרון האיומים, נתפנה בלב שלם לשקם את ישראל. או אז נצטרך כולנו לגייס את כל הכוחות שאצורים בנו, כדי לקומם מהיסוד את קיבוצי עוטף עזה
אחרי הניצחון, ישראל תצטרך לבחור לעצמה הנהגה חדשה ולהקים ממשלת שיקום לאומית. זו תהיה ממשלה שיעמדו בפניה אתגרים היסטוריים עצומים. כדי להתמודד איתם – זו חייבת להיות ממשלה שתזכה לאמון ציבורי רחב ככל האפשר.
אני מודיע כבר עתה – אני לא מתכוון להציג את מועמדותי. ישראל לא תוכל יותר לכלות את כוחותיה ומשאביה בוויכוחי סרק על גורלי. אני לא אניח לזה לקרות. ישראל תהיה חייבת לגייס את כל כוחותיה כדי לעצב מחדש את גורלה. ואני נושא באחריות שזה יקרה.
ההיסטוריה של ישראל רצופה בדוגמאות מעוררות השראה של מנהיגים שידעו להתעלות לגודל השעה ולגלות דוגמה אישית. הראשון בהם היה דוד בן-גוריון, שהוביל את ישראל אל מלחמת השחרור, המלחמה הקשה בתולדותינו. איבדנו אז 6,000 מטובי בנינו, ביישוב שמנה רק 600 אלף איש.
מייד בתום המלחמה ישראל קלטה גלי עלייה עצומים בתנאים בלתי אפשריים. רבים מהם נשלחו לעיירות הפיתוח בנגב שהוקמו אז. אלה הסבים והסבתות בשדרות ובאופקים, שהתעוררו בבוקר שבת אל אימת הצוררים מחמאס.
בן-גוריון קרא אז לישראלים כמו רחל הגיבורה מאופקים לרדת דרומה וליישב את הנגב – וכדי להוות דוגמה אישית הוא ורעייתו עברו בעצמם לגור בנגב, בשדה בוקר. הם גרו שם עד יומם האחרון וגם נקברו שם, במקום בחלקת גדולי האומה בירושלים.
אני מתחייב – הנגב המערבי עוד ישגשג ויפרח. קיבוצי עוטף עזה ישוקמו ויחוזקו. מיד בתום המלחמה אני ורעייתי שרה מתחייבים לעבור ממעוננו שברחוב עזה, לבית חדש שנקים בעוטף עזה. באופקים או בשדרות.
אני מתחייב – הנגב המערבי עוד ישגשג ויפרח. קיבוצי עוטף עזה ישוקמו ויחוזקו. מיד בתום המלחמה אני ורעייתי שרה מתחייבים לעבור ממעוננו שברחוב עזה, לבית חדש שנקים בעוטף עזה. באופקים או בשדרות
מיד אחרי שנכריע את החמאס ונשיב את החטופים הביתה – אני מתחייב להקדיש את כל זמני, מרצי, כוחי ויכולותיי ולגייס את כל התמיכה הבינלאומית כדי לסייע לממשלת השיקום שתיבחר. אעשה כל שלאל ידי כדי שכל מי שנפגעו בשמחת תורה שהפכה לשבת השחורה – יזכו לתמיכה ולשיקום הטובים ביותר.
רעייתי שרה כבר רותמת את כישוריה המקצועיים ופועלת להקים בנגב המערבי את מרכז השירות הפסיכולוגי הטוב ביותר שהעולם ראה אי פעם. היא גם מתכוונת ללוות אותו מכאן והלאה, והיא תמשיך ללוות אותו מהבית שנקים בעוטף עזה – חבל ארץ שייקרא מעתה עוטף ישראל.
זו תהיה האחריות שלי והאחריות שלנו אחרי המלחמה.
אבל עכשיו האחריות שלנו היא לנצח במלחמה.
ואנחנו ננצח. ביחד.
(תודה רבה, אני אענה עכשיו על שאלות עיתונאים, קודם שאלות בעברית מהתקשורת הישראלית, ואחר כך אענה באנגלית על שאלות התקשורת הזרה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם