אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
רוֹטַצְיָה

בזמן ששקענו בחישובים מסובכים על בריתות וגושים ובלוקים, התברר כי חור שחור ענק, בעל תיאבון עצום, שואב אליו את כל האנרגיה מסביבתו, ולא מאפשר לאף אחד לחיות לידו בשלום ובשלווה ● טובי הפרשנים מתקשים להסביר מדוע הוא מתנהג ככה

"כחול לבן בראשותי לא מסכימה לשבת בממשלה שכנגד מי שנמצא בראשה עומד כתב אישום חמור. נושא זה, לצד מרכיבי מהות נוספים, חשוב עבורנו יותר מכל דיון בנושא חלוקת תיקים או רוטציה"

בני גנץ, אחרי שהנשיא מסר לנתניהו את המנדט להקים ממשלה, 25 בספטמבר 2019

כבר אפשר להרגיש איך זה קורה. המיאוס. הגועל. הצרבת. כמו בסוף לילה של שתיה מופרזת, שגם לווה בבליסה מוגזמת של פחמימות ריקות ומטוגנות. הגענו לרגע הזה, שבו ארוחת השחיתות הפוליטית שאנחנו בעיצומה, נכנסה לשלב הדוחה באמת.

הרגע שבו כל מה שאתה רוצה זה לברוח רחוק ככל האפשר מהשולחן המטונף והדביק, שעליו פזורים שאריות בורקסים וצ'יפס ופיצות ומיונז וקטשופ, כשיריב לוין ומיקי זוהר ודוד ביטן עוד זוללים בעיניים לחות ועמית סגל ממשיך לפרש כל מהלך ("שימו לב איך יריב לוין שולף עכשיו צ'יפס קר מהקרטון וטובל אותו במיונז, במה שמוכר בעולם הפוליטי כסגנון ההולנדי לאכילת טוגנים. נדמה לי שמותר להעריך שזה מהלך בעל משמעות אסטרטגית").

"שימו לב איך יריב לוין שולף עכשיו צ'יפס קר מהקרטון וטובל אותו במיונז, במה שמוכר בעולם הפוליטי כסגנון ההולנדי לאכילת טוגנים. נדמה לי שמותר להעריך שזה מהלך בעל משמעות אסטרטגית"

והחפירות נמשכות. כן רוטציה, לא רוטציה. ואם רוטציה – מי ראשון ומי שני? ומה יהיה על הרוטציה  שנקבעה בין גנץ ללפיד? האם כשגנץ יקבל חצי קדנציה כראש ממשלה ברוטציה עם נתניהו, הוא יצטרך לוותר על רבע רוטציה ללפיד, במסגרת הסכם הרוטציה הפנימי בכחול-לבן? והאם אנחנו נדונים מעתה לעוד ועוד הסכמי רוטציה כאלה, של חלקיקי תפקידים? האם נכנסנו, בלי לשים לב, לעידן הרוטציה התמידית?

וכל זה קורה, כשלכולם ברור מי האחראי הבלעדי ללידת התפלצת הפוליטית מרובת הראשים והזרועות הזו. עניין שקל מאוד להוכיח אותו. כל מה שצריך לעשות זה לדמיין שלילה אחד נוחתת במרכז ירושלים חללית מכוכב אחר ובה חייזרים שעקבו אחרינו מרחוק והתרשמו עד כדי כך מכישורי ההנהגה הנדירים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהם החליטו לחטוף אותו ולהעמיד אותו בראשם, כדי שינהיג בתבונה ובאומץ את הגלקסיה הרחוקה שלהם.

קל לראות איך אחרי שתגווע ההתרגשות מהדרמה המסעירה הזו (ישראל היום: "נתניהו מנהיג הייקום") וביבי ייצא מחיינו, ייפתרו באבחה אחת כמעט כל הבעיות הפוליטיות של ישראל. תוקם די בקלות ממשלה יציבה והנשיא לא יצטרך להמציא להטוטים חוקתיים מורכבים, רק כדי שיאפשרו לבני משפחת נתניהו להמשיך להתגורר במעון ראש הממשלה בבלפור.

קצת קשה להאמין, אבל הדבר האחרון באמת קרה השבוע.

ומאחר שתחושת הגועל כבר גואה, והחגים מתקרבים, ומביאים איתם את אווירת הפיוס הנעימה של ראש השנה, ואת חרדת הדין של יום כיפור ואז את הסאטלה של חופי סיני בסוכות, ומאחר שראש ממשלתנו הרגע נחטף לנגד עינינו המשתאות אל החלל החיצון, אולי כדאי שגם אנחנו נישא את עינינו למרום, נרחיק את מבטנו אל שערי השמיים שכבר נפתחים, ועם כל הקושי שכרוך בכך, נתנתק ולו לזמן קצר מיריב לוין, וניזכר שגם אנחנו אבק כוכבים. אנחנו מוזהבים. ואנחנו חייבים לחזור בחזרה אל גן העדן.

רוטציה היא לא רק הכינוי להסכם חילופי תפקידים בין פוליטיקאים אלא גם מושג בקוסמולוגיה. רוטציה היא התנועה הסיבובית של כוכב סביב צירו. פוליטיקאים ופרשניהם נהנים לייחס לעצמם מושגים מתחום הקוסמולגיה בבואם לתאר מהלכים פוליטיים. אולי הם מקווים שאם הם יעשו את זה, הקוסמוס יאציל עליהם מנשגבותו ומנצחיותו ובנדיבותו יהפוך את הפוליטיקה הקטנונית והמטופשת שלנו למשהו עילאי.

אז מדברים ברצינות תהומית על "המפץ הגדול" כשמפלגה א' חוברת למפלגה ב', ועל "ליקוי מאורות" כשראש מפלגה ג' לא מקיים את הבטחותיו לראש מפלגה ד'. והזירה הפוליטית מלאה בכוכבים ובמטאורים ותמיד תמיד השמיים הם הגבול, למרות שלכולם ברור שבסוף נתרסק שוב לתוך הביצה הנידחת שלנו, שבקצה הגלקסיה. רק הייקום ימשיך להתפשט, אדיש לקיומנו. הוא אפילו לא יתרגש אם מירי רגב תגיד יום אחד שלדעתה מכניקת הקוואנטים ותורת המיתרים זה שטויות במיץ עגבניות, למרות שהיא לא למדה פיזיקה.

כשהיינו שקועים בחישובים מסובכים על בריתות וגושים ובלוקים, קל היה להחמיץ את הידיעה המסעירה באמת של השבוע. אסטרונומים שעוקבים אחרי החור השחור הענק שנקרא *Sagittarius A ונמצא במרכז שביל החלב שלנו, גילו כי במהלך השנה האחרונה הוא החל לבלוס בקצב חסר תקדים כל חומר שהזדמן לקרבתו.

"לא ראינו דבר כזה ב–24 השנים שבהן אנחנו עוקבים אחרי החור השחור הענק הזה", אמרה ל"גארדיאן" אנדריאה גז, מרצה לפיזיקה ולאסטרונומיה ב–UCLA ואחת המחברות הבכירות של המחקר, "בדרך כלל זהו חור שחור שקט ורכרוכי שעושה דיאטה. אנחנו לא יודעים מה גורם לסעודה הענקית הזו".

במרכזה של גלקסית שביל החלב נמצא החור השחור העצום, Sagittarius A-star (צילום: NASA)
במרכזה של גלקסית שביל החלב נמצא החור השחור העצום, Sagittarius A-star (צילום: NASA)

אתם קולטים? בעוד אנחנו מתווכחים בלהט האם ראש הממשלה יכול להמשיך להחזיק בתואר כשהוא יוצא לנבצרות בגלל כתבי אישום פליליים, והאם זה בכלל אפשרי שבמקרה כזה הסמכויות שלו יועברו לממלא מקומו, שבעצמו כבול בהסכם רוטציה עם שותפו למפלגה; באותו זמן ממש – חור שחור ענק שהוא שכן שלנו לגלקסיה, התחיל לשאוב לתוכו כל מה שעובר בסביבתו.

לא צריך להילחץ יותר מדי, אפשר להמשיך לישון בשקט. החור השחור הרעב מרוחק מאיתנו 26 אלף שנות אור ולא מסכן אותנו. אבל הוא כן מזכיר לנו כמה קטנוניים, חסרי חשיבות, עלובים ומרוטים הם כל המאבקים הכאילו כבירים הללו, שמתרחשים לנגד עינינו ונראים הרי גורל. אם רק היינו מתמלאים במעט הענווה שהכרחית תמיד, ונזכרים כמה זעירים וחסרי חשיבות אנחנו כולנו מול הייקום הכביר, אולי דווקא אז היינו מתחילים לנהל את חיינו עם מעט יותר תבונה.

אם נחזור לחור השחור הזללן, אחת ההשערות היא ש"בולמוס הזלילה" שלו קשור לכך שהתקרב אליו כוכב בשם S0–2 בקיץ 2018, ולכמות הגז האדירה מהכוכב הזה, שייתכן שהגיעה השנה אל החור השחור.

תיאוריה אחרת מתייחסת לגוף שמימי משונה אחר המכונה 2G, שהוא קרוב לוודאי זוג כוכבים בינאריים שהתקרבו לחור השחור ב–2014. אפשרות שלישית היא שכמה אסטרואידים גדולים נמשכו לבולען הקוסמי העצום הזה והעירו אותו מתנומתו. וכדרכם של ענקים שמעירים אותם משינה ארוכה במיוחד, החור השחור התעורר רעב מת ועכשיו הוא פשוט מכרסם כוכבים בקצה הגלקסיה.

אז הנה – אם אנחנו בכל זאת מתעקשים להמשיך ולתאר את עלילות הפוליטיקה הישראלית בעזרת דימויים שמיימיים, קיבלנו השבוע מתנה נהדרת לראש השנה. הקוסמוס הנדיב העניק לנו משל פנטסטי: חור שחור ענק בעל תיאבון עצום, ששואב אליו את כל האנרגיה מסביבתו, ולא מאפשר לאף אחד לחיות לידו בשלום ובשלווה, וטובי המדענים מתקשים להסביר למה הוא מתנהג ככה.

את הנמשל כל אחד מוזמן להשלים לבד.

אוצר צלילים: הפלייליסט השבועי

עוד 932 מילים
סגירה