במושב יבול, שמביט לעבר הגבול עם מצרים בקצה הדרומי ביותר של עוטף עזה, עגבניות השרי האדומות כמעט קורסות על הענפים. החקלאי חיים כהן מדגים לעובדי האדמה (ליום אחד) איך מנתקים עגבנייה־עגבנייה מהצרור ומניחים בסלסלה. "מותר להשאיר את עלי הכותרת הירוקים למעלה", הוא אומר. "זה אפילו יותר יפה".

את 20 התאילנדים שעובדים כאן החליפו כ־30 מתנדבים מרחבי הארץ, רובם עברו לפני שנים את גיל ה־40. מקלט JBL כלשהו משמיע ארקדי דוכן וברי סחרוף, ואחת הקוטפות העליזות מזמרת בקול. צוות של ערוץ טלוויזיה סיני, עם כתבת נמרצת, מדלג בין השוחות ומתעד את הפלא שנולד מהאסון הנורא. כולם צריכים טוויסט חיובי לזוועה המתמשכת.

רק תאילנדי אחד נותר במשק, 19 ברחו אחרי ההתקפה ב־7 באוקטובר. הפועל הנותר נוהג בחיוך את הטרקטור העצום על השביל המרכזי, מוציא ארגזים מלאים ומכניס ריקים. המתנדבים מתייחסים אליו כמו לסלב: "האו אר יו? האו אר יו?" הם עוצרים ומברכים אותו, משתאים מגבורתו הנדירה. כל תקופה והגיבורים שלה.

העגבניות לא מחכות להחלטות של אף קבינט, מצומצם או מורחב. לפחות שליש מהן כבר מבוקעות, מה שאומר שצריך להשליך אותן על הרצפה. הזהב האדום הזה מתפצפץ מתחת לנעלינו כשאנחנו מתקדמים מענף לענף. עד סוף השבוע כבר ספק אם משהו עוד יישאר פה על הענפים, עם או בלי כניסה קרקעית.

עגבניות במושב מבטחים (צילום: באדיבות המושב)

רעש ההתקפות מעזה הסמוכה נמהל בבומים עמומים ובשירה העליצה של הקוטפת. הציונות העובדת מזמן לא ידעה ימים יפים ואיומים מאלה. "אם יש אזעקה יש לכם בין 5 ל־15 שניות לתפוס מחסה", מסביר הקצין בכניסה למושב, ואז מחייך חיוך מעט מריר כמי שמבין את האבסורד ומפטיר: "בהצלחה, תודה שבאתם".

שעה קלה וכמה מאות ארגזים אחר כך אנחנו מחליפים מטע. עכשיו העבודה הופכת קצת פחות כיפית. השירה מתחלפת בזיעה הניגרת בתוך חממות לוהטות, בהם מלפפים שיחי עגבנייה צעירים על חוט וקוטמים "חזירים" – שלוחות סוררות המשתרגות מהגבעול הראשי ומתחרות בו.

אחת העובדות לוחשת לבעל הבית שאולי עדיף שאת העבודה המתוחכמת הזאת לא יבצעו הדיוטות כמונו, פן הנזק שיגרם יהיה גדול מהתועלת. "אין לי ברירה", הוא מפטיר

אחת העובדות לוחשת לבעל הבית שאולי עדיף שאת העבודה המתוחכמת הזאת לא יבצעו הדיוטות כמונו, פן הנזק שיגרם יהיה גדול מהתועלת. "אין לי ברירה", הוא מפטיר. "זה או להסתכן שחלק מהגבעולים ייהרסו, או שכל החממה תלך פייפן".

בשבוע האחרון נמלאו משקי העוטף באלפי ידיים עובדות של מתנדבים. חלקם הגדול מתרכזים בבית קמה, בנקודות הכינוס של "אחים למשק" (השלוחה החקלאית של "אחים לנשק") בבקרים, ומשם משוגרים לקיבוצים ולמושבים בעוטף.

לחקלאים באהבה!

גם הבוקר הגיעו כ 1,000 מתנדבים חרוצים לצומת בית קמה לפזר אהבה בשדות ובמשקים.
50 משקים. 22 קיבוצים ומושבים.

כתף אל כתף עם אלפי המתנדבים, נמשיך לסייע לחקלאים שלנו לשמור על העשייה הארץ ישראלית כל כך.

כולנו אחים ???????? pic.twitter.com/Ma7F09AEaF

— אחים לנשק (@ahimlaneshek1) October 27, 2023

מתנדבים אחרים פשוט מרימים טלפונים ישירים לחקלאים, מזמינים עצמם – ונוסעים לאיפה שצריך: תלמי אליהו, יתד, עמיעוז, מבטחים, עין הבשור, זיקים. בכל מקום נדרשת עזרה כעת: בקטיף, באסיף, בשתילה, בליפוף, בגיזום.

רוח ההתנדבות אדירה, משב רוח של הצלה מול אוקיינוס הקיפאון של מדינה כבדה הגוררת רגליים. אבל כולם יודעים שזה לא מספיק.

"70% מתצרוכת העגבנייה בישראל מגיעה משטחי המועצה האזורית אשכול. 70%! אוטוטו לא יהיה יותר עגבניות על המדף. אנחנו כבר רואים שרשתות שיווק מייבאות מטורקיה עגבניות זולות יותר"

יהיו לנו עוד אבדות בנפש כאן

כל החקלאים מדברים בשבוע האחרון בחמיצות ובמרירות על משרד החקלאות, ובעיקר על השר הנפקד לטענתם אבי דיכטר. "הכתובת הישירה שלי היא מחוז דרום במשרד החקלאות שעובדים מולנו, ולאחר מכן שר החקלאות ומנכ"ל המשרד", אומר מזכיר היישוב מבטחים איתן אהרון.

"70% מתצרוכת העגבנייה בישראל מגיעה משטחי המועצה האזורית אשכול. 70%! אוטוטו לא יהיה יותר עגבניות על המדף. אצלנו מגדלים מלפפונים, חצילים, קישואים – כל הירקות על המדף שלכם, ובשטחים הפתוחים בטטות וגזר ובצל ופירות. אנחנו כבר רואים שרשתות שיווק מייבאות מטורקיה עגבניות זולות יותר.

חציל ועגבניות במושב מבטחים (צילום: באדיבות מושב מבטחים)

"בגדול, משרד החקלאות לא מראה שום אמפתיה כרגע. לא בא שר החקלאות ועומד מול המיקרופונים ומרגיע את החקלאים האלה שהמדינה תפצה אותם, שיהיה בסדר ושידאגו לכל מחסורם. אלה מפעלי חיים שקורסים, אנשים בני 60 ומעלה שלא יודעים את נפשם. יהיו לנו עוד אבדות בנפש גם כאן".

למה אתה מתכוון? שאנשים יתאבדו?
"אני בהחלט רואה מצב שזה יקרה. אנשים שכל מה שהם ידעו לעשות בחיים זה חקלאות ומתפרנסים מזה, עם כל הקשיים שהמדינה הערימה עליהם במשך שנים רבות. ביום שזה כבר לא בידיים שלהם ואין להם דרך להציל את המשק, אני חושש מאוד לגורלם".

"אתה שר החקלאות ומגיע לשדרות? שדרות נמצאת 20 דקות מהמועצה שלנו והיא לא יישוב חקלאי! למה אתה לא בא אלינו? למה אתה לא בא ומדבר עכשיו על תחום האחריות שלך שהוא החקלאות – לא חמאס וחזבאללה"

אהרון ואני שוחחנו בשבוע שעבר. יום לפני כן יצאה הודעה מלשכת השר דיכטר על ביקור מתוכנן שלו בשדרות. על פי ההודעה, מושבי וקיבוצי העוטף לא נכללו בסיור המתוכנן. את אהרון זה פוצץ. "אתה שר החקלאות ומגיע לשדרות? שדרות נמצאת 20 דקות מהמועצה שלנו והיא לא יישוב חקלאי!

"למה אתה לא בא אלינו? למה אתה לא בא ומדבר עכשיו על תחום האחריות שלך שהוא החקלאות – לא חמאס ולא חזבאללה ולא נעליים. תדבר על התחום שהמשרד שלך מופקד עליו. ואת זה הוא לא עושה".

פלפלים במושב מבטחים (צילום: באדיבות מושב מבטחים)

בין חקלאי העוטף יש כאלה שמכירים את דיכטר, וחלקם גם העריכו אותו כתושב אשקלון לשעבר וכראש שב"כ בדימוס. כל מי ששוחחתי איתו היה מוטרד מתפקודו בתחום החקלאי. דיכטר פרסם לאחרונה כי הוא מקדם יוזמות להחזרת העובדים התאילנדים שנמלטו לעבודה.

על פי אותו פרסום הוא אף שוחח עם מלך תאילנד ודוחף לשיפור מצב החקלאות בעוטף. אולם, התושבים טוענים שהוא לא מתעניין במצוקותיהם האמיתיות ולא מתכנן שיקום לטווח ארוך או אפילו מבטיח הזרמת כספים משמעותיים כדי להרגיע אותם ולתת להם אוויר לנשימה.

בעיקר הם חשים היעדר מנהיגות, שהתחיל עוד לפני האסון. אצל חלקם המאבק על הצלת החקלאות מתחבר ישירות לאכזבתם מהתנהלותו הכללית של דיכטר כחבר ממשלה

בעיקר הם חשים היעדר מנהיגות, שהתחיל עוד לפני האסון. אצל חלקם המאבק על הצלת החקלאות מתחבר ישירות לאכזבתם מהתנהלותו הכללית של דיכטר כחבר ממשלה מאז הקמתה. אחד מהם, אבי פרחי – חקלאי ותיק משדה ניצן ששירת עם דיכטר בצוות איתמר בסיירת מטכ"ל והיה חברו הקרוב – כתב לו כך בימים האחרונים:

"אני נכשלתי במלחמתי האישית מולך להצלת המדינה. עשיתי הכול כחבר אמת, התרעתי, ביקשתי התחננתי, בכיתי. דיכטר, אני לא מאמין שאני כותב את הדברים האלה… בזה הרגע אני מודיע לך, כשבכי קורע לב פורץ ממני, שאני מתנתק ממך. אני מקווה שגם אתה תמצא את האומץ לעמוד מול האומה ולומר 'אני מבקש סליחה מכל משפחות הנופלים, לוקח אחריות מלאה ומתפטר מתפקידי. בעצב ענק, אבי".

אבי דיכטר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"דיכטר היה צריך לקחת את המיקרופונים מייד כשהתברר גודל המשבר של החקלאים ולדבר אליהם – והוא לא עשה את זה", אומר אהרון. "שיעלו הוא וסמוטריץ' ויודיעו לאנשים בעוטף שאיבדו את היקר מכל שיפצו אותם וידאגו להם באופן מלא.

"בראש ובראשונה יזרימו כסף, ידאגו לתגבור המיגוניות כדי שלתאילנדים יהיה לאן לחזור, ויבדקו כיצד אפשר לפרוש חובות לאנשים ולהגדיל להם את האשראי. יש לי במושב חקלאי שהבן שלו היה כל עולמו והחזיק את כל המשק על כתפיו. הוא דור שלישי ונלחם בכיתת כוננות במבטחים, שם נהרג. אביו החקלאי, ציון, אבוד. הוא איבד את הבן האהוב שלו ולא יודע איך להמשיך ולקיים את המשק.

דיכטר נשמע בשיחת טלפון רגוע, אולי רגוע מדי. "כל הנושאים האישיים, כולל ביקורת של חברים, יאלצו להמתין לסוף המלחמה. במלחמה אני עוסק רק במשימות הלאומיות שלי כשר החקלאות, חבר קבינט וחבר כנסת"

"הם חקלאים מפוארים ואין קול ואין עונה – ואף אחד לא יודע שום דבר. מדינת ישראל נפקדת מהאירוע הזה. כל הטוב נעשה נעשה על־ידי ארגונים אזרחיים. אין לי מילים".

דיכטר נשמע בשיחת טלפון רגוע, אולי רגוע מדי. "כל הנושאים האישיים, כולל ביקורת של חברים, יאלצו להמתין לסוף המלחמה. במלחמה אני עוסק רק במשימות הלאומיות שלי כשר החקלאות, חבר קבינט וחבר כנסת. כל הנושאים האישיים יאלצו להמתין".

עם אור ראשון הגענו לקטיף רימונים ביישובי העוטף יחד עם עוד ישראלים מתנדבים מכל רחבי הארץ ???????? pic.twitter.com/fvKANFsUrU

— Avi Dichter אבי דיכטר (@avidichter) October 25, 2023

אבל הביקורת עליך קשורה להתנהלותך מתחילת המלחמה. טוענים שאתה לא פועל מספיק בנחישות כשר חקלאות.
"משבעה באוקטובר אנחנו בחמ"ל 24/7. כל מי שמחפש אותנו מגיע אלינו ואי־אפשר לפספס אותנו – לא אותי ולא את המנכ"ל והמנהלים האחרים. אני גם עוסק בענייני הקבינט, אבל כל השאר זה חקלאות, חקלאות, חקלאות. אנו עובדים מאוד חזק על פתרונות למכה המרכזית שהיא נטישה של העובדים הזרים".

למה היית בשדרות ולא הקדמת ביקור לעוטף? זה נותן תחושה קשה.
"בוא נעשה עם זה סדר. אני תושב אשקלון, אז אני קרוב מאד לאזורים האלה. אני אישיות מאובטח ולא יכול להגיע למקומות שהאבטחה לא התירה לי. בשבוע הראשון האבטחה לא התירה לי להגיע ליישובי העוטף ולכן יכולתי להגיע לאופקים ולנתיבות.

"אני לא יכול להגיע לכל היישובים כי בסוף אתה יושב במקום אחד ומגיעים חקלאים לדבר איתך. ביום ראשון האחרון יצאנו להתנדב קצת בקטיף הרימונים והיה חשוב מאוד לפגוש את המתנדבים והחקלאים שם"

"אחר כך הרשו לי יותר וישבתי עם ראשי המועצות. אני לא יכול להגיע לכל היישובים כי בסוף אתה יושב במקום אחד ומגיעים חקלאים לדבר איתך. ביום ראשון האחרון יצאנו להתנדב קצת בקטיף הרימונים והיה חשוב מאוד לפגוש את המתנדבים והחקלאים שם. דבר אחד לא הצלחנו לעשות וזה להכניס יותר מ־24 שעות ביממה".

"הדברים נעשים על פי חוק". כלומר, לאט מאוד

אף שבשבוע האחרון – נוסף על המאמצים מול ממשלות תאילנד ווייטנאם בתחום העובדים הזרים – משרד החקלאות הודיע על מענק של 2,000 שקלים לכל חקלאי שיעסיק עובד ישראלי (שיחליף עובד זר שעזב) ומס רכוש נענה לבקשת משרד החקלאות לאשר מענקים גם על נזקים עקיפים ללא צורך בהוכחת נזק – הכסף הגדול עדיין מבושש לבוא.

עובדי חקלאות מתאילנד בנחל עוז. ינואר 2009 (צילום: Edi Israel / FLASH90)

המפתח הוא כנראה במשרד האוצר. נכון לעכשיו מסרבים באוצר לחלט כספים המגיעים לחקלאים ומתעכבים כבר קרוב לשנתיים. "האוצר חייב להיערך לפצות את הענף הזה במיליארדים כיוון ששיקום החקלאות זה שיקום המדינה", אומר יובל ליפקין, המשנה למנכ"ל משרד החקלאות.

"ישנם 270 מיליון שקלים שהאוצר הקפיא לפני המלחמה, כחלק מההסדר בין החקלאים למדינה. הכספים האלה מגיעים לחקלאים, זה כסף שלהם לכל דבר, ואנחנו עושים מאמץ עליון לשחרר את הכסף הזה ולהעביר אותו ישר לחשבונות הבנק של החקלאים. זה צריך היה צריך להיות בארנק שלהם עם תחילת המשבר, אבל משום מה זה מתעכב".

במשרד החקלאות מתלוננים על התכתשות בת שנה וחצי מול משרד האוצר, בינתיים ללא הצלחה. "אם הכספים האלה לא יועברו", מזהיר ליפקין, "אפשר יהיה להתייחס לחקלאות בעוטף בתור היסטוריה"

מדובר בכספים שהובטחו לחקלאים כחלק מההסכם שבמסגרתו הופחתו מכסי ייבוא במספר פעימות. המכסים הופחתו כנדרש בשתי פעימות (פעימה שלישית מתעכבת) אך הכסף לחקלאים לא הועבר. כך יצא שהם קיבלו רק את המקל, אבל הגזר נשאר בכספת של המדינה.

במשרד החקלאות מתלוננים על התכתשות בת שנה וחצי מול משרד האוצר, בינתיים ללא הצלחה. "אם הכספים האלה לא יועברו", מזהיר ליפקין, "אפשר יהיה להתייחס לחקלאות בעוטף בתור היסטוריה".

שר החקלאות אבי דיכטר משוחח עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת, 27 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

ביקשנו את תגובת משרד האוצר, שהשיב תשובה שאינה רלוונטית לשאלה, ושנוגעת לכספי פיצויים של מס רכוש. על בקשת הבהרה לשאילתא כבר לא קיבלנו תשובה. גורם בכיר באוצר אמר לזמן ישראל: "זה לא מקרי שלא קיבלת תשובה לשאלה ששאלת. כנראה שזאת דרכו של אגף תקציבים לחמוק ממענה. עצוב לראות את האדישות הזאת מבפנים".

גם לדיכטר בשורות איטיות ולאות בנושא: "בממשלה הקודמת החקלאים סירבו בצדק לנוסחת התמיכות כיוון שהיא הייתה משפילה. ניסינו לאורך חודשים לבנות נוסח אחר. היינו במגעים אחרונים מול האוצר לנוסחה חדשה לחלוקת 270 המיליון האלה – ואז פרצה המלחמה".

"אחרי שסוכם העיקרון באוצר, צריך להניח תקנון בוועדת הכספים. היינו אצל גפני בוועדה בשבוע שעבר ועכשיו מחכים לתקנות שהאוצר יניח, אני מקווה בתחילת השבוע"

מרגע שפורצת מלחמה אי־אפשר למצוא מתווה שיאפשר העברה מיידית של הכספים, בתוך כמה ימים?
"לא בדיוק, כי זה כסף שלא פשוט לחלק אותו ועדיין אין דאטה־בייס המאפשר את החלוקה הזאת. אחרי שסוכם העיקרון באוצר, צריך להניח תקנון בוועדת הכספים. היינו אצל גפני בוועדה בשבוע שעבר ועכשיו מחכים לתקנות שהאוצר יניח, אני מקווה בתחילת השבוע. הדברים נעשים על־פי חוק ועל־פי סדר".

המשנה למנכ"ל משרד החקלאות יובל ליפקין (צילום: משרד החקלאות)

המשנה למנכ"ל משרד החקלאות יובל ליפקין אומר שהתחושה לפיה משרד החקלאות מגיב לאט מטעה, וכי המשרד עובד במרץ לספק מענה גם לטווח הקצר וגם לארוך. "אנחנו עדים למשבר החקלאות הקשה, הגדול ביותר והעמוק ביותר של מדינת ישראל מאז קום המדינה. מהרגע שהתחילה המלחמה הקמנו חמ"ל 24/7 – כולל מוקד המקבל את כל הבקשות ונותן מענה לכל בקשה. מילת המפתח היא לתת רציפות תפקודית לכל שרשרת האספקה".

"לא רק אחים לנשק מתנדבים"

אבל על חלק מפעילויות משרד החקלאות יש מחלוקת עובדתית. ליפקין אומר כי המשרד מעורב גם בפעילות המתנדבים הענפה שהזרימה מאות עובדים בשבועיים האחרונים אל השדות והמשקים, והצילה רבים מהיבולים במשקים:

"אנחנו במשרד מממנים את העלויות של ההתנדבות כדי שיבואו מתנדבים במקום העובדים התאילנדים. כל יום מגיעים לחמ"ל שלנו עשרות פניות של אנשים המעוניינים להתנדב ואנחנו מחברים אותם לכל העמותות במגזר השלישי. אנחנו תומכים מקרוב בכל הארגונים והעמותות שמטפלים בהתנדבות".

שדה חיטה בעוטף עזה (ארכיון) (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

אלא שבפועל מתנהלת מאחורי הקלעים מלחמה בין משרד החקלאות ובין "אחים לנשק" סביב שאיפה של המשרד להעביר חלק מהאחריות ל"שומר החדש", ארגון שנחשב מקורב יותר לגורמי הימין. ב"שומר חדש" הכחישו בתוקף את הפרסום בעיתון הארץ לפיו דוחף משרד החקלאות להעברה של האחריות למתנדבים מ"אחים לנשק" אליהם.

אולם, ב"אחים למשק", המיזם שקולט אלפי מתנדבים ומשגר אותם למשקים בעוטף עזה לפי דרישה, טוענים בתוקף שלא רק שמשרד החקלאות לא עוזר להם – הוא מפריע.

ב"אחים למשק", המיזם שקולט אלפי מתנדבים ומשגר אותם למשקים בעוטף עזה לפי דרישה, טוענים בתוקף שלא רק שמשרד החקלאות לא עוזר להם – הוא מפריע

"מפעל חיינו קורס לנו מול העיניים"

את דוד פרץ ממושב מבטחים כל העשייה המגוונת וההבטחות על מיליונים של משרד החקלאות ושל דיכטר לא משכנעים בינתיים. כדור שלישי בעוטף – סבו הקים את המשק בשנות ה־50 – פרץ שוקל לראשונה ברצינות לקפל את הבאסטה ולוותר.

שטחים חקלאיים בעוטף עזה. מרץ 2023 (צילום: Flash90)

בתחילת השבוע הוא העביר למזכיר היישוב אהרון הודעה מיואשת: "מאתמול אנחנו במושב מסתובבים בחלקות. קטסטרופה: שני עובדים יש פה, 120 דונם שתולים. שמע, אנחנו לא יכולים. אנחנו הולכים להרים ידיים, אנחנו לא מצליחים להציל כלום וכל מה שאנחנו עושים פה זה סתם. זה אפילו לא פלסטר".

מאז שבריאותו של פרץ התערערה, בנו אסף מנהל את המשק. "אסף ממש שבור כשהוא רואה את מפעל חייו קורס מול העיניים ולא יכול לעשות כלום", הוא אומר. "העובדים שלי כמעט כולם טסו. נשארו פה איזה שני פועלים מסכנים שלא מוצאים את עצמם. אנחנו קרובים מאוד לקבל החלטה שזהו, פשוט זהו. שהכול ילך קיבינימט. מפעל חיים מתרסק לך בשנייה".

"העובדים שלי כמעט כולם טסו. נשארו פה איזה שני פועלים מסכנים שלא מוצאים את עצמם. אנחנו קרובים מאוד לקבל החלטה שזהו, פשוט זהו. שהכול ילך קיבינימט. מפעל חיים מתרסק לך בשנייה"

פרץ מבהיר שהוא ובנו אינם רוצים לעזוב את מבטחים, אבל כלתו, שלא מזמן בנתה עם בנו בית, מסרבת לשמוע על חזרה לעוטף. "היא באה מבאר שבע והיא עם שני הנכדים הקטנים לא מוכנה לחזור למבטחים.

"הטרגדיה עצומה, איבדנו במושב הרבה צעירים וצעירות. במשק יש לנו חובות קודמים ותשלומים שוטפים לספקים. הפסקנו לשלם, עצרנו הכול. עוד מעט לא יהיה כסף ולא תהיה הכנסה. אז אנחנו מקווים למתווה, למענק, לאוויר לנשימה כדי להמשיך לקיים את המקום הזה.

אשתו של עובד תאילנדי שנחטף לעזה מחזיקה תמונה שלו עם ילדיהם במחוז סי.סא.קט. 14 באוקטובר 2023 (צילום: Photo by Amaury PAUL / AFP)

"בלילה אני לא ישן. גם הבן שלי לא נרדם. השבוע אמר לי: 'אבא, חסכת קצת כסף, צא מפה. קח את אימא, תעבור למרכז, תמצא עבודה, תתחיל מחדש'. אבל אני לא זז מפה. אין לי לאן ללכת ואין לי בית אחר. אני נשאר כאן, יהיה מה שיהיה".