הצעקות בערבית גברו: "ברוח ודם נשחרר את אל־אקצא"; "ברוח ובדם נפדה את פלסטין". אחד המפגינים צועק מתוך הקהל המשולהב, "נמות כקורבן, נמות כקורבן", הקהל מצטרף אליו ומתחיל לצעוק: "נמות כקורבן בשביל פלסטין". המבט בעיניים הוא מבט של זעם. לרגע חשבתי שהגעתי להפגנה בלב ג'נין או עזה.

בעיניי ראיתי את תמונות קורבנות הטבח האכזרי בעוטף עזה. "אני מעזה, עברתי הרבה מלחמות", אמר אחד הדוברים ופתח בנאום האשמות כלפי "היהודים". הסתכלתי סביבי וניסיתי להבין מה עובר בראשם של האנשים שהצטרפו להפגנה.

"להילחם בקולוניאליזם זה לא טרור", היה כתוב על אחד השלטים. מעל המפגינים ניצב הפסל של האסטרונום והמתמטיקאי ניקולאוס קופרניקוס – אחד מסמלי פולין ואדם שהשפיע רבות על החברה האנושית ועל המדע. הפסל, שניצב ברחוב תיירותי במרכז העיר ורשה, מושך תיירים רבים הבאים לעשות סלפי לצדו.

למרות הסמליות – ואף על פי שמדובר במקום מרכזי ברחוב מלא בבתי קפה – הפכה רחבת הפסל, שנמצאת במרחק הליכה קצר מגטו ורשה, למקום המבזה את השואה; כולל קריאות תמיכה בחמאס והסתה נגד יהודים, קריאות למחיקת ישראל מהמפה ודברי שבח ל"תעוזה המפתיעה של ההתנגדות הפלסטינית".

מפגינים פרו־פלסטינים/אנטי ישראלים בוורשה, 11 באוקטובר 2023 (צילום: גילעד שדה)

הטבח הרצחני בעוטף עזה (1,400 ישראלים נרצחו, ולפחות 240 נחטפו) – הותיר את הישראלים ואת יהדות העולם בטראומה. לרגע היה נדמה שהזוועות שצולמו – ואף שודרו בשידור חי – תוך כדי ביצועם (פשעים אכזריים בסגנון דאעש) זעזעו גם את העולם.

אך באופן קצת אבסורדי, מי שלא הזדעזע ואף שמח לאיד – או התעלם לחלוטין מהזוועות – הם פעילי זכויות האדם לכאורה והשמאל הפרוגרסיבי של אירופה וארה"ב. גם רצח פעילי זכויות אדם, משתתפי פסטיבל מוזיקה למען השלום, פועלים זרים, תינוקות וילדים, לא זעזע את אלו המספרים לעצמם שהם לוחמים למען עולם טוב יותר ומכיל.

בזמן שיש עלייה דרמטית במקרי האנטישמיות בעולם, התנועה הפרוגרסיבית לכאורה היא זו הקוראת קריאות נגד יהודים, תולשת מודעות עם פני חטופים ומנסה לשרוף בתי כנסת

בזמן שיש עלייה דרמטית במקרי האנטישמיות בעולם, התנועה הפרוגרסיבית לכאורה היא זו הקוראת קריאות נגד יהודים, תולשת מודעות עם פני חטופים ומנסה לשרוף בתי יהודים ובתי כנסת. כל זה – במקביל לתמונות המפחידות של ההמון הזועם הפורץ אל שדה התעופה בדאגסטן בניסיון לחפש יהודים – חייב להדליק נורה אדומה בכל המדינות המאפשרות ההסתה.

בפולין נראה כי הרשויות – שמתעלמות מהסימנים המדאיגים – ממשיכות להכיל את גל האנטישמיות, שכרגע עדיין נחשב לקטן, בתקווה שזה יחלוף מעצמו.

מפגין אנטי־ישראלי רעול פנים מנסה להתקרב אל המפגינים היהודים בוורשה, 11 באוקטובר 2023 (צילום: גילעד שדה)

הקמפיין האנטי־ישראלי בפולין

בפולין – מדינה שמאז המהפכה נחשבת למדינה ידידותית ליהודים ולישראלים – התנועה הפרוגרסיבית קוראת מאז הטבח בעוטף עזה למחיקת ישראל מהמפה ולשחרור פלסטין. התנועה פועלת בכמה מישורים:

1. קמפיין גרילה אינטרנטי משומן הכולל שיתופים של מידע שקרי.
2.  גיוס תנועות מחאה וארגוני זכויות אדם לצד אנשי תקשורת וסלבריאטאים, שמעבירים דרכם מסרים כדי לזכות באמון הציבור.
3. הפחדה והטלת טרור ברשתות החברתיות כלפי כל מי שמראה תמיכה בישראל.
4. ארגון הפגנות ומפגני שנאה עם סממנים אנטי־יהודים וג'יהדיסטים.

מהמידע המופץ ברשתות החברתיות – שהוכח כשקרי – עולה תמונה מטרידה. נראה שהאנשים שהתגייסו לקמפיין לא בקיעים בסכסוך הישראלי–פלסטיני – ומעולם לא למדו את הנושא

העומדים מאחורי הקמפיין שהתחיל את גל ההפגנות הם נינה מיחניק – צעירה פולניה הטוענת שהיא יהודייה – והתארגנות בשם "אפטיה דיסטרו", לצד כמה אנשים נוספים. מבדיקת זמן ישראל עולה כי לא נמצא כל מידע רשמי לגבי "אפטיה דיסטרו".

מהמידע המופץ ברשתות החברתיות – שהוכח כשקרי – עולה תמונה מטרידה. נראה שהאנשים שהתגייסו לקמפיין לא בקיעים בסכסוך הישראלי–פלסטיני – ומעולם לא למדו את הנושא או בדקו את אמינות הדברים שהם משתפים. לחלופין, אולי מדובר באנשים שבאופן מודע ומכוון מפיצים מידע שקרי וחד־צדדי המרבה שנאה כלפי יהודים וישראלים.

גרפיטי פרו־פלסטיני בוורשה, 21 באוקטובר 2023 (צילום: גילעד שדה)

ב־11 באוקטובר ארגנה "אמפטיה דיסטרו" יחד עם מיחניק הפגנת "סולידיות עם פלסטין", אך בפועל נשמעו בה דברי שבח על "תעוזת ההתנגדות". באותה השעה, בצד השני של פסל קורפרניקוס, התארגנה הפגנת נגד שקטה. כל זה קרה כמה ימים אחרי מסע ההרג בעוטף עזה.

חלק מדוברי הפגנת הסולידריות עם פלסטין הצדיקו את חמאס. מרבית המפגינים היו סטודנטים זרים, חלקם רעולי פנים. "היהודים עושים את עצמם חלשים ומציגים את עצמם כקורבנות", אמר אחד הנואמים שדיבר בערבית והמשיך להסביר לקהל שהיהודים רוצחים.

חלק מדוברי הפגנת הסולידריות עם פלסטין הצדיקו את חמאס. מרבית המפגינים היו סטודנטים זרים, חלקם רעולי פנים. "היהודים עושים את עצמם חלשים ומציגים את עצמם כקורבנות", אמר אחד הנואמים

מיחניק רצה אל המתורגמן ודרשה לשנות את המילה "יהודים ל"ציונים". המתורגמן תרגם את המילה המשובשת לקהל, אולי מתוך רצון להטעות את המשטרה. מצד אחד הם מדברים על כך שההפגנות הן אנטי־ציוניות ואין בהן שום אלמנט אנטי־יהודי, אך מנגד הם משנים את המילה "יהודי" ל"ציוני".

דובר אחר אמר, "אנשים מביעים סולידריות עם אלה שנלחמים נגד הכיבוש", שלדבריו נמשך כבר 75 שנה. "ישראל מפוחדת עכשיו. כל האידיאולוגיה שלהם, שהם יכולים לרסק את ההתנגדות הפלסטינית ולהעמיד פנים שהיא מדינה מגניבה לתיירים מערביים, כל זה קרס עכשיו.

"שואה אחת מספיקה": מפגינים אנטי־ישראלים בוורשה, פולין (צילום: גילעד שדה)

"ההתנגדות הפלסטינית מביאה תוצאות", הוא אמר וסיים בקביעה שאותה התנגדות "תמיד תביא לסולידריות מצד מיליארדי אנשים ברחבי העולם".

"למה רצחתם את היהודים (בשואה) ואז נתתם להם את האדמה שלנו, על איזה בסיס חוקי עשיתם את זה?" אמר דובר אחר והציע שהפולנים ייקחו את היהודים בחזרה לפולין. הוא המשיך בנאום והסביר למשתתפים שחמאס לא רצח חפים מפשע. "אם אתה על אדמת פלסטין – אתה חייל", הוא קבע.

"למה רצחתם את היהודים (בשואה) ואז נתתם להם את האדמה שלנו, על איזה בסיס חוקי עשיתם את זה?" אמר דובר אחר והציע שהפולנים ייקחו את היהודים בחזרה לפולין

דברי ההסתה נמשכו במשך כל ההפגנה. מיחניק ומארגני ההפגנה קראו "ברוח ובדם נפדה את פלסטין". גם הניסיונות של המפגינים האנטי־ישראלים להתעמת פיזית עם היהודים שעמדו בהפגנת הנגד נתקלה בתגובה רפה מצד המשטרה.

"כשראיתי פוסט המשווה את 7 באוקטובר למרד גטו ורשה הייתי בשוק. תהיתי איך פולנים שלמדו היסטוריה בסיסית יכולים להשוות בין טבח רצחני מלא זוועות וחטיפת תינוקות למרד גטו ורשה", אמרה מ' לזמן ישראל כעת שעמדה במפגן הסולידריות למען השבת בני הערובה הישראלים.

הפגנה בוורשה לשחרור בני הערובה הישראלים בעזה ליד מוזאון פולין. סמוך לאנדרטה לזכר מרד גטו ורשה (צילום: גילעד שדה)

מ', פעילה מוכרת בקרב פעילי זכויות הנשים והלהט"בק בפולין, הגיעה למפגן עם חשש כבד. "רגע אחרי התמלאתי פחד, הבנתי שלאנשים האלו יש הרבה שנאה בלב. הפוסטים שלהם הזכירו לי קטע מתוך סרט תעמולה מ־1939". היא אמרה.

מ' מספרת על החשש להראות הזדהות עם ישראל ברשתות החברתיות ואף הביעה חשש מפגיעה פיזית בעקבות הריאיון וביקשה להישאר בעילום שם. לדבריה, השנאה לכל מי שחושב אחרת מגיעה מאילו שמדברים על חופש הביטוי.

מ' מספרת על החשש להראות הזדהות עם ישראל ברשתות החברתיות ואף הביעה חשש מפגיעה פיזית בעקבות הריאיון. לדבריה, השנאה לכל מי שחושב אחרת מגיעה מאילו שמדברים על חופש הביטוי

מתקפות הרשת המאורגנות והמוטיבציה הגבוהה לפגוע תדמיתית בכל מי שתומך בישראל מאוד מרתיעים אנשים מהבעת סולידריות עם קורבנות הזוועות של חמאס. לטענתה מדובר עדיין במיעוט שמצליח ליצור מצג כאילו מדובר בקבוצה גדולה יותר בזכות השתקה של גורמים פרו־ישראלים.

אולם, היא חוששת כי הקבוצה הקטנה עלולה לעודד אנשים לפגוע ביהודים. "זה מצחיק שפעילים בשביל דמוקרטיה, זכויות נשים ולהט"בק תומכים במשטר הדיקטטורי האכזרי של חמאס, שמפר את הזכויות האלו. נראה שאנשים איבדו את ההבנה לגבי המשמעות של אקטיביזם חברתי".

גרפיטי פרו־פלסטיני בוורשה, 21 באוקטובר 2023 (צילום: גילעד שדה)

בשבת, 21 באוקטובר, מריה אנדרסן – מהגרת נורווגית בשנה החמישית ללימודי הרפואה שלה באוניברסיטה לרפואה של ורשה – השתתפה בצעדה אנטי־ישראלית במרכז ורשה. אנדרסן החזיקה שלט המציג מגן דוד בפח זבל לצד הכיתוב: "תשמרו על העולם נקי". מ' מספרת שהיא התביישה לראות שהמפגינה צועדת עם השלט לאורך כל מרכז העיר ללא הפרעה מצד מארגני ההפגנה.

"חופש ההפגנה חשוב וכדמוקרטיה אנו מחויבים לאפשר לאנשים להביע את דעתם, אך אם הם מפיצים שנאה או קוראים לאלימות – אנחנו חייבים לעצור את זה", היא אומרת.

"חופש ההפגנה חשוב וכדמוקרטיה אנו מחויבים לאפשר לאנשים להביע את דעתם, אך אם הם מפיצים שנאה או קוראים לאלימות – אנחנו חייבים לעצור את זה"

"המשטרה חייבת לפעול במקרים כמו של אנדרסן. ממה שאני מבינה היא קוראת למחיקת אומה שלמה. אני מצפה שהמדינה שלי תגרש את כל מי שחפץ במוות של האחר. הדלת שלנו פתוחה להגירה ואנו צריכים לקבל פליטים, אבל רק את אלו החפצים בחיים".

"אוצלנייה" ("הצלה") היא קרן לא ממשלתית שהוקמה בשנת 2000 בפולין. באתר הקרן נכתב שהקרן "מסייעת לפליטים ולמהגרים לבנות חיים חדשים בפולין. אנו פועלים לדיאלוג בין־תרבותי". בשנת 2021 הקרן עלתה לכותרות בתקשורת הבינלאומית בעקבות שיח על מהגרים ומבקשי מקלט שהגיעו מגבול בלארוס.

גרפיטי בוורשה לשחרור אלכס דנציג מניר עוז, החטוף בידי חמאס (צילום: גילעד שדה)

הקרן אף נתנה אינספור ראיונות לכלי תקשורת בינלאומית. הקרן – שהתורמים שלה כוללים בנקים, שגרירויות ואף אתרי מורשת יהודיים בפולין – נחשבת לגוף אמין ואפשר להגיד אוטוריטה בנושא ההגירה לפולין.

בפוסט שבו פרסמה הקרן את קיום ההפגנה האנטי־ישראלית שהם ארגנו יחד עם ההתארגנות "אמפטיה דיסטרו", הם כתבו: "במקביל להתקפות הצבאיות, מנהלת ישראל מסע השמצות ומניפולציות נגד הפלסטינים כדי להצדיק את אכזריותה".

הקרן התעלמה מהטבח וציירה את ישראל כמי שמקיימת קמפיין שקרי שנועד לטהר אתנית את הפלסטינים. בכך הם לקחו חלק בשינוי הנרטיב שתופס תאוצה בפולין, לפיו כל המידע על מתקפת חמאס הוא שקרי

הקרן התעלמה מהטבח וציירה את ישראל כמי שמקיימת קמפיין שקרי שנועד לטהר אתנית את הפלסטינים. בכך הם לקחו חלק בשינוי הנרטיב שתופס תאוצה בפולין, לפיו כל המידע על מתקפת חמאס הוא שקרי.

שגרירות ישראל בפולין הגיבה בחריפות לפוסט, והקרן טענה מצדה ש"בהפגנה גינו את חמאס" – מה שלא קרה. בפועל, ההפגנה הייתה מסע השמצה נגד יהודים, שבח לחמאס והתרת דמם של כל אזרחי ישראל.

מפגינים פרו־פלסטינים/אנטי־ישראלים מניפים דגלי פלסטין, צ'צ'ניה ואינגושטיה, ורשה, פולין, 20 באוקטובר 2023 (צילום: גילעד שדה)

"אנחנו לא מתנצלים על ההתנגדות, אנחנו צריכים לחגוג את ההתנגדות", אמר אחד הדוברים, "כבר 50 שנה שאני מפגין נגד ישראל ואני רוצה להגיד לכם שיש שינוי, בחיים שלי לא ראיתי כזו מלחמה נגד ישראל".

לאורך כל ההפגנה נשמעו קריאות למחוק את ישראל ולשחרר את אל־אקצא ואת פלסטין. נעשה גם שימוש ציני בשואה והשפלה של ניצולי שואה. "אל תעזו לקרוא למגנים הפלסטינים טרוריסטים", צעקה אחת הדוברות מול צהלות ההמון המשולהב. "הטעות היחידה של הפלסטינים הייתה שהם קיבלו את היהודים כפליטים כשאלה נבעתו מכול מדינות אירופה", היא המשיכה לקול צהלת ההמון.

לאורך כל ההפגנה נשמעו קריאות למחוק את ישראל ולשחרר את אל־אקצא ואת פלסטין. נעשה גם שימוש ציני בשואה והשפלה של ניצולי שואה. "אל תעזו לקרוא למגנים הפלסטינים טרוריסטים", צעקה אחת הדוברות

השלטים הציגו כיתובים שונים כמו: "מספיקה שואה אחת"; "למה הפלסטינים צריכים לשלם על השואה". מאז ההתגייסות של הקרן לארגון ההפגנות, מספר המפגינים והתמיכה הכללית עלתה משמעותית.

כשבוע לאחר ההפגנה בוורשה שיתוף הפעולה הזה הניב פירות – וגל של עיתונאים, סלבריטאים וארגונים נוספים הצטרף לקמפיין ההסתה. ההפגנות גדלו לא רק בוורשה אלא בכל פולין. בהפגנות בקרקוב הניפו שלטי הלל לשבעה באוקטובר – ושלטים עם הכיתוב "שואה 2023".

הפגנה בוורשה לשחרור בני הערובה הישראלים בעזה ליד מוזאון פולין (צילום: גילעד שדה)

מבדיקת זמן ישראל עולה כי הקרן מתנהלת בסטנדרטים כפולים. בזמן שהיא מפרסמת מידע שקרי כאילו ישראל מטהרת את עזה, נראה שהיא לא מארגנת הפגנות דומות על הטיהור האתני של הכורדים בסוריה או על הטיהור האתני של הארמנים בנגורנו קרבאך שהתקיים כמה שבועות לפני הטבח בעוטף עזה.

כמו כן, התגייסות הקרן מעלה חשש לניגוד עניינים. על פי פרסום של "אמפטיה דיסטרו", הם תרמו לקרן "אוצלנייה" 35 אלף זלוטי בשנת 2021. לגבי שנת 2022, עדיין אין מידע בנושא. כך או כך נשאלת השאלה האם הקשר הכלכלי בין ההתארגנות ובין הקרן השפיעה על החלטת "אוצלנייה" לקדם את הקמפיין.

הפרסום של "אמפטיה דיסטרו" על תרומה בסך 35 אלף זלוטי עבור קרן "אוצליינה" (צילום: פייסבוק, צילום מסך)

כמו כן, התגייסות הקרן מעלה חשש לניגוד עניינים. על פי פרסום של "אמפטיה דיסטרו", הם תרמו לקרן "אוצלנייה" 35 אלף זלוטי בשנת 2021. לגבי שנת 2022, עדיין אין מידע בנושא

מייד לאחר התקרית האנטישמית עם הסטודנטית הנורווגית בהפגנה בוורשה, נשיא פולין וראש עיריית ורשה מיהרו לגנות. בהמשך, אנשי "אוצלנייה" מיהרו לפרסם כי אין להם קשר למקרה, מה שכנראה נכון אך נדמה כניסיון להסיט מהם את הפוקוס.

הסטודנטית – שכבר היו נגדה כמה תלונות על אנטישמיות – הושעתה על־ידי האוניברסיטה ועדיין לא ברור אם תוכל לחזור אל ספסל הלימודים. במקביל היא פרסמה מכתב הבהרה והתנצלה על התקרית, בעיקר בפני התנועה הפרו־פלסטינית על הנזק שגרמה להם.

מפגינים פרו־פלסטינים מניפים את דגל סוריה החופשית בוורשה, פולין, 20 באוקטובר 2023 (צילום: גילעד שדה)

פרסומי "אוצלנייה" זכו גם לגינויים רבים מתומכי ועוקבי הקרן, שהביעו מורת רוח מההתנהלות המסיתה. בסופו של דבר, אחרי לחץ גדול, יצאה הקרן בפוסט הבהרה שהם לא תומכים בפשעי חמאס. חברת הקהילה היהודית של פולין מרתה יאנקובסקי איכילברגר – שעוסקת בחינוך על השואה, תרבות והיסטוריה יהודית – כתבה להם בתגובה לפוסט:

"תמכתי במאמציכם לעזור לפליטים. ובכל זאת, החד־צדדיות, השיפוטיות, אי־הדיוקים, הנרטיב התעמולתי והיחס של הארגון למצב הטרגי בישראל ובעזה – זעזע אותי. אין לכם לגיטימציה מוסרית, זכות, ידע או סמכות לבצע הערכות כאלה ולקבוע שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה.

אתם לא מומחים לנושא, והגישה החד־צדדית שלכם וההערכה שלכם לגבי סיטואציה כל כך מורכבת היא מזעזעת. לדעתי, התפשרתם על עצמכם כארגון. שלום לא יבוא מהערכות חסרות אחריות. כל מה שאתם עושים זה להחריף ולהצית את הסכסוך. בושה. זה לא מתאים לארגון השואף להגן על זכויות אדם".

אחרי ההירתמות של קרן "אוצליינה", הצטרפה התנועה למען זכויות הנשים "סטרייק קובייט", שהוציאה בסוף אוקטובר 2020 מאות אלפי פולנים לרחובות במחאה על החמרת החוק האוסר על הפלות בפולין. התנועה קראה למאות אלפי העוקבים שלה להשתתף בהפגנה האנטי־ישראלית שהתקיימה בוורשה ב־29 באוקטובר.

משאית של קרן "אוצליינה" במצעד הגאווה בוורשה, קיץ 2023 (צילום: גילעד שדה)

בפרסום הם שיתפו את ההזמנה של ארגון "אפטיה דיסטרו" הכולל את מפת ישראל, הגדה המערבית ועזה, לצד הכיתוב "לשחרר את פלסטין". "אין סוף ואין גבול לאכזריות", הם ציינו בפוסט, "אנו עוקבים אחר האירועים ברצועת עזה ועוצרים את הנשימה. אנו חורקים שיניים כדי שהייאוש וחוסר ההסכמה עם הרוע הזה לא יקרעו לנו את הריאות, הלב והנשמה.

"מאז 7 באוקטובר נופלות פצצות ישראליות על רצועת עזה, שגורמות סבל בל יתואר לתושבים. לפי המידע העדכני, נכון ל־23 באוקטובר 2023 עומד מספר הקורבנות על כ־5,087 בני אדם, מתוכם 2,055 ילדים". עוקבים רבים זעמו על כך שהארגון לא הזכיר את חמאס; אחרים הביעו תמיהה על כך שהארגון משתף את הנרטיב של חמאס.

"הפגנות הן כמעט משהו שהייתי קורא לו מאניה דיפרסיה. השנאה שאני רואה ברחוב וברשתות, שנאה שסוגרת עלינו ומהדהדת פחדים (מוצדקים) מהעבר מדרבנת אותי לפעול, לעזור בקהילה"

לאחר ההפגנה הם ערכו את הפוסט וציינו: "לכל המי ומי שמגיב לפוסט הזה, שמזכירים בצדק את טרור הדמים של חמאס, המלחמה הזו פוגעת בנו עד לשד העצמות, בדיוק כמו בכל אחד אחר. אתם שואלים באיזה צד אנחנו? בצד של חיי האדם, בצד של קורבנות אזרחיים תמימים של מלחמה. אנו עומדים נגד קנאות, אכזריות, קולוניאליזם".

"הפגנות הן כמעט משהו שהייתי קורא לו מאניה דיפרסיה. השנאה שאני רואה ברחוב וברשתות, שנאה שסוגרת עלינו ומהדהדת פחדים (מוצדקים) מהעבר מדרבנת אותי לפעול, לעזור בקהילה, להיות מעורב", סיפר אלון בנך לזמן ישראל.

הפוסט שפרסם ארגון "סטרייק קובייט". אחרי הביקורת הקשה נגד התנועה, הפוסט נמחק. (צילום: פייסבוק, צילום מסך)

בנך, תושב ורשה ואב לשתי בנות, מספר שהוא מוצא את עצמו שוקע בתוך הפיד של הרשתות החברתיות, "מנסה לדלות מידע, להבין את הנרטיבים, את מי אהבתי עד אתמול ועכשיו אצטרך להיזהר מפניו, במי תמכתי, לפעמים אפילו כספית (כמו במקרה של "אוצלנייה" והפליטים על גבול בלארוס) – ועכשיו הכסף שתרמתי חוזר אליי בריבית של הסתה".

לדבריו, המצב גזל ממנו את כוחותיו והוא מוצא את עצמו ער בלילה ועייף ביום, דבר המשפיעה על הפרודוקטיביות שלו. "למזלי יש לי שתי בנות שצריכות אותי וזה מחזק אותי כי אני חייב לדאוג להן ולקום עבורן בבוקר". למרות הניסיונות להבין לאן פני פולין מועדות, בנך עוד לא יודע איך החיים ייראו בהמשך.

מעניין מה קופרניקוס היה חושב על האנשים המלומדים, המודרנים והפריבילגים, העומדים תחת רגליו ורוצים שהעולם יחזור לאחור במסווה של דאגה לזכויות אדם

"זאת שאלה של איך ייראו הרבה אירועים קטנים שיתאספו למכלול, כמו כמה זמן תימשך המלחמה? מה באמת היקף הפגיעה האזרחית בעזה? מה העולם יראה והאם הרחוב הפולני, שבסך הכול כן בעדנו, יצא וישמיע גינוי ועמדה תקיפה כנגד ההסתה של הקיצונים".

בחזרה אל פסל קופרניקוס. יש אמרה פולנית שאומרת שקופרניקוס עצר את השמש והזיז את כדור הארץ. רבים רואים בו כאחד מאילו שהוציאו את האנושות מימי הביניים. מעניין מה קופרניקוס היה חושב על האנשים המלומדים, המודרנים והפריבילגים, העומדים תחת רגליו ורוצים שהעולם יחזור לאחור במסווה של דאגה לזכויות אדם וחופש הביטוי.

אלון בנך תולה כרזות עם תמונות של בני הערובה הישראלים בעזה, ורשה (צילום: גילעד שדה)

"הפחד הוא אמיתי", אומר בנך, "אין פה ניסיון לצאת מפרופורציות. אני יודע איפה אני גר, פולין צריכה הרבה פחות מזה כדי שדברים יצאו משליטה מול הקהילה היהודית. החשש מפני פגיעה הוא כפול – זה יכול להיות איזה סטודנט זר, אסלאמיסט, או תא רדיקלי של השמאל פה – וגם ניאו־נאצים מקומיים.

"זאת מעין קואליציה שהתחברה לה סביב עמדה משותפת אחת – שנאה כלפינו. אין לי או לאף אחד דרך לדעת לאן ילכו הדברים. מספיק מטורף אחד עם אקדח שיירה פה ברב כדי שהסיטואציה תתלקח, כמו שקרה בקנדה".

זמן ישראל הפנה כמה שאלות לקרן "אוצלנייה", אך זו סירבה לענות ורק ציינה: "אין לנו אלא לקבוע כי הביקורת על מעשיה של מדינת ישראל לא קשורה בכלל לאנטישמיות"

זמן ישראל הפנה כמה שאלות לקרן "אוצלנייה", אך זו סירבה לענות ורק ציינה: "אין לנו אלא לקבוע כי הביקורת על מעשיה של מדינת ישראל לא קשורה בכלל לאנטישמיות. אנו לא מסכימים עם פרשנות כזו של דברינו".

צעדה לציון 75 שנה לנכבה, פולין (צילום: גילעד שדה)