מיכל הלפרין (צילום: תומר יעקבסון CC BY-SA 3.0 ויקיפדיה)
תומר יעקבסון CC BY-SA 3.0 ויקיפדיה

הרגולטורית שהפכה את הדלת המסתובבת למקצוע יוקרתי

מיכל הלפרין מונתה לתפקיד הממונה על התחרות אחרי שעזבה בשיטת הדלת המסתובבת משרד עורכי דין גדול שייצג בנקים ● גם בהיותה הממונה היא המשיכה לייצג את אינטרס הבנק ● בשבוע שעבר היא תוגמלה על כך בפרס כספי נאה, אחרי שנעה שוב בדלת המסתובבת לכיוון השני – הפעם היישר לתפקיד הנחשק של דירקטורית חיצונית בבנק הפועלים ● פרשנות

מיכל הלפרין עזבה ב־2016 בשיטת הדלת המסתובבת את אחד ממשרדי עורכי הדין היוקרתיים בישראל הישר לכס הממונה על התחרות. במסגרת תפקידה הבכיר במשרד "מיתר עורכי דין" היא ליוותה מונופולים במשק, עליהם הייתה אמורה לפקח כממונה לאחר מכן.

הלפרין נאלצה בעקבות כך לחתום על מסמך ניגוד עניינים שנוי במחלוקת עם קרוב ל־20 חברות, וביניהם גם בנק אגוד. כממונה היא לא הכחישה שיש בעיית תחרות קשה בתוך המערכת הבנקאית. "להבנתי, אין מספיק תחרות בין הבנקים, לכן הצרכנים הקמעונאיים נאלצים לשלם מחירים יקרים יותר", הודתה במהלך דיוני ועדת פישמן ("ועדת הטייקונים") בכנסת.

כשהיא נשאלה מדוע היא לא עושה משהו בעניין, למרות הפגיעה הגדולה במשק ובאזרחים, היא ענתה שהיא מעדיפה להשאיר את העבודה הזו לידי הפיקוח על הבנקים. זאת על אף שהלפרין ידעה היטב שהפיקוח הוא לא רשות אכיפה בתחום התחרות ונמצא בניגוד עניינים מובנה בתחום הזה.

בכל אופן, לא נראה שהעובדה הזו הטרידה אותה כל כך במהלך תפקידה כממונה. אבל הלפרין לא רק שלא פעלה נגד הריכוזיות בבנקים, אלא שלעיתים פעלה בצורה אקטיבית כדי לשמר את אותה ריכוזיות.

מיכל הלפרין (צילום: אבנר הלפרין)
מיכל הלפרין (צילום: אבנר הלפרין)

בשנת 2019 היא הפתיעה את כל המומחים אחרי שהחליטה לוותר על הגשת ערעור נגד החלטת בית הדין לתחרות, שאישר את המיזוג בין בנק מזרחי לבנק אגוד – בניגוד לדעתה. בכלל, עצם התעקשותה להתערב בתיק – אף שזמן קצר קודם לכן עוד הייתה מנועה מלעסוק בו בשל הסדר ניגוד עניינים מוגבל בזמן – גרמה להרמת גבה בקרב גורמי המקצוע המעורים בתיק.

בשורה התחתונה, החלטה זו של הלפרין בעצם מחקה את הבנק היחיד שעוד היה קיים בארץ והיווה תחרות לבנקים הגדולים. המהלך, למעשה, קיבע את מעמד שלושת הבנקים הגדולים במדינה, כשלאף אחד מהם אין אינטרס להתחרות בשני.

נגד מי כן פעלה הלפרין כממונה על התחרות? בעיקר נגד חברות קטנות, מהסוג שגם כך לא תהיה לה פרנסה אצלן אחרי שתפרוש מתפקיד הממונה. בין השאר היא הובילה להרשעה של שני מנהלי מכבסות

נגד מי כן פעלה הלפרין כממונה על התחרות? בעיקר נגד חברות קטנות, מהסוג שגם כך לא תהיה לה פרנסה אצלן אחרי שתפרוש מתפקיד הממונה. בין השאר היא הובילה להרשעה של שני מנהלי מכבסות – "גאולה" בירושלים ו"שלג" בחדרה – שהואשמו בהקמת "קרטל מכבסות".

היא פעלה גם נגד "קרטל פיפ"א 17". קרטל "אימתני" שכלל ארבעה מנהלי חנויות קטנות למשחקי מחשב. כל חטאם הסתכם בכך שהם סגרו בקבוצת וואטסאפ משותפת על מחיר אחיד למשחק פיפ"א 17 ולקונסולות באתר זאפ.

עוד ברשימת "ההישגים" של הלפרין: חשיפת מנהלי "קרטל הגיזום", שתיאמו מכרזי גיזום מטעם חברת החשמל ורשויות מקומיות; "קרטל מדי המים" ברשויות המקומיות שונות; ו"קרטל ספרי הלימוד". לעומת זאת, בגדולים – רשתות השיווק, תאגידי המזון, בנקים, קרטל הגז – הלפרין הקפידה לא לגעת ולא להתקרב.

בגדול זה השתלם לה. בשבוע שעבר, כשנתיים אחרי פרישתה, החליטה אסיפת בעלי המניות של בנק הפועלים לבחור בה כדירקטורית חיצונית של הבנק. שכר של דירקטור משתנה מבנק לבנק אבל הוא יכול להגיע גם לסכום של כ־50 אלף שקל בחודש ויותר – תלוי בסוג הוועדה שאליה משתייך הדירקטור ובמספר הישיבות. כל מה שהלפרין צריכה לעשות כדי להרוויח את הכסף זה רק להגיע לישיבות.

בניגוד להלפרין, כהן, שלא הגיעה לתפקיד מהשוק הפרטי, הודיעה לאחרונה כי הרשות נמצאת בשלב מתקדם של תהליך הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז. היא כנראה לא רואה בדלת המסתובבת כמקצוע לעתיד

לעומתה, שני רגולטורים אחרים לא הצליחו להשתלב בדירקטוריונים של הבנקים. הממונה על שוק ההון לשעבר משה ברקת היה מועמד לדירקטוריון דיסקונט, אך לא נבחר. הממונה על שוק ההון לשעבר פרופסור עודד שריג, ניסה להיבחר לדירקטוריון לאומי – וכשל. מי שעוד כנראה לא תזכה להיות דירקטורית בבנק היא המחליפה של הלפרין ברשות התחרות – מיכל כהן.

בניגוד להלפרין, כהן, שלא הגיעה לתפקיד מהשוק הפרטי, הודיעה לאחרונה כי הרשות נמצאת בשלב מתקדם של תהליך הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז. היא, בניגוד למיכל הלפרין, כנראה לא רואה בדלת המסתובבת כמקצוע לעתיד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 581 מילים ו-1 תגובות
סגירה