הכלכלה הישראלית עמדה במלחמה הארוכה בתולדותיה, ולפחות בטווח הקצר, לא קרסה ואף חזרה לצמוח. אבל את מחיר ההישרדות שילמו משקי הבית, שסבלו מירידה ברמת החיים ומעלייה במחירים ובמיסוי, ותקציב המדינה, שנכנס לגירעון ענק. דירוג האשראי של ישראל ירד לראשונה בתולדות המדינה, ומשק בית ממוצע הפסיד אלפי שקלים בשנה מהעלאת מיסים עקיפים וקיצוץ בשירותים.

במקביל הועברו מיליארדים לכספים קואליציוניים, בעיקר לישיבות חרדיות (שבהן לומדים משתמטים מגיוס), חינוך חרדי, שירותי דת ומאחזים ביהודה ושומרון, והמגזר החרדי תועדף בצורה בוטה. הממשלה הבטיחה להוריד את יוקר המחיה, אך סל המזון התייקר בקצב מהיר פי ארבעה עד חמישה מאשר בארבע השנים שקדמו להקמתה, והמונופולים שהבטיחה "לפרק" המשיכו להעלות מחירים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה:

• דוח מבקר המדינה קבע שמשרד התחבורה לא גיבש תוכנית מוכנות למלחמה ארוכת טווח ולא הפעילו סמכויות חוקיות לבלימת מחירי טיסות במצב חירום.
• הוצאות הישראלים על נסיעות עלו ב-10% ב-2023 וב-10% נוספים במחצית הראשונה של 2025, בעוד המדד הכללי עלה באותן תקופות הרבה פחות.
• עד מרץ 2024, כחצי שנה לתוך המלחמה, לא היה נוהל בין-משרדי לתעדוף חזרת ישראלים מחו"ל; אנשי מילואים ורפואה נאלצו לחפש טיסות בעצמם.
• המניה המיוחדת "מניית הזהב" שבידי המדינה באל על אינה מקנה לה סמכות להורות לחברה על הפעלת טיסות נוספות, יעדים, מחירים או טיסות בשבת.

דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מאפריל השנה קבע כי משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא היו ערוכים למלחמה ארוכת טווח, ולא הפעילו כל סמכות כדי לבלום את התייקרות מחירי הטיסות בזמן מלחמת חרבות ברזל.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה: 

• שלוש חברות מובילות שולטות ביותר מ-85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מזון, לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, ו-36 מתוך 38 הקטגוריות שנבדקו נותרו ריכוזיות. בשמנת המתוקה מחזיקות שלוש הגדולות 99% מהשוק, בקפה הנמס 93%.
• רמת המחירים בישראל מן הגבוהות ב-OECD, אף שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע בו, לפי סקירת ה-OECD לישראל 2025. מחירי המזון גבוהים בכ-51% מאלה שבאיחוד האירופי וב-37% מממוצע ה-OECD.
• בינואר 2024 אישרה ועדת הכספים את הקפאת הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית, לפי הודעת הכנסת, כך ששיעורי המכס נותרו ברמת 2023 במקום להמשיך לרדת עד 2027.
• רפורמת החלב לביטול מכסות הייצור פורסמה בדצמבר 2025, לפי הודעת משרד האוצר, אך לפי TheMarker הוצאה מחוק ההסדרים במרץ 2026 לאחר שנתניהו הורה להוציאה, בעקבות התנגדות חוצת מחנות.
• תקציבי 2025 ו-2026 כללו העלאות מס וגירעון גדל, לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהם העלאת מע"מ ב-2025 וריווח מדרגות מס לא ממומן ב-2026, בניגוד לקו של הורדת מיסים.

הליכוד מגדיר את עצמו כמפלגה לאומית-ליברלית הדוגלת בשוק חופשי, בתחרות ובשבירת מונופולים. הראיות הרשמיות מתארות תמונה אחרת.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

ביום רביעי שעבר סיירו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב במגדל הפיקוח של נתב"ג. למוחרת נסגרו עמדות הצ'ק-אין, מסועי הכבודה השתתקו והשדה נסגר לנחיתות: כ-100 אלף נוסעים וכ-600 טיסות נפגעו.

ההנהלה והממשלה טענו כי מדובר בשביתה בלתי חוקית של העובדים; ועד העובדים השיב שפשוט אין די עובדים למשמרות; שרת התחבורה רגב בכלל שהתה בזמן המשבר במרוקו.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

לפני כשבועיים אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – כלומר, סופית – את חוק התקשורת – שידורים, שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. השר הציג את החוק כ"רפורמה שתפתח את שוק התקשורת לתחרות ותשבור את שליטתם של הגופים הגדולים", כביכול.

אבל כל הראיות מצביעות על כיוון הפוך: הפער בתקציבי הפרסום הממשלתי חושף הקצאה פוליטית של כסף ציבורי; רשות האסדרה ומכוני מחקר עצמאיים קבעו שהחוק יגביר עוד יותר את הריכוזיות; המנגנון שבחר המחוקק מסיר את החסם שנועד למנוע ריכוז בעלות בידי מעטים; הנהנים הם אילי תקשורת קיימים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

הממשלה תנסה להעביר השבוע, לפני פיזור הכנסת, את הצעת "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, הכוללת רפורמה רחבה ברגולציה על שוק התקשורת. בממשלה מציגים את ההצעה ככזאת שתגביר את התחרות, תיטיב עם הצרכן ותכלול לראשונה רגולציה על כלי מדיה חדשים.

אבל כל אנשי המקצוע שעסקו בחוק: היועמ"שית, רשות ההסדרה, הייעוץ המשפטי של הכנסת, הדרג המקצועי במשרד האוצר, ועדת הכלכלה ומכוני מחקר, מצאו בו פגמים רבים שמאיימים על חופש העיתונות בישראל. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הבחירות הקרובות הן לא עוד סיבוב של הבטחות. הבחירות האלו הן רגע של הכרעה על הבית.

במשך שנים הורגל הציבור לפוליטיקה של צעקות: נבחרי ציבור שדיברו אל האזרחים "בגובה העיניים" על משילות וגאווה, אבל כשהגיעו לרגע האמת השאירו אותנו עם סל קניות שזינק מ-500 ל-750 שקל.

רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה