היסטוריון השואה פרופ' גדעון גרייף הגיש עתירה לבג"ץ – יחד עם האפיפיור פרנציסקוס, הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים – להסרת לוחית זיכרון בירושלים המוקדשת לקרדינל הקרואטי אלויסיוס סטפינאץ.
הקרדינל הוא דמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה של הבלקן, בשל תמיכתו במשטר האוסטאשה הפשיסטי ששלט במדינה העצמאית של קרואטיה במלחמת העולם השנייה, וביצע רצח של יהודים, סרבים וצוענים בשטח קרואטיה בעת המלחמה.
הלוחית לזכרו נתלתה באכסניה האוסטרית בעיר העתיקה, המתהדרת בהיותה בית ההארחה הראשון לצליינים נוצרים בירושלים, שפתח את שעריו בשנת 1863.
מבנה הכנסייה הוקם בעזרת הרשויות הקתוליות באימפריה האוסטרית דאז, שכללה את אוסטריה, הונגריה, קרואטיה של היום ושטחים נוספים.
הרשויות הקתוליות שהיו מעורבות בהקמת האכסניה שמרו על קשרים עמה בכך ששלחו אוצרים, כמרים וצליינים אל בית ההארחה בירושלים לאחר קריסת האימפריה ושלטון בית הבסבורג ב-1918, כך לפי רקטור הכנסייה מרקוס בוגניאר.
לדברי בוגניאר, בשנה שעברה הציעה משלחת של צליינים קרואטים לראשי האכסניה לתלות במקום לוחית הנצחה לזכרו של הקרדינל הקרואטי.
הלוחית, שכתובה בלטינית, ממוקמת במסדרון החיצוני לאולם התפילה, אך בתחום המבנה. היא הותקנה שם על ידי קבוצה בשם אבירי הקבר הקדוש, לזכר עלייתו לרגל של סטפינאץ לארץ הקודש ב-1937, לפני מלחמת העולם השנייה.
סטפינאץ, יחד עם צליינים קרואטים נוספים, שהה באכסניה, מה שהפך אותו ואת המסע שלו לחלק מההיסטוריה של המקום.
"הלוחית הזאת היא פרובוקציה. פירושה שאנחנו רוצים שהוא ייחשב לאדם אציל, למרות שאנחנו יודעים שהוא לא היה כזה", אומר פרופ' גדעון גרייף, שמחקרו על מחנה ההשמדה אושוויץ היווה בסיס לסרט זוכה האוסקר "הבן של שאול". "אני חושב שזה צעד כוחני להכריח אותנו לחשוב על נבל כעל אדם טוב לב".
הלוחית, שכתובה בלטינית, ממוקמת במסדרון החיצוני לאולם התפילה. היא הותקנה שם לזכר עלייתו לרגל של סטפינאץ לארץ הקודש ב-1937, לפני מלחמת העולם השנייה
גרייף ידוע גם בשל המחקר שערך על מחנה המוות הקרואטי עבור ספרו "יאסנובאץ: האושוויץ של הבלקן". הספר בוחן את מנגנון הרצח שהקימה המדינה העצמאית של קרואטיה במחנה המוות יאסנובאץ, וכלל 57 שיטות השמדה שונות.
יאסנובאץ נפתח באוגוסט 1941, ונסגר רק במאי 1945 עם בריחתם ההמונית של אלף אסירים, שרק מאה מהם שרדו.
המספרים המדויקים אמנם שנויים במחלוקת, אבל מוזיאון יד ושם מעריך ש-600,000 סרבים נרצחו ביאסנובאץ. מקורות נאציים מתקופת מלחמת העולם השנייה העריכו כי מספר הקרבנות הסרבים, היהודים, הצוענים והאחרים ביאסנובאץ עמד על בין 600,000 ל-800,000 בני אדם.
באתר ההנצחה של יאסנובאץ בקרואטיה עצמה, נקבע כי מספר הנרצחים במחנה עמד על 83,000 איש. מצדו השני של נהר הסאווה, באתר ההנצחה דוניה גראדינה ברפובליקה סרפסקה בבוסניה והרצגובינה, מצוין כי מניין הקרבנות ביאסנובאץ ובמחנות המשנה שלו הוא 700,00 נפשות.
הלוחית לזכרו של סטפינאץ, כמו כל דבר אחר שקשור בשואה במדינות הבלקן, מביעה אי-נוחות ודחף להתרחק מן העבר ולהמשיך הלאה.
משרד החוץ הישראלי סירב להגיב לשאלה אם התקנת הלוחית לזכרו של סטפינאץ בנכס פרטי של כנסייה בבירת ישראל היא בבחינת מעשה הולם.
לא ברור אם מישהו מממשלת ישראל ידע על ההחלטה הזאת לפני יישומה.
שגרירויות קרואטיה וסרביה בישראל נמנעו גם הן מלספק תגובות רשמיות בעניין הלוחית. כשפנינו לשגרירות הוותיקן בארץ, הופנינו אל רקטור הכנסייה באכסניה.
מורשת שנויה במחלוקת
מורשתו של סטפינאץ מתקופת המלחמה אינה חד-משמעית: הוא עשה מאמצים להציל קבוצות מסוימות של יהודים וסרבים מרצח בחסות המדינה במלחמה.
"במהלך שנות המלחמה, סטפינאץ סיפק מחסה לאנשים ולקבוצות כדי להציל אותם מרדיפה", אומרת אסתר גיטמן, היסטוריונית ומחברת הספר "אלויזיה סטפינאץ – עמוד תווך של זכויות אדם".
שלא כמו מנהיג האוסטאשה, אנטה פאבליץ', סטפינאץ לא ראה את השואה מבעד לעדשות של טוהר הגזע. היות שעמדתה של הכנסייה הייתה שטקסי הטבלה ונישואים הם קדושים, הכנסייה הקתולית החזיקה בעיקרון שלפיו עליה להגן על יהודים ועל סרבים שהוטבלו לנצרות, וכן על מי שקודש בכנסייה בנישואים מעורבים לקתולים. על מנת להציל את אותם אנשים, הקרדינל נטה לתת אמון בכנותם של המומרים ובידע שלהם לגבי אמונתם החדשה.
בספרה מצטטת גיטמן מכתב אופייני שכתב סטפינאץ ב-7 במרץ 1942 לשר הפנים של המדינה העצמאית של קרואטיה, אנדריה ארטוקוביץ'.
"אינני סבור שנזכה לתהילה כלשהי אם ייאמר עלינו שפתרנו את הבעיה היהודית בדרך הקיצונית ביותר, כלומר האכזרית ביותר. פתרון השאלה הזאת חייב לשמש רק לענישת אותם אנשים שביצעו פשעים, לא לרדיפת אנשים חפים מפשע", כתב.
באופן דומה, הקרדינל לעתיד והארכיבישוף דאז היה מוכן לפעול להצלתם של אנשים ברמה האישית. לפני גירושם המתוכנן של יהודי זגרב, סטפינאץ אפילו הציע מקלט לרב הראשי של העיר, מירוסלב פרייברגר. הרב סירב והעדיף להישאר עם קהילתו. הוא מת באושוויץ.
כשפרייברגר סירב להצעה של סטפינאץ, הוא ביקש מהארכיבישוף להשגיח על הספרייה שלו. הספרייה הוחזרה בשלמותה לקהילה היהודית המתחדשת לאחר המלחמה.
יד ושם סירב להכיר בסטפינאץ כחסיד אומות העולם כשהוגשה לו בקשה לכך ב-1970, ולאחר מכן שוב ב-1994, היות שהוא לא סיכן את חייו כדי להציל יהודים.
קרבה לשלטון
כדי לסבך את העניינים עוד יותר, בעוד שמעת לעת סטפינאץ יצא נגד מעשי טיהור הגזע של ממשלת האוסטאשה, לעתים הוא הפגין תמיכה בשלטון.
ב-1942 סטפינאץ ביטא את תמיכתו בכך שהפך לחבר בפרלמנט של קרואטיה. מנהיג האוסטאשה פאבליץ' אפילו העניק לו את עיטור מסדר הכוכב ב-1944, כהוקרה על שירותו למדינה העצמאית של קרואטיה. קרבתו של סטפינאץ לשלטון העניקה לכמרים הקתולים בקרואטיה אור ירוק לסייע ברצח העם, וכמה נזירים פרנציסקנים היו מעורבים ישירות במעשי הטבח שבוצעו ביאסנובאץ, מחנה ההשמדה היחיד במלחמת העולם השנייה שלא נוהל בידי הנאצים עצמם.
"זאת הטרגדיה של הקרואטים היום", אומר גרייף. "הם משכנעים את עצמם שהשלטון שלהם היה בסדר… ושהפושעים נהגו נכון. אחרת, כל תפיסת העולם שלהם תקרוס".
האכסניה לא מנסה לכבס את עברו של האורח המהולל שלה. בקומה הראשונה של האכסניה יש תצוגת קבע של אורחי עבר ראויים לציון. כאן מוזכרת המחלוקת בין נקודות המבט של הקרואטים ושל הסרבים בנוגע לקרדינל סטפינאץ.
"אני מודע לתפקידו השנוי במחלוקת של הקרדינל במהלך מלחמת העולם השנייה ולמעשיו בתקופת שלטון האוסטאשה", אומר רקטור הכנסייה בוגניאר. "היות שהכנסייה הקתולית הכריזה על הקרדינל סטפינאץ כמבורך (כחלק מתהליך הקנוניזציה), אפשר להניח שרשויות הכנסייה בחנו כמובן גם את העניין הזה".
![אנטה פאבליץ', שעמד בראש ארגון האוסטאשה הפשיסטי, היה מנהיגה של המדינה העצמאית של קרואטיה בתקופת מלחמת העולם השנייה (צילום: "יאסנובאץ: האושוויץ של הבלקן")](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/10/ante-pavelic-e1569324322106-640x400.jpg "אנטה פאבליץ', שעמד בראש ארגון האוסטאשה הפשיסטי, היה מנהיגה של המדינה העצמאית של קרואטיה בתקופת מלחמת העולם השנייה (צילום: "יאסנובאץ: האושוויץ של הבלקן")")
הקנוניזציה של סטפינאץ
האכסניה האוסטרית בירושלים שוכנת במיקום בעל חשיבות סמלית רבה לנצרות – היא ממוקמת בוויה דולורוזה, דרך הייסורים שעבר ישו בדרך לגבעת הגולגולתא, שעליה נצלב. עובדה זו מובילה לשאלה אם הלוחית הלטינית היא ניסיון לקדם את מועמדותו של סטפינאץ לקבלת מעמד של קדוש.
תהליך הקנוניזציה של סטפינאץ החל ב-1998, כשהאפיפיור יוחנן פאולוס השני הכריז עליו כמבורך. סטפינאץ הוצג כקורבן של המשטר הקומוניסטי שלאחר המלחמה, שהעמיד אותו לדין ושלח אותו למאסר, שכמה שנים מאוחר יותר הומר למעצר בית. מאז, תהליך הקנוניזציה הוקפא בשל עברו של הקרדינל במלחמה.
"תמיד צריך להסתכל על התמונה המלאה, בכל עניין שרוצים להכריע בו. אם סטפינאץ הציל מספר יהודים, זה לא הופך אותו לאדם טוב או לאדם שהתנגד לאכזריות האוסטאשה"
ב-2017, ועדה משותפת של אנשי דת אורתודוקסים ובעלי תפקידים מחוץ לכנסייה מסרביה ומקרואטיה לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לקרדינל.
במאי 2019, האפיפיור פרנציסקוס קרא לבצע בדיקה נוספת בעניינו לפני שיחליט אם להכריז עליו כקדוש. פתיחת הארכיון הסודי של האפיפיור פיוס ה-12 ב-2020 צפויה לחשוף פרטים רבים נוספים על מעשיו של סטפינאץ בתקופת המלחמה.
"תמיד צריך להסתכל על התמונה המלאה, בכל עניין שרוצים להכריע בו", אומר גרייף. "צריך להשוות את הגודל של החלקים השונים של התמונה, או בין מה שיותר ופחות משמעותי". לדבריו, "אפילו אם סטפינאץ הציל מספר מסוים של יהודים, זה לא הופך אותו לאדם טוב או לאדם שהתנגד לאכזריות האוסטאשה".
"אם יתגלו עובדות חדשות, כל אדם הגון יצטרך להעריך את העניין מחדש. אבל אם זה לא יקרה, מדוע שנעריך מחדש את מעשי הנבלה שלו?", הוא שואל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם