נושא
מלחמת העולם השנייה
ד"ר יעקב רוזנפלד ב-1946 עם חיילי צבא השחרור העממי ששומרים על ביטחונו במהלך מלחמת האזרחים עם הקוומניטנג (צילום: באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה)
באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה
סיפורו של ניצול השואה שהקים את מערכת הרפואה הסינית

"הרופא הענק עם האף הגדול"

ד"ר יעקב רוזנפלד מת ונקבר בישראל מבלי להותיר כאן חותם, אך הוא שינה לעד את פניה של הרפואה הסינית, ושגריר סין עולה לקברו בכל שנה ● "הוא היה רופא וחייל גדול, שהציל חיים רבים במסגרת שירותו בצבא סין" ● בזמן שהסינים משגרים רמזים מאיימים להונג קונג, הם מבקשים להעלות את דמותו על נס, ולהציג פנים אחרות של מדינתם

עוד 815 מילים

זיכרון סלקטיבי

ליטא הסירה החודש לוחית זיכרון לגיבור לאומי ששיתף פעולה עם הנאצים, וביטלה קריאת רחוב על שם משתף פעולה אחר ● אבל הנשיא החדש קרא לפוליטיקאים לא להתערב בנושא הרגיש, ורבים בממשלה לא מכירים בפשעי הליטאים במלחה"ע ה-2 ● ביקור במדינה שמנסה להתמודד עם עברה הבעייתי

ליטא מציינת 74 שנה לתום מלחמת העולם השנייה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Mindaugas Kulbis)
AP Photo/Mindaugas Kulbis

ליטא הסירה החודש לוחית זיכרון לגיבור לאומי ששיתף פעולה עם הנאצים, וביטלה קריאת רחוב על שם משתף פעולה אחר ● אבל הנשיא החדש קרא לפוליטיקאים לא להתערב בנושא הרגיש, ורבים בממשלה לא מכירים בפשעי הליטאים במלחה"ע ה-2 ● ביקור במדינה שמנסה להתמודד עם עברה הבעייתי

עוד 2,653 מילים
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
חנה סנש, המחזמר

שחקנית ממוצא ירדני מגלמת את הצנחנית היהודייה בניו יורק

הבמאי והיוצר דיוויד שכטר: "אנחנו אומרים שיש ללקסי רבאדי נשמה של יהודייה" ● "המחזה של התיאטרון היידי לא מציג סצנת צניחה גדולה או את העינויים, ודמות אמה של סנש רק אומרת: 'לא נהגו בחנה באדיבות'"

בעוד שתיאטרון הפולקסבינה ידוע במחזות היידיים שלו (כמו העיבוד המצליח ל"כנר על הגג" מהשנה שעברה, שנמצא כעת בסבב הופעות), העונה ה-104 שלו נפתחה בבחירה בלתי שגרתית: "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)".

זו הצגת יחיד – בכיכובה של השחקנית ממוצא ירדני לקסי רבאדי – על חייה של הצעירה היהודייה מבודפשט, שלחמה בנאצים כצנחנית בריטית.

סנש היגרה לפלשתינה ב-1939, עבדה בקיבוץ שדות ים ואז הצטרפה לארגון ההגנה במשימה סודית ביוגוסלביה.

חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)
חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)

אבל היא גם הייתה משוררת וחיברה יומנים, והמחזה, שנכתב על ידי דיוויד שכטר והופק לראשונה ב-1984, משתמש במילותיה שלה כדי להלך על הקו שבין האקטיביזם שלה, המביט קדימה, לבין תשוקותיה הפנימיות.

עלילת המחזה עוקבת אחר סנש מגיל 13 ועד מותה הטרגי עשר שנים לאחר מכן. ובניגוד למסורת בתאטרון היידי הלאומי בניו יורק, העלילה והשירים מוגשים באנגלית. שאלתי שכטר, שגם ביים את רבאדי, כיצד הוחזר לחיים המחזמר הקטן שלו, שעלה לראשונה בניו יורק לפני 34.

לדבריו, "המנהל האמנותי השותף של הפולקסבינה, מוטל דידנר, ראה את המחזה שךח מחוץ לברודווי בנעוריו, אהב אותו ולא שכח אותו מעולם. הוא אמר לי שהוא תמיד רצה להעלות אותו יום אחד, ועכשיו היום הזה הגיע".

האם הוא רלוונטי בכלל לשנת 2019?

"הוא בהחלט תואם את רוח הזמן הפוליטית. הוא עוסק באנשים שלא יושבים על הגדר, ויש לו תהודה בכל העולם, מבחינת הגזענות והאנטישמיות הגוברות. המחזה מדבר על הצורך לנקוט פעולה, בין אם בקלפי או בארגון קהילתי. זה עדיין לא הגיע לצורך לצאת למלחמה, ונקווה שזה גם לא יגיע לידי כך, אבל זה לא אומר שאין אלימות. חנה הייתה גיבורה מפני שהזמנים דרשו את זה, והיא נקראה לפעולה מכורח הנסיבות. אנו נקראים כעת שוב לצאת מאזור הנוחות שלנו".

מתי אתה התוודעת לסיפור של סנש?

"עשיתי בעבר עיבוד לסיפור של יצחק בשביס זינגר בתאטרון ניסיוני בניו יורק. זינגר אהב את זה. הוא בא כמה פעמים, וכתב לי מכתב נפלא. אחרי זה אנשים באו אליי עם רעיונות לפרויקטים יהודיים אחרים. אתה יודע, כשיש לך הצלחה עם סוג מסוים של דברים, אנשים אומרים שאתה צריך לעשות עוד מאותו הדבר.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה"

"בכל מקרה, מישהו הביא לי עותק של 'יומנה של חנה סנש', והתחברתי למאבק הפנימי שהיא הייתה נתונה בו בגלל הרצון שלה להיות משוררת, אבל גם להשפיע על העולם. היה לי חזון ברור איך לבטא את הדרמה הפנימית הזאת.

לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)
לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)

"כשהעלינו את המחזה בעבר, הגענו איתו גם לשדות ים, הקיבוץ שלה. אחיה ג'ורג' היה שם. הוא ניגש אליי וסיפר שבהתחלה הוא התרגז כששמע שאנחנו מעלים את המחזה מבלי להתייעץ איתו ועם אימא שלו, אבל אז אמר, 'צדקת שלא עשית את זה. היינו משגעים אותך כדי לוודא שכל העובדות נכונות במאה אחוז'. לבסוף הוא אמר, 'הפכת את החיים של אחותי לשיר', שזה כל מה שיכולתי לקוות לו.

בטח חשת סיפוק גדול.

"בהחלט. אחרי ג'ורג' הצגנו את המחזה לפני קתרין, האם. בתחילת המחזה ובסופו השחקנית מגלמת את אמה של חנה, מספרת חלק מהסיפור שלה, מתארת את בתה, ואז העלילה חוזרת אחורה. אז היינו בבית אבות בחיפה, כשקתרין סנש במרחק שלושה מטרים מאיתנו, בקהל. והשחקנית על הבמה מגלמת את קתרין סנש. מדברת איתה על בתה ואז מגלמת את בתה. החיים והאמנות התערבבו זה בזה. אחר כך קתרין ניגשה אליה ואמרה לה, 'את בתי השנייה!'. ובכן, כולם בכו.

האם חלו שינויים במחזה במהלך השנים?

"שמרנו על התיאטרליות. המחזה לא מציג סצנת צניחה גדולה, או את העינויים. הדמות של אמה אפילו לא ממש מתארת את זה, היא רק אומרת, 'הם לא נהגו בה באדיבות', ואנחנו משאירים לקהל למלא את הפערים.

"בעבר השתמשנו באוהל, עכשיו אנחנו משתמשים רק בארגז עם נר עליו. אנחנו מפשטים. אני חושב שכשאתה מתבגר אתה נוטה לפשט".

לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)

ספר לי על הליהוק. זו הצגה של אישה אחת.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת – וזה הרבה. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה.

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה"

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה. היא צעירה, אבל מגלמת גם את האישה המבוגרת יותר, את האם. והיא עושה את זה בהצלחה.

"זה מעניין, כי אביה הוא ירדני. היא לא יהודייה. אבל אנחנו אומרים שיש לה נשמה של יהודייה. אני תמיד אומר שלא צריך להיות יהודי כדי לצייר דיוקן של האישה הזאת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 739 מילים
הדגל הנאצי מונף מעל סיפונה של האס-אס ברמן עם עגינתה בהדסון (צילום: ג'ימי קונדון/ארכיון ה-NY Daily News, באמצעות Getty Images)
ג'ימי קונדון/ארכיון ה-NY Daily News, באמצעות Getty Images

היום לפני 84 שנה המלח האמריקאי שהתגרה בהיטלר

ב-1935 הנאצים כבר פגעו פיזית וכלכלית ביהודים, אבל אניית התענוגות שלהם - "אס-אס ברמן" - המשיכה לשוט בגאווה לניו יורק, כשעל סיפונה דגל עם צלב קרס ● מלח צעיר בן 20 סיכן את חייו ותלש את הדגל - ואז הועמד למשפט ● ספר חדש מנסה לעשות איתו צדק היסטורי

עוד 978 מילים
אדולף היטלר, 1931 (צילום: AP Photo, File)
AP Photo, File

המחקר שקבר את הקונספירציות היטלר מת, והפעם זה סופי בהחלט (כנראה)

הפיהרר הסתובב בארגנטינה על סוס, שתה קפה באמסטרדם או עלה לרכבת בדרום העמוק של ארצות הברית? ● מחקר חדש מנסה לשים סוף לתיאוריות הקונספירציה לפיהן אדולף היטלר יצא בחיים מהבונקר השרוף שלו

עוד 1,833 מילים ו-1 תגובות
אודט סנסום (צילום: באדיבות המרואיין)
באדיבות המרואיין
סיפורה של אודט סנסום, המרגלת שהעולם שכח

"99% מההיסטוריונים לא יודעים מי האישה שבתמונה"

אודט סנסום הצרפתיה ריגלה אחר הנאצים עבור בעלות הברית, נתפסה, עונתה, נשלחה למחנה ריכוז - ולא נשברה ● לאחר המלחמה היא העידה במשפטי נירנברג, ואף זכתה לבול עם תמונתה, אבל מאז ההיסטוריה שכחה אותה ● ספר חדש מנסה לתקן את העוול שנגרם לה

עוד 1,014 מילים
משמאל: גרנט גוצ'ין, יונאס נורייקה, המואשם בשיתוף פעולה, ונכדתו סילביה פוטי (צילום: Courtesy, ארכיון סילביה פוטי)
Courtesy, ארכיון סילביה פוטי

מלאך או שטן הגיבור הלאומי של ליטא מואשם ברצח אלפי יהודים

יונאס נורייקה, שהוצא להורג ע"י הסובייטים, הוא הגיבור הלאומי של ליטא ● אבל נורייקה גם רצח אלפי יהודים בשואה ● חוקר יהודי שנורייקה רצח את משפחתו, ונכדתו של האיש, יצאו למאבק להכרה בפשעיו ● אחרי שנכשלו במערכה הראשונה, הם נערכים לערעור בעליון

עוד 1,151 מילים
עבדול חוסיין סרדארי, שני משמאל, בפריז (צילום: (באדיבות History Press)
(באדיבות History Press
הקרב על הנצחתו של "שינדלר האיראני"

"יד ושם" מסרב להכיר בקונסול האיראני שהציל אלפי יהודים

עבדול חוסיין סרדארי הציל אלפי יהודים מהנאצים בצרפת באמצעות דרכונים מזויפים ● אחרי שאחיינו, ראש הממשלה, נרצח במהפכה באיראן - הוא גלה ללונדון ומת שם בנסיבות מסתוריות ● יד ושם: "לא מצאנו מספיק תיעוד כדי להעניק לו את התואר חסיד אומות עולם"

עוד 1,071 מילים
אחורי הקלעים של הכנת כתבת רדיו עבור הבי.בי.סי, בריטניה, 1942 (צילום: AP PHOTO)
AP PHOTO

שידורי התעמולה ההיסטוריה השחורה של הבי.בי.סי

במלחמת העולם השנייה שימשו שידורי הרדיו של הבי.בי.סי גם לאזהרת יהודים מהנאצים ● חוץ מאשר בהונגריה: שם הסתירה תחנת הרדיו של הבי.בי.סי את השמדת היהודים ● בהתחלה בגלל לחצים פוליטיים, ובהמשך משום שלא יכלו לוודא ״בצורה מוחלטת״ ● כ-500 אלף יהודים נרצחו בהונגריה במהלך השואה

עוד 1,426 מילים
  • אדולף היטלר, 1934 (צילום: AP)
    AP
  • עותק של ספרו של היטלר במוזיאון במינכן, 2015 (צילום: Matthias Balk/dpa via AP, File)
    Matthias Balk/dpa via AP, File
  • אדולף היטלר, 1933 (צילום: AP)
    AP
  • עותק של ספרו של היטלר בסרייבו, 1999 (צילום: AP Photo/HIDAJET DELIC)
    AP Photo/HIDAJET DELIC
  • עותק של ספרו של היטלר וציוד שנמצאו אצל ניאו-נאצים במערב גרמניה, 1960 (צילום: AP)
    AP

חשיפה היסטוריון ישראלי יוציא את "מיין קאמפף" בעברית

ספרו של אדולף היטלר, שיצא לאור לפני 94 שנים, מעולם לא תורגם לעברית במלואו - וכל ניסיון לתרגם חלקים ממנו נתקל במחאה ציבורית ● ההיסטוריון וחוקר השואה עודד היילברונר חושב שגם בישראל צריכים להכיר את גרסת היטלר ● "היעדרה של גרסה עברית ל'מיין קאמפף' הוא שריד לתקופה שלאחר הקמת המדינה, שבה החרמת השפה והתרבות הגרמניות הייתה אחד מסימניה של החברה הישראלית חסרת הביטחון"

עוד 1,126 מילים
סגירה