בדרך כלל מבוך הסמטאות של העיר העתיקה בירושלים רוחש תיירים, רוכלי מזכרות המפתים את הלקוחות להיכנס לחנויותיהם, ועולי רגל משלוש הדתות האברהמיות המבקרים במקומות הקדושים שלהם.
אולם, מאז המתקפה האכזרית של חמאס ב־7 באוקטובר ותחילת המלחמה, האזור שבתוך וסביב החומות הפך לשקט באופן חריג. השקט השורר בעיר העתיקה מופר רק על־ידי רעשי עבודות הבנייה המתבצעות מחוץ לשער שכם.
הכיכר הסמוכה – שבדרך כלל מהווה מוקד נפיץ להפגנות של פלסטינים תושבי ירושלים בתקופות עימות – חווה רגיעה יחסית. זאת כנראה, בין היתר, מפני שהכניסה לשער שכם מפוקחת על־ידי שני ביתני משטרה.
צעירים ערבים המתקרבים לשער נדרשים להציג תעודת זהות ולעבור בידוק. אם הם לא תושבי העיר, רבים מהם לא מורשים להיכנס לעיר העתיקה. עם זאת, בעבר, פיקוח משטרתי זמני מעולם לא מנע מתושבי מזרח העיר לקיים הפגנות, לעיתים אלימות.
עומר, אח רפואי מקומי בן 27, אומר כי נסיבות העימות הנוכחי שונות: "הפעם הצד השני התחיל במלחמה. אירועי 7 באוקטובר היו נוראיים ובממדים גדולים מאוד. משפחות שלמות של אזרחים נפגעו, ילדים, בליינים צעירים וגם ערבים.
"זה לא נראה כמו עוד סבב רגיל של התכתשויות אלא כמו מלחמה קיומית". אולם, תושבים אחרים תולים את היעדר ההפגנות בפיקוח המשטרתי הרחב. שיטוט בסמטאות העיר העתיקה מזכיר את השקט ששרר ברחובות בזמן סגרי הקורונה.
רוב העסקים הלא חיוניים סגורים – בעיקר אלה המבוססים על תיירות כמו חנויות מזכרות ומסעדות, אבל גם כאלה שמשרתים את הירושלמים – מאחר שהכניסה לעיר העתיקה מוגבלת למי שאינם תושבים
רוב העסקים הלא חיוניים סגורים – בעיקר אלה המבוססים על תיירות כמו חנויות מזכרות ומסעדות, אבל גם כאלה שמשרתים את הירושלמים – מאחר שהכניסה לעיר העתיקה מוגבלת כעת למי שאינם תושבים.
המספרה של מוחמד אבו עלי נמנית עם העסקים שעדיין פתוחים ברובע המוסלמי. הסלון – הממוקם בסמטה שבין שער הפרחים לשער שכם – ריק במשך רוב שעות היום. הבעלים הצעיר – שמתגורר בבית השכן – מבלה את ימיו בישיבה בחוץ לבדו, מעשן ומשוחח עם חברים ברשתות החברתיות בזמן שהוא מחכה ללקוחות נדירים.
"כולם כאן מדוכאים ופוחדים ממה שקורה", אומר אבו עלי. "עשרות שוטרים עוברים בסמטה הזאת עכשיו בכל שעה של היום. אם הם רואים אותי מעשן מחוץ לדלת הבית שלי אחרי שש בערב, הם מורים לי לחזור פנימה".
המשטרה הכבידה את ידה כדי למנוע הפגנות, אומר אביב טטרסקי, חוקר בעמותת השמאל "עיר עמים", שעוקבת אחר מדיניות הממשלה במזרח ירושלים. המשטרה לא השיבה לשאלת זמן ישראל האם מדיניותה השתנתה אחרי 7 באוקטובר.
אבו עלי מספר שאחד מחבריו ואחותו נעצרו על־ידי המשטרה בגלל לייקים שעשו לפוסטים במדיה החברתית. "אנחנו צריכים להיות זהירים בכל מה שאנחנו אומרים"
אבו עלי מספר שאחד מחבריו ואחותו נעצרו על־ידי המשטרה בגלל לייקים שעשו לפוסטים במדיה החברתית. "אנחנו צריכים להיות זהירים בכל מה שאנחנו אומרים", הוא מוסיף.
חוץ מפעילות מניעתית מוגברת בשטח, כוחות הביטחון פועלים גם נגד תמיכה בטרור ברשתות החברתיות, ועוצרים ומתשאלים אנשים שכתבו או אפילו סימנו "לייק" לפוסט תמיכה בחמאס.
השחקנית הערבייה־ישראלית מאיסה עבד אלהאדי מנצרת נעצרה ב־24 באוקטובר למשך כמה ימים משום שהיללה לכאורה את המתקפה של חמאס. ב־9 בנובמבר ארבעה חבר כנסת ערבים לשעבר עוכבו לחקירה בנצרת בשל תכנון הפגנה שלטענת המשטרה הייתה עלולה להצית אלימות ולאיים על הסדר הציבורי.
חלק מהפלסטינים תושבי ירושלים נזהרים מלבטא את דעותיהם מחשש לרדיפה, אבל לא כולם נוצרים את לשונם. תושב הרובע המוסלמי, בן 60, שסירב להזדהות בשמו, אמר: "כולנו כאן עם ההתנגדות", כשכוונתו לארגון הטרור חמאס.
גם הערבים הנוצרים בעיר חוששים מהשפעת העימות על הכלכלה והתיירות, בייחוד לקראת חג המולד. חנא, בעלים של חנות משקאות ליד שער יפו ברובע הנוצרי, אומר כי ארבע מסעדות ברחוב שלו נסגרו מאז 7 באוקטובר
"אתה רואה מה קורה באירופה – כולם מפגינים למען פלסטין, אף אחד לא בצד של ישראל", הוא הוסיף. לטענתו, האיסור על בני פחות מ־50 לעלות למסגד אל־אקצא לא ימנע הפגנות.
גם הערבים הנוצרים בעיר חוששים מהשפעת העימות על הכלכלה והתיירות, בייחוד לקראת תקופת חג המולד. חנא, בעלים של חנות משקאות ליד שער יפו ברובע הנוצרי, אומר כי ארבע מסעדות ברחוב שלו נסגרו מאז 7 באוקטובר וכמה בתי מלון נאלצו להוציא את העובדים שלהם לחופשה ללא תשלום.
אף שהרובע הנוצרי לא נתון לאותה רמה של פיקוח משטרתי כמו הרובע המוסלמי, חנא מציין כי התחבורה הציבורית לעיר העתיקה מהשכונות הערביות הסובבות צומצמה באופן משמעותי, וכבישי הגישה חסומים לעיתים, בעיקר בימי שישי, מה שמונע ממי שאינם תושבים מקומיים להגיע למקומות העבודה, הלימודים והפולחן.
אולם, מחוץ לחומות המקיפות את הלב ההיסטורי של ירושלים המצב לא שונה. רחוב צלאח א־דין, עורק המסחר הראשי של מזרח העיר, בדרך כלל שוקק קונים, מוכרי מזון ותלמידים. עתה שורר בו שקט בלתי אופייני כמו בעיר העתיקה.
"יש לי אהדה כלפי הפלסטינים בגלל מה שקורה בעזה, אבל כשאני בתל אביב ואני מדבר עם החברים הישראלים שלי, אני לא יכול שלא לחוש אהדה גם כלפיהם"
ב־6 בנובמבר בוצע ברחוב פיגוע, שבו נדקרה למוות שוטרת משמר הגבול הישראלית־אמריקאית רוז אלישבע לובין בסמוך לעמדת המשטרה שלה. "בשבועיים האחרונים לא היה כמעט אף אחד ברחוב הזה. אנחנו, בעלי החנויות, סתם יושבים כאן", אומר האגופ סוואן, ארמני בן 57, בעלי של חנות מתנות ברחוב.
בעלי העסקים בסביבה שבתו כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, במקביל למחאה שקיימה הרשות הפלסטינית ברמאללה לאות הזדהות עם עזה. סוואן מדגיש את עמדתה הרגישה של הקהילה הארמנית בעימות הנוכחי. "אנחנו לכודים בין שני הצדדים", הוא אומר.
"יש לי אהדה כלפי הפלסטינים בגלל מה שקורה בעזה, אבל כשאני בתל אביב ואני מדבר עם החברים הישראלים שלי, אני לא יכול שלא לחוש אהדה גם כלפיהם". בעל החנות מציין כי מאז 7 באוקטובר הוא ראה כמה פעמים תושבים מקומיים מתאספים בקצה רחוב הקניות בניסיון לקיים עצרת מחאה, אבל מפוזרים במהרה על־ידי המשטרה.
החוקר טטרסקי משבח את ההתנהגות ה"אחראית" של הירושלמים משני הצדדים, ששומרים על שלום חברתי. למשל, הוא אומר, לצד זאת שהערבים לא קיימו הפגנות אלימות, היו גם פחות מקרים של תושבים יהודים שתקפו פלסטינים בהשוואה לעימות הקודם במאי 2021.
"בעבר, כשהיו הפגנות אלימות של פלסטינים תושבי ירושלים, מנהיגים ישראלים תמיד ייחסו אותן להסתה של חמאס. אבל היום התושבים הערבים מגלים איפוק. ההאשמות שלפיהן הם מונעים מהסתה של חמאס הופרכו"
באוקטובר האחרון ראש עיריית ירושלים משה ליאון קרא לרבנים בכירים לגנות הטרדות של עובדים ערבים בעיר כמנוגדות לדרך התורה, על רקע תלונות ששירותי הניקיון והתחזוקה הוזנחו בשל הפחד של עובדי עירייה מפני אלימות.
"בעבר, כשהיו הפגנות אלימות של פלסטינים תושבי ירושלים, מנהיגים ישראלים תמיד ייחסו אותן להסתה של חמאס", אומר טטרסקי. "עכשיו חמאס היה שמח להבעיר את ירושלים", הוא מוסיף.
"תושבי מזרח ירושלים יצאו להפגין בעבר כשהם נפגעו ישירות מפעולות ישראל – בין אם זה יהודים שניסו לתבוע שליטה על מתחם אל־אקצא או פינוי של משפחות פלסטיניות בשייח' ג'ראח" – השכונה הנפיצה שבה הופקעו כמה נכסים בשנים האחרונות בעקבות תביעות משפטיות שהגישו ארגוני ימין.
"אבל היום התושבים הערבים מגלים איפוק. ההאשמות שלפיהן הם מונעים מהסתה של חמאס הופרכו", אומר החוקר.
סערה בכל רגע
סאמר סיניג'לאווי, פעיל פוליטי משייח' ג'ראח, אומר כי הנסיבות הקיימות אינן ניתנות להשוואה לשום אירוע בעבר. "כל מומחה לעימות הישראלי–פלסטיני יגיד לך שיש שני דברים שאתה אף פעם לא יכול לחזות בפינה הזאת של העולם: הסלמות ושלום, כשהוא רוצה לקרות.
הפעיל הפלסטיני לא נראה אופטימי לגבי העתיד. "אני לא בטוח שנוכל לחיות בדו־קיום. הכעס והשנאה והעצב והדה־הומניזציה של האחר מתחזקים מדי יום, בשני הצדדים"
"הסערה יכולה להגיע מהגדה המערבית לירושלים בכל רגע ובכל צורה. למה שחמאס עשה ב־7 באוקטובר הייתה השפעה עצומה על הישראלים, אבל למה שקרה בעזה אחרי 7 באוקטובר הייתה גם השפעה עצומה על הפלסטינים.
"בעבר, כשהיו תגובות ברחוב בירושלים, הן תמיד קרו באופן ספונטני, מתוך כעס, בלי הנהגה. כמו גוף בלי ראש". הפעיל הפלסטיני לא נראה אופטימי לגבי העתיד. "אני לא בטוח שנוכל לחיות בדו־קיום. הכעס והשנאה והעצב והדה־הומניזציה של האחר מתחזקים מדי יום, בשני הצדדים.
"לראשונה בחיי אני לא מרגיש בטוח בעיר בגלל המערכת [הישראלית]. בעבר, הפלסטינים בעיר ידעו שאם הם לא מעורבים באירועים ביטחוניים הם מוגנים מפני המשטרה. עכשיו כבר לא. אנשים יכולים להיעצר בגלל פוסט בפייסבוק".
בניסיון לחזק את תחושת הביטחון בקרב התושבים היהודים, ב־30 באוקטובר ליאון, יחד עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, הודיע על הקמת עשר כיתות כוננות בנות 200 חברים, שיסיירו בשכונות בעיר.
"לבן גביר יש שני צבאות עכשיו", אומר סיניג'לאווי. "וראש העירייה משה ליאון בשנת בחירות, בעיר ש־40% מתושביה הם פלסטינים בעלי זכות הצבעה, מהלל את העובדה שבן גביר מחלק נשק בכל העיר"
התוכנית היא להכשיר 33 כיתות כוננות בסך הכול, שימנו 550 חברים, הודיע ראש העירייה. "לבן גביר יש שני צבאות עכשיו", אומר סיניג'לאווי. "וראש העירייה משה ליאון בשנת בחירות, בעיר ש־40% מתושביה הם פלסטינים בעלי זכות הצבעה, מהלל את העובדה שבן גביר מחלק נשק בכל העיר. כל מה שהם עושים זה להטיל אימה על ערבים".
רוב תושבי ירושלים הערבים מחרימים את הבחירות המוניציפליות, ולרוב אינם מהווים קהל יעד לתעמולת הבחירות של המועמדים. עם זאת, בבחירות הקרובות, שנדחו לינואר 2024 בשל המלחמה, רשימה ערבית תתמודד לראשונה למועצת העיר, בראשותה של המורה והפעילה החברתית סונדוס אלחות.
אלחות – ילידת נצרת, שבשונה מרוב תושבי ירושלים הערבים מחזיקה באזרחות ישראלית – מדגישה כי אלה ימים קשים באופן יוצא דופן. "יהודים וערבים פוחדים זה מזה – אפילו ללכת בשכונות המקבילות", היא אומרת.
"אפילו החברים היהודים הקרובים שלי שאלו אותי למה אני שותקת, אם אני מגנה את המתקפה של 7 באוקטובר", היא ממשיכה ואומרת שהיא הייתה "בהלם" אפילו לשמוע בקשות כאלה מאנשים שבטחה בהם. "בזמנים כאלה אני מתאמצת מאוד לשמור על השפיות שלי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בוקר טוב ישראל!!!!
עם ישראל חי!!!!
ככה צריך לנהל את החיים שכל אחד יעבור בידוק שאם לא כן הפיגוע הבא נמצא כבר בפתח!!!
וכן שהשוק יחזור לפעילות עם בעלי חנויות יהודים במקום תומכי טרור.
ועוד דבר אם אין לילד שתולה דגל קשר עם הכתבה אז כנראה שלא היה מי שתלה דגל!!!