"אני מקווה שיקומו 4-5 בעלי מצפון בליכוד ויגידו: אוקי, הבנו, עד כאן"

ח"כ יזהר שי, ההיי-טקיסט של כחול לבן, מקווה כי השרים והח"כים של הליכוד יצילו את ישראל ממערכת בחירות שלישית ויראו לנתניהו את הדרך החוצה ● בראיון לזמן ישראל הוא מדבר גם על הפגישה המקרית עם גנץ, שהכניסה אותו לפוליטיקה, ועל הדומה והשונה בין סטארטאפים לפוליטיקה

יזהר שי (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
יזהר שי

ח"כ יזהר שי מכחול לבן, בעברו יזם הייטק ומנהל שותף בקרן ההון סיכון קיינן פרטנרס ישראל, היה תמיד חריג בנוף הטכנולוגי הישראלי, שאנשיו נזהרים מהבעת עמדות פוליטיות. כבעל טור בעיתון גלובס, נהג שי אחרת, והביע בקביעות עמדות ביקורתיות על הפוליטיקה הישראלית ועל ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

"אנשי ההייטק מפחדים, לא מתבטאים, אני לא מבין את זה", הוא אומר בראיון ל"זמן ישראל". "תמיד אמרו לי שזה לא בריא לעסקים, אבל כתבתי. אחרי צוק איתן חשבתי שנתניהו צריך ללכת הביתה, ופרסמתי איזה מאמר שאומר שצריך לומר לו תודה ולהחליף אותו. לצערי, אני חושב שמאז הוא רק הלך והידרדר".

בטור אחר הסביר שי מדוע נתניהו אינו אחראי לצמיחת ההייטק ותחום הסייבר, כפי שהתהדר לא פעם, והוסיף תהייה אם ראש הממשלה היה יכול לבחור בקריירה חלופית של מנכ"ל בחברת הייטק גדולה. הוא הטיל בכך ספק.

"בחברות בינלאומיות גדולות, מקובל שהמנכ"ל מוביל את החברה מתוך קונצנזוס ואיחוד של כל עובדי החברה מול מטרות משותפות, ולא בדרך של איומים, הכפשות, הסתה הדדית והטלת מורא על חלק ניכר מעובדי החברה", כתב.

יזהר שי עם רעייתו הילה וילדיהם
יזהר שי עם רעייתו הילה וילדיהם

בטור נוסף תיאר סמנכ"ל שעזב סטארטאפ שבו היה מעורב, על רקע חילוקי דעות חריפים עם המנכ"ל. למרות זאת, כתב, העזיבה נעשתה בצורה מסודרת. באותם ימים, בשלהי 2014, פוטרו יאיר לפיד וציפי לבני מממשלת נתניהו, ושי תהה אם הציבור יעניש את הפוליטיקאים על חוסר אחריותם. בעולם ההייטק, הוסיף, "אף משקיע בר דעת, ואף מנהל בכיר לא היו מעלים על דעתם לגייסם לעבודה כלשהי".

מה הניע אותך להביע את דעותיך?
"ראיתי איך הילדים שלי, איך הבן שלי, אחרי שהוא השתחרר מצוק איתן, אחרי שלחם שם בגדוד נח"ל, מוקצה על ידי ראש הממשלה כי הוא שמאלני ושכח מה זה להיות יהודי. 20% מהאזרחים, הערבים, לא שייכים כי הם נוהרים לקלפיות, מי שלא תומך בנתניהו אלה בוגדים ואנשים שלא ראויים לשיח, וזה מחלחל למטה.

"הייתי אחראי בבחירות לאזור הצפון, מבית שאן ועד הגולן. אתה רואה את השנאה, את הפילוג. זה לגיטימי שאנשים לא אוהבים את הדעות שלי. זה לא לגיטימי שהם רואים בי בוגד, בן אדם לא ראוי, בי ובאחרים, בציבור שלם".

״הפריפריה ננטשה לחלוטין. במקומות שבהם הסתובבתי החקלאות ננטשה וקורסת, מקומות כמו בית שאן, חצור הגלילית, צפת, טבריה – אלה ערים שקורסות אל עצמן. בעיות פרנסה, תעסוקה, דור שנוטש ולא רוצה לחזור״

מה שמעת שם?
"שמענו הרבה כשהסתובבנו ברחובות עם שלטים, עם דגלים, עם ססמאות של כחול לבן. קראו לנו 'שונאי ישראל', ירקו עלינו, צעקו עלינו, קיללו אותנו. בהרבה מקומות התגובות היו מאוד לא סימפטיות, ואתה מבין שישראל מפולגת לחלוטין.

"שלא לדבר על זה שהפריפריה של ישראל ננטשה לחלוטין. במקומות שבהם הסתובבתי החקלאות ננטשה וקורסת, מקומות כמו בית שאן, חצור הגלילית, צפת, טבריה – אלה ערים שקורסות אל עצמן. בעיות פרנסה, תעסוקה, דור שנוטש ולא רוצה לחזור. שמענו את זה גם מליכודניקים. מה שמצביעים זה עניין אחר".

בני גנץ (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
בני גנץ (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)

השקעה בעשרות סטארטאפים מקומיים

שי, 56, מתגורר עם משפחתו בקדימה שבשרון. הוא נשוי ואב לארבעה, ששניים מהם נולדו במהלך שהות של כעשור וחצי בארה"ב. הוא גדל בירושלים, ובמלחמת לבנון הראשונה שירת כקצין צנחנים, והשתחרר לאחר תפקיד מפקד פלוגה. לאחר הצבא למד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון ועבד במשך שנה כמהנדס במוטורולה.

בהמשך עבר לתפקידי שיווק וניהול בחברות טכנולוגיה, והקים כמה חברות.

אחת מהן, ביזנס ליירס (Business Layers), שעסקה בניהול זהויות דיגיטליות בארגונים גדולים, מומנה על ידי קרנות הון סיכון, ושי ומשפחתו עברו לניו ג'רזי.

בסוף 2003 נרכשה החברה בכ-43 מיליון דולר, ושי החל לנהל חברה אחרת בתחום הסייבר, שכעבור שנה וחצי נרכשה על ידי קבוצת רדוור הישראלית.

ב-2005 שב לארץ והצטרף לקרן ההון סיכון האמריקאית קיינן פרטנרס, שפתחה משרד ישראלי בהובלתו. בתשע שנותיו הראשונות בקרן, היא השקיעה בכ-100 סטארטאפים בשלבים מוקדמים, 15 מהם ישראלים. ב-2014 הקים עם אהוד לוי את קיינן פרטנרס ישראל, שהשקיעה מאז בעשרה סטארטאפים מקומיים.

״כמה דקות לפני שנסגר הגייט הגיע מישהו בריצה, התיישב לידי. ומי זה? בני גנץ. הוא אמר שלום, לי קוראים בני. אמרתי לו אני יודע. מתי אתה הולך להיות ראש ממשלת ישראל? הוא הסתכל עלי ואמר אוקי, בוא נדבר״

את בני גנץ הכיר במקרה, בטיסה מארה"ב לפני 4 שנים. "התיישבתי במטוס, ויש שתי גישות. הגישה שמלמדים בבתי ספר למינהל עסקים בארה"ב היא ישר להסתכל מי יושב סביבך, לאתר אנשים והזדמנויות, לדבר, כי אין להם לאן לברוח.

"הגישה היותר הגיונית היא לתפוס מקום, להסביר לכל העולם שאתה הולך לישון, לשדר סימנים שאף אחד לא יבלבל לך את המוח. זאת בדרך כלל הגישה שלי אחרי שבוע בארה"ב. אתה מגיע מפורק לגמרי, ג'ט לג, רוצה לישון ולהתעורר בתל אביב.

"עליתי, התיישבתי בכיסא, והכיסא לידי ריק. בכלל טוב. אמרתי לעצמי, הרווחתי. הטיסה הזאת הולכת להיות טובה. כמה דקות לפני שנסגר הגייט הגיע מישהו בריצה, התיישב לידי. ומי זה? בני גנץ. הוא הסתכל עלי, הסתכלתי עליו, אני אומר לו שלום, לי קוראים יזהר שי. הוא אמר שלום, לי קוראים בני.

"אמרתי לו אני יודע. מתי אתה הולך להיות ראש ממשלת ישראל? זה היה משפט הפתיחה. הוא הסתכל עלי ואמר אוקי, בוא נדבר.

"הייתה תקלה והורידו אותנו מהמטוס לשעה וחצי. כשחזרנו, בני מסתכל עלי, אומר לי קוראים לך יזהר שי, אתה שותף בקיינן פרטנרס, כתבת שני ספרים, אתה כותב בגלובס. בקיצור, עשה שיעורי בית. זה היה מרשים, אמרתי אוקי, הלכה השינה. דיברנו, ומאז התחילה ידידות ונפגשנו הרבה פעמים לאורך השנים".

למה זאת הייתה השאלה הראשונה שלך?
"ככה יצא לי, ובמהלך השיחה ניסיתי לשכנע אותו שזה חשוב".

גנץ, מספר שי, למד אז את החיים האזרחיים. "הוא לקח ענפים שונים, ובצורה די מרשימה, צבאית כזאת, למד את החברה הישראלית – חינוך, כלכלה, פריפריה, תשתיות והייטק. אז אני הייתי חלק מהצוות שאיתו הוא למד, נפגשנו ושוחחנו. בשלב מסוים הוא נענה לתחינה שלי ושל מיליון אנשים ללכת לפוליטיקה".

ההופעות הציבוריות שלו לא תמיד מרשימות. מה למדת עליו שגרם לך לחשוב שהוא האיש המתאים?
"הוא בנאדם מאוד מרשים וחכם, השיחות איתו קולחות ומעניין להקשיב לו. זה הרושם של אנשים שיושבים איתו, יש לו איזה מן שקט כזה חודר, הוא אנליטי בחשיבה שלו, הוא בעל ידע רחב, ויש לו הקשרים בין כל מיני דברים. הוא יכול לתת לך דוגמאות מעולמות אחרים. בנאדם שנעים לשבת איתו. הוא איש ספר".

״הקשר בין מעשה לתוצאה בפוליטיקה הוא ארוך טווח בצורות טרגיות כמעט. צריך להתרגל לתהליכים מאוד ארוכים, מעגלים על מעגלים, שבהם הרבה לא תלוי בך. צריך הרבה סבלנות והרבה נחישות"

הוא קורא?
"כן, למרות שראש ממשלה לא בהכרח צריך לקרוא ספרים. יש לו את זה, אתה יושב איתו כמה שעות ואתה יודע. הרבה פעמים הייתי מעורב במינוי מנכ"לים, ואתה מפתח אינטואיציה לפחות כדי לדעת אם הבנאדם מרשים אותך או לא.

"בנוסף לכל, זה בנאדם שגם יש לו דעות מאוד ערכיות שמתאימות לדעות שלי, ואני חושב גם של הרבה מאוד אנשים בישראל. ראיתי בו פוטנציאל למנהיג שהוא גם פרגמטי וגם אחד שאנשים ילכו אחריו".

תומכי כחול לבן ביום הבחירות בצפת (צילום: כחול לבן)
תומכי כחול לבן ביום הבחירות בצפת (צילום: כחול לבן)

מה למדת בתקופה הקצרה בפוליטיקה על הבדלי הכישורים הדרושים בין עולמות ההייטק וההון סיכון לבין התפקיד הנוכחי?
"כשאתה עובר מיזמות לתפקיד של משקיע, אחד הדברים שאתה צריך להתרגל אליהם הוא שיש לך פחות שליטה על היומיום. אתה צריך לתת לאנשים שאתה משקיע בהם לעשות את העבודה ואתה יותר משקיף מהצד. אתה מתרגל להשפעה פחות ישירה על הדברים, ליותר סבלנות, ולסייקלים יותר ארוכים.

"תכפיל את זה פי אלף, זה מה שקורה בפוליטיקה. הקשר בין מעשה לתוצאה הוא ארוך טווח בצורות טרגיות כמעט. צריך להתרגל לתהליכים מאוד ארוכים, מעגלים על מעגלים, שבהם הרבה לא תלוי בך. צריך הרבה סבלנות והרבה נחישות".

עזבת את ההייטק בגלל תחושת מיצוי ועניין בפוליטיקה, או כמעין כורח, בגלל תחושת החירום שאתה מתאר?
"קיבלתי בעבר הצעות לבוא לפוליטיקה ואף פעם לא חשבתי על זה ברצינות. גם הפעם, כשנוצרה הזדמנות לא קפצתי עליה. אמרתי את הדבר הנכון: בשום אופן לא. היה ברור שזה לא בשבילי. רק אחרי תהליך די ארוך החלטתי, ממש ברגע האחרון, לפני סגירת הרשימות. הסיבה היא תחושת חירום, שהקרקע בוערת.

"שמתי מאחורי 30 שנות הייטק, של אזור נוחות מדהים. בתור משקיע הון סיכון אתה בפסגת העולם, עושה מה שאתה רוצה, קובע לעצמך את סדר היום. כל שבוע אתה פוגש אנשים סופר מעניינים ומוכשרים. פעם אחת מדברים איתך על רכב אוטונומי, יום אחר על סייבר, יום שלישי על מחשוב קוואנטי. דברים מרתקים.

"אין דבר כזה בעולם שבו אני נמצא היום. יש סוגיות אחרות. אני מתעסק בשבט צופים בבית שאן שלא קיבל תקציב, ובחממת הייטק שאי אפשר לפתוח אותה בעיר אחרת. אלה דברים אחרים, מעניינים בפני עצמם, אבל עזבתי עולם נפלא שכולו טוב. הייתי יכול להמשיך לעשות את זה עוד הרבה".

יש משהו שהפתיע אותך מאז הכניסה לפוליטיקה?
"הפתיע אותי שאנחנו עושים את זה פעמיים בשנה. הקמפיין הוא חוויה, זה מאוד מעייף, העבודה מאוד קשה, אבל חוויתי אזורים שפחות הכרתי. הצפון זה ישראל אחרת. פגשתי אנשים שבפרק זמן קצר הפכו ממש חברים לחיים, אנשים נפלאים.

"אני נמצא שם באופן מקצועי. אבל יש אלפי אנשים שהתנדבו איתנו כי ישראל חשובה להם. תחשוב מה גורם לבנאדם לצאת בחמש בבוקר מהבית כדי לתלות שלטים, בשבע בערב כדי ללכת לחוג בית, או במשך היום כדי לשכנע אנשים.

"ויש אלפי אנשים כאלה, ששמו את העבודה בצד, שעשו דברים משוגעים כדי להיות חלק מהעניין הזה. זה שימח אותי. אי אפשר לצאת מזה פחות אופטימי ממה שנכנסת. אתה מבין קודם כל שאתה לא לבד, ושיש הרבה אנשים טובים".

יזהר שי ומיקי חיימוביץ' במפגש עם אנשי הייטק ו'אימפקט' במשרדי קרן 2B (צילום: כחול לבן)
יזהר שי ומיקי חיימוביץ' במפגש עם אנשי הייטק ו'אימפקט' במשרדי קרן 2B (צילום: כחול לבן)

לא מתנתק מעולם ההייטק

המעבר לפוליטיקה לא גרם לשי להתנתק מעולם ההייטק, ובחודשים האחרונים הוא קיים קרוב למאה פגישות עם גורמים בענף. הצעת החוק הראשונה שהגיש, ביום השבעת הכנסת ה-21, הייתה קיבוע תקציב המו"פ הממשלתי על 0.8% מתקציב המדינה – סכום של כ-3.8 מיליארד שקל במונחי תקציב 2019, ויותר מכפול מהתקציב הנוכחי של רשות החדשנות, העומד על כ-1.6 מיליארד שקל.

הכסף הזה, להוציא הוצאות תפעול ושכר, מושקע בחברות טכנולוגיה ישראליות, ובפרויקטים כמו הכנסת חדשנות לתעשייה המסורתית בישראל וחינוך טכנולוגי.

שיעור המועסקים בהייטק כיום הוא כ-8.5% מכוח העבודה, כשכל עובד מייצר כארבע משרות נוספות של נותני שירותים, אך לתעשייה חסרים כ-15 אלף עובדים. במקביל מיועדות ההשקעות להגדיל את הכנסות המדינה, שכחצי מהיצוא שלה מגיע מההייטק, ומעט יותר מ-40% מהמסים.

"יש היום עיוות נוראי, שילד בת"א מתוקצב על ידי המדינה באופן שווה כמו ילד שגר בירוחם. ההבדל הוא שילד שגר בת"א מקבל אינסוף תקציב מהרשות המקומית, אבל בירוחם שום דבר, כי הרשות יותר ענייה״

"אנחנו קוראים להייטק הישראלי כלכלת החדשנות", אומר שי, "כי יש הייטק, ופודטק, ודזרט-טק, וביומד, וציוד רפואי, וטכנולוגיות מים, ואנרגיה חליפית וכו'.

"כל הדברים האלה הם חדשנות, ומה שמעניין בהיבט המדיני והפוליטי הוא שיש כלכלה סביב זה. אלה לא רק המצאות לשם שמיים, זה לא האקדמיה. בעולם הזה יש כלכלה שיש בה פוטנציאל עצום, מדינת ישראל מנצלת אותו לא רע היום".

תכנית כחול לבן להייטק, ששי הוא ממוביליה, עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: שימור וחיזוק המצב הקיים, על רקע תחרות גוברת בעולם על כספי המשקיעים, עם התפתחות תחום ההייטק במדינות רבות; הבאת ההייטק לפריפריה, בהכשרת עובדים, בהקמת חממות טכנולוגיות ומאיצים לחברות, ובהקמת חברות ומפעלים טכנולוגיים מחוץ למרכז; והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בשירותים הציבוריים.

"יש לנו מצע שלם לעידוד החינוך הטכנולוגי", אומר שי. "עידוד מקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, נ"י), רובוטיקה, עידוד בנות ללמוד טכנולוגיה. בני גנץ כל הזמן אומר שחינוך מבחינתו זה יעד מספר אחד.

יזהר שי (מימין) ובני גנץ במפגש עם בכירי הייטק במשרדי קרן פירסטיים, כשבוע לפני הבחירות (כחול לבן)
יזהר שי (מימין) ובני גנץ במפגש עם בכירי הייטק במשרדי קרן ההון סיכון 'פירסטיים' כשבוע לפני הבחירות (כחול לבן)

"החינוך הוא נושא קיומי. זה התקציב הכי גדול במדינה, וזה משהו שעצר ב-20 השנים האחרונות, בשלל פרמטרים. הידרדרנו במבחנים שמשווים אותנו למדינות אחרות, וצריך לגעת בו בכל מיני תצורות באופן מערכתי, כולל תקצוב דיפרנציאלי.

"יש היום עיוות נוראי, שילד בת"א מתוקצב באופן שווה על ידי המדינה כמו ילד שגר בירוחם. ההבדל הוא שילד שגר בת"א, בהוד השרון, ברמת השרון, מקבל אינסוף תקציב מהרשות המקומית, אבל בירוחם שום דבר, כי הרשות יותר ענייה.

"צריך להשקיע בחינוך לילדים. בחינוך חינם עד גיל 3 ודגש על חינוך עד גיל שש, כי היום כל המחקרים מוכיחים שהאישיות שלך, שהיכולות האינטלקטואליות, הרגשיות, הכל מתפתח בגילאים האלה. צריך להנחיל הרבה יותר תכניות מתקדמות לחינוך, חינוך מפוקח במעונות, שיעלה על המסלול של המאה ה-21".

תקועים מאחור בהטמעת טכנולוגיות

בכל הקשור להטמעת טכנולוגיות בשירותים הציבוריים, אומר שי, "אנחנו תקועים מאחור. אפשר לייעל ולהוזיל את השירות הציבורי, ולתת שירותים מאובטחים יותר. יש דיסוננס מטורף בין היכולות המדהימות שיש פה לבין היישום.

"סתם לדוגמה, ישראל היא מהמובילות בעולם בסטארטאפים שעוסקים במחשוב ענן, אבל במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי השימוש בענן כמעט לא קיים. משתמשים בשרתים של פעם, יש משרדים שמבוססים על ווינדוס xp, זה הזוי.

"בתחום הערים החכמות יש לנו מאות חברות שמוכרות טכנולוגיות לעולם, אבל פה התחום שואף לאפס. יש את ת"א ועוד כמה ערים וזהו, כמעט לא משתמשים. כך גם בשירותי בריאות ובעוד תחומים שיש הרבה דברים שאפשר לעשות בהם.

"עד כמה שזה נשמע מצחיק, אין היום תכניות ארוכות טווח באף משרד ממשלתי חוץ ממשרד הביטחון. שם יודעים איך ייראה בערך המטוס שירכשו ב-2048, איך ייראו הצוללות, ואיך לבנות את הגרפים. הכל מתוכנן״

"בנוסף, יש פיזור מטורף של כל מיני סמכויות בכל מיני אגפים ומשרדים. סתם לדוגמה, יש את הרשות לחדשנות (במשרד הכלכלה, נ"י), יש את רשות התקשוב במשרד ראש הממשלה, שאחראית על פיתוח אפליקציות לממשלה, שירותים לאזרח, ויש את ישראל דיגיטלית, אבל אין תיאום ביניהם. איפה ישראל דיגיטלית מנוהלת? במשרד לשוויון חברתי. למה? כי לא היו לשרה מספיק סמכויות".

תחום החדשנות יהיה נושא הדגל מבחינתך בחבר כנסת?
"זה נושא דגל שלנו כמפלגה, במקביל לנושאים אחרים. נושא הדגל שהכרזנו עליו הוא ישראל מאה, שנת 2048 תהיה שנה המאה למדינה, ואם אתה לא נוגע בשום דבר, אתה רק נותן לדברים לזרום כפי שהם היום.

"עד כמה שזה נשמע מצחיק, אין היום תכניות ארוכות טווח באף משרד ממשלתי חוץ ממשרד הביטחון. שם יודעים איך ייראה בערך המטוס שירכשו ב-2048, איך ייראו הצוללות, ואיך לבנות את הגרפים. הכל מתוכנן כי זה עניין קיומי.

"לא הפנמנו שתשתיות ובריאות זה גם עניין קיומי. העוול שיש היום בישראל, שתוחלת החיים הולכת ויורדת ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה מגוחך. יש הרבה דברים לעשות וזה די מפחיד, כי בכל אחד מהתחומים, אם לא עושים אנחנו הולכים לקטסטרופה. עכשיו הפסיקו את ההקרנות בבתי החולים בצפת ובעפולה. אם אתה חולה סרטן, אין כסף. סע לתל אביב אם בראש שלך. משהו מגוחך.

"אם אתה לא נוגע בכלום ונותן לדברים להמשיך להתנהל כפי שהם היום, בשנת 2048 כנראה יגורו פה בין 16 ל-18 מיליון אנשים. 16 מיליון יגורו באזור תל אביב רבתי, עד אזור נתניה ומזרחה לרמת השרון, הוד השרון״

"אם אתה לא נוגע בכלום ונותן לדברים להמשיך להתנהל כפי שהם היום, בשנת 2048 כנראה יגורו פה בין 16 ל-18 מיליון אנשים. 16 מיליון יגורו באזור תל אביב רבתי, עד אזור נתניה ומזרחה לרמת השרון, הוד השרון. יהיו מיליון אנשים מנותקים צפונית לחדרה, מיליון אנשים בדרום. זה האסון שאליו אנחנו הולכים".

צפיפות היא דווקא יתרון באורבניות, והתרחיש שאתה מתאר יעזור לשמור על השטחים הפתוחים.
"אנחנו לא בנויים לזה. תל אביב תהפוך להיות קהיר, היא לא תהיה ניו יורק. אז צריך לתכנן, לתכנן תשתית תחבורתית, כדי שמי שיישאר במרכז יוכל לחיות, ומצד שני מי שיגור בכרמיאל לא ייקח לו שעתיים וחצי להגיע לתל אביב. היום מדימונה לתל אביב לוקח שעתיים וארבעים דקות, מרחק של בערך 150 ק"מ. זה לא סביר".

המצב הפוליטי לא פשוט וכפי שהזהרת לא פעם עלול להידרדר במהירות. אתה אופטימי ביחס לעתיד?
“פסימיות היא לוקסוס של חלשים. אופטימיות היא תכונה של אנשים אמיצים. ייקח זמן, יש פלונטר פוליטי שהמייסדים של מדינת ישראל לא הצליחו לחזות, כי הם חשבו בנפשם שיהיו פה מנהיגים. וכשיש מנהיגים, הלקויות החוקיות לא באות לידי ביטוי, כי מנהיג אמיתי לא מנצל את הלקונה כדי לטפל בצרכים הפרטיים שלו.

"המחוקק מעולם לא חשב בדיוק על הקטע הזה, שב-12 בלילה, במקום להחזיר את המנדט לנשיא על פי חוק, יש חוק אחר שמאפשר לפזר את הכנסת. אף אחד לא חשב שזה יעלה על דעתו של מישהו ולכן זה לא נסתם. אני בטוח שיש עוד הרבה לקונות כאלה. אז או שאתה יושב בלופ אינסופי ומתקן את כל החוקים, וגם אז לא תחשוב על כל סצנריו אפשרי, או שאתה משנה את הדיסקט של המנהיגים.

"יש לי איזו תקווה נאיבית, שאני מקווה שלא יהיה צריך לבחון אותה, כי אנחנו נטפל בזה. נניח שחלילה אנחנו מפסידים בכל החזיתות ונתניהו מרכיב ממשלה. ונניח שהוא מתחיל להרוס באופן שיטתי כמו שהוא הבטיח לעשות את הדמוקרטיה הישראלית. אני מאמין שיקומו ארבעה-חמישה בעלי מצפון בין מנהיגי הליכוד ויגידו, אוקי, הבנו, עד כאן. לא יקרה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
יזהר תודה על המאמר המרתק והמקיף. הקפת את מרכיבי המציאות הישראלית בצורה שנונה ומדוייקת. שמחה שיש לנו אנשים כמוך בעם ישראל. שמחה שנפלה בחלקי הזדמנות להכירך מקרוב במסגרת פעילות כחול לבן ב... המשך קריאה

יזהר תודה על המאמר המרתק והמקיף. הקפת את מרכיבי המציאות הישראלית בצורה שנונה ומדוייקת. שמחה שיש לנו אנשים כמוך בעם ישראל. שמחה שנפלה בחלקי הזדמנות להכירך מקרוב במסגרת פעילות כחול לבן בצפון. העמידה המשותפת בצמתים בחום אוגוסט איפשרה לי לראות את האנושיות ואהבת האדם שבך.. איש העולם הגדול על כל המשמעויות, מנהיג, חכם, יצירתי ורואה למרחוק ובעל לב ענק , רגיש, קשוב, היודע להכיל את האחר גם כשהוא קשה חצוף ומחוספס.
מאחלת לך הצלחה ביישום התכניות העתידיות ובטוחה שכך יהיה❣
סומכת עלייך ועל שכמותך בכחול לבן שתדעו לנווט את הספינה לחוף מבטחים.
תודה גדולה על המאמר ועל מי שאתה

עוד 2,455 מילים ו-1 תגובות
סגירה