אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ג'ו ביידן בעוצמות של מערכת בחירות, וכל מי שיביע תמיכה בנשיא, שלא היסס להתייצב לצדנו מייד עם פרוץ המשבר, יצטרך לספוג את הארס של מכונת הרעל.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ביידן

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

פרויקט "סיכול המדינה הפלסטינית" הוא פייק אחד גדול. אין מצב שמישהו יסכים לכך שאבו מאזן ינהל את עזה, כולל אבו מאזן עצמו, שכבר עושה תרגילי התחמקות. כאשר אנתוני בלינקן עצמו שמע במדינות ערב שהן לא מוכנות להפקיד בידי אבו מאזן את ניהול עזה, הוא תיקן את עצמו ואמר שעל הרשות הפלסטינית לעבור תהליך של רפורמה, שכמובן לא תהיה.

יותר גרוע, מכונת הרעל כבר יורה על הנשיא ביידן בעצמו. עירית לינור לא יכולה הייתה לשאת את המילים היפות שהשמיע הנשיא ביידן למראה שיבת החטופים לבתיהם, וגם על המחווה האנושית כל כך היה לה מה לומר. אז מי שחושב שכבר הגענו למיצוי הנזק של הממשלה הזאת – הוא תמים חסר תקנה.

עירית לינור: "אני רואה את הנשיא ביידן מספר על הסיפור היפה של אביגיל שחוזרת הבייתה, ואיכשהו שכח להזכיר את הוריה שנרצחו נגד עיניה"

העובדות: פייק ניוז!
ביידן בנאומו מספר בפירוט כיצד הוריה של אביגיל נרצחו מול עיניה, ועל אביה שנורה כאשר ניסה להגן עליה(סרטון מצורף – החל משנייה 37). pic.twitter.com/5h53Hk9d1B

— בודקים (@bodkim2022) November 26, 2023

לפי מה שהבנתי ממקורות ישראליים, הואיל וישראל לא אמרה לארצות הברית איך היא רואה את היום שאחרי, ארצות הברית הציעה ועדה מטעם הרשות הפלסטינית (הרש"פ) שתנהל את עזה, תוך שמירת זכותה של ישראל להתערב צבאית ככל שתצטרך בתמונת המצב של הגדה. גם על זה ישראל לא הגיבה, ומתברר שגם לסעודיה הייתה התנגדות, כי גם הם נחרצת נגד עירוב הרש"פ של רמאללה בעזה.

פרויקט "סיכול המדינה הפלסטינית" הוא פייק אחד גדול. אין מצב שמישהו יסכים לכך שאבו מאזן ינהל את עזה, כולל אבו מאזן עצמו, שכבר עושה תרגילי התחמקות

אפשר היה לשים לב אתמול עד כמה נתניהו התאמץ לשבח את ביידן, ולנופף במידת השפעתו על מנהיגי העולם. מסע השבחים המופגן הזה בא להעיד כי יש בעיות בין נתניהו לביידן, ונשיא ארצות הברית מודאג ממהלכיו של נתניהו.

המהלך של נתניהו שקוף. הוא רוצה לקרוא אל הדגל את תומכי הימין בתבהלה החדשה של מדינה פלסטינית, ומכונת הרעל על ביידן נועדה לקרוץ לרפובליקאים לקראת מערכת הבחירות לנשיאות.

על רקע הזה אולי איתגור ערביי ישראל לצאת לרחובות ולחדש את "פרעות תשפ"א", נראה עניין פעוט, ומעודד לדעת שערביי ישראל עצמם לא נגררים, והם מגלים בגרות ואחריות יותר מן הממשלה.

כאשר נודע על כוונתה של ישראל לשחרר ערביות ישראליות כחלק מן העסקה עם חמאס, ראשי הציבור הערבי התקוממו, ועורך דינן עמד על כך שהן ישפטו בבית משפט ישראלי, ולא כחלק מעסקה עם חמאס "כדי ששמן לא יוכתם".

איזו מכה לאיתמר בן גביר, שלא מסתיר את תקוותו למהדורה חדשה של "פרעות תשפ"א", והוא כבר מחלק נשק ברחובות ל"חרב ודרב" שתזניק אותו לצמרת הימין הישראלי.

המהלך של נתניהו שקוף. הוא רוצה לקרוא אל הדגל את תומכי הימין בתבהלה החדשה של מדינה פלסטינית, ומכונת הרעל על ביידן נועדה לקרוץ לרפובליקאים לקראת מערכת הבחירות לנשיאות

המגמות האלה מדאיגות מאוד את ארצות הברית מכיוון שהן פוגעות באסטרטגיה האזורית שלה, להקים נאט"ו ערבי-ישראלי מול איראן, רוסיה וסין, הרואות בממשלת הקונילמלים הזדמנות לקדם את הקשת השיעית, את דרך המשי הסינית, לתת לרוסיה חלון יציאה מאוקראינה, או להרחיב את חזית אוקראינה למזרח התיכון.

נשיא איראן עלי ח'אמנאי אמר במפורש כי כל מטרת "מבול אל-אקצא" (המלחמה הנוכחית) נועד לסלק את ארצות הברית מן האזור, ובגלל הפוליטיקות של נתניהו – ארה"ב לא מצליחה לגבש את הגוש הנגדי.

יש לשים לב לאמירות האמריקאיות, לפיהן במהלך חידוש המלחמה יש להיזהר שלא לפגוע בפלסטינים של דרום עזה, ויש להבין זאת על רקע מה ששר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, שומע בבירות ערב.

מראות ההרס בעזה גורמים לאי שקט בציבורים הערביים ומוציאים אותם לרחובות, אבל לגבי מצרים וירדן יש חשש נוסף. מכיוון שישראל לא מגדירה מטרות מלחמה, הן חוששות ששותפיו של נתניהו יאלצו אותו לבצע את הטרנספר גם בעזה לכיוון סיני, וגם בגדה לכיוון ירדן. החשש הוא שמלחמה בדרום הרצועה נועדה לדחוף את הפלסטינים לכיוון גבול מצרים, ואח"כ את הפלסטינים בגדה לכיוון ירדן.

הדיבורים של שיבה לגוש קטיף, פירושה שמחנות הפליטים במוואסי על חוף הים יצטרכו להתפנות, ומכיוון שלצפון הם לא יוכלו לחזור, הכיוון יהיה דרומה – לסיני. "הטרנספר מרצון" והשיבה לגוש קטיף הם שני צדדים של אותה מטבע.

מראות ההרס בעזה גורמים לאי שקט בציבורים הערביים ומוציאים אותם לרחובות, אבל מצרים וירדן חוששות גם שבהיעדר מטרות מלחמה, שותפי נתניהו יאלצו אותו לבצע טרנספר בעזה לסיני ובגדה לירדן

אם כך, אם יש בכוונת ישראל לחזור לציר פילדפי, שתשכח מזה עכשיו. על רקע החשדות של מצרים, הבעיה של ישראל בציר פילדפי לא תהיה חמאס, אלא צבא מצרים.

כדי להבין מדוע מצרים לא מוכנה לקבל אפילו פלסטיני אחד על אדמתה, צריך לחזור לטבח המסגד הסופי א-ראוודה ב-2017. הטבח נעשה תחת דגל דאע"ש, אבל המפקדים והמתכננים היו אנשי חמאס מ"נוח'בת אל-קודס", אשר גם עסקו בהברחת נשק לתוך עזה.

40 مسلحا وقذائف "آر بي جي".. تعرف على تفاصيل هجوم مسجد الروضة الإرهابي بسيناء
اقرأ المزيد :https://t.co/82UA95Lf1T pic.twitter.com/xb4BR4Oe7A

— Ekher El Akhbar (@EkherElAkhbar) November 24, 2017

דרך הפעולה של טבח א-ראוודה דומה מאוד לטבח העוטף ומסיבת נובה. הטרוריסטים הגיעו בטנדרים, פוצצו מכוניות ליד המסגד וקטלו את כל הבורחים החוצה, ואח"כ נכנסו למסגד לסיים את המלאכה.

מודעות האבל על טבח א-ראוודה מזכירות מאוד את מודעות האבל שלנו. וכשם שאנחנו לא נרצה לראות שום עזתי על אדמתנו, כך גם מצרים לא רוצה, וחשדותיה מול כוונותינו לא משפרות את סיכוייה של ארצות הברית להקים את נאט"ו הערבי ישראלי.

כדי להבין מדוע מצרים לא מוכנה לקבל אפילו פלסטיני אחד על אדמתה, צריך לחזור לטבח המסגד הסופי א-ראוודה ב-2017, תחת דגל דאע"ש, שמפקדיו ומתכנניו היו אנשי חמאס מ"נוח'בת אל-קודס"

אבל, מתברר כי גם בלי ישראל העניינים מתקדמים, והקשר המצרי-סעודי מתחיל לתת את אותותיו בעזה. לראשונה שיירת סיוע סעודית נכנסה לדרום הרצועה בלי לתאם עם חמאס.

פירוש הדבר שסילוק חמאס מדרום עזה כבר התחיל – בידי סעודיה – אבל גם סילוק הרש"פ. זה שסעודיה לא תיאמה זאת עם חמאס זה ברור — אבל גם לא עם רמאללה, כביכול הריבון הרשמי, שעליו מדובר כי יחזור לעזה עם סיום המלחמה. סעודיה מאותתת – נתאם עם מצרים ולא עם רמאללה, ולא נרצה לראות את צה"ל במעבר רפיח.

כל ההתפתחויות האלה קורות בלי ישראל, כי היא לא מודיעה מה הם מטרות המלחמה. שותפיו של ביבי כבר יודעים מה מטרת המלחמה – לבנות את בית המקדש. מי שלא מאמין – מוזמן להאזין למשה פייגלין.

אם בית המקדש הוא מטרת המלחמה, ומבחינת ישראל מי צריך את ארצות הברית ואפשר לחבל באסטרטגיה הגלובלית שלה – אולי נגלה בסוף שהיא מסתדרת בלעדינו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.