המדינאי האמריקאי יהודי הנרי קיסינג'ר, שהלך השבוע לעולמו בגיל מאה, לא זכה בתקופת כהונתו כיועץ לביטחון לאומי ושר החוץ בממשל הנשיא ריצ'רד ניקסון לאהדה רבה בישראל.
לאחר מלחמת יום הכיפורים – שבה היה שחקן מרכזי – הוא תיווך בין ישראל למצרים וסוריה להשגת הסכמי הפסקת אש והפרדת כוחות. מאוחר ביותר, פעל להשגת הסכמי ביניים לנסיגה ישראלית מסיני, שהובילו בסופו של דבר להסכם שלום בין מצרים וישראל.
קיסינג'ר הותקף על ידי הימין הישראלי, שעל אף היותו יהודי שמשפחתו היגרה מגרמניה לארה"ב בעקבות עליית הנאצים לשלטון, לחץ על ישראל להחזיר שטחים ליריבותיה הערביות.
קיסינג'ר הותקף על ידי הימין הישראלי, שעל אף היותו יהודי שמשפחתו היגרה מגרמניה לארה"ב בעקבות עליית הנאצים לשלטון, לחץ על ישראל להחזיר שטחים ליריבותיה הערביות
מנגד, מעולם לא נזקפה לזכותו בישראל תרומתו הרבה לביטחונה, לאחר קבלת המלצתו לנשיא ניקסון שארצות הברית תכיר דה פקטו במעמדה הגרעיני של ישראל בכפוף לאימוץ מדיניות של עמימות.
לאחר פרישתו, קיסינג'ר – שהרבה לכתוב על פעילותו כמדינאי בזירות השונות – נמנע בשל רגישות הנושא מלספר על חלקו הרב בהשגת ההבנות בין ארצות הברית וישראל בנושא הגרעין בספטמבר 1969.
על תמיכתו של קיסינג'ר ברעיון שישראל תהפוך למדינה גרעינית לא מוצהרת ידוע לנו משיחת התייעצות סגורה שנוהלה איתו בעת שהיה פרופסור באוניברסיטת הרווארד.
על תמיכתו של קיסינג'ר ברעיון שישראל תהפוך למדינה גרעינית לא מוצהרת ידוע לנו משיחת התייעצות סגורה שנוהלה איתו בעת שהיה פרופסור באוניברסיטת הרווארד
בשנת 1964 נפגש אל"מ דן חירם, אז יועץ שר הביטחון לענייני חימוש ובעברו נספח צה"ל בבריטניה, עם שני פרופסורים מאוניברסיטת הרווארד: תומאס שלינג והנרי קיסינג'ר. מהדיווח הסודי שלו עולה כי הרציונל הישראלי לפנות לפיתוח יכולת גרעינית לנוכח מצבה האסטרטגי זכה לתמיכה וחיזוק משניהם.
שלינג, שהיה מראשוני המנסחים של תיאוריית ההרתעה הגרעינית וזכה בפרס נובל על עבודתו המחקרית, טען שישראל חייבת לנצל את יכולתה לפתח נשק גרעיני משום שמדובר בקלף המיקוח החזק ביותר שלה – באזור בכלל ומול הממשל האמריקאי בפרט.
קיסינג'ר מצידו קבע כי אף שהבעיה היא ביסודה שמירה על הסטטוס קוו, מצבה האסטרטגי של ישראל מחייב אותה לתקוף ראשונה, ולכן ברית עם ארצות הברית נגד תוקפנות ערבית לא תפתור את השאלות הקיומיות של ישראל. לדבריו אז, רק פיתוח נשק גרעיני יכול לתת מענה לפיתוח הטילים במצרים.
וכך, חמש שנים לאחר שהמליץ בשיחה סגורה לישראל להתמיד בתוכניתה הגרעינית, התמנה קיסינג'ר לתפקיד היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ניקסון, והצטרף לקבוצת מקבלי ההחלטות בממשל האמריקאי בכל הקשור למדיניות ארצות הברית ביחס לגרעין הישראלי.
חמש שנים לאחר שהמליץ בשיחה סגורה לישראל להתמיד בתוכניתה הגרעינית, התמנה קיסינג'ר לתפקיד היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ניקסון, והצטרף לקבוצת מקבלי ההחלטות בממשל האמריקאי
כניסתו של ניקסון לבית הלבן בינואר 1969 הייתה נקודת מפנה שהביאה לידי שינוי במדיניותה של ארצות הברית ביחס לגרעין הישראלי. במקביל, גם בישראל התחלפה ההנהגה בעקבות פטירתו של לוי אשכול, וגולדה מאיר הושבעה לתפקיד ראש הממשלה.
לאחר שנים של מאבק עקר בתוכנית הגרעין הישראלית הגיע הממשל החדש בוושינגטון למסקנה שהיא לא לחלוטין סותרת את האינטרסים האמריקאים, ובין ארצות הברית לישראל יש זהות אינטרסים אסטרטגיים.
במהלך שיחות שניהל קיסינג'ר עם יצחק רבין, אז שגריר ישראל בוושינגטון, גברה ההכרה בבית הלבן שהגרעין הישראלי הפך לעובדה מוגמרת, וגישה ריאליסטית מצידו של הממשל תהיה להשפיע על ישראל להצניע את יתרונה האסטרטגי החדש כדי למנוע במידת האפשר את גרירת האזור למרוץ חימוש גרעיני.
בספטמבר אותה שנה המנהיגים החדשים הגיעו להבנות היסטוריות בנושא הגרעין הישראלי, ששיקפו את חשיבתם המדינית של ניקסון ומאיר ואת המציאות המדינית והאסטרטגית החדשה.
"הבנות גולדה־ניקסון" מספטמבר 1969 סוכמו מתוך הבנה אמריקאית שישראל השלימה את תוכניתה לפיתוח יכולות צבאיות גרעיניות. הממשל האמריקאי השלים עם העובדה שישראל היא מדינה בעלת נשק גרעיני.
"הבנות גולדה־ניקסון" מספטמבר 1969 סוכמו מתוך הבנה אמריקאית שישראל השלימה את תוכניתה לפיתוח יכולות צבאיות גרעיניות. הממשל האמריקאי השלים עם העובדה שישראל היא מדינה בעלת נשק גרעיני
הנשיא ניקסון הבהיר לישראל כי ארצות הברית לא תערער על המציאות הזאת ולא תנסה להשיב את הגלגל לאחור, בכפוף לכך שישראל תשמור על פרופיל גרעיני נמוך. הבנות סודיות אלו בין ישראל לארצות הברית הועברו מנשיא אחד ליורשו במשך השנים.
בניגוד לאירועים היסטוריים אחרים שבהם היה מעורב, בנושא הגרעין הישראלי נמנע קיסינג'ר מלפרסם מה היה חלקו בגיבוש "ההבנות" עם ישראל והחלטת הנשיא ניקסון לשים קץ לעשור של עימותים עם ישראל בנושא תוכניתה הגרעינית ולהכיר דה פקטו ביכולותיה הגרעיניות.
בניגוד לאירועים היסטוריים אחרים שבהם היה מעורב, בנושא הגרעין הישראלי נמנע קיסינג'ר מלפרסם מה היה חלקו בגיבוש "ההבנות" עם ישראל והחלטת הנשיא ניקסון לשים קץ לעשור של עימותים עם ישראל
אולם מעצם היותו "האיש החזק" והיצירתי בממשל ניקסון והדמות שעיצבה במידה רבה את מדיניותה של ארצות הברית במזרח התיכון באותן שנים, ניתן להסיק שהיה זה קיסינג'ר שהמליץ לנשיא להגיע עם ישראל להסכמות בנושא הגרעיני, שמשמעותן המעשית הייתה הכרה אמריקאית במעמדה הגרעיני.
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחברו של הספר "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכתוב הנ"ל שכח להזכיר כי קיסינג'ר אמר לגולדה ביום כיפור לא לא ולא שלא תעזו להגיב להתקפה של המצרים רק אחרי שהם יתקפו. ודבר שני למה הוא התכוון שהוא אמר בוועידת האום בשנת 2012 ש"בעוד 10 שנים ישירה תחדל מלהתקיים"?? מעניין…