מטרת המלחמה על פי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ היא בראש ובראשונה לאלץ את איראן לחתום על הסכם גרעין, שיפרק אותה מיכולותיה הגרעיניות או לחילופין שירחיק אותה שנים מסיום התוכנית. מטרה ראויה לכל הדעות, ואינה פשוטה להשגה.

מטרה נוספת למלחמה – קשה יותר להשגה – היא הפעלת לחץ צבאי, אשר בשילוב עם חידוש ההתקוממות הפנימית יביא אולי בסופו של יום להפלת משטר הנוכחי באיראן.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

בשנתיים האחרונות – הקשות בתולדות המדינה – קבלת ההחלטות בישראל בנושאי חוץ וביטחון נתונה לחלוטין בידי ראש ממשלה שמתעלם ממערכת מורכבת וחשובה של איזונים ובלמים, שנבנתה לאורך שנים.

הכנסת מנוטרלת, האופוזיציה משותקת ("שקט יורים"), הייעוץ המשפטי מודר, שר הביטחון הנוכחי יחד עם כל שרי הקבינט המצומצם, הרחב ומליאת הממשלה, נמנעים מלחלוק על ראש הממשלה מחשש לעתידם הפוליטי.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

התקיפה האמריקאית על מתקני הגרעין האיראני היא אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של המאבק הבינלאומי בהפצת נשק גרעיני במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל. חוקרי ביטחון בינלאומי, וחוקרי הנשק הגרעיני יעסקו בה ובמשמעויותיה הרבה בעתיד.

אולם מבחינתה של ישראל, שגרת המלחמה נמשכה. שעות ספורות לאחר ההתקפה שיגרו האיראניים מטח טילים לעבר ישראל כמכת נגד. על פניו נראה שישראל השיגה את מטרתה העיקרית במלחמה: פגיעה קשה בתוכנית הגרעין האיראנית.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.

חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

מה צפויה להיות מדיניות ממשל טראמפ הנכנס בכל הקשור לגרעין האיראני? תקיפה צבאית או סנקציות כלכליות חריפות, שיובילו למו"מ מחודש עם טהרן להקפאת פיתוח הנשק?

בטרם אנסה להשיב על שאלה החשובה לביטחון הלאומי של ישראל, נדרשת כאן הערת אזהרה מקדמית. דונלד טראמפ, הנשיא החדש/ישן של ארה"ב הוא איש לא צפוי. נראה כי אין לו תפיסת עולם מגובשת בנושא מקומה ותפקידה של ארה"ב במערכת הבינלאומית, וכן ביחס למשברים אזוריים עכשוויים כגון המלחמה באוקראינה או במזרח התיכון. פרשנים פוליטים נשענים על שורה ארוכה של רמזים והתבטאויות שונות שלו בנושאים השונים. ההחלטות שלו בנושאים בינלאומיים יושפעו במידה רבה מעמדות היועצים השונים שמינה, חלקם עם מעט מאוד ניסיון בתחומים שעליהם הופקדו. המאמר שלהלן, הוא חלק משורה ארוכה של מאמרים שבהם הכותב לוקח סיכון ומנסה להעריך "מה יעשה טראמפ בנוגע ל…".

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

מה יהיה מקומה של אסטרטגיית ההרתעה שנכשלה מול חמאס במדיניות הביטחון של ישראל אחרי המלחמה הזו? כדי להשיב על השאלה הזו אני מציע לחזור לדוד בן גוריון, מייסד צה"ל ואבי מדיניות הביטחון של ישראל, ולבדוק מה השתבש. מדוע ההרתעה הישראלית קרסה, וכיצד ישראל מצאה את עצמה מותקפת במספר חזיתות בשנה האחרונה.

"לנו דרושה הרתעה ולא ניצחון במלחמה. בכל מערכה יהיו לנו אבדות קשות – ואין אנו יכולים לאבד את מיטב הנוער – ולכן, העיקר אמצעי הרתעה".

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

"רוצה לבוא איתי לקונצרט של מוסיקה ערבית?" נשאלתי על ידי חברי הטוב שלום ירושלמי בהודעת ווטסאפ לפני זמן מה. "בשמחה", עניתי מבלי לדעת שאני עומד לחוות חוויה אישית מטלטלת בעלת ממדים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים.

הקונצרט היה חלק מסדרה למינויים של "פירקת אלנור", תזמורת של מוסיקה ערבית קלאסית שבה חברים כ-30 נגנים ונגניות וחברי מקהלה יהודים וערבים מכל קצוות הקשת החברתית והגיאוגרפית בישראל. המנצח והמנהל המוסיקלי שלה הוא אריאל כהן והמנכ"לית והמנהלת האמנותית שלה היא חנה פתיה.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

מצבה האסטרטגי והמדיני של ישראל בימים אלה הוא בכי רע. המערכה בעזה הסתיימה ולצה"ל אין יעדים בני השגה. יעדים המצדיקים את המחיר בחיי חיילים שימשיכו להיהרג ברצועה ממטעני צד או ירי ממארבי מחבלים שיגיחו מהמנהרות.

דמם של החיילים שייהרגו ושל החטופים שעדיין חיים במנהרות החמאס, יהיה על ידיו של בנימין נתניהו ושאר 63 חברי הקואליציה הנוכחית. הממשלה זו איבדה את הצפון, ואף את הדרום.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

מדינת ישראל נמצאת בימים אלה במשבר חסר תקדים מאז הקמתה. במונחים רפואיים היא הייתה מוגדרת בימים אלה כסובלת מכשל רב-מערכתי: עימות צבאי במספר חזיתות ללא אסטרטגיית יציאה ברורה; משבר פוליטי פנימי ואובדן האמון בהנהגה הנוכחית; שבר ערכי עמוק בחברה על רקע הניסיון להפיכה המשטרית, סוגיית החטופים ומשבר גיוס החרדים; משבר ביחסים עם ארה"ב ושאר העולם בעקבות המלחמה הנמשכת בעזה; סימנים ראשונים של משבר כלכלי עמוק לנוכח המצב; ומעל לכל העובדה שאין לישראל היום מנהיגות מעוררת השראה ותקווה לעתיד, אשר תציג חזון, מדיניות ודרך ליציאה מהמשבר.

המערכת הפוליטית הישראלית, שאמורה לקחת את ישראל ל"יום שאחרי", שבורה. ברור לכל שדרך המלך ליציאה מהמשבר הרב-ממדי עוברת בהפלת הממשלה הנוכחית, עריכת בחירות במהירות האפשרית והקמת ממשלה חדשה.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

חילופי האש המדודים בין ישראל לחזבאללה ופינוי יישובי גבול הצפון הפכו את ששת החודשים האחרונים למעין "תקופת המתנה" שיכולה להסתיים בהסדר מדיני במקרה הטוב או במלחמה כוללת במקרה הרע מאוד. תרחיש ביניים יכול להיות הסלמה יזומה מצד ישראל לנוכח דעיכת הלחימה ברצועה, שאין לדעת את תוצאותיה.

החלטה על יציאה למלחמה כוללת בלבנון בתקופה הקרובה תהיה החלטה לא רציונאלית שתחריף את המשבר הכבד שבו נתונה ישראל מאז מתקפת ה-7 באוקטובר בדרום.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.