שר הפנים משה ארבל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: פלאש90, מונטז')
פלאש90, מונטז'

הבחירות לרשויות המקומיות כבר הפכו לקרב פוליטי מכוער

בזירה הפוליטית מתנהל מאבק סוער סביב קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות בסוף ינואר ● מצד אחד עומד בצלאל סמוטריץ', המתנגד בתוקף לקיומן של הבחירות בזמן שרבים מהמתמודדים מהציונות הדתית נלחמים בעזה ובצפון ● מצד שני עומד משה ארבל, שקבע את הבחירות ל-30 בינואר - ואיתו רבים מראשי הערים שנתקעו בתקופת מעבר ● ההכרעה בסוף תעבור לנתניהו ● פרשנות

בשולי המלחמה ברצועת עזה ובגבול לבנון מתנהלת מערכה פוליטית סוערת סביב קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות בעוד חודש וחצי, ב-30 בינואר.

רבים מעורבים בסיפור הזה: שרים בכירים, ראשי מפלגות, מועמדים לראשות ערים ומועצות, בכירי השלטון המקומי ומאות עסקנים שמנהלים קמפיינים בעד ונגד דחיית הבחירות למועד אחר. ההחלטה תבוא בסוף לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומעניין איך הוא ינהג בסבך האינטרסים הזה.

המועד המקורי של הבחירות היה ב-31 באוקטובר השנה, אך הן נדחו בשלושה חודשים בגלל המלחמה. לפני שבוע הודיע שר הפנים משה ארבל על המועד החדש, 30 בינואר 2024, וגרר את המערכת הפוליטית לסחרחרה חדשה. ארבל הודיע גם כי הבחירות לא יתקיימו ב-14 ערים ורשויות שפונו במהלך המלחמה.

לפני שבוע הודיע שר הפנים משה ארבל על המועד החדש, 30 בינואר 2024, וגרר את המערכת הפוליטית לסחרחרה חדשה. ארבל הודיע גם כי הבחירות לא יתקיימו ב-14 ערים ורשויות שפונו במהלך המלחמה

בראש המתנגדים לקיום הבחירות במועדן החדש עומד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית. לפי סמוטריץ', הבחירות לא יכולות להתקיים בתנאי מלחמה, כאשר רבים מהמועמדים שהם אנשי הציונות הדתית מגויסים בימים אלה והם לא יכולים להתפנות לפוליטיקה המקומית ולעשות קמפיין ראוי.

אתמול (ראשון) התעמת סמוטריץ' עם ארבל בנושא ורמז כי אנשי ש"ס החרדית, מפלגתו של  שר הפנים, אינם מגויסים ולכן עדיף לו לקיים את הבחירות מוקדם ככל האפשר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים. 4 בדצמבר 2023 (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים. 4 בדצמבר 2023 (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)

סמוטריץ' שכח לרגע כי הוא עצמו התגייס רק בגיל 28 לשירות צבאי מקוצר, אחרי שהודיע במשך עשר שנים כי תורתו-אומנותו. מובן שהוא מעולם לא יצא בעצמו לקרב, כמו האנשים שהוא מייצג.

כך או כך, אתמול שיגרו מאות מועמדים בבחירות וחברי מועצות ערים מכל הארץ מכתב זועם לשר ארבל ובו תבעו ממנו לדחות את הבחירות למועד בלתי ידוע. רוב המועמדים הם אכן אנשי הציונות הדתית, אך יש שם גם ייצוג לרשימות אחרות. את המכתב יזם מקורבו של סמוטריץ', רפאל טרבלסי מטבריה.

"ההחלטה שקיבלת לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות ב-30 בינואר", כותבים המועמדים, "הינה למרבה הצער לא מידתית, מנותקת מהמציאות, פוגעת בערכי הדמוקרטיה והשוויון, ונגועה בשיקולים פוליטיים זרים, שטוב היה אם כלל לא היו נלקחים בחשבון, נוכח הטלטלה שעוברת על מדינת ישראל מאז היום המר והנמהר של השבעה באוקטובר.

"לא יעלה על הדעת שבשעה שמאות אלפי חיילות וחיילים עסוקים בלחימה בעזה, ובהגנה על גבול הצפון, בין במילואים ובין בסדיר, תתקבל החלטה שכזו, לא כל שכן שיתקיימו בחירות לרשויות המקומיות.

"לא יעלה על הדעת שבשעה שמאות אלפי חיילות וחיילים עסוקים בלחימה בעזה, ובהגנה על גבול הצפון, בין במילואים ובין בסדיר, תתקבל החלטה שכזו, לא כל שכן שיתקיימו בחירות לרשויות המקומיות"

"האם כבודו מצפה שבשעה שעל לוחות המודעות מופיעות מודעות אבל, יתנוססו במקביל מודעות הקוראות להצביע למועמדים לבחירות? האם כבודו סבור שזה הזמן לעסוק בפוליטיקה? עד כמה ניתן להיות מנותק מהמתרחש במדינת ישראל?", מסכמים המועמדים את המכתב החריף.

קמפיין הבחירות של רון חולדאי ואסף זמיר במרכז תל אביב לפני פרוץ המלחמה, 2 באוקטובר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
קמפיין הבחירות של רון חולדאי ואסף זמיר במרכז תל אביב לפני פרוץ המלחמה, 2 באוקטובר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מול סמוטריץ' ואנשיו מתייצבים בכל הכוח בכירי השלטון המקומי, ובראשם ראשי הערים הגדולות במדינה. הם תובעים לקיים את הבחירות במועד שנקבע. הטענה היא שהרשויות נמצאות בחודשים האחרונים תחת מגבלת בחירות: אין להם תקציבים מסודרים ואפשרות לפעילות, ומי שנפגע הם האזרחים.

במכתב ששלחו לשר הפנים ראשי הערים רון חולדאי (תל אביב), משה ליאון (ירושלים), חיים ביבס (מודיעין, יו"ר מרכז השלטון המקומי) ושי חג'ג' (ראש המועצה במרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי) הם טוענים כי "כל דחייה נוספת במועד הבחירות תסכל את יכולת הרשות המקומית לחזור לשגרה מלאה, ותפגע ביכולת של הרשות להתמודד עם תוצאות המלחמה – שזה אומר גיוס עובדים, כינוס ועדות השקעה בתשתיות, מכרזים, פעילות שיקום וכו'.

"לא נכון להשאיר את כלל המדינה דווקא בתקופה רגישה זו בהקפאה ובאי-ודאות המתקיימים בתקופת בחירות שהולכת ונמתחת ומתמשכת עד אין קץ", כתבו ראשי הערים.

אנשי השלטון המקומי גייסו לטובתם גם את שר הביטחון יואב גלנט, שקבע כי אין מניעה לקיים את הבחירות המוניציפליות, וכי האנשים הרלוונטיים ישוחררו לקראת הבחירות עצמן.

אנשי השלטון המקומי גייסו לטובתם גם את שר הביטחון יואב גלנט, שקבע כי אין מניעה לקיים את הבחירות המוניציפליות, וכי האנשים הרלוונטיים ישוחררו לקראת הבחירות עצמן

שר הביטחון יואב גלנט, 22 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר הביטחון יואב גלנט, 22 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מעבר למכתבים, מתנהל גם קרב האשמות קשה בין הצדדים. אנשי השלטון המקומי טוענים כי אנשים שחתומים על המכתב ששוגר אתמול לשר הפנים אינם מגויסים או שאינם מועמדים כלל.

"סמוטריץ' והציונות הדתית נמצאים בשפל אלקטורלי בימים אלה, ולכן הם מפחדים מהפסד בכל הארץ ורוצים לדחות את הכול", טוען בכיר בשלטון המקומי.

סמוטריץ' ואנשיו באים בטענה דומה לראשי הערים. לדבריהם, ראשי הערים, בעיקר אלה שמזוהים עם הליכוד, מבקשים לקיים את הבחירות במהירות ולקטוף ניצחון כדי שלא להמשיך ולהתדרדר עם הליכוד אחרי המלחמה.

"גם היום המועמדים לראשות העיר בורחים מכל זיהוי עם נתניהו בגלל הרפורמה המשפטית. הם לא רוצים לחכות לימים שבהם יחברו את נתניהו והליכוד גם לכישלון הביטחוני והמודיעיני, והם ישלמו את המחיר", אומר גורם בציונות הדתית.

"גם היום המועמדים לראשות העיר בורחים מכל זיהוי עם נתניהו בגלל הרפורמה המשפטית. הם לא רוצים לחכות לימים שבהם יחברו את נתניהו והליכוד גם לכישלון הביטחוני והמודיעיני, והם ישלמו את המחיר"

על הדרך פתח אתמול סמוטריץ', כאמור, חזית נוספת מול החרדים. סמוטריץ', לדברי מקורביו, לחם בכל הכוח על הכספים הקואליציוניים לחרדים וספג קיתונות של בוז וביקורת, אבל עכשיו הם נעלמו לו, והשר ארבל עוד מעביר החלטה שתפגע במועמדים של הציונות הדתית.

משה ארבל ואריה דרעי במליאת הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
משה ארבל ואריה דרעי במליאת הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"קרוב ל-60% מהמועמדים שלנו בחזית, אבל מה אכפת לחרדים? להיפך. הם רוצים לחטוף לנו את הכול", טען גורם בסביבה של שר האוצר.

זה המצב לפי שעה. את ההכרעה יצטרך לקבל ראש הממשלה. אם יעביר חוק לדחייה נוספת של הבחירות, הוא מסתבך עם עשרות ראשי הערים ומאות חברי המועצות של הליכוד ברחבי הארץ. אם לא ידחה את הבחירות – הוא מסתכן במשבר קואליציוני עם הציונות הדתית.

את ההכרעה יצטרך לקבל נתניהו. אם יעביר חוק לדחייה נוספת של הבחירות, הוא מסתבך עם ראשי ערים ומאות חברי המועצות של הליכוד ברחבי הארץ. אם לא ידחה את הבחירות – הוא מסתכן במשבר קואליציוני

מה הוא יעשה? אתמול צייץ יו"ר הקואליציה אופיר כץ כמה משפטים שתופסים צד ברור בעימות.

"השלטון המקומי יעיל ביותר ולוקח חלק מרכזי בטיפול בהשלכות המלחמה", כתב כץ. "בשיחות שאני מקיים עם ראשי רשויות הם מציפים בפניי את הקושי המובן לנהל עיר בתקופת בחירות כל כך ארוכה: תקציב, כוח אדם, תוכניות ארוכות טווח ועוד.

"רוב מוחלט של הסיעות בכנסת, קואליציה ואופוזיציה, בעד החלטתו הנכונה של השר ארבל, שמתבססת גם על שיקולי גורמי הביטחון לקיים את הבחירות במועדן החדש, ב-30 בינואר. סמוך ובטוח שיינתן מענה לכל קושי שיעלה בנוגע להחלטה הזו", סיכם כץ.

או בקיצור: הנטייה בכנסת ברורה, אם כי ההכרעה הסופית נתונה בידיו של ראש הממשלה.

עוד 976 מילים
סגירה