ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הארכת כהונת נגיד בנק ישראל בבית הנשיא בירושלים, 18 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

דוח האוצר חשף: נתניהו שיקר לכולנו. את המחיר נרגיש בקרוב

רק בתחילת החודש נתניהו טען שיש מספיק כסף בקופה בשביל לספק את הדרישות הקואליציוניות ● ביום שישי האחרון חשף משרד האוצר את הבור העצום בתקציב, כשהשורה התחתונה היא שראש הממשלה שיקר לכולנו ● פרשנות

ב־5 בדצמבר, יום שלישי בערב, התרחש אירוע לא שגרתי במהלך מסיבת עיתונאים שערכו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט וחבר קבינט המלחמה השר בני גנץ. גנץ פנה לנתניהו ומול המצלמות דרש ממנו לגלות מנהיגות על ידי ויתור על העברת הכספים הקואליציוניים לשותפות שלו בממשלה – ולהפנות את הכספים לצורך מימון צרכי המלחמה והמשק.

לאחר מכן נתניהו התבקש להגיב על ההאשמות – וטען שאין שום בעיה עם העברת הכספים הקואליציוניים. הוא ביסס את הטענה שלו על העובדה המנצחת לכאורה, "זה לא שחסר כסף. בלאו הכי אתה נמצא בתנאים כלכליים מאוד טובים בגלל שבנינו כלכלה מאוד טובה ולכן גם כשעשינו קיצוצים, לא קיצצנו בדברים שקבענו אותם מראש", אמר בתגובה לשאלה של יערה שפירא מכאן 11.

לא עברו שבועיים וחצי מאותם הדברים – והינה, ביום שישי פורסם דוח ההפרשים של האוצר המציג מציאות הפוכה לגמרי. בדוח נחשף כי במדינת ישראל לא רק שחסר כסף, בניגוד לדבריו של נתניהו, אלא שהיא נמצאת על סף אחד הבורות הגדולים ביותר בתקציב שידעה.

מטרת דוח ההפרשים הייתה להציג לכנסת את המידע הדרוש כדי שזו תוכל לעשות את התאמות בין התקציב שהעבירה לבין המציאות המתפתחת בשטח. ובישראל הרי התפתחה מציאות מהגיהינום אחרי 6 באוקטובר.

הדוח קובע עוד כי בשנת 2024 ההוצאות הממשלתיות בעקבות המלחמה עלולות להגיע לסכום גבוה בכ־49 מיליארד שקלים מהצפי המקורי. אבל אלה רק חצי מהחדשות הרעות. החצי השני היה, שגם ההכנסות צפויות להצטמצם בכ־48 מיליארד שקלים ביחס למה שתוכנן.

המשמעות היא שייווצר פער גדול בין ההוצאות להכנסות של הממשלה, או במילים אחרות – ייווצר גירעון. הממשלה יכולה לצמצם את הגירעון על ידי לקיחת הלוואות מהשוק הפרטי, או על ידי הקטנת ההוצאות שלה דרך צמצום בתקציבי המשרדים, או על ידי הגדלת ההכנסות דרך הגדלת מיסים.

בדוח ההפרשים חוזים שהגירעון הממשלתי יגיע עד לכמעט 6% ב־2024. כמעט פי שלושה מעבר למותר בחוק להפחתת הגירעון. מדובר בחוק שנועד מלכתחילה למנוע מהממשלה להגדיל את הוצאותיה ללא שום בקרה

מבחינת האזרח, קיצוץ בתקציבי המשרדים יכול להביא לפגיעה בשירותים חיוניים שהוא מקבל כמו בריאות, חינוך ותשתיות, ומכאן גם עלולה להיפגע רמת החיים שלו. הגדלת מיסים לעומת זאת תפגע בכיסו של האזרח, שיישאר עם פחות כסף בסוף כל חודש.

בדוח ההפרשים חוזים שהגירעון הממשלתי יגיע עד לכמעט 6% ב־2024. כמעט פי שלושה מעבר למותר בחוק להפחתת הגירעון. מדובר בחוק שנועד מלכתחילה למנוע מהממשלה להגדיל את הוצאותיה ללא שום בקרה ובכך לסכן את יציבות הכלכלה והמשק.

שר האוצר בצלאל סטמוריץ' בוועדת הכספים בכנסת, 4 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר האוצר בצלאל סטמוריץ' בוועדת הכספים בכנסת, 4 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מדובר ברמות גירעון שהיו זכורות לנו רק בתקופת הקורונה. אלא שבקורונה הגירעון בכל מדינות העולם עלה בצורה דרמטית בו זמנית, בניגוד למצב הנוכחי. מדובר בנתון משמעותי מאוד בכל הקשור לשיקולי סוכנויות דירוג האשראי, כשהן באות להחליט על דירוג אשראי של מדינה.

קביעת דירוג אשראי של מדינה נעשית לרוב תוך בחינת המצב הכלכלי במדינה ביחס למצב הכלכלות בשאר העולם. במידה שהגירעונות מזנקים בכל המדינות באותה מידה כתוצאה מאירוע שלא נובע ממדיניות לא אחראית, כפי שקרה בקורונה, הרי שדירוג האשראי קרוב לוודאי לא ישתנה באותן מדינות.

דירוג אשראי הוא אינדיקציה ליציבות כלכלית וליכולת החזר החובות של מדינה. הורדת דירוג אשראי עלולה לשלוח מסר שלילי למשקיעים ולשווקים, מה שיכול לפגוע באמון בכלכלה ולהשפיע על השקעות זרות

זו הסיבה שהגירעון בישראל חצה שחקים והגיע לאזור ה־12% בתקופת הקורונה, אך דירוג האשראי עדיין נותר יציב. כעת המצב שונה. בזמן שמדינות אחרות פועלות לצמצום הגירעונות שלהן, אצלנו הגירעון על פי התחזיות אמור לזנק בחדות בגלל הוצאות ונזקי המלחמה.

הדבר עלול להוביל את אותן סוכנויות דירוג למסקנה כי יכולת החזר החוב של ישראל בסכנה, אם וכאשר יבחינו שהממשלה מתנהלת בצורה לא אחראית בתקופה הרגישה הזו. מכאן המרחק להורדת דירוג האשראי של ישראל כבר בשנה הבאה יהיה קרוב מתמיד.

כוחות צה"ל פועלים ברצועת עזה. 23 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה
כוחות צה"ל פועלים ברצועת עזה. 23 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל )

דירוג אשראי הוא אינדיקציה ליציבות כלכלית וליכולת החזר החובות של מדינה. הורדת דירוג אשראי עלולה לשלוח מסר שלילי למשקיעים ולשווקים, מה שיכול לפגוע באמון בכלכלה ולהשפיע על השקעות זרות ועל זרימת הון לתוך ישראל.

באוצר מבינים היטב את המשמעויות הדרמטיות של המוקש הגדול הזה. לכן הם מקדישים לא פחות מפסקה מיוחדת בדוח, תחת הכותרת "התדרדרות אמון המשקיעים בממשלה".

במילים אחרות קובעים גורמי המקצוע באוצר, שאם הממשלה תרצה למנוע את ריסוק הכלכלה יחד עם אמון המשקיעים בה, היא חייבת לכל הפחות לגלות אחריות ומנהיגות על ידי קיצוץ הכספים הקואליציוניים

"שימור אמון המשקיעים בממשלה הינו הכרחי להבטחת המשך ההשקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן בצורה נאותה את עלויות הלחימה וההתאוששות ממנה", כתבו באוצר.

עוד הוסיפו באוצר איום מרומז לצפוי לנו במידה שהממשלה תמשיך להיצמד למדיניות ה"יש מספיק כסף לכולם", כולל המתנות לשותפות הקואליציוניות. "ככל שתפחת היכולת לשקף את קיומה של מדיניות פיסקלית אחראית ומדיניות ממשלתית תומכת צמיחה בת־קיימא, זו עלולה לפגוע באמון המשקיעים בממשלה", נכתב בדוח, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם השרה אורית סטרוק לפני ההצבעה על תקציב 2023 המעודכן, 14 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם השרה אורית סטרוק לפני ההצבעה על תקציב 2023 המעודכן, 14 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במילים אחרות קובעים גורמי המקצוע באוצר, שאם הממשלה תרצה למנוע את ריסוק הכלכלה יחד עם אמון המשקיעים בה, היא חייבת לכל הפחות לגלות אחריות ומנהיגות על ידי קיצוץ הכספים הקואליציוניים, סגירת המשרדים המיותרים – ורק לאחר מכן להמשיך בהטלת גזירות קשות נוספות ככל שיידרש.

מהלך כזה יוכל לשכנע את סוכנויות הדירוג והמשקיעים שיש בישראל ממשלה אחראית ולכן אפשר לסמוך עליה גם שתתנהל בתבונה עם הכסף. הממשלה תצטרך לפיכך לעמוד כבר בקרוב בפני הכרעה קשה מאוד מבחינתה: או ריסוק הקואליציה ובחירות – או ריסוק הכלכלה והישרדות פוליטית.

במקרה הזה אף שקר שיאמר על ידי נתניהו ושותפיו לא יוכל להוות להם מכסה מפני המציאות הבלתי אפשרית שיבשלו לעצמם – ובעיקר לנו ולילדינו.

עוד 815 מילים
סגירה