כאשר תנועת כך של מאיר כהנא התחילה להתבסס בקרית ארבע במאה שעברה, ראיינתי כהניסט על חוויותיו מלילות החבלה ברכוש ערבי בסמטאות חברון. אני זוכר שהוא דימה את עצמו ואת חבריו ללהקת אריות, "גור אריה יהודה", ואכן התברר לי כי הדימוי של אריות רווח בקרב הכהניסטים כאשר הם באים לחבל בערבים.
נזכרתי בדברים האלה כאשר ראיתי את כרזה שנתלתה בחוצות תל אביב ועליה ציור AI של אריה ומגן דוד עם המילים "אל תירא ישראל אל תירא כי גור אריה הלא אתה. מי יכול עלינו? עם הנצח תמיד מנצח".
נזכרתי בדברי הכהניסט שדימה עצמו ואת חבריו ללהקת אריות, כשראיתי כרזה שנתלתה בחוצות ת"א עם ציור אריה ומגן דוד, והמילים "אל תירא ישראל כי גור אריה הלא אתה. מי יכול עלינו? עם הנצח תמיד מנצח"
והדברים מתקשרים למסכת שלמה של מעשים שבנימין נתניהו עושה במסגרת בניית אלבום הניצחון, וההיערכות לקראת שחרור המילואים וחידוש ההפגנות להדחתו.
צבא הגיבורים ליהודה במקום צבא ההגנה לישראל pic.twitter.com/wSDGpYsMFf
— pinhas inbari (@inbari_pinhas) December 24, 2023
השבוע ועדת השמות הממלכתית תתכנס לבקשת נתניהו כדי לבחור שם חדש למלחמה, כלומר, לאלבום הניצחון שלו, והשם המוביל הוא בראשית. למה בראשית? ראשית כל זה "שם יהודי" (וגם נשמע מצוין באנגלית, כפי שצוטט נתניהו).
נתניהו ער לרוח הנושבת בקרב קבוצות המחאה לשעבר ל"re-start" של המדינה, ומול הדרישה לשוב למקורות הציונות. לחזור להיכן שבן גוריון נעצר כאשר לא חוקק חוקה והעניק את הפטור לחרדים, לחזור לכור ההיתוך שבו כולם ישרתו את המדינה, ולכולם יהיה חינוך ממלכתי אחד.
ה-"re-start" של נתניהו הוא הבראשית, לחזור למקורות "היהודיים", לעומת אלה "ששכחו מה זה להיות יהודים" – אבל לא במובן היהודי האמיתי של חוכמה, מוסר, חסד ורחמים – אלא במוסר של "הגבורה" הכהניסטית, שהאריה הוא המייצג שלה ואת הרוח המנשבת בה.
הפחת רוח "הגבורה" נועדה גם לתת את הכבוד ללוחמי החי"ר, לפיו הם אלה שהביאו את הניצחון – ולא הטייסים "האנרכיסטים". ואכן חיילינו הגיבורים באמת ראויים לכל שבח, אבל הם יכולים היו להתקדם בעזה רק הודות למסך האש של חיל האוויר.
צר שיש לומר זאת, אך יש להתכונן לספין הרעיל של חיל האוויר והמטכ"ל "שבגדו" וכו'. לא צריך אפילו לחכות ליום שאחרי המלחמה – זה כבר רץ ברשתות הרעל.
הנה למשל השוואת מספר החללים הדתיים לעומת חיילי הסושי והמקיאטו. שימו לב למוטיב הגיבורים לעומת החנונים מיחידות העורף.
יזהר שי איבד את בנו ירון, לוחם בסיירת הנח"ל, בשביעי באוקטובר כשלחם בגבורה להגנת תושבי כרם שלום.
מכונת התעמולה הביביסטית משיחסטית מריצה קמפיין שמפריד בין דם לדם וטוענת שהמתים נספרים רק בצד של הישיבות ובקרב חובשי הכיפות בעוד התל אביבים שותים מקיאטו ואוכלים סושי.
אני לא חושב כשירון… https://t.co/trWgD9tuvk— Danny Gallant דני גלנט (@RedRevDanny) December 22, 2023
זאת גם הסיבה שנתניהו סירב להגות את המילה קיבוצים, הזכיר אותם רק כשהוכרח, ונדמה לי שרק פעם אחת. אילו הייתה מתרחבת הסימפטיה לקיבוצים שעברה עליהם שואה, ועיירות הפיתוח היו מצטרפות לחמלה הזאת, זה היה מאפיל על נרטיב האריות הגיבורים הכהניסטים.
ה-"re-start" של נתניהו הוא הבראשית, חזרה למקורות היהודיים, לעומת אלה ששכחו מה זה להיות יהודים – אבל לא במובן היהודי של חוכמה, מוסר, חסד ורחמים – אלא במוסר "הגבורה" הכהניסטית, שהאריה הוא מייצגה
את הנרטיב הזה הוא רוצה לגייס ליום שאחרי המלחמה, כדי למנוע מחיילי החי"ר להצטרף להפגנות להדחתו, ולחזור שוב לדפוס הישן של טייסים ומטכ"ל דיפ-סטייט בוגד מול האריות הגיבורים.
האם יצליח? לא מציע לזלזל ביכולותיו. עד כה זה הצליח לו, לא מעט בגלל שאין אופוזיציה פעלתנית והוא בועט לשער ריק.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפסיכופת כבר בהספק מקסימלי של הקמפיין שלו. אנחנו עוד לא התחלנו לחמם מנועים. כשאנחנו נניע מנוע ועוד לפני שנכניס להילוך ראשון, הוא יבין שהוא פגר מהלך. שהאופציה הכי טובה שלו זה הליקופטר לאזרביג'ן בחצות. וגם כאן יש לו בעיה, הוא צריך טייס שיסכים להטיס אותו, ושביבי יבטח בו שלא יזרוק אותו מההליקופטר מעל הרי אררט