אבקש להציע לפוליטיקאים במגזר החרדי דרך לבטא את האחדות שהם מדברים בשבחה.
בראיון שערך אסף משניות עם יצחק גולדקנופף בעיתון "בשבע" (30.11.2023), שר השיכון והבינוי משתמש בביטוי "אחדות" לפחות פעמיים. בתשובה לשאלה על גיוס חרדים, הוא אומר בין היתר:
"בסוף, אם תישמר האחדות בחברה אחרי המלחמה, נוכל להגיע להסכמות בנושא הגיוס. אבל בשביל זה צריך שהאחדות תישמר, ואז נמצא את הפתרונות".
בראיון וידאו עם ישי כהן ב"כיכר השבת" (5.12.2023), אריה דרעי (מדקה 21) מתייחס אף הוא בהרחבה לאחדות. עוד הוא מתלונן על ההאשמות לגבי ביזת כספים קואליציוניים בעוד "אנחנו מוסרים את נפשנו" ובמשתמע – עושים כעת מאמץ מיוחד באוהלה של תורה. זהו ביטוי מקובל ומובן בחוגים מסוימים, אך בעל משמעות שונה בקהלים אחרים, במיוחד בעת מלחמה.
דרעי מדבר על אחדות, ומתלונן על ההאשמות בביזת כספים קואליציוניים בעוד "אנחנו מוסרים את נפשנו" (באוהלה של תורה). ביטוי מקובל בחוגים מסוימים, אך בעל משמעות שונה באחרים, במיוחד במלחמה
אבקש להציע להם ולעמיתיהם במפלגות החרדיות, כי יש דרך פשוטה להפגין שאחדות איננה ערך הנדרש מהאחר, וכן שיש בידיהם לייצר רצון טוב אצל כלל הציבור.
הכוונה לאותו ציבור שכעת מדובר על הארכת שירות המילואים שלו, בעוד המדינה נענית לדרישות המפלגות החרדיות ומוותרת על הכנסות כדי להשאיר את ביטול מס הסוכר (מס הקיים ב-85 מדינות) בעינו.
לא אתייחס כאן לעניינים גדולים כמו כספים קואליציוניים או לימודי ליבה, אלא אתמקד בעניין קטן. כמה קטן? החל באבוקדו, עבור בקלמנטינה, דרך מלפפון, וכלה בצנונית.
אין זה סוד שהמגזר החקלאי חווה משבר קשה. חקלאים ועובדיהם נרצחו, אחרים נאלצו להתפנות, הצבא או הפגזות האויב מגבילים גישה לשדות, פועלים זרים עזבו את הארץ. את המחסור במי שיקטוף ויארוז ויכין לקראת מחזור הגידולים הבא, מנסים למלא מתנדבים מכל הגילים וממגוון מגזרים. מי מהקוראים אינו מכיר בודדים ובעיקר התארגנויות של קהילות, גימלאים, תלמידים וקבוצות אחרות שיוצאים בצוותא כדי לסייע לחקלאים, ובכך גם לתרום למניעת עליית יוקר המחיה, שמשפיע על כולנו.
איש לא מצפה מאברך נטול הכשרה להתייצב בחזית ולשפוך את דמו, אבל הנה הצעה – שיגיר זיעה. כ-10,000 מ-30,000 העובדים הזרים שהועסקו בחקלאות עזבו את הארץ. יש כמאה וחמישים אלף לומדים. אם כולם היו מתגייסים רק יום אחד בשבוע, אולי רק רובם, אפילו אחת לשבועיים, שמא מידי פעם ביום ששי שבו אין לימודים, הם היו יכולים למלא את החסר, עד שיגיעו פועלים זרים קבועים.
איש לא מצפה מאברך נטול הכשרה להתייצב בחזית ולשפוך את דמו, אבל הנה הצעה – שיגיר זיעה. כ-10,000 מ-30,000 העובדים הזרים בחקלאות עזבו. יש כ-150,000 לומדים. שיתגייסו רק יום בשבוע
בכך הם היו הופכים לחוליה בשרשרת היסטורית של עובדי אדמה, ובראשם יצחק אבינו. מה שזרע בגרר (כנראה בין נתיבות ואופקים) הניב פי מאה, ובלשון המקרא – מאה שערים. הארץ והמקורות מלאים עדויות לעברנו כחקלאים.
אמנם בגולה היו הגבלות על בעלות יהודית על קרקע, אך הרושם שאבותינו הכירו תוצרת חקלאית רק בשוק – שגוי. בהונגריה במאה הקודמת, לסבי הי"ד הייתה מכונת דיש ובעזרתה השלים הכנסה כמלמד בחדר, ואבי ז"ל דרך ענבים כדי לממן את לימודיו בישיבה.
אינספור סוגיות בתלמוד, שהוא עיקר הלימוד בישיבה, מהדהדות את העיסוק של אבותינו בחקלאות. כערך מוסף, יתאפשר למי שיירתם למשימה לראות בעין את המשמעות המעשית של הדיון על הדף.
אין בעיה שהסביבה שבה תלמידי ישיבה יעבדו תתאים לאורחות חייהם. ברור שהם לא יהיו מיומנים כמו פועלים מקצועיים, ויידרש להתאים את סוג העבודה ליכולת של כל אחד. נכון, תידרש האטה מסוימת בקצב הלימוד שלהם. בכך הם יצטרפו למי שלימודיהם נפגעו, לא רק בקרב מגויסים, אלא אצל כלל הסטודנטים בישראל.
יש לברך על יוזמות שכבר הפגינו הכרה בצורך, לדוגמה של חסידות קרלין, כפי שפרסם יאיר שרקי.
הם היו הופכים לחוליה בשרשרת היסטורית של עובדי אדמה, ובראשם יצחק אבינו. מה שזרע בגרר (כנראה בין נתיבות ואופקים) הניב פי מאה, ובלשון המקרא – מאה שערים. הארץ והמקורות מלאים עדויות לעברנו כחקלאים
מאמץ נרחב ושיטתי של כלל המגזר ימחיש ליתר הציבור שעבור חרדים והפוליטיקאים המובילים אותם, והמעוניינים בעת הזו לשדר אחדות, לא מדובר ברעיון ערטילאי שחל על האחר, אלא מחייב גם אותם, באשר בתוך עמם הם יושבים.
עשרות חסידי קרלין בקטיף תפוזים במערב הנגב. נשלחו לסייע בחקלאות בהוראת האדמו"ר ודרך ארגון "חיבורים לחקלאות" pic.twitter.com/V7OZHgv1fv
— יאיר שרקי (@yaircherki) November 7, 2023
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם