מקל בגלגלי התחרות בבנקים

ההכרזה של המפקחת על הבנקים על מתן רישיון לבנק חדש עלולה להתברר כעוד תרגיל יח"צ שנועד לשפר את התדמית הציבורית הירודה של בנק ישראל ● ללא עימות עם הבנקים הגדולים קשה לראות כיצד יוכל הבנק החדש להתמודד עם קשיים רגולטוריים ועם המתחרים הדורסניים

חדוה בר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

ההכרזה של המפקחת על הבנקים על מתן רישיון לבנק חדש עלולה להתברר כעוד תרגיל יח"צ שנועד לשפר את התדמית הציבורית הירודה של בנק ישראל ● ללא עימות עם הבנקים הגדולים קשה לראות כיצד יוכל הבנק החדש להתמודד עם קשיים רגולטוריים ועם המתחרים הדורסניים

אחד השינויים הדרמטים אך הפחות מדוברים שהביאה איתה המחאה החברתית ב-2011 היה טלטול המערכת הבנקאית שקפאה עד אז עשרות שנים על שמריה.

דוח טרכטנברג שבא בעקבות המחאה העלה את הריכוזיות במגזר הבנקאי לקדמת השיח הציבורי. רחשי העם לא פסחו על ראשי בנק ישראל ואלה החליטו כבר באותה שנה על הקמת "ועדת זקן" בראשותו של דודו זקן, המפקח על הבנקים לשעבר. הוועדה דנה בדרכים לקידום התחרות במגזר הבנקאי ובשנת 2013 הגישה שורה של המלצות, שנחשבו למהפכניות, ובראשן ההחלטה לקדם הקמת בנקים אינטרנטים חדשים בישראל.

מחברי הדו"ח הגיעו למסקנה כי תחרות במערכת הבנקאית דרך בנק אינטרנטי תוכל להתפתח רק אם יתקיימו שני תנאים מרכזיים: "משקלו (של הבנק האינטרנטי ע.ה) בשוק הבנקאות הקמעונאית יהיה משמעותי והוא יוכל לספק ללקוחותיו שירות ברמה נאותה" – נכתב בהדגשה בדו"ח.

הבנקים הגדולים קראו והפנימו היטב את ההשלכות של ההמלצות  האלה. הם הבינו שכדי להמשיך ולשלוט בשוק הבנקאות, לא תהיה להם ברירה אלא להקדים את המתחרים ולהקים בזריזות בנק אינטרנטי וטכנולוגיות משלהם, כדי שיוכלו לחסום את פוטנציאל התחרות שעלול להתפתח מהכיוון הזה.

דודו זקן (צילום: Hadas Parush/Flash90)
דודו זקן (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ב-2015, כשנודע על כוונת לאומי והפועלים להקים בנקים אינטרנטיים כאלו, החליט זקן לצאת באופן פומבי נגד היוזמה הזו. "הפיקוח מברך על כניסת שחקנים חדשים לתחום, אך יש להבחין בין שחקנים חדשים, שכניסתם תתרום להקטנת הריכוזיות ולהגברת התחרות במערכת הבנקאית, לבין פעילות במסגרת הבנקים הקיימים, ובפרט הגדולים שבהם".

כותרות העיתונים בישרו באותם ימים כי זקן קבע בדבריו שבנק אינטרנטי של הפועלים ולאומי הוא בעצם לא יותר ממקל בגלגלי התחרות.

בתקופת כהונתו של זקן הבנקים הגדולים אכן נמנעו מהקמת בנק אינטרנטי. אבל גם יזמים חוץ בנקאיים, שביקשו להקים בנק מאותו סוג, התלוננו כי זקן הציב בפניהם תנאים בלתי אפשריים, כתנאי סף לקבלת הרישיון להקמתו.

מדיניות הפיקוח על הבנקים השתנתה באוגוסט 2015 עם החלפתו של זקן על ידי ד"ר חדווה בר, לשעבר סמנכ״לית בבנק לאומי.

בעוד בר הודיעה בחגיגיות בשבוע שעבר על הענקת אישור להקמת בנק אינטרנטי אחרי 40 שנה, במקביל היא הניחה בפני יזמי הבנק, שעשוע ונכט, את אותו מקל בגלגלי התחרות, שזקן כל כך הזהיר מפניו.

בלאומי ניצלו את החילופים בראשות הפיקוח כדי לפתח את הבנק האינטרנטי שלהם, פפר, במהירות שיא, ובעלות עתק של 300 מיליון שקל. עובדים שעסקו בפיתוח פפר מספרים על עבודה מאומצת ומאתגרת, בשעות לא שגרתיות, במגדל שלום, במטרה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף שהציב לאומי.

בר, מצידה, העלימה עין מהשקתו של פפר כבר ביוני 2017. יותר מכך, היא מתעלמת עד היום מנסיון ההשתלטות האגרסיבי והפרוע של לאומי על שוק הבנקאות האינטרנטית, באמצעות אותו מיזם. בכך, למעשה, מופר אחד משני התנאים הבסיסיים שהציבה ועדת זקן להגברת התחרות בבנקים באמצעות בנק אינטרנטי חדש.

קשה לראות איך הבנק החדש יוכל להתמודד עם פפר, שמשווק את עצמו באגרסיביות לקהל הצעיר, עד כדי פטור מעמלות, עלויות נמוכות על שירותי בנקאות אחרים ואפילו תשלום כסף לכל מצטרף חדש לבנק

בבנק ישראל מתגאים בכך שיקימו אי שם בעתיד צוות שיכלול את אנשי הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה את הקמת הבנק החדש בהיבט של התחרות. אלא שלפי הדוח של בנק ישראל עצמו, ניתן להסיק שבכל יום שבו פפר פועל ללא הגבלות, קטן עוד יותר הסיכוי של הבנק החדש להתחרות בשוק.

לפי סקירת בנק ישראל כ-285 אלף לקוחות, שהם בעלי כ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית, עוברים בנק בממוצע בשנה. שכבות הגיל הדומיננטיות יותר במעבר בין בנקים הן השכבות הצעירות.

לפי סקירת בנק ישראל רק כ-285 אלף לקוחות במערכת הבנקאית, עוברים בנק בממוצע בשנה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)
לפי סקירת בנק ישראל רק כ-285 אלף לקוחות במערכת הבנקאית, עוברים בנק בממוצע בשנה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)

לפי סקרים שנערכו בארה"ב ילידי שנות ה-80 וה-90, צפויים לעבור מבנק לבנק פי 2.5 מאשר בני 50–70, ופי 1.5 מאשר ילידי שנות ה-60 וה-70. הסיכוי שחשבון עו"ש שצעיר יפתח בפפר באמת יעבור לבעלות בנק אחר בשנים שלאחר מכן נמוך מ-3%.

לאומי בנה בחוכמה את פלטפורמת פפר, כך שתותאם בדיוק לאותו פלח אוכלוסיה צעיר ונייד יחסית. גם קמפיין השיווק מכוון לאותו אזור גילאים. בכלל, קשה לראות איך הבנק החדש יוכל להתמודד עם פפר, שמשווק את עצמו באגרסיביות לקהל הצעיר, עד כדי פטור מעמלות, עלויות נמוכות על שירותי בנקאות אחרים ואפילו תשלום כסף לכל מצטרף חדש לבנק.

מי שתולה את תקוותיו בהשקת מערכת ניוד בין חשבונות הבנקים ב"קליק" כמו בסלולר, שמיועדת לקום עד שנת 2021, עלול להתאכזב. לפי סקירת בנק ישראל, מערכת ניוד דומה שהושמה בבריטניה, לא שינתה את שיעור המעבר בין חשבונות העו"ש שם. בבנק ישראל מעריכים שבמקביל לבריטניה, גם בישראל מערכת שכזאת לא תגדיל משמעותית את מספר המעברים. לא בשורה מעודדת במיוחד עבור יזמי הבנק האינטרנטי החדש.

מסקנה מעניינת נוספת בסקירה היא שמערכת הניוד בבריטניה הביאה לגידול של מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות, ולגיוונם.

פה חשוב להבין שהבנק החדש של נכט ושעשוע לא יקום לפני שנת 2021. לפני כן יהיה צורך לסיים את הקמת מערכת המחשוב שלו בהובלת קבוצת TATA. מומחים בתחום מעריכים כי מדובר בהערכה אופטימית, שכן הקמת תשתית כל כך מורכבת ומסובכת, יכולה להימשך שנים ארוכות עד שתהיה כשירה באופן מלא לתפעול.

מדובר בהמון זמן שבו יוכלו הבנקים לסגור חורים ולהכניס שירותים מגוונים חדשים שהם עדיין לא מספקים כיום. נזכיר רק שבבנק הפועלים כבר פועלת מאז תחילת 2016 חטיבת חדשנות גדולה שכל מטרתה היא להביא את בנק הפועלים להוביל את התחום הזה.

פפר מצידו הפך השנה מחטיבה בתוך לאומי לחברה בת. מדובר בהצהרת כוונות רצינית באשר לשאיפותיו של לאומי להמשיך ולפתח את הפלטפורמה הטכנולוגית הזו בפול גז.

להבטיח את כספי הלקוחות

ואם לא די בכל הצרות האלה, מכשול נוסף גדול עומד בפני הבנק החדש: ביטוח הפקדונות. מדובר בביטוח שאמור להבטיח את כספם של לקוחות הבנק במקרה של פשיטת רגל. זהו כלי חיוני להגברת האמון של לקוחות חדשים בבנק, במיוחד כשמדובר בבנק חדש שקם מאפס, ללא מוניטין וללא ניסיון.

גם משרד האוצר וגם בנק ישראל מתחמקים ממתן תשובה ברורה לשאלה אם ומתי יושק ביטוח פקדונות כזה. בבנק ישראל הסתפקו בתגובה באמירה עמומה בנוסח "הנושא ייבחן לעומק במסגרת תכנית העבודה".

אם בר באמת מעוניינת בתחרות היא לא יכולה לאפשר ללאומי ולהפועלים לחסל את הבנק החדש בטרם קם מצד אחד, ולצאת לתקשורת עם הצהרות סרק על הקמת בנק חדש וחסר שיניים ורגליים, מצד שני

בבנק ישראל רומזים בהודעות לתקשורת שגם אם הבנק החדש לא יהיה דומיננטי במיוחד, מספיק שהוא יגרום לבנקים אחרים להתייעל, להשתפר טכנולוגית ולהוריד עלויות, כדי שהלקוח יוכל להנות מפירות התחרות, ומגדירים שם את התופעה הזאת בתור "הגברת האיום התחרותי".

אלא שאיום כזה משחק בדיוק לידיו של המונופול הבנקאי. מה ימנע, למשל, את האפשרות שהבנקים הגדולים יפעילו את התרגיל הראשון שלומד כל מונופול דורסני בבית הספר לחיסול מתחרים חדשים?

תחילה יוריד הבנק את מחירי המוצרים למחירי רצפה, תוך ניצול כריות ההון הרחבות שברשותו. המתחרה החדש, חסר השומנים, לא יוכל לעמוד בתנאים האלה – ויקרוס. רגע אחרי הקריסה של המתחרה, יחזור המונופול לשלוט בשוק, ושוב יעלה את המחירים.

לא בטוח שמוצרים בנקאים מתקדמים שיקומו כתוצאה מהתהליך הזה, ינחמו במשהו את הלקוח הישראלי, שלפי דוח טרכטנברג מעביר לבנקים מדי שנה 8 מיליארד שקל מיותרים, כתוצאה מחוסר תחרותיות.

סטנלי פישר וקרנית פלוג (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
סטנלי פישר וקרנית פלוג (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

קשה לדעת האם הקמת בנק חדש במצב השוק הנוכחי הוא לא בבחינת לאט מדי ומאוחר מדי. אם בר באמת מעוניינת בתחרות היא לא יכולה לאפשר ללאומי ולהפועלים לחסל אותו בטרם קם מצד אחד, ולצאת לתקשורת עם הצהרות סרק על הקמת בנק חדש וחסר שיניים ורגליים, מצד שני.

ובכל זאת אחרי 13 שנים שבהן שלטה מדיניות שמירת הריכוזיות בבנקים בהובלת פישר ופלוג, נראה שהנגיד החדש, פרופ' אמיר ירון, מביא איתו רוח חדשה. זה התחיל בהחלטה אמיצה להגביל בשנתיים את פעילות הבנקים באפליקציות התשלום, וזה המשיך בהחלטה הנוכחית על מתן אישור לפתיחת בנק אינטרנטי חדש.

אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדובר בשתי החלטות לא טריוויאליות עבור בנק מרכזי שמרן כמו בנק ישראל, אבל אם זה ייעצר פה – להחלטות אלה לא תהיה כל משמעות.

ירון ובר יצטרכו להפגין גם הפעם תעוזה מול הבנקים – אם על ידי השוואת תנאי לקוחות פפר, לתנאים הפחות סימפטיים של שאר לקוחות לאומי, שמסבסדים אותם; ואם על ידי חסימה אחרת של התחרות הדורסנית מצד המונופול הבנקאי, במטרה לאפשר לבנק האינטרנטי העצמאי הראשון נחיתה רכה בתוך המערכת הבנקאית, על מנת שיהיה בה שחקן משמעותי חדש אחרי 40 שנה.

עוד 1,197 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 15 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בלי סודות "בגיל 18 גיליתי שאבי הביולוגי הוא אפרו-אמריקאי"

לייסי שוורץ דלגאדו תמיד נראתה שונה, ובבית הכנסת שאלו אותה אם היא ממוצא אתיופי ● אבל רק בגיל 18 גילתה שאמה ניהלה רומן עם גבר אפרו-אמריקאי ● היום היא מסתובבת בארה"ב עם הסרט התיעודי שעשתה על סיפור חייה ● ובחתונה שלה השמיעו מוזיקת סול והורה

עוד 641 מילים

אסטרטגיה חדשה מול איראן - עכשיו

בעקבות מכירת-החיסול (כן, תרתי משמע) של הכורדים ע"י טראמפ, התהפך באחת הטון התקשורתי העברי כלפי האדם, שהרוב המכריע של הפרשנים והאנליסטים כינו "הידידותי ביותר לישראל שישב אי-פעם בבית הלבן".

בבסיס המנח האסטרטגי הישראלי שעוצב ב-13 שנות שלטונו של נתניהו עמדו איראן וארה"ב. נתניהו הוא איש של נראטיבים ודימויים, ישראלי-אמריקני בעל חשיבה מורכבת ויכולת הפשטה ופישוט של אסטרטגיות סבוכות לכדי נוסחאות קליטות. מ"Better no deal than a bad deal" ועד "לא יהיה כלום כי לא היה כלום".

נתניהו מפשט אסטרטגיות סבוכות לנוסחאות קליטות. מ"Better no deal than a bad deal" ועד "לא יהיה כלום כי לא היה כלום". כך לוהקה איראן לתפקיד הנבל האולטימטיבי, הג'וקר של באטמן, וארה"ב ל"שריף הטוב"

כך, איראן לוהקה לתפקיד הנבל האולטימטיבי, הג'וקר של באטמן אם תרצו, וארה"ב כמובן כ"שריף הטוב". מקומה של ישראל בדרמה הנוסחתית הזו? מעודדת מן הקווים, שלעיתים גם חוצה אותם ומשתתפת במשחק.

בימי אובמה פעל נתניהו במגוון דרכים כדי לדחוף – שלא לומר לאלץ – את ארה"ב להתעמת צבאית עם איראן. בימי טראמפ יכול היה להסתפק בעידוד פומבי נמרץ, ובסיוע מאחורי הקלעים, שיש להניח שלא כולו כבר נחשף.

עכשיו, כשהולך ומתברר שטראמפ שינה את הכללים ושבר את הכלים, נתניהו ייאלץ לחשב מסלול מחדש, לפחות כל עוד ימשיך למלא תפקיד (זמני?) של ראש ממשלה או שר.

אולם הכישלון של נתניהו כל כך מובהק ובוהק ומסנוור, עד שהפך כמעט מיידית למובן מאליו ואף… כמעט משעמם.

מעניין יותר לבדוק את צידה האחר של המשוואה הישראלית. אבל רגע, יש כזה? הרי השר לשעבר והמועמד לשעבר לראשות הממשלה ח"כ יאיר לפיד אמר ש"בעניין האיראני אין ימין ואין שמאל". ואם תגגלו את המשפט הזה תמצאו נוסחים כמעט זהים בפיהם של כל מנהיגי ה"אופוזיציה" לדורותיהם.

כפי ששאג אריאל שרון ז"ל במרכז הליכוד בשעתו "מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!" והקהל כולו הרים את התיקרה – כך בעשורים האחרונים, בעיקר בעקבות נתניהו, התיישרה הפוליטיקה הישראלית כולה עם המנטרה של "איראן היא איום קיומי".

כפי ששאג שרון ז"ל במרכז הליכוד "מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!" והקהל הרים – כך בעשורים האחרונים, בעיקר בעקבות נתניהו, התיישרה הפוליטיקה הישראלית עם המנטרה "איראן היא איום קיומי"

וכפי שפורסם, עשרות מליארדים כבר הושקעו בהיערכות צבאית מולה ע"י ראשי הממשלה שרון, אולמרט, ברק, וכמובן נתניהו, שהשבוע ביקש מליארדים טריים נוספים למטרה זו.

האם בנקודת הזמן הנוכחית, בקרוס הקונספציה שלפיה ארה"ב היא ש"בסופו של דבר תעשה את העבודה", יש סיכוי למהפיכה חשיבתית גם בחלקים של המערכת הפוליטית והממסד המדיני-בטחוני הישראלי? האם יכולה להיות תפישה אלטרנטיבית להתמודדות עם האיום האיראני?

בניית אסטרטגיה מתחילה בהנחות-יסוד. הנחות היסוד לאסטרטגיה אלטרנטיבית שכזו יכולות להיות:

איראן איננה איום קיומי על ישראל, ואין בכוחה להשמיד אותה או אפילו ליצור איום אמין שכזה.

אין בכוחה של ישראל להפיל את המשטר האיראני, אבל יש בכוחה ליצור איום אמין על תפקוד המדינה והכלכלה האיראנית.

איראן איננה איום קיומי על ישראל, ואין בכוחה להשמיד אותה או ליצור איום אמין שכזה. אין בכוחה של ישראל להפיל את המשטר האיראני, אבל יש בכוחה ליצור איום אמין על תפקוד המדינה והכלכלה האיראנית

איראן וישראל הינן שתיים מתוך שלוש המעצמות האזוריות החזקות במזרח התיכון, וכך יהיה בעתיד הנראה לעין (לתוהים – טורקיה היא המעצמה השלישית).

ארה"ב – לא תחת טראמפ ולא תחת נשיא אחר – לא תהיה עריבה בלעדית לבטחון אזורי במזרח התיכון.

השיח הציבורי הישראלי זקוק בדחיפות להמשגות ולתפישות חדשות באשר להתמודדות עם איראן, והחשיבה והעשייה האסטרטגית הלאומית נדרשות לעיצוב מערכת בטחון אזורית חדשה ועמידה, שלא תהיה תלויה רק בארה"ב ולא מבוססת על הרתעה צבאית בלבד.

ברור שנתניהו אינו האדם המתאים למשימה, אבל ספק רב האם מחליפיו הפוטנציאליים ערוכים ומעוניינים להיענות לאתגר. עד כה לא נשמע מכיוונה של כחולבן, או מכיוון גורם אחר במערכת הפוליטית, איתות כלשהוא שיעיד אחרת.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 563 מילים

טיול לחג שווה לגלות את המקומות המונגשים בעיר העתיקה

מתגלגלים בעיר הקודש: אתרים בעיר העתיקה נגישים כעת למטיילים בכיסא גלגלים ● לאחר פרויקט שיפוץ בן 9 שנים, מטיילים עם מוגבלות יכולים להגיע לרוב האטרקציות המפורסמות של הבירה, ועשויים למצוא הפתעות נוספות בדרך ● טיול לחג בירושלים - חלק רביעי

עוד 824 מילים

מסעות טיפוליים בחו"ל הפכו ללהיט בקרב חיילים משוחררים שחוו טראומה בעת שירותם הצבאי ● בליווי מקצועי, יוצאים עשרות משלחות בשנה לטיול מגבש ● "כדי למצוא ריפוי, הם צריכים לחבור לעוד אנשים שראו את מראות הקרב לשבוע ברומניה, רק כדי שהם יוכלו להיות האחד עם השני ולא יחושו שמסתכלים עליהם כתמהוניים" ● טיול אחרי צבא מסוג אחר

עוד 2,883 מילים ו-2 תגובות

מכת השחצנות המקדימה

נתניהו יודע שהרמטכ"ל יודע וראש המוסד בטוח יודע וכל חברי הממשלה יודעים – גם ההזויים והמופקרים מביניהם – וכל אזרחי ישראל יודעים ש…איראן זה לא עניין של מכה מקדימה.

איראן היא מעצמה אזורית. היא יכולה להקריב מיליונים במלחמה של 8 שנים או יותר למען מטרה אידאולוגית. איראן מצויידת בצבא ענק מכף רגל ועד ראש ובמיטב הטכנולוגיה עד יכולות חלל וטילים ארוכי טווח וגרעין.

נתניהו, ראש ממשלת המעבר, יודע היטב שכל דיבור וכל התגרות באיראן מקרבים את המכה שאיראן תנחית עלינו. לא רק התקיפות של מתקניה בסוריה וגניבת ארכיון הגרעין, אלא הדיבורים השחצניים יחייבו את איראן להחזיר מנה אחת אפיים והיא תבוא שקטה וכואבת. מהירה וחדה ואכזרית.

כמו אז בארגנטינה.

מכה מקדימה או מכת תגמול…הביטוי לא חשוב. התוצאה תזעזע.

נתניהו יודע היטב שכל התגרות באיראן מקרבת את המכה שאיראן תנחית עלינו. לא רק תקיפות מתקניה בסוריה וגניבת ארכיון הגרעין, אלא הדיבורים השחצניים, יחייבו את איראן להחזיר מנה אחת אפיים

נתניהו יודע היטב שישראל לא תוכל להכניע את איראן. הוא יודע היטב שלא סתם הלכו ראשי הממשלה והמוסד הקודמים על בהונות ודרשו להרחיק את ישראל מעימות ישיר עם איראן, ולהשאיר את הבעיה האיראנית לאמריקאים או לעולם כולו.

אבל נתניהו רוצה להכשיר את הלבבות למלחמת גוג ומגוג, שבה יינצל מכתבי האישום שלו. מלחמה כזו תתרחש במהירות אם מחר איראן תתקוף את ישראל בטילי שיוט מעיראק או בהפצצת רקטות מלבנון או בפיצוץ שגרירות ישראלית בחו"ל.

עמוק בפנים הוא יודע זאת ולמרות זאת הוא ממשיך להתגרות ולנאום ולשחק באש. דיבורים מאיימים של ראש ממשלת ישראל הרי לא ירתיעו את איראן אבל תדמית פגועה בעולם השיעי, עלולה לדרבן אותה לפעול.

בזמנים שבהם ארה"ב הגדולה נרתעת מעימות עם איראן אחרי התקפה איראנית קשה על מתקני הנפט של סעודיה – בת בריתה העיקרית באזור, גם נתניהו מבין שארה"ב לא תתעמת עם איראן על אדמת ישראל או למען ישראל.

גדול ידידיו טראמפ הנוטש בדרכים, לא יתאמץ להביא חיילים ונשק אמריקאי למען שלט ברמת הגולן או בניין ריק בירושלים. גם לא למען ראש ממשלה שעלול לסבך את האמריקאים בעוד מלחמה במזרח התיכון.

נתניהו רוצה להכשיר את הלבבות למלחמת גוג ומגוג, שתציל אותו מכתבי האישום. וגם הוא מבין שארה"ב לא תתעמת עם איראן על אדמת ישראל או למען ישראל

בעולם האמיתי שבו מתנהלים איומים ומתרחשות מלחמות אין מקום לדמגוגים קפריזיים מסוגם של טראמפ ונתניהו, אלא למנהיגים זהירים. אנשים שמכלכלים את חיי מדינותיהם על פי סיכונים ויכולות, אינטרסים חיוניים ולא תעמולתיים ובוודאי לא עבור הימלטות מכתבי אישום על שוחד מרמה והפרת אמונים כלפי אזרחיהם.

נתניהו יודע שהרמטכ"ל יודע וראש המוסד יודע וכל מערכת הביטחון יודעת וכלל אזרחי ישראל יודעים את כל השיקולים הללו…אבל הוא ממשיך לסכן את קיומה של ישראל. ממשיך להחזיק בתפקיד שר הביטחון ובתפקיד ראש הממשלה ואין מי שיסכור את הפה חסר האחריות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 420 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בגיל 30, ישי ריבו הוא אחד הזמרים המצליחים והאהובים בישראל, למרות - ואולי בזכות - הרקע הדתי שלו ● בראיון לחג הוא מדבר על העלייה מצרפת, הקהל המגוון שלו וההימור שנטל על הקריירה ● "אמרתי לאשתי, 'הצ'קים מהחתונה לא מספיקים כדי לקנות דירה, אז בואי נוציא את זה על מוזיקה'"

עוד 890 מילים

שוב אלימות משטרתית נגד מפגינים בפתח תקווה

תיעוד שהגיע לידי זמן ישראל מראה כיצד מפגין שנעצר אמש בפתח תקווה סופג אגרוף משוטר, בעודו כבול ומובל למעצר ● מפגין נוסף אשר נעצר נדרש לטיפול רפואי אחרי שלטענתו, שוטרים הטיחו את ראשו בכביש ● השניים שוחררו אחרי מעצרם ● תגובת המשטרה: "בעקבות תקיפות שוטרים והפרת הסדר הציבורי, בוצעו מעצרים והחשודים הובאו לחקירה בתחנת המשטרה"

אמש, במהלך ההפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה, שוב עצרה המשטרה מפגינים שבאו למחות נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – ושוב בוצעו המעצרים באמצעים אלימים.

אחד העצורים, חיים טריווקס, ספג אגרוף משוטר בעודו כבול ומובל למעצר. הפעולה האלימה נקלטה בווידאו שצילמה אחת המפגינות במקום. עצור נוסף, יצחק זרבין, נסע עם בתו לבית החולים לטיפול בפגיעת ראש, לאחר ששוחרר מהמעצר. על פי זרבין, השוטרים הטיחו את ראשו בכביש על אף שלא עשה דבר, ואילו בתו הוטחה לעבר הגדר. שניהם פנו לבית חולים לטיפול בחבלות.

טריווקס וזרבין מיוצגים על ידי עו״ד דניאל חקלאי. שניהם שוחררו אמש ולא שהו במעצר לילה. טריווקס זומן לחקירה אחרי החג. עו״ד חקלאי העריך כי הוא יגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים ואף יתבע את המשטרה בעקבות תקיפתו בעודו אזוק.

ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות תקיפות שוטרים והפרת הסדר הציבורי, בוצעו מעצרים והחשודים הובאו לחקירה בתחנת המשטרה. משטרת ישראל תאפשר את חופש הביטוי והמחאה אך לא תתיר תקיפת שוטרים והפרת החוק בשום מקרה".

ההפגנות נגד מנדלבליט מתקיימות בפתח תקווה מזה שלוש שנים. בשבועיים האחרונים, בארגון הליכוד, החלו להפגין במקום גם תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקוראים ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיקים נגדו.

מעצרו של טריווקס, הווידאו המלא:

עוד 183 מילים

טיול לחג בעקבות הרגלי השתייה של משה מונטיפיורי

קברים, ארמונות, עוני ומגיפה: לפני שהגיע לבירה והקים את משכנות שאננים, משה מונטיפיורי ערך מסעות הרפתקניים בארץ הקודש ● ועם כל הכבוד לטחנת הקמח בשכונה, ייתכן שדווקא טעימות היין שנערכות שם נאמנות יותר לאופיו וזכרו ● טיול לחג בירושלים - חלק שלישי

עוד 995 מילים

טוויסט חדש בתסבוכי העלילה? נפתלי בנט ויועז הנדל נפגשו

אשכנזי מתעקש: בני גנץ צריך להיות ראש הממשלה הראשון במקרה של רוטציה ● הנשיא ריבלין מתערב במשבר נעמה יששכר: ביקש מפוטין להעניק לה חנינה ● מאבק הירושה ליום שאחרי נתניהו כבר כאן: ניר ברקת מצהיר בראיון ל-ynet על הכוונה להחליף את נתניהו, וראש המוסד יוסי כהן מצוטט על כוונה דומה במגזין "משפחה"

עוד 14 עדכונים

ראיון "לפחות מיליון איש עשויים להפוך לפליטים"

ג׳ונתן ספייר, אחד המומחים המובילים בנושא העם הכורדי ומי שבילה זמן רב בצפון-מזרח סוריה, מזהיר כי ללא התערבות בינלאומית מהירה, התקיפה הטורקית עלולה להוביל למשבר פליטים חמור ● ואחרי שמנהיגה כורדית-סורית הוצאה אתמול להורג, ספייר מזהיר: "זו אינדיקציה של סוג הכוחות שהטורקים עובדים עמם בשטח ושל מה עתיד לקרות באיזור"

עוד 1,815 מילים

נשים באדום מחאת האקלים הגיעה ללונדון

בשבועיים הקרובים נגלה אם תנועת מחאת האקלים XR תצליח לפרוץ את גבולות הבועה הבריטית, ולגייס לשורותיה גם אנשים ממעמד הפועלים ומהימין ● בינתיים, היעד של מחאות האקלים הוא להלום בתופים ולשתק 60 ערים

עוד 1,208 מילים

אוחנה: ישראל תחליט בתוך ימים אם להסגיר את ההאקר הרוסי לארה"ב

שלושה מפגינים נעצרו במחאת פעילי הליכוד בפתח תקווה ● השר ארדן: גזר הדין של נעמה יששכר לא החלטה שיפוטית טהורה ● ח"כ ברביבאי: "נתניהו רוצה לבוא למשפט שלו מבלפור" ● ח"כ אבידר: "נתניהו צריך להחזיר את המנדט, צוותי המו"מ לא נפגשים" ● ח"כ ביטן: "קודם שכחול-לבן יסכימו למתווה הנשיא ואז יידברו על בלוק ה-55"

עוד 18 עדכונים

טיול לחג הכי רחוק מבלפור - סיור בבית לוי אשכול בירושלים

ההוד וההדר נשמרו בשדרות בן מיימון בבירה, ביתם של ראשי הממשלה הראשונים ● סיור במרכז המבקרים המחודש של בית לוי אשכול, גלריית האמנות הוותיקה במדינה ולצפות באדריכלות משנות ה-1930 ברחוב שעוצב בהשראה אירופאית ● טיול לחג בירושלים - חלק שני

עוד 921 מילים

טעים להכיר המדריך לאוכל ישראלי ויהודי בברלין

מאפיות כשרות, חומוסיות היפסטריות, מסעדות ערביות-ישראליות ומטבחי שף תוצרת הארץ ● סיור קולינרי בעקבות הסצנה הקולינרית הישראלית והיהודית בברלין, כולל כל ההמלצות וכל הכתובות

עוד 1,335 מילים

חייה של לין גבאי - מורה יהודיה משכונה חרדית בניו יורק - החלו בדרך אחרת לגמרי ● היא נולדה וגדלה בעיראק של סדאם חוסיין בשנות המלחמה שם, וסבלה מיחס בעייתי של הסביבה ● היום היא מגדירה את עצמה כ"יהודיה-ערביה" ומחנכת את התלמידים שלה לסובלנות

עוד 824 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה