אחד השינויים הדרמטים אך הפחות מדוברים שהביאה איתה המחאה החברתית ב-2011 היה טלטול המערכת הבנקאית שקפאה עד אז עשרות שנים על שמריה.
דוח טרכטנברג שבא בעקבות המחאה העלה את הריכוזיות במגזר הבנקאי לקדמת השיח הציבורי. רחשי העם לא פסחו על ראשי בנק ישראל ואלה החליטו כבר באותה שנה על הקמת "ועדת זקן" בראשותו של דודו זקן, המפקח על הבנקים לשעבר. הוועדה דנה בדרכים לקידום התחרות במגזר הבנקאי ובשנת 2013 הגישה שורה של המלצות, שנחשבו למהפכניות, ובראשן ההחלטה לקדם הקמת בנקים אינטרנטים חדשים בישראל.
מחברי הדו"ח הגיעו למסקנה כי תחרות במערכת הבנקאית דרך בנק אינטרנטי תוכל להתפתח רק אם יתקיימו שני תנאים מרכזיים: "משקלו (של הבנק האינטרנטי ע.ה) בשוק הבנקאות הקמעונאית יהיה משמעותי והוא יוכל לספק ללקוחותיו שירות ברמה נאותה" – נכתב בהדגשה בדו"ח.
הבנקים הגדולים קראו והפנימו היטב את ההשלכות של ההמלצות האלה. הם הבינו שכדי להמשיך ולשלוט בשוק הבנקאות, לא תהיה להם ברירה אלא להקדים את המתחרים ולהקים בזריזות בנק אינטרנטי וטכנולוגיות משלהם, כדי שיוכלו לחסום את פוטנציאל התחרות שעלול להתפתח מהכיוון הזה.
ב-2015, כשנודע על כוונת לאומי והפועלים להקים בנקים אינטרנטיים כאלו, החליט זקן לצאת באופן פומבי נגד היוזמה הזו. "הפיקוח מברך על כניסת שחקנים חדשים לתחום, אך יש להבחין בין שחקנים חדשים, שכניסתם תתרום להקטנת הריכוזיות ולהגברת התחרות במערכת הבנקאית, לבין פעילות במסגרת הבנקים הקיימים, ובפרט הגדולים שבהם".
כותרות העיתונים בישרו באותם ימים כי זקן קבע בדבריו שבנק אינטרנטי של הפועלים ולאומי הוא בעצם לא יותר ממקל בגלגלי התחרות.
בתקופת כהונתו של זקן הבנקים הגדולים אכן נמנעו מהקמת בנק אינטרנטי. אבל גם יזמים חוץ בנקאיים, שביקשו להקים בנק מאותו סוג, התלוננו כי זקן הציב בפניהם תנאים בלתי אפשריים, כתנאי סף לקבלת הרישיון להקמתו.
מדיניות הפיקוח על הבנקים השתנתה באוגוסט 2015 עם החלפתו של זקן על ידי ד"ר חדווה בר, לשעבר סמנכ"לית בבנק לאומי.
בעוד בר הודיעה בחגיגיות בשבוע שעבר על הענקת אישור להקמת בנק אינטרנטי אחרי 40 שנה, במקביל היא הניחה בפני יזמי הבנק, שעשוע ונכט, את אותו מקל בגלגלי התחרות, שזקן כל כך הזהיר מפניו.
בלאומי ניצלו את החילופים בראשות הפיקוח כדי לפתח את הבנק האינטרנטי שלהם, פפר, במהירות שיא, ובעלות עתק של 300 מיליון שקל. עובדים שעסקו בפיתוח פפר מספרים על עבודה מאומצת ומאתגרת, בשעות לא שגרתיות, במגדל שלום, במטרה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף שהציב לאומי.
בר, מצידה, העלימה עין מהשקתו של פפר כבר ביוני 2017. יותר מכך, היא מתעלמת עד היום מנסיון ההשתלטות האגרסיבי והפרוע של לאומי על שוק הבנקאות האינטרנטית, באמצעות אותו מיזם. בכך, למעשה, מופר אחד משני התנאים הבסיסיים שהציבה ועדת זקן להגברת התחרות בבנקים באמצעות בנק אינטרנטי חדש.
קשה לראות איך הבנק החדש יוכל להתמודד עם פפר, שמשווק את עצמו באגרסיביות לקהל הצעיר, עד כדי פטור מעמלות, עלויות נמוכות על שירותי בנקאות אחרים ואפילו תשלום כסף לכל מצטרף חדש לבנק
בבנק ישראל מתגאים בכך שיקימו אי שם בעתיד צוות שיכלול את אנשי הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה את הקמת הבנק החדש בהיבט של התחרות. אלא שלפי הדוח של בנק ישראל עצמו, ניתן להסיק שבכל יום שבו פפר פועל ללא הגבלות, קטן עוד יותר הסיכוי של הבנק החדש להתחרות בשוק.
לפי סקירת בנק ישראל כ-285 אלף לקוחות, שהם בעלי כ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית, עוברים בנק בממוצע בשנה. שכבות הגיל הדומיננטיות יותר במעבר בין בנקים הן השכבות הצעירות.
לפי סקרים שנערכו בארה"ב ילידי שנות ה-80 וה-90, צפויים לעבור מבנק לבנק פי 2.5 מאשר בני 50–70, ופי 1.5 מאשר ילידי שנות ה-60 וה-70. הסיכוי שחשבון עו"ש שצעיר יפתח בפפר באמת יעבור לבעלות בנק אחר בשנים שלאחר מכן נמוך מ-3%.
לאומי בנה בחוכמה את פלטפורמת פפר, כך שתותאם בדיוק לאותו פלח אוכלוסיה צעיר ונייד יחסית. גם קמפיין השיווק מכוון לאותו אזור גילאים. בכלל, קשה לראות איך הבנק החדש יוכל להתמודד עם פפר, שמשווק את עצמו באגרסיביות לקהל הצעיר, עד כדי פטור מעמלות, עלויות נמוכות על שירותי בנקאות אחרים ואפילו תשלום כסף לכל מצטרף חדש לבנק.
מי שתולה את תקוותיו בהשקת מערכת ניוד בין חשבונות הבנקים ב"קליק" כמו בסלולר, שמיועדת לקום עד שנת 2021, עלול להתאכזב. לפי סקירת בנק ישראל, מערכת ניוד דומה שהושמה בבריטניה, לא שינתה את שיעור המעבר בין חשבונות העו"ש שם. בבנק ישראל מעריכים שבמקביל לבריטניה, גם בישראל מערכת שכזאת לא תגדיל משמעותית את מספר המעברים. לא בשורה מעודדת במיוחד עבור יזמי הבנק האינטרנטי החדש.
מסקנה מעניינת נוספת בסקירה היא שמערכת הניוד בבריטניה הביאה לגידול של מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות, ולגיוונם.
פה חשוב להבין שהבנק החדש של נכט ושעשוע לא יקום לפני שנת 2021. לפני כן יהיה צורך לסיים את הקמת מערכת המחשוב שלו בהובלת קבוצת TATA. מומחים בתחום מעריכים כי מדובר בהערכה אופטימית, שכן הקמת תשתית כל כך מורכבת ומסובכת, יכולה להימשך שנים ארוכות עד שתהיה כשירה באופן מלא לתפעול.
מדובר בהמון זמן שבו יוכלו הבנקים לסגור חורים ולהכניס שירותים מגוונים חדשים שהם עדיין לא מספקים כיום. נזכיר רק שבבנק הפועלים כבר פועלת מאז תחילת 2016 חטיבת חדשנות גדולה שכל מטרתה היא להביא את בנק הפועלים להוביל את התחום הזה.
פפר מצידו הפך השנה מחטיבה בתוך לאומי לחברה בת. מדובר בהצהרת כוונות רצינית באשר לשאיפותיו של לאומי להמשיך ולפתח את הפלטפורמה הטכנולוגית הזו בפול גז.
להבטיח את כספי הלקוחות
ואם לא די בכל הצרות האלה, מכשול נוסף גדול עומד בפני הבנק החדש: ביטוח הפקדונות. מדובר בביטוח שאמור להבטיח את כספם של לקוחות הבנק במקרה של פשיטת רגל. זהו כלי חיוני להגברת האמון של לקוחות חדשים בבנק, במיוחד כשמדובר בבנק חדש שקם מאפס, ללא מוניטין וללא ניסיון.
גם משרד האוצר וגם בנק ישראל מתחמקים ממתן תשובה ברורה לשאלה אם ומתי יושק ביטוח פקדונות כזה. בבנק ישראל הסתפקו בתגובה באמירה עמומה בנוסח "הנושא ייבחן לעומק במסגרת תכנית העבודה".
אם בר באמת מעוניינת בתחרות היא לא יכולה לאפשר ללאומי ולהפועלים לחסל את הבנק החדש בטרם קם מצד אחד, ולצאת לתקשורת עם הצהרות סרק על הקמת בנק חדש וחסר שיניים ורגליים, מצד שני
בבנק ישראל רומזים בהודעות לתקשורת שגם אם הבנק החדש לא יהיה דומיננטי במיוחד, מספיק שהוא יגרום לבנקים אחרים להתייעל, להשתפר טכנולוגית ולהוריד עלויות, כדי שהלקוח יוכל להנות מפירות התחרות, ומגדירים שם את התופעה הזאת בתור "הגברת האיום התחרותי".
אלא שאיום כזה משחק בדיוק לידיו של המונופול הבנקאי. מה ימנע, למשל, את האפשרות שהבנקים הגדולים יפעילו את התרגיל הראשון שלומד כל מונופול דורסני בבית הספר לחיסול מתחרים חדשים?
תחילה יוריד הבנק את מחירי המוצרים למחירי רצפה, תוך ניצול כריות ההון הרחבות שברשותו. המתחרה החדש, חסר השומנים, לא יוכל לעמוד בתנאים האלה – ויקרוס. רגע אחרי הקריסה של המתחרה, יחזור המונופול לשלוט בשוק, ושוב יעלה את המחירים.
לא בטוח שמוצרים בנקאים מתקדמים שיקומו כתוצאה מהתהליך הזה, ינחמו במשהו את הלקוח הישראלי, שלפי דוח טרכטנברג מעביר לבנקים מדי שנה 8 מיליארד שקל מיותרים, כתוצאה מחוסר תחרותיות.
קשה לדעת האם הקמת בנק חדש במצב השוק הנוכחי הוא לא בבחינת לאט מדי ומאוחר מדי. אם בר באמת מעוניינת בתחרות היא לא יכולה לאפשר ללאומי ולהפועלים לחסל אותו בטרם קם מצד אחד, ולצאת לתקשורת עם הצהרות סרק על הקמת בנק חדש וחסר שיניים ורגליים, מצד שני.
ובכל זאת אחרי 13 שנים שבהן שלטה מדיניות שמירת הריכוזיות בבנקים בהובלת פישר ופלוג, נראה שהנגיד החדש, פרופ' אמיר ירון, מביא איתו רוח חדשה. זה התחיל בהחלטה אמיצה להגביל בשנתיים את פעילות הבנקים באפליקציות התשלום, וזה המשיך בהחלטה הנוכחית על מתן אישור לפתיחת בנק אינטרנטי חדש.
מדובר בשתי החלטות לא טריוויאליות עבור בנק מרכזי שמרן כמו בנק ישראל, אבל אם זה ייעצר פה – להחלטות אלה לא תהיה כל משמעות.
ירון ובר יצטרכו להפגין גם הפעם תעוזה מול הבנקים – אם על ידי השוואת תנאי לקוחות פפר, לתנאים הפחות סימפטיים של שאר לקוחות לאומי, שמסבסדים אותם; ואם על ידי חסימה אחרת של התחרות הדורסנית מצד המונופול הבנקאי, במטרה לאפשר לבנק האינטרנטי העצמאי הראשון נחיתה רכה בתוך המערכת הבנקאית, על מנת שיהיה בה שחקן משמעותי חדש אחרי 40 שנה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו