פוליטיקה פנימית צפויה להניע את תוצאות הבחירות ברחבי העולם השנה – גם בארה"ב. שותפותיה ובעלות בריתה של וושינגטון מודאגות מפני האפשרות שדונלד טראמפ ישוב לבית הלבן – ולא ערוכות מספיק למציאות שבה ניטלת מהן העוצמה ומנהיגותה של ארה"ב.

אולם, אם ענייני הפנים הם המניע העיקרי בבחירות, זה מעלה את השאלה האם תהיה לכך השפעה של ממש גם על מדיניות החוץ. חלק מהפרשנים טוענים כי אין משמעות רבה או הבדל בין המועמדים המובילים של היום מבחינת מדיניות החוץ.

אחרי הכול, לטענתם, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן המשיך את מדיניותו הקשוחה של טראמפ כלפי סין. האג'נדה הפרוטקציוניסטית שלו – העדפת התוצרת המקומית – תוארה כגרסה מעודכנת של תפיסת העולם הטראמפיסטית "אמריקה תחילה".

מנקודת המבט הזאת, המדיניות האמריקאית משקפת קונצנזוס בין־מפלגתי: וושינגטון צריכה לקבוע סדר עדיפויות ברור שישקף את המציאות הגיאופוליטית של היום. יש גם קונצנזוס רחב בנוגע לצורך להתאים את המעורבות הכלכלית העולמית של ארה"ב לעולם תחרותי יותר, ולהקל על האמריקאים שנותרו מאחור.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נואם במכללה קהילתית בפנסילבניה, 5 בינואר 2024 (צילום: Mandel NGAN / AFP)

על פי אותה טענה, בהיבטים המכריעים הללו של המדיניות האמריקאית, ביידן, טראמפ – או כל מועמד אחר – ינהגו פחות או יותר אותו הדבר.

אולם, יש סיבה להיזהר מפני ההנחות הללו. מי שטוען שהפוליטיקה של ביידן כלפי סין היא פשוט המשך של זו של טראמפ לוקה בפשטנות יתר. הסגנון של טראמפ ימשיך להיות בומבסטי, כאוטי וחבלני. ביידן, לעומתו, דוגל בדיפלומטיה מחושבת ועקבית, שנועדה לניהול מתחים כדי למנוע תקריות שונות או אי־הבנות העלולות להוביל לעימות שלא במתכוון.

האסטרטגיה של טראמפ לריסון ההשפעה הכלכלית של סין הסתכמה כמעט אך ורק בהטלת מכסים. אולם, אם טראמפ יחזור לבית הלבן, הוא והצוות שלו עלולים לבצע ניתוק סיטונאי בין שתי הכלכלות

האסטרטגיה של טראמפ לריסון ההשפעה הכלכלית של סין הסתכמה כמעט אך ורק בהטלת מכסים. אולם, אם טראמפ יחזור לבית הלבן, הוא והצוות שלו עלולים לבצע ניתוק סיטונאי בין שתי הכלכלות החזקות בעולם.

ביידן חותר לצמצם סיכונים אבל לא לניתוק מוחלט – והממשל שלו עושה את זה בעזרת אסטרטגיה המשלבת פיקוח על ייצוא טכנולוגיות רגישות, הגבלות השקעות וגם מכסים. זאת לצד צעדים כלכליים פנימיים, שנועדו להגביר את התחרותיות הטכנולוגית בארה"ב, תוך יצירת משרות.

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשיחת וידיאו ב־15 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

גם בנושא טאיוואן השניים נבדלים. טראמפ איים כי לא יגן על האי בעל השלטון העצמי. ביידן השמיע הצהרות רבות המעידות כי מחויבותו להגנת טאיוואן חזקה מאוד. לשובו של טראמפ יהיו השלכות חמורות על יחסי ארה"ב–סין. שותפיה של ארה"ב באזור האינדו־פסיפי ובאירופה ירגישו את ההשפעות וייאלצו לבצע בחירה לא נוחה בין אמריקה בומבסטית וחבלנית – ובין סין.

הסיכון גובר עוד יותר לנוכח התקופה, כשהסמכות הביצועית של הנשיא בענייני מדיניות חוץ ממשיכה להתרחב. הפיקוח של הקונגרס הצטמצם, בייחוד בתקופות של ממשל מאוחד. פירוש הדבר שלנשיא הנחוש לשנות את מסלול מדיניות החוץ יש מרחב פעולה משמעותי.

ההבדל המשמעותי ביותר עבור העולם עשוי להיות ההתנהלות והסגנון הדיפלומטיים. בעולם מדיניות החוץ יש לכך חשיבות רבה. ההשפעה הגדולה ביותר תורגש באירופה

ב־2018 ג'יימס גולדגייר ואליזבת נ' סאונדרס כתבו ב"פוריין אפיירס" על מה שכינו כ"נשיאות חסרת מעצורים" וציינו כי טראמפ הצליח להוציא את ארה"ב מכמה ארגונים רב־צדדיים משמעותיים בלי להיתקל בהתנגדות רבה מצד הקונגרס, באופן מפתיע.

ההיסטוריה גם מציעה סיבות לעצור ולהרהר. הבחירות לנשיאות בשנת 2000 היו צמודות, אבל בית המשפט העליון מסר את הבית הלבן לידיו של ג'ורג' וו' בוש, אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר של בית המשפט, אי פעם, עבור מדיניות החוץ העתידית של ארה"ב.

נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הבן בעת ביקורו ב"יד ושם", 11 בינואר 2008 (צילום: AP Photo/Rina Castelnuovo)

פיגועי 11 בספטמבר יצרו עבור הנשיא חלון הזדמנויות לקבל החלטות מדיניות אמיצות. ההחלטה לפלוש לאפגניסטן לא הייתה מפתיעה, אבל קשה לדמיין שגם אל גור היה יוצא למלחמה בעיראק אילו היה נבחר.

הבחירות של 2024 עשויות לבשר על צומת דרכים דומה במדיניות החוץ של ארה"ב. ההבדל המשמעותי ביותר עבור העולם עשוי להיות ההתנהלות והסגנון הדיפלומטיים. בעולם מדיניות החוץ יש לכך חשיבות רבה. ההשפעה הגדולה ביותר ככל הנראה תורגש באירופה.

ביידן דוגל באטלנטיציזם – יחסי קרבה בין ארה"ב לאירופה – יותר מכל נשיא אמריקאי אחר מאז המלחמה הקרה. טראמפ, לעומתו, חזר והאשים את אירופה כי היא תופסת טרמפ על נדיבותה של ארה"ב

ביידן דוגל באטלנטיציזם – יחסי קרבה בין ארה"ב לאירופה – יותר מכל נשיא אמריקאי אחר מאז המלחמה הקרה. טראמפ, לעומתו, חזר והאשים את אירופה כי היא תופסת טרמפ על נדיבותה של ארה"ב. הוא איים כי בכהונתו השנייה הוא יעצור באחת את התמיכה באוקראינה ויוציא את ארה"ב מנאט"ו.

גם אם הוא לא יעשה את זה, האיום הזה ייצור מידה מסוימת של הפרעה וחוסר יציבות, שיצמצמו משמעותית את היתרונות שהארגון מעניק למדינות החברות בו. שני האישים גם נבדלים מן היסוד בנוגע לשינוי האקלים ולטאיוואן – נושאים שבהם עלול להתרחש שינוי מדיניות דרמטי.

דונלד טראמפ נואם בעצרת בחירות בבית ספר באיווה, 6 בינואר 2024 (צילום: SCOTT OLSON / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)

מדאיג מכך, תחת ממשל שני של טראמפ, מחויבותה של ארה"ב לרב־צדדיות תהיה נתונה תחת התקפה ישירה, להלכה ולמעשה. במשך יותר משבעה עשורים ארה"ב סיפקה את עמוד השדרה לסדר רב־צדדי. העמדה שעמדה בבסיס הסדר הזה שאפה ליותר שלום, יותר יציבות ויותר שגשוג.

וושינגטון מאמינה כי סיכויי ההצלחה גדולים יותר אם היא עובדת ביחד עם שותפותיה במקום לבדה. ועל אף החסרונות של הסדר הרב־צדדי הנתמך על ידי ארה"ב, הוא מגלם מערכת עקרונות וכללים המגבירים את העקביות, השקיפות והאמון.

העולם של היום סובל מבעיות ששום מדינה לא יכולה לטפל בהן לבדה, חזקה ככל שתהיה. המלחמה של רוסיה באוקראינה הדגימה את העוצמה והנחיצות שבאחדות מערבית

העולם של היום סובל מבעיות ששום מדינה לא יכולה לטפל בהן לבדה, חזקה ככל שתהיה. המלחמה של רוסיה באוקראינה הדגימה את העוצמה והנחיצות שבאחדות מערבית. שינוי האקלים זורע הרס במדינות רבות, שאינן בהכרח המקור למשבר. מגוון הפתרונות הזמינים דורשים שיתוף פעולה בינלאומי.

מגפת הקורונה הוכיחה כי מחלות תמיד יהיו גלובליות יותר מהתגובות שנועדו להביס אותן. "לאומנות החיסונים" לא סייעה לקידום החלמה עולמית. תחת זאת, היא הרחיקה מדינות בדרום הגלובלי ובכך הפחיתה את יכולת המערב להשיג מטרות גיאופוליטיות.

מהגרים מאפריקה בים התיכון בדרכם לחופי אירופה (צילום: AP Photo/Francisco Seco)

הסכנות שבהגירה בלתי מנוהלת, בין אם בגבול הדרומי של ארה"ב או דרך הים התיכון, מאיימות ליצור לא רק בעיה הומניטרית אלא גם משבר פוליטי באירופה ובארה"ב. הצורך במאמץ רב־צדדי חדש לניהול הבעיות החברתיות והכלכליות הללו דוחק במיוחד.

אולם, בדיוק כאשר חלה עלייה בצורך בארגונים רב־צדדיים שיציעו פתרונות, הם התקשו לספק אותם. עקב כך הותקפה תפיסת העולם שביסוד הגישה הזאת למדיניות חוץ. ב־2016 טראמפ סיפק קול עוצמתי למבקרי הרב־צדדיות כשקישר את העמדה הזאת לעלייתה של סין ולהשפעותיה השליליות של הגלובליזציה על מעמד הפועלים האמריקאי, בייחוד אובדן משרות ייצור.

מהרגע שנכנס לתפקיד, טראמפ פעל בהתאם לתפיסה הזאת. תחת מנהיגותו, הביטחון במחויבויות הרב־צדדיות של וושינגטון נשחק כמעט בן לילה בהחלטתו לסגת מהסכם האקלים שנחתם בפריז

הוא אף האשים בכך את ארגון הסחר העולמי ואת הסכמי הסחר החופשי כמו NAFTA. מהרגע שנכנס לתפקיד הוא פעל בהתאם לתפיסה הזאת. תחת מנהיגותו, הביטחון במחויבויות הרב־צדדיות של וושינגטון נשחק כמעט בן לילה בהחלטתו לסגת מהסכם האקלים שנחתם בפריז.

המגמה הזו נמשכה כאשר טראמפ איים לסיים את חברותה של ארה"ב בארגון הסחר העולמי ובארגון הבריאות העולמי. הוא הוציא את ארה"ב ממועצת זכויות האדם של האו"ם; פגישות מדינות ה־G7 הפכו לזירה של כאוס במקום של שיתוף פעולה. ובמהלך כהונתו הוא סיפק שורה של התקפות על נאט"ו, סלע היסוד של הביטחון הטרנס־אטלנטי, בעודו מאיים במלחמת מכסים עם אירופה.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הבמה בפסגת נאט"ו בווילנה, ליטא, 12 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Pavel Golovkin)

החלטתו הפתאומית להוציא את ארה"ב מהסכם הגרעין האיראני הזריקה רמה חדשה של חוסר יציבות ליחסים בין ארה"ב ואירופה, שנמשך עד היום.

מאז שטראמפ עזב את הבית הלבן ב־2021, שילוב של גורמים שונים האיץ, העמיק והעצים את הטינה של המדינות העניות יותר כלפי ארה"ב. "לאומנות החיסונים" של המערב וכישלונו לספק תגובה חומרית הולמת כדי לסייע למדינות בדרום הגלובלי להתמודד עם השפעות האינפלציה ומצוקת החוב הוחרפו על ידי הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות שבאו בעקבותיה.

הדרום הגלובלי סובל במיוחד. כיום, אילוצים פוליטיים מבית מקשים על אספקת סחורות ציבוריות גלובליות ומגבילים בהדרגה את הגישה לשוק

כאשר שתי מלחמות גדולות משתוללות, באוקראינה ובמזרח התיכון, הדרישה למנהיגות אמריקאית ולפתרונות רב־צדדים היא גדולה. הדרום הגלובלי סובל במיוחד. כיום, אילוצים פוליטיים מבית מקשים על אספקת סחורות ציבוריות גלובליות ומגבילים בהדרגה את הגישה לשוק.

במקביל, הקלת חובות וסיוע פיננסי ניתנים במשורה, בעיקר היכן שהם נדרשים יותר מכול – כדי לסייע למדינות מתפתחות להסתגל לשינויי האקלים.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל, 18 באוקטובר2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הדבר היחיד שתואם את גודל הדרישה למנהיגות מצד ארה"ב הוא ההאשמות הגוברות כלפיה בצביעות. רבים בעולם המתפתח מבקרים את וושינגטון על תמיכתה במערכת של נורמות בינלאומיות שהיא אינה מצייתת להן בעצמה, כמו כבוד לריבונות מדינתית והגנה על אזרחים.

מבקריה של וושינגטון מאשימים אותה כי היא מקדמת את הנורמות הללו בצורה סלקטיבית ובלתי שוויונית. המלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס הגבירה את התחושה הזאת. תמיכתה האיתנה של ארה"ב בישראל – בלי הרבה עדויות לניסיונות ריסון – בזמן שמניין המתים בצד הפלסטיני מטפס, החריפו את הרגשות האנטי־אמריקאיים וגררו האשמות נוספות בצביעות.

תמיכתה האיתנה של ארה"ב בישראל – בלי הרבה עדויות לניסיונות ריסון – בזמן שמניין המתים בצד הפלסטיני מטפס, החריפו את הרגשות האנטי־אמריקאיים וגררו האשמות נוספות בצביעות

עבור רבים בדרום הגלובלי הדבר משמש כתזכורת חזקה לכך שמדיניותה של ארה"ב אינה חסרת פניות. האפגנים – ואחריהם הפלסטינים – ננטשו על ידה, בעוד שאוקראינה עדיין זוכה לתמיכה משמעותית.

אולם, ארה"ב סופגת אש גם על מה שרבים תופסים כתפקידה המוגזם בהובלת מוסדות בינלאומיים ובייחוד על כישלונה לתקן את בעיית הסטנדרטים הבלתי אחידים לחברות קבועה במועצת הביטחון של האו"ם.

דונלד טראמפ נואם בעצרת בחירות בבית ספר באיווה, 6 בינואר 2024 (צילום: SCOTT OLSON / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)

ההשפעה הבלתי פרופורציונלית שמפעילה ארה"ב על קרן המטבע הבינלאומית ועל הבנק העולמי, בין השאר בשל החלוקה המוטה של זכויות ההצבעה, מוסיפה להאשמות בצביעות. לקראת בחירות 2024, רבים חוששים שעוצמתה של ארה"ב חסרה כוח עמידה, ושוושינגטון עלולה לנקוט בצעדים בלתי הפיכים לקראת בידוד, אם טראמפ ישוב לשלטון.

דעיכת הגישה הרב־צדדית רחוקה מלהיות בלתי נמנעת, גם אם מעטים האמריקאים שיצביעו בקלפי ב־2024 על פי שיקולים הנוגעים למדיניות החוץ, כל שכן לגישת הרב־צדדיות. המתמודדים המובילים לנשיאות ארה"ב מציעים בחירה בין שני חזונות שונים בתכלית לסדר העולמי העתידי.

במקום לנסות לתקן את המסגרת הקיימת של מוסדות רב־צדדיים או לבנות מבנים מוסדיים קטנים, זריזים וגמישים יותר, הוא מאמץ מדיניות של תן וקח ומערכת איתנו־או־נגדנו החותרת לשבש את הסדר הבינלאומי

האחד, שאותו מקדם ביידן, מעמיד שותפים ושותפויות בחזית ובמרכז האסטרטגיה של ארה"ב. הוא שואף לתקן את המסגרת הרב־צדדית היכן שניתן ולעקוף אותה היכן שנדרש, אבל לעשות זאת בשותפות עם אחרים.

השני, שבו דוגל טראמפ, רואה את הסדר הקיים כמנוגד לאינטרסים של ארה"ב. במקום לנסות לתקן את המסגרת הקיימת של מוסדות רב־צדדיים או לבנות מבנים מוסדיים קטנים, זריזים וגמישים יותר, הוא מאמץ מדיניות של תן וקח ומערכת איתנו־או־נגדנו החותרת לשבש את הסדר הבינלאומי.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן מופיע בפני ועדת הסנאט בנושא הסיוע לאוקראינה וישראל, כשמאוחריו מפגינים נגד ישראל, 31 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

החשדנות שלו כלפי רב־צדדיות היא אידיאולוגית ואמפירית. (באופן מעניין, המועמדת הרפובליקאית הנדמית כמתחרה הרצינית ביותר של טראמפ, ניקי היילי, מציעה אג'נדה בינלאומית מנוגדת, התומכת בשימוש נועז בעוצמתה של ארה"ב בדרכים שאפילו ביידן מעדיף להימנע מהן).

שתי תפיסות העולם הללו הן לא רק מסגרות תיאורטיות. ההשפעות המעשיות שלהן ניכרו לאורך כל כהונת הנשיאות הנוכחית וזו שקדמה לה. בשנתו הראשונה בתפקיד, ביידן פעל במהירות לחידוש חברותה של ארה"ב בארגון הבריאות העולמי, בהסכם פריז ובמועצת זכויות האדם. הוא גם ניסה להרגיע את שותפותיה של וושינגטון בנאט"ו כי היא מחויבת לברית.

יש נושא אחד במדיניות החוץ שבו אולי נדמה כי טראמפ וביידן אינם נבדלים ביניהם בצורה משמעותית – הפרוטקציוניזם, שהאפיל על הסחר, שהיה פעם הלב הפועם של הבינלאומיות האמריקאית

יש נושא אחד במדיניות החוץ שבו אולי נדמה כי טראמפ וביידן אינם נבדלים ביניהם בצורה משמעותית. כשאמריקאים בני מעמד הפועלים החלו לסבול מהשפעות הגלובליזציה הבלתי מרוסנת מהשלכותיה על הייצור – וכשאי־השוויון בהכנסות המשיך לגדול – הפרוטקציוניזם האפיל על הסחר, שהיה פעם הלב הפועם של הבינלאומיות האמריקאית.

ועדיין, זה דבר אחד לעצור את ההתקדמות ודבר אחר לסגת לחלוטין. אם טראמפ ישוב לבית הלבן, האפשרות שארה"ב תוותר לגמרי על ארגון הבריאות העולמי תהפוך לממשית. הפנייה לפרוטקציוניזם תתקדם עוד צעד אם הוא יישם את כוונתו המוצהרת להטיל מכס של 10% על כל הסחורות המיובאות.

כובע תמיכה בריצה של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב (צילום: AP Photo/Lynne Sladky)

אם כן, חזרתו של טראמפ לבית הלבן תסמל את סוף המחויבות האמריקאית לרב־צדדיות. בעוד שביידן מבקש לקדם את האינטרסים של ארה"ב באמצעות שותפויות, טראמפ, מתוך אינסטינקט, דוחה את הרב־צדדיות וחותר לחבל בה.

כהונה שנייה של טראמפ פירושה שמחויבותה הרשמית של ארה"ב לבעיה הקיומית ביותר של זמננו לטווח הארוך – שינוי האקלים – צפויה לקרוס בן לילה. בדומה לכך, הדיפלומטיה הזהירה שנוקט ממשל ביידן במדיניותו כלפי סין תוחלף בחד־צדדיות נפיצה.

טראמפ ככל הנראה ייסוג משניהם וינסה שוב להפוך את גרמניה למצורעת ואת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לידיד. התרחקות אמריקאית מאירופה עלולה להביא למהפך חד בגורלה של אוקראינה ולהותיר את אירופה פגיעה

מכל האזורים בעולם, אירופה הפיקה את התועלת הרבה ביותר של השקעה אמריקאית בסדר בינלאומי שאימץ את הרב־צדדיות. כהונה נוספת של טראמפ עלולה לשנות את זה במהירות. הפלישה הנרחבת לאוקראינה הביאה לעלייה באחדות הטרנס־אטלנטית ואיששה את מחויבותה של ארה"ב לנאט"ו ולביטחון הטרנס־אטלנטי.

טראמפ ככל הנראה ייסוג משניהם וינסה שוב להפוך את גרמניה למצורעת ואת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לידיד. התרחקות אמריקאית מאירופה עלולה להביא למהפך חד בגורלה של אוקראינה ולהותיר את אירופה פגיעה כשעל כתפיה המשימה הכבדה להגן על אוקראינה תחילה ולאחר מכן לשקם אותה.

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

לא כל מדינות העולם חוששות מפני כהונה נוספת של טראמפ. מי שחש תרעומת לנוכח השפעתה של ארה"ב על הסדר הרב־צדדי בהובלת המערב עשוי לשמוח על שבירת הסדר הזה לשני גושים – האחד למערב והאחר לשאר. סין ניצבת בראש הרשימה הזאת, אבל רוסיה נמצאת לא רחוק מאחוריה.

אחרים עשויים להעריך את המרחב הגדל יותר לאוטונומיה, בעולם חופשי מתהפוכות העוצמה האמריקאית או מהלחץ לבחור צד. הודו נטלה לעצמה תפקיד מנהיגותי משלה והשתמשה בנשיאות שלה בפורום ה־G20 כדי לקדם את כוחה על הבימה הבינלאומית. היא גם ממשיכה ללחוץ להרחבת החברות הקבועה במועצת הביטחון.

תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב יהדהדו בכל העולם, ובהתחשב במשמעותן, חלק גדול מהעולם חש כאילו גם לו צריכה להיות זכות הצבעה. בהיעדר תיבת קלפי, החלופה היא לא להמתין בחוסר מעש ולצפות מן הצד

אבל ניו דלהי גם ממשיכה להופיע לפגישות של קבוצת BRICS וארגון שנחאי לשיתוף פעולה, ולו רק כדי להבטיח שיהיה לה תפקיד בריסון השאיפות של אותן פלטפורמות רב־צדדיות אשר נותנות לסין דריסת רגל בעיצוב הסדר הבינלאומי.

מאמצי ארה"ב להילחם בהשפעה הסינית בדרום הגלובלי עדיין בחיתוליהם. ביוני 2021 נציגי ה־G7 התכנסו בקורנוול, אנגליה. ההודעה שפרסמו על המחויבות המשותפת ליוזמת "לבנות בחזרה עולם טוב יותר" (שהושקה שוב מאוחר יותר כ"שותפות לתשתיות והשקעות גלובליות") העידה כי ביידן ביקש להפגיש בין הכלכלות המערביות המובילות כדי לגבש תמיכה בחלופה אפשרית לפיתוח.

קרבות עזים בין אוקראינה ורוסיה בבאחמוט, 15 במאי 2023 (צילום: AP Photo/Libkos)

המאמץ הזה התחיל לנוע באיטיות, אבל יכול להיעצר במקרה של חילופים בבית הלבן. תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב יהדהדו בכל העולם, ובהתחשב במשמעותן, חלק גדול מהעולם חש כאילו גם לו צריכה להיות זכות הצבעה.

בהיעדר תיבת קלפי, החלופה היא לא להמתין בחוסר מעש ולצפות מן הצד. עכשיו זה הזמן לחשוב אסטרטגית אבל גם טקטית כיצד לרתום את עוצמתה של ארה"ב. אירופה צריכה לחשוב כיצד היא יכולה להיות שותפה חיונית לארה"ב – ולא להתרכז רק במשוואה ההפוכה.

מעל הכול, אסור לאירופה לאפשר לעצמה להפוך לבלתי רלוונטית במלחמה בין ישראל לחמאס אלא לפעול לאספקת סיוע הומניטרי ולהקלת ההתקדמות לקראת פתרון פוליטי מציאותי ובר קיימא

מעבר לאוקראינה, מדינות ה־G7 צריכות להתקדם במהירות למימוש שאיפותיהן בדרום הגלובלי. לתוכחה כלפי מנהיגים אפריקאים, אסייתים ודרום אמריקאים על הפרת זכויות אדם – או על שחיתות מתמשכת – אין תהודה רבה בהיעדר דמוקרטיה מוצקה בבית ומחויבות איתנה לאספקת תמיכה חומרית כדי לצמצם את השפעות החוב הגדל, אסונות האקלים, פער תשתיות של 40 טריליון דולר ומחסור במזון.

מעל הכול, אסור לאירופה לאפשר לעצמה להפוך לבלתי רלוונטית במלחמה בין ישראל לחמאס אלא לפעול לאספקת סיוע הומניטרי ולהקלת ההתקדמות לקראת פתרון פוליטי מציאותי ובר קיימא. לשאר העולם אולי אין זכות הצבעה, אבל עליו להתכונן לממשלה אמריקאית שיכולה להיות גחמנית, בלתי צפויה ושלוחת רסן – אבל גם בעלת שאיפות עולמיות.

לסלי וינג'מורי היא מנהלת תוכנית ארצות הברית ואמריקה ב־Chatham House ומרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת SOAS בלונדון.