ישבתי מול הטלוויזיה וצפיתי בחרפה בהאג. איך אפשר להתחיל לתאר את החרפה הזאת?

מדינת ישראל, מדינת היהודים, מדינת המופת שהוקמה ברוח חזון הנביאים, הדמוקרטיה וערכי הצדק והשוויון, לאחר השואה – ניצבת על ספסל הנאשמים באשמת רצח עם. השופט אהרון ברק, גדול שופטי ישראל, בפאנל השופטים. ניצול השואה שהוברח בשק תפוחי אדמה, יושב בפאנל כנציג מדינתנו ולא צריך להביט בפניו בשביל להבין מה הוא מרגיש. ואני מרגיש את זה ביחד איתו.

השופט ברק, גדול שופטי ישראל, בפאנל השופטים ששופט אותנו באשמת רצח עם. ניצול השואה שהוברח בשק תפ"א, יושב בפאנל כנציגנו, ולא צריך להביט בפניו בשביל להבין מה הוא מרגיש. אני מרגיש את זה ביחד איתו

התובעת מנסחת כתב תביעה חריף, חמור, שחלק לא קטן ממנו הוא האשמות הזויות עד מופרכות שאין שום קשר ביניהן לבין המציאות. חיילי צה"ל אונסים, כוחות צה"ל הורגים כוחות הצלה וכו'. זה כואב, כי ברור שזו הצגה שחלקה הרב נובע משנאת ישראל ותו לא.

מדינת ישראל, כמדינה, כגוף, לא מנסה לבצע רצח עם בעזה. נכון יהיה להגיד שראשי הצבא ומערכת הביטחון אף יוצאים מגדרם בכדי להבטיח את ההיפך – הכרעת חמאס תוך כמה שפחות פגיעה בתושבי עזה.

אבל, ויש פה אבל ענק, ככל שאני מסתכל יותר ויותר על הדיון אני לא מצליח לנער את התחושה שהכתובת הייתה על הקיר.

57 שנים חלפו מאז מלחמת ששת הימים ותוספת השטחים האדירה למדינה. 6 עשורים כמעט, שבכל אחד מהם התבהמה ישראל עוד קצת בדרך להאג. בדיוק כפי שחזה פרופ' ישעיהו ליבוביץ, אשר בשיחה עם חיילי צה"ל דקה ורבע אחרי תום מלחמת ששת הימים, אמר:

"הגאווה הלאומית והאופוריה בעקבות ששת הימים היא זמנית ותישא אותנו מלאומיות גואה וגאה ללאומנות קיצונית משיחית. השלב השלישי יהיה התבהמות והשלב האחרון קץ הציונות".

אמר ולצערנו הרב, צדק, ועוד כמה שצדק.

ככל שאני מסתכל על הדיון אני לא מצליח לנער את התחושה שהכתובת הייתה על הקיר. כמעט ששה עשורים חלפו מאז ששת הימים ותוספת השטחים האדירה למדינה, ובכל אחד מהם התבהמה ישראל עוד קצת בדרך להאג

זה לקח זמן אבל תנועות השוליים שקמו אז, גוש אמונים וחבריהם, דירדרו אותנו אט אט לעבר הכהניזם, המחתרת היהודית, ארגון להב"ה, לה פמיליה ונערי הגבעות, בואכה איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' כשרים בכירים בממשלה.

ב-15 השנה האחרונים התהליך הואץ, כמו הוזן בסמי מרץ חזקים במיוחד, והכפיל את עצמו בדרך שטנית.

כך התבטאות כמו "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עברה בשקט יחסי. אנשים כמו הצל, איציק זרקא, יגאל מלכה, רמי בן יהודה ואחרים הפכו לכוכבים. קיצוניים הזויים נוסח בן גביר ואליהו יוסיאן הפכו לגיבורים, ואילו גיבורים אמיתיים כמו מאיר דגן ז"ל ויבדלו לחיים ארוכים נעם תיבון, יאיר גולן, דן חלוץ, אהוד ברק, תמיר פרדו, יובל דיסקין, יורם כהן ואחרים הפכו לבוגדים.

התקשורת צמאת הרייטינג שיתפה גם היא פעולה. כמה פעמים ראיתם לפני המלחמה את נעם תיבון באולפנים? אל תטרחו לגגל, קרוב לאפס מן הסתם. אבל את בן גביר? חנמאל דורפמן? צבי סוכות? אורית סטרוק? דוד אמסלם?

התקשורת שמעה את האנשים האלה מגדפים את הערבים, מציעים לכבוש, לנתץ ולפרק. עולים בהתרברבותם המטורפת על בג"ץ ב-D9, שמים בכלא את היועצת המשפטית עם שופטי בג"ץ, ולא עצרה לרגע לעשות חשבון נפש. להיפך. היא רצתה עוד ועוד. תנו לנו עוד אמסלמים, עוד חמנאל דורפמן, עוד אלישע ירד, לימור סון הר מלך ושאר קיצוניים ומטורללים. תנו לנו אותם, זה מביא פרסומות.

התקשורת שמעה אותם מגדפים את הערבים, מציעים לכבוש, לנתץ ולפרק. עולים בהתרברבותם המטורפת על בג"ץ ב-D9, שמים בכלא את היועמ"שית ושופטי בג"ץ, ולא עצרה לרגע של חשבון נפש. להיפך. רצתה עוד

ומאז תחילת המלחמה? אישי ציבור, חברי כנסת, מובילי דעת קהל התחרו ביניהם מי מציע רעיונות יותר הזויים כלפי עזה. מחיסול מחבלים בכדור בראש בשטח, כי חבל לקחת אותם למעצר, דרך שריפת עזה, הטבעתה, מחיקתה וגירוש כל תושביה.

זמרי מיינסטרים, חנן בן ארי הכהניסט (בדקתם פעם מאיזו משפחה הגיע התכשיט הזה?), ליאור נרקיס האוויל ואחרים, שרו עם חיילים שירי כיבוש, שנאה, הרס וכתישה.

עצרתם לרגע לשאול מה קרה לצבא שלנו? הצבא החזק והגדול שלנו, הצבא המוסרי ביותר בעולם (וכן, אני עדיין מאמין בזה), מה יגרמו לחייליו השירים המזיקים האלה? מה קורה לבחור בן 19 שבלילה שר עם חבריו לשרוף את עזה ולמחרת מוצא את עצמו בשדה הקרב ומתחיל להתבלבל ולשאול את עצמו מה באמת צריך לעשות?

קחו למשל את עמית סגל. בכיר הפרשנים בישראל. שופר בזוי, אבל בצמרת. סגל מעלה סקר בטלגרם שלו ששואל פחות או יותר האם לגרש את ערביי עזה. אתם מתארים לעצמכם כתב בריטי ששואל האם לגרש את יהודי לונדון? כתב צרפתי ששואל האם לגרש את ערביי פריז? יושב הבחור הזה בכל אולפן אפשרי, כותב בעיתון החשוב בישראל, משדר ברדיו ומעמיד דעות, שלו היה מנהיג היו מובילות אותו ככל הנראה לבית הדין לפשעי מלחמה. מישהו עצר לרגע? לא לעשות Stop, לפחות לעשות pause, לרגע, לבדוק את הדברים?

אישי ציבור, ח"כים, מובילי דעת קהל, התחרו ביניהם מי מציע רעיונות יותר הזויים כלפי עזה. מחיסול מחבלים בכדור בראש בשטח, כי חבל לקחת אותם למעצר, דרך שריפת עזה, הטבעתה, מחיקתה וגירוש כל תושביה

ומה עם הח"כים משה סעדה, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, שלמה קרעי, עמיחי אליהו. כולם הרי כוכבי תקשורת, כולם במרכז התביעה בהאג. ושוב, התביעה אולי מופרכת, אבל החבר'ה האלה עושים אותה פתאום סבירה יותר. בשביל אזרחי העולם הם לא אתנחתא קומית באולפנים, בשביל אזרחי העולם הגדול הם מה שהם, שרים בכירים, חברי כנסת במפלגת השלטון, הנהגת מדינת ישראל. כן, אלה הפנים שלנו, הם האנשים שמנהלים אותנו, תרצו או לא.

וככה, מי שהולך לישון בלילה עם עמית סגל, חנמאל דורפמן, התנחלויות הזויות שנקראות משום מה התיישבות צעירה, חיסול בג"ץ וחוקי זכויות אדם, הצל, להב"ה, השר (השר!) איתמר בן גביר, עמיחי אליהו, אלמוג כהן ושלמה קרעי, שלא יתפלא שהוא קם עם כתב אישום בבית הדין לפשעי מלחמה.

*  *  *

בשולי הדברים, ייאמר שוב, כתב התביעה מופרך. ישראל לא מבצעת רצח עם בעזה, להיפך, ישראל הריבונית, מערכת הביטחון, עושות כל מה שאפשר זה לא יקרה. זה לא משנה את העובדה ששנאת הערבים, הקיצונות, הטירוף וההתבהמות הפכו להיות דרך חיינו ולבסוף גם העולם הבין את זה.

מי שרוצה להימנע מהפעם הבאה בהאג, שתהיה אולי חמורה יותר, צריך להוציא את האנשים האלה מהציבוריות. זמר שמציע לשרוף את עזה צריך להיות מוקע. פוליטיקאי שמציע לעצום עיניים ולהרוג את כולם בעזה, כי הוא החליט שכולם כולל ילדים מעורבים, צריך לטוס מהכנסת. עוד לפני שעופר כסיף, פרובוקטור עלוב בפני עצמו, טס ממנה.

מי שרוצה להימנע מכתב האישום הבא צריך להבין שהעולם גלובלי, כולם רואים הכל. ראיון של עמיחי אליהו בגלי ישראל מגיע בתוך דקה, במקרה הרע, לדרום אפריקה. שלשול מילולי של משה סעדה בטלוויזיה, מגיע להאג בתוך שניות. ויום אחד זה יעלה לנו ביוקר, אם המחיר ששילמנו עד עכשיו לא מספיק לכם.

התביעה אולי מופרכת, אבל החבר'ה האלה עושים אותה סבירה יותר. לאזרחי העולם הגדול הם לא אתנחתא קומית באולפנים, אלא מה שהם, שרים בכירים, ח"כים במפלגת השלטון, הנהגת מדינת ישראל, הפנים שלנו

מדינת ישראל צריכה להעיף את בנימין נתניהו, שאיפשר ונירמל רבות מהתופעות האלה, במהירות האפשרית. אבל זה לא יספיק. אם אחרי זה לא יבוא תיקון תרבותי, את החשבון על מעשיו של נתניהו ושותפיו נשלם עוד הרבה שנים קדימה.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.