"ב־11 בדצמבר 2009, עבדול גפאר לנגו – פעיל פוליטי בלוצ'י בן 39 – יצא עם אשתו מבית חולים בעיר קראצ'י שבדרום פקיסטן, כששני טנדרים לבנים מסוג טויוטה עצרו בשער הראשי.

"אשתו של לנגו סיפרה שכעשרה גברים בלבוש אזרחי ניגשו אל בני הזוג. אחד מהם החל להכות את לנגו בקת רובה AK-47 עד שזה איבד את הכרתו. לאחר מכן הגברים גררו אותו אל אחד הטנדרים – ונסעו מהמקום", כך נפתח הדוח של ארגון משמר זכויות האדם (HRW) בנושא תופעת ההיעלמות הכפויה בבלוצ'יסטן.

הדוח, בן 132 העמודים, התפרסם ביולי 2011 ומפרט את שיטות הפעולה של כוחות הביטחון הפקיסטניים נגד הפעילים החברתיים והחשודים בחברות במחתרת הבלוצ'ית.

כשמשפחת לנגו ביקשה את סיוע המשטרה, נודע להם מפיה כי לנגו נעצר בשל "פעילותו הפוליטית". אולם, המשטרה סירבה למסור מידע על מקום הימצאו או על האישומים הספציפיים נגדו.

אישה מרססת גרפיטי עם הכיתוב "הדם הבלוצ'י יביא מהפכה", דצמבר 2023 (צילום: BYC)

זו הייתה הפעם השנייה שלנגו – פעיל חברתי בתנועה הלאומית של בלוצ'יסטן – נחטף. בפעם הראשונה שהוא נחטף עקבותיו נעלמו למשך חודשים. בתו, מהראנג בלוץ', הייתה אז רק בכיתה ו'.

במשך קרוב לשנתיים המשפחה לא ידעה מה עלה בגורל האב, שפעל כדי להשיב את עצמאות בלוצ'יסטן הנמצאת בסכסוך מתמשך עם פקיסטן. האחרונה פלשה אל בלוצ'יסטן במרץ 1948, חודשים אחרי סיום הכיבוש הבריטי של האזור והכרזת העצמאות של הודו, פקיסטן ובלוצ'יסטן.

"ב־1 ביולי 2011 נמצאה גופתו של לנגו במלון נטוש בעיירה גדני, בלוצ'יסטן. המשטרה אמרה לתקשורת המקומית כי על הגופה נמצאו סימני עינויים אכזריים"

"ב־1 ביולי 2011 נמצאה גופתו של לנגו במלון נטוש בעיירה גדני, בלוצ'יסטן. המשטרה אמרה לתקשורת המקומית כי על הגופה נמצאו סימני עינויים אכזריים", צוין בדוח של משמר זכויות האדם.

נקודת מפנה

"מציאת הגופה המושחתת של אבי הייתה נקודת מפנה בחיי", סיפרה בלוץ' בריאיון לזמן ישראל מאסלאמאבאד, בירת פקיסטן, שם היא מובילה מאבק היסטורי נגד הממשלה. "אחרי גילוי הגופה התחייבתי לא לשבת בשקט. אמשיך בדרך של אבי, שהוא גם מורי הפוליטי. מאז אני נלחמת למען עמי – ולא מביטה לאחור".

מהראנג בלוץ', בתו של לנגו, נואמת בהפגנה לשחרור בלוצ'יסטן, ינואר 2024 (צילום: BYC)

בלוץ' נולדה במנגוצ'אר, בלוצ'יסטן. למרות התנאים הקשים, הדיכוי ונסיבות חייה הטרגיים, היא סיימה את לימודי הרפואה ב־Bolan Medical College Quetta והמשיכה ללימודי כירורגיה כללית באותו המוסד.

אבל במקום להתמקד בלימודים, ד"ר בלוצ' בת ה־28 הפכה לסמל המחאה של בני הלאום הבלוצ'י – ומובילה מאבק נשי בלתי אלים נגד שלטונות פקיסטן תחת הכותרות "הפסיקו את רצח העם הבלוצ'י" ו"הפסיקו את החטיפות וההוצאות להורג בבלוצ'יסטן".

בלוץ' מספרת כי גם אחיה נחטף על ידי כוחות הביטחון של פקיסטן בשנת 2018 ושוחרר לאחר שלושה חודשי מאבק. לפי משמר זכויות האדם, מי שעומדים מאוחרי החטיפות הם שירותי הביטחון והצבא הפקיסטני

בניגוד לכל המאבקים הקודמים, המאבק הנוכחי תפס תאוצה והפך לגדול ביותר בתולדות החבל – והחל מבירת פקיסטן. בלוץ' מספרת כי גם אחיה נחטף על ידי כוחות הביטחון של פקיסטן בשנת 2018 ושוחרר לאחר שלושה חודשי מאבק.

"אבי ואחי הם לא אנשי הלאום הבלוצ'י היחידים שנחטפו על ידי שלטונות פקיסטן. מדובר בתופעה נפוצה", היא מסבירה. דוחות נוספים של משמר זכויות האדם (HRW) – כולל דוח משנת 2022 – לצד חשיפות עיתונאיות, זוכים להתעלמות מצד ארגוני זכויות האדם והקהילה הבינלאומית.

נשים וילדות בלוצ'יות מפגינות ברחבי החבל נגד המדיניות הפקיסטנית, דצמבר 2023–ינואר 2024 (צילום: BYC)

לפי משמר זכויות האדם ומקורות נוספים, מי שעומדים מאוחרי החטיפות הם שירותי הביטחון והצבא הפקיסטני. ה־ISI, סוכנות המודיעין הפקיסטנית שהוקמה ב־1948, המוסד לביטחון המדינה והמחלקה ללוחמה בטרור (CTD), מוכרים כמעט לכל משפחה בחבל בלוצ'יסטן.

לקראת סוף 2023, המוסד לביטחון המדינה והמחלקה ללוחמה בטרור של פקיסטן עצרו את בלך בלוצ', צעיר מקומי בן 13, שהובא לדיון בבית משפט. משפחת בלך הסבירה שמדובר בהאשמות שווא ומינו עורך דין מטעמם – והוא שוחרר בערבות. "למרבה הצער, ה־CTD הוציאו אותו – ושלושה צעירים בלוצ'ים נוספים – להורג מאוחר יותר", סיפרה בלוץ'.

הוועדה הייתה זו שהפכה את השביתה הכללית לתנועת המונים בבלוצ'יסטן ובפקיסטן. בראש הוועדה עומדות נשים, ביניהן בלוץ', שהפכה, כאמור, לסמל המאבק

ב־23 בנובמבר 2023, לאחר שגופתו של בלך בלוצ' התגלתה, משפחתו והוועדה המאוחדת של הבלוצ'ים (BYC) יזמו מחאה – ולאחר מכן הפכו אותה לשביתה כללית. ה־BYC הוא ארגון המובל על ידי נשים בלוצ'יות, שמנהל קמפיין נגד החטיפות וההוצאות להורג ללא משפט בבלוצ'יסטן.

הוועדה הייתה זו שהפכה את השביתה הכללית לתנועת המונים בבלוצ'יסטן ובפקיסטן. בראש הוועדה עומדות נשים, ביניהן בלוץ', שהפכה, כאמור, לסמל המאבק, סמי דין בלוצ', סעידה בלוצ' ונשים רבות בנות הלאום הבלוצ'י.

נשים בלוצ'יות, דצמבר 2023–ינואר 2024 (צילום: BYC)

בשנים האחרונות אנחנו רואים כי נשים רבות עומדות בראשן של תנועות חברתיות ומנהלות את המאבקים בחלק הזה של העולם. אף שהדרך לשוויון מגדרי עוד ארוכה, נשים הן אלה המצליחות להוביל את המאבקים המשמעותיים.

זה התחיל עם מחאת החיג'אב באיראן; עבר לאפגניסטאן, שם נשים דורשות את הזכות לקבל השכלה בסיסית; ועכשיו המחאה בבלוצ'יסטן, שצברה תאוצה והפכה לגדולה ביותר בהיסטוריה של הסכסוך.

לאחר שהגיעו לאסלאמאבאד, נשות המאבק פתחו בשביתה. לדברי בלוץ', משטרת פקיסטן מפעילה אלימות קשה כלפי המפגינות הישנות בתנאים לא תנאים ובמזג אוויר קשה

אלפי משתתפות, ביניהן בנות משפחה של קורבנות ו/או אנשים שנפגעו מהפעולות הצבאיות של פקיסטן, מכל שכבות האוכלוסייה, כבר הצטרפו למחאה.

שטח חבל בלוצ'יסטן – היושב לחופי הים הערבי – זהה כמעט לשטחה של צרפת. עם זאת, הארגון יצא למסע מבלוצ'יסטן אל אסלאמאבאד. על השאלה למה בלוץ' הצטרפה למסע המסוכן ולא המשיכה בלימודיה השיבה: "התשובה הקצרה – אדמתי היפה עולה באש ואני לא יכולה לשתוק".

תמונות של אזרחים נעדרים בהפגנה בלוצ'ית נגד פקיסטן, דצמבר 2023–ינואר 2024 (צילום: BYC)

לאחר שהגיעו לאסלאמאבאד, נשות המאבק פתחו בשביתה. לדברי בלוץ', משטרת פקיסטן מפעילה אלימות קשה כלפי המפגינות הישנות בתנאים לא תנאים ובמזג אוויר קשה. היא מספרת כי הפקיסטנים משתמשים בזרנוקי מים כדי להקשות על ההפגנה במזג האוויר הקר השורר באזור.

מקור הסכסוך הנוכחי בחבל בלוצ'יסטן – שעבר תהפוכות רבות לאורך ההיסטוריה, אבל הצליח לשמור על עצמאות במשך מאות שנים – הוא המלחמה האנגלו־אפגנית הראשונה. אחרי שהבלוצ'ים סירבו לשתף פעולה עם הבריטים, כבשו הבריטים את החבל ההררי והקשה לשליטה – ובהמשך חילקו את מחזותיו.

יום לאחר מכן פקיסטן הכירה בעצמאותה של קלט אך פלשה אליה במרץ 1948, סיפחה את החבל באלימות – והפכה אותו לגיהינום עלי אדמות. הבלוצ'ים לא ויתרו על עצמאותם

השליטה על מערב בלוצ'יסטן ניתנה לשאה האיראני נאסר א־דין קאג'אר – ומאז נמצאת בשליטה איראנית. שמ של החבל שונה לסיסתאן ובלוצ'סתאן. בשנת 1947, כשהבריטים עזבו את האזור, הכריזו הבלוצ'ים על עצמאות נסיכות קלט.

יום לאחר מכן פקיסטן הכירה בעצמאותה של קלט אך פלשה אליה במרץ 1948, סיפחה את החבל באלימות – והפכה אותו לגיהינום עלי אדמות. בני הלאום הבלוצ'י מעולם לא ויתרו על עצמאותם.

לאן נעלמים האזרחים הבלוצ'ים? דצמבר 2023–ינואר 2024 (צילום: BYC)

פקיסטן יצאה לכמה קמפיינים אלימים, אך כושלים, בניסיון לדכא את הבלוצ'ים. בשנות ה־70, רבים נמלטו לאפגניסטן אך נאלצו להימלט בחזרה לאחר עליית האסלאם הקיצוני בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת. רבים היו צריכים לבחור בין חיים תחת דיכוי פקיסטני ובין האלימות של האסלאם הקיצוני באפגניסטן.

חטיפה שיטתית

על פי דוח משמר זכויות האדם, פקיסטן פועלת בשיטתיות וכי בעיית ההיעלמויות במדינה "אינה מוגבלת לבלוצ'יסטן אלא נפוצה גם באזורים אחרים הנמצאים במחלוקת עם הממשלה הפקיסטנית.

"ההיעלמויות הכפויות הן אכזריות לא רק לקורבנות, אלא גם לבני המשפחה, שלעיתים קרובות ממתינים שנים או עשורים כדי לגלות מה עלה בגורל יקיריהם"

"המקרה של לנגו ממחיש מאפיין קבוע ומטריד בסכסוך המתמשך", נכתב בדוח. "ההיעלמויות הכפויות הן אכזריות לא רק לקורבנות, אלא גם לבני המשפחה, שלעיתים קרובות ממתינים שנים או עשורים כדי לגלות מה עלה בגורל יקיריהם".

נובט מארי, מראשי תנועת "בלוצ'יסטן החופשית" השואפת למדינה עצמאית ודמוקרטית בכל חבל בלוצ'יסטן, סיפר לזמן ישראל כי רוב המשפחות הבלוצ'יות נפגעו ישירות או בעקיפין משיטות החטיפה וההוצאה להורג.

פאיז מוחמד מארי, אחד משני אחיו של נובט מארי, מראשי תנועת "בלוצ'יסטן החופשית", שנחטף ונרצח על ידי כוחות הביטחון של פקיסטן (צילום: באדיבות נובט מארי)

"אנחנו מעריכים שמאז 2009 יותר מ־20 אלף בלוצ'ים נחטפו ונרצחו על ידי השלטונות הפקיסטניים", הוא אומר. "כולנו נפגענו מפשעי המלחמה הללו". שני אחיו של מארי נחטפו ונרצחו גם הם. בשנת 2011 נחטף אחיו פאיז מוחמד ונרצח. גופתו הושלכה באזור בלוצ'יסטן.

"אני הייתי בתהליך של קבלת מקלט מדיני באירופה, סיפרו לי שכ־20 טנדרים של כוחות הביטחון הקיפו את הבית של פאיז ושהוא נחטף". לאחר מספר חודשים קיבלו בני המשפחה את ההודעה המרה.

"לראשונה, המאבק הנוכחי מובל ברובו על ידי נשים". לדבריו, הסיבות נעוצות בכך שגברים רבים המשתתפים בהפגנות נעצרים ונעלמים ואף נרצחים. הוא מדגיש שיש שינוי תפיסה מהותי בחברה הבלוצ'ית

שנתיים לאחר מכן, אחיו חודאדאד נחטף – ונרצח שבוע לאחר מכן. בן דודו נחטף גם הוא. "אחרי חודש, גופתו – וגופותיהם של כמה צעירים נוספים – הושלכה לצד כביש בחבל בלוצ'יסטן והפקיסטנים טענו שהוא נהרג בקרב, כשתקף את כוחות הצבא הפקיסטני באזור".

מארי מספר כי ההפגנות המתקיימות מאז נובמבר הן הגדולות בהיסטוריה של החבל – אבל ייחודיות בגלל סיבה אחרת. "נשים תמיד השתתפו במאבקים הבלוצ'ים אך המאבק תמיד הובל ברובו על ידי גברים", הוא אומר.

אישה מרססת גרפיטי נגד רצח העם הבלוצ'י, דצמבר 2023 (צילום: BYC)

"לראשונה, המאבק הנוכחי מובל ברובו על ידי נשים". לדבריו, הסיבות נעוצות בכך שגברים רבים המשתתפים בהפגנות נעצרים ונעלמים ואף נרצחים. הוא מדגיש שיש שינוי תפיסה מהותי בחברה הבלוצ'ית.

"הדור הצעיר רואה את המאבק כמאבק שוויוני". הוא גם מחדד את העובדה שרוב הנשים המובילות את המאבק איבדו את יקיריהן – וחלקן אף לא יודעות מה עלה בגורלם.

"המטרה היא לעצור את הפשעים הבלתי אנושיים של החטיפות וההוצאות להורג בבלוצ'יסטן. השיטות האלו נמשכות כבר שני עשורים ומשפיעות על החברה הבלוצ'ית כולה"

"המטרה היא לעצור את הפשעים הבלתי אנושיים של החטיפות וההוצאות להורג בבלוצ'יסטן. השיטות האלו נמשכות כבר שני עשורים ומשפיעות על החברה הבלוצ'ית כולה. אני ובנות עמי כאן כדי להילחם עד שכל הנעדרים יושבו למשפחותיהם", אומרת בלוץ'.

היא מספרת על שנים של הפגנות בבלוצ'יסטן. "בשנה שעברה פרצה הפגנה בת 50 יום בתגובה להוצאה להורג של תשעה צעירים. ההפגנה הסתיימה רק כששר הפנים הבטיח לשים קץ לשימוש בשיטות האלו. אבל בשבוע האחרון של נובמבר ראינו הרג נוסף ללא משפט של נערים – וזה המקור של גל ההפגנות הנוכחי".

נשים וילדות בלוצ'יות מפגינות ברחבי החבל נגד המדיניות הפקיסטנית, דצמבר 2023–ינואר 2024 (צילום: BYC)

במשך שנים רבות הצליחו הרשויות הפקיסטניות להרחיק את הקהילה הבינלאומית ולהגביל את גישת העיתונאים, מגני זכויות האדם והדיפלומטים הזרים לחבל בלוצ'יסטן. האזור הפך לאחד המקומות שכמעט בלתי אפשרי לגשת אליהם או לקבל גישה למידע אמין.

עיתונאים בלוצ'ים ובני הלאום שניסו לדווח על המצב בחבל נחטפו, עונו ונרצחו. אחרים אולצו לצאת לגלות. "זו הסיבה שבלוצ'יסטן נשארת זרה לעולם החיצון". אבל עכשיו, בזכות המדיה החברתית, מצליחים הבלוצ'ים להוציא יותר מידע מהחבל.

עיתונאים בלוצ'ים ובני הלאום שניסו לדווח על המצב בחבל נחטפו, עונו ונרצחו. אחרים אולצו לצאת לגלות. "זו הסיבה שבלוצ'יסטן נשארת זרה לעולם החיצון"

כדי להתמודד עם המציאות החדשה, הרשויות הפקיסטניות הקימו חטיבת מדיה חברתית. נראה שבלוץ' מבינה היטב את הסיכונים הכרוכים בהובלת המאבק: "הביטחון האישי שלי התדרדר לאחרונה". היא מספרת שבשבועות האחרונים עיתונאים פקיסטניים ובלוגרים צבאיים שיתפו את התמונות של בני משפחתה ברשתות החברתיות.

"מדובר בקמפיין זדוני. ראש הממשלה ושר הפנים לשעבר טוענים שאני סוכנת זרה, תומכת טרור, מה שהוביל לעלייה משמעותית באיומים על חיי".

אוטובוס של שוטרים פקיסטניים באזור אחת ההפגנות הבלוצ'יות, דצמבר 2023 (צילום: BYC)

לא מפחדות

השביתה הבלוצ'ית נמשכת, כאמור, כבר יותר מ־50 יום. המסרים מהדהדים הרחק – והמחאה תופסת תאוצה. למרות האלימות המשטרתית הקשה – וגם אחרי שהמשטרה עצרה וגירשה בכוח נשים רבות – המחאה לא עוצרת.

עתה כבר מדובר בתנועה חברתית גדולה המתפשטת כמו אש בשדה קוצים בכל רחבי בלוצ'יסטן. "יש רק פתרון אחד לסוגיה המתמשכת הזו – שחרור כל הנעדרים החיים ומתן מידע על הנרצחים. זו הדאגה העיקרית שלנו".

המחאה הנשית הנוכחית מצליחה לאתגר את אסלאמאבאד. הנשים הצליחו להביא את המאבק לאור הזרקורים ולממשלת פקיסטן קשה יותר להצדיק פגיעה בהן

גם בחבל פשטון המונים יצאו לרחובות לאות הזדהות עם הבלוצ'ים. המחאה הנשית הנוכחית מצליחה לאתגר את אסלאמאבאד. הנשים הצליחו להביא את המאבק לאור הזרקורים ולממשלת פקיסטן קשה יותר להצדיק פגיעה בהן.

בפעם האחרונה שאישה בלוצ'ית – קרימה בלוצ' – הפכה לסמל, היא נאלצה להימלט לקנדה. בדצמבר 2020 היא נעלמה וגופתה נמצאה ימים ספורים לאחר מכן. משטרת קנדה טענה כי לא נמצאו ראיות הקושרות בין מותה לפעילות של שירותי הביון של פקיסטן.

נשים וילדות בלוצ'יות מפגינות נגד המדיניות הפקיסטנית, דצמבר 2023–ינואר 2024 (צילום: BYC)

עם זאת, הניסיון הפקיסטני להפחיד את הנשים הבלוצ'יות לא עבד. בלוץ' הצליחה לסחוף אחריה אלפים רבים בבלוצ'יסטן, אסלאמאבאד וברחבי פקיסטן כולה. נשים רבות אחרות הצטרפו למאבק, שארגוני הנשים בעולם כנראה אפילו לא שמעו על קיומו.

"המוטיבציה שלי נובעת מהסבל, החוסן והגבורה של האנשים העניים שבקושי יצאו למחות לפני כן, וכעת נושאים את כובד ההיעלמות הכפויה של ילדיהם. קשישים, הורים חולים, תינוקות ובני נוער מעוררים בי השראה וכוח כדי להתעמת עם האחראים לעוולות האלה".

גרפיטי המזכיר את המחוזות הכבושים על ידי פקיסטן, דצמבר 2023 (צילום: BYC)