המדינה נכשלה - עת להעביר את הטיפול בעורף בחירום לשלטון המקומי

הדרכה למתנדבי גדוד הכוננות בכפר סבא, 12 באוקטובר 2023 (צילום: דוברות עיריית כפר סבא)
דוברות עיריית כפר סבא
הדרכה למתנדבי גדוד הכוננות בכפר סבא, 12 באוקטובר 2023

נפקדות הריבון עולה ושבה כמוטיב חוזר באירועי חירום שהתרחשו בישראל בשני העשורים האחרונים. בין אם מדובר בקורונה או במלחמה הממושכת האחרונה,  מלחמת לבנון השנייה – דוחות בדיקה וחקירה שונים, בהם דוחות של הכנסת והממשלה, עמדו בהעמקה על היבטים שונים של נפקדות הריבון ובייאוש של אזרחים מהיעדר מענה של משרדי ממשלה.

אפשר היה לצפות שנלמד משהו מאז. אולם, דוח מיוחד של נציבת תלונות הציבור מה-20.12.023, העוסק בשבועות הראשונים של המלחמה, מעיד כי:

"במגעים הרבים שקיים סגל הנציבות עם הציבור בששת השבועות הראשונים של המלחמה …הבעיות שהעלו הפונים לנציבות היו …חוסר הזמינות של הגופים הציבוריים ושל מוקדי השירות שלהם בימים הראשונים למלחמה".

דוחות בדיקה וחקירה שונים, בהם דוחות של הכנסת והממשלה, עמדו בהעמקה על היבטים שונים של נפקדות הריבון במצבי חירום בשני העשורים האחרונים ובייאוש של אזרחים מהיעדר מענה של משרדי ממשלה

דומה כי לאחר שגובשו בפרוטרוט לקחים ממצבי חירום קודמים, הטיפול בעורף על ידי הממשלה במערכה הנוכחית, מציב באופן נוקב את השאלה האם קרסה סופית הקונספציה לפיה הריבון הלאומי בישראל מהווה את הגורם המרכזי לניהול מצבי חירום.

האם הגיעה העת לשקול ולגבש מודלים משילותיים אחרים שיש ביכולתם לתת מענה טוב בהרבה למצבי סיכון ושעות חירום? כדי לבחון מודלים אחרים, כדאי לשאול כיצד ובאילו תחומים פעל השלטון המקומי במשבר הנוכחי והאם תפקודו הצטיין בהשוואה לתפקוד הממשלה.

השלטון המקומי הוא הראשון להפגש עם האזרח, וככזה הוא גם החשוף ביותר למצבן של קהילות ולצרכים השונים של הפרטים בעת חירום. במלחמה הנוכחית ישנן מאות רבות של דוגמאות מוצלחות של כניסה מהירה של ערים ורשויות לנוהל עבודה בחירום.

נוהלי עבודה אלה כוללים הפעם, יותר מהעבר, יצירת ערוצי תקשורת רבים וישירים עם התושבים, כדוגמת קבוצות וואטסאפ שכונתיות או עירוניות, ההופכות להיות כלי להעברת הודעות מהימנות בזמן אמת לתושבים.

בתל אביב למשל, מפרסמת העיריה באמצעות רשתות חברתיות, ובמסרונים ישירים באופן יומיומי, הודעות הכוללות עדכונים על שירותי העירייה, על הנעשה בחמ"ל העירוני, על מאמצי העיריה להבטיח רציפות השירותים, ועל שירותים ייעודיים הניתנים לתושבים בעת חירום.

השלטון המקומי הוא הראשון להפגש עם האזרח, וככזה גם החשוף ביותר למצב קהילות ולצרכים בעת חירום. במלחמה הנוכחית יש מאות דוגמאות מוצלחות של כניסה מהירה של ערים ורשויות לנוהל עבודה בחירום

בערים מבוססות (כמו עיריית כפר סבא), מוצעים שירותים רבים נוספים על אלה המתקיימים בשגרה, כדוגמת פעילויות להפוגה ולסיוע לקהילות שונות, תמיכה במשפחות בהן האב או האם במילואים, סיוע לנשים הרות, קשישים, ומילואמניקים בחופשה.

בחלק מהערים (כגון עיריית מודיעין), יוזמות מחלקות הרווחה פניות ישירות לתושבים מקבוצות מוחלשות, למשל בני הגיל השלישי, שבימות שגרה אין להם גישה או קשר למחלקת הרווחה.

עיריות ומועצות יזמו פעולות של ערבות הדדית וסיוע לתושבי קווי העימות באמצעות ארגון אירוח בבתי תושבים ובמוסדות עירוניים או גיוס משאבים (כדוגמת רעננה, חולון,  חדרה, תל אביב, מועצה אזורית דרום השרון). חלק מהרשויות (כדוגמת כפר סבא) דאגו גם לסייע לתושבים מארחים באמצעות הנחה בחשבון המים או באספקת ציוד למתארחים.

רשויות בהן יש מחלקות מתנדבים ומינהלים קהילתיים מנוסים, מסייעות ומתאמות ביעילות רבה בין פעילויות ההתנדבות והתרומות הענפות של החברה האזרחית בעיר, וכך הופכות רשויות אלה להיות מתווכות וסוכנות חשובות של פעילות כזו.

עיריות ומועצות יזמו פעולות ערבות הדדית וסיוע לתושבי קווי העימות באמצעות ארגון אירוח בבתי תושבים ובמוסדות עירוניים או גיוס משאבים. חלקן דאגו לסייע למארחים בהנחה בחשבון המים או באספקת ציוד

תופעה חדשה יחסית במלחמה הנוכחית היא המעורבות הגוברת של רשויות מקומיות בחיזוק תחושת הביטחון שהתערערה, באמצעות הקמת כיתות כוננות המתבססות על מתנדבים מקומיים.

כבר בראשית נובמבר נרשמה הקמה של למעלה מ-700 כיתות כוננות חדשות.  כיתות כוננות הוקמו כמעט בכל אחת מעשרים הערים הגדולות בישראל וכן במרבית המועצות האזוריות.

מדוח נציב תלונות הציבור 2023 עולה, שרשויות רבות דיווחו על כך שנדרשו לגייס תרומות או להסיט משאבים על מנת להקים את כיתות הכוננות. זוהי דוגמה אחת מיני דוגמאות רבות למצב הבלתי סביר בו המדינה מחזיקה במשאבים ואינה מעבירה אותם לצרכים הנדרשים בשלטון המקומי.

מרבית המומחים בישראל, כמו גם בעולם, מסכימים שהשלטון המקומי הוא הגורם המשילותי המתאים ביותר לביצוע מרבית המשימות הנדרשות בעת חירום בעורף, אבל גם בהיערכות המקדימה ובבניית חוסן קהילתי לאורך תקופת השגרה.

רבות מפעילויות שמנינו מתאפשרות בעיריות ובמועצות איתנות מבחינה כלכלית, פוליטית ומנהיגותית. כאלה, שטיפחו בהן לאורך השנים יכולת משילות אפקטיבית שנשענת בין היתר על חוסן קהילתי וערבות הדדית של התושבים.

נראה שאם יש לקח אחד מרכזי שאפשר כבר עתה להפיק ממצב החירום הנוכחי, הוא שתפקיד כל הגופים, הממשלתיים וגופי השלטון המקומי, לסייע ולתמוך בכל דרך אפשרית ברשויות מקומיות חלשות. השקעה כזו, תאפשר גם להן, כמו למקבילותיהן המבוססות, למצות את הפוטנציאל כקו המענה הראשון לטיפול בתושב.

רוב המומחים בישראל ובעולם מסכימים, שהשלטון המקומי הוא הגורם המשילותי המתאים לביצוע מרבית המשימות הנדרשות בעת חירום בעורף, אך גם בהיערכות המקדימה ובבניית חוסן קהילתי בשגרה

פיתוח חוסן לשעת חירום בכל הישובים בישראל ולא רק בישובים מבוססים יתמוך בשינוי הקונספציה המשילותית הישנה שקרסה והשלמת תהליך של העברת סמכויות ומשאבים לטיפול בחירום מהריבון לממשל המקומי.

ד"ר אור קרסין חוקרת מדיניות סביבה ועומדת בראש המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 735 מילים ו-1 תגובות
סגירה