חבר הכנסת לשעבר אברהם נגוסה בישיבת ועדת העבודה והרווחה, 8 ביוני 2015 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

העבר המיסיונרי של אברהם נגוסה שב לרדוף אותו

ההחלטה למנות את אברהם נגוסה, חבר כנסת לשעבר בליכוד, לשגריר ישראל באתיופיה, מפלגת את קהילות יוצאי אתיופיה בארץ ומעלה באוב את ההיסטוריה המיסיונרית שלו ● לטענת חברי ביתא ישראל, נגוסה מילא תפקיד מכריע בהעלאת בני הפלאשמורה הנוצרים, מה שמעמיד לטענתם את הקהילה בסכנת התבוללות ● זאת, בזמן שאלפי בני פלאשמורה מחכים לאישור הגירה לישראל

בריאיון ב־2018 לאתר הכנסת, הציג אברהם נגוסה גרסה מתומצתת של סיפור העלייה הבלתי רגיל שלו לישראל: "עליתי ב־1985 בגלל הציונות. עליתי מאתיופיה דרך הודו [והתיישבתי] בירושלים", אמר חבר הכנסת לשעבר, שרבים מחשיבים לסמל של מצוינות על רקע האפליה המיוחסת ליוצאי אתיופיה.

בחודש שעבר, נגוסה בן ה־65 – בעל תואר דוקטור בחינוך – הגיע לאבן דרך נוספת: הוא נבחר לשמש כשגריר הבא של ישראל באתיופיה.

הבחירה הזאת מושכת שוב תשומת לב בקהילה של נגוסה לחלקים הפחות מוכרים בסיפור החיים שלו, שהוא לא מרבה לדבר עליהם ואינם נכללים בסרטון באתר הכנסת: במשך שנים, גם לאחר שהגיע לישראל, הוא עבד עבור ארגונים נוצריים, לרבות בארגון המעודד המרה של יהודים.

האפיזודה הזאת, שנחשבת לשערורייתית בעיני חלק מיוצאי אתיופיה, קשורה לחלוקה רחבה יותר בין שתי קבוצות עיקריות של יוצאי אתיופיה, קהילה המונה כ־100 אלף איש. הם נחלקים פחות או יותר לאלה שאבותיהם התנצרו – הידועים כפלאשמורה – ולאלה שאבותיהם שמרו על דתם, המכונים ביתא ישראל.

באופן שנוי במחלוקת, נגוסה, שמחשיב את עצמו לחבר בקהילת ביתא ישראל, מילא תפקיד מכריע בהעלאת עשרות אלפי בני פלאשמורה לארץ. "במובן הזה, העבודה המיסיונרית שלו נמשכת. הוא לא מייצג את היהודים האתיופים האמיתיים", אומר אברהם ירדאי, לשעבר סגן התאחדות יהודי אתיופיה – ארגון הגג העיקרי של הקהילה – לזמן ישראל.

נגוסה, שלא השיב לבקשה להתראיין או להגיב לכתבה, אמר בעבר כי עבודתו עבור המיסיונרים הייתה קשורה אך ורק בצורך בתעסוקה. אנשים שמכירים את נגוסה היטב אומרים כי הוא מנהל אורח חיים הכולל שמירת מצוות.

ב־1981 נגוסה הזדהה כנוצרי החושש מפני הצורך להתגייר במכתב למיסיונר בשם רוג'ר קאולי – מייסד של ארגון בריטי בשם "מיסיון הכנסייה ליהודים", או CMJ – שעליו הוא חתום תחת הפטרון שלו, ביין

אולם, ב־1981 נגוסה הזדהה כנוצרי החושש מפני הצורך להתגייר במכתב למיסיונר בשם רוג'ר קאולי – מייסד של ארגון בריטי בשם "מיסיון הכנסייה ליהודים", או CMJ – שעליו הוא חתום תחת הפטרון שלו, ביין, ושהגיע לידי זמן ישראל.

"מכיוון שהפכתי לנוצרי, אף שאני ממוצא יהודי, הם לא כל כך דואגים לי", כתב נגוסה לקאולי ב־1981 ממרכז הקליטה עתלית, הפתוח רק לעולים או ליהודים המבקשים לעלות לארץ. באותו מכתב נגוסה הוסיף כי הוא שמע שמועה ש"בקרוב יבקשו מאיתנו להתגייר".

חבר מרכז הליכוד מחזיק כרזה של אברהם נגוסה בפריימריז של מפלגת הליכוד בתל אביב, 5 בפברואר 2019 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
חבר מרכז הליכוד מחזיק כרזה של אברהם נגוסה בפריימריז של מפלגת הליכוד בתל אביב, 5 בפברואר 2019 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

הוא הוסיף: "אני פוחד מזה מאוד. אני רוצה להישאר נוצרי". נגוסה חתם על מכתבים רבים עם התוספת: "Your son in Christ". נגוסה עזב את ישראל ב־1982 ונשלח על ידי ה־CMJ להכשרה בבריטניה ובהודו. הוא חתם על מכתב, שנכתב על נייר מכתבים של CMJ, לארגון סיוע גרמני בשם קינדרנוטהילפה (Kindernothilfte), שבו הבטיח כי ישוב לעבוד עבורו באתיופיה לאחר תקופת הכשרתו בהודו.

נגוסה, שטוען כי הוא יהודי המשתייך לביתא ישראל, שב לארץ ב־1985 ועשה עלייה מאתיופיה. בריאיון למעריב ב־2003, נגוסה, אב לשני ילדים המתגורר בירושלים, הודה כי עבד עבור מיסיונרים נוצרים, אבל אמר כי הקשר עימם הסתיים ב־1985. הוא טען כי ההיסטוריה הזו שימשה כנגדו כדי לבלום את מאמציו לסייע לאתיופים מבני הפלאשמורה לעלות לישראל.

נגוסה נחשב לנכס גדול לליכוד בשל יכולתו לגייס קולות למפלגה מתוך הקהילה שלו, אומרים אנשים שמכירים את עבודתו הפוליטית. נגוסה גם נחשב לבעל ברית קרוב של השר דוד אמסלם

"בגולה כל יהודי עבד בכל מיני מוסדות, בדרך כלל לא יהודיים. כיוון שעבדתי עם נוצרים, השתמשתי במכתביי במינוחים נוצריים", הוא אמר למעריב ב־2003. "אני רואה עצמי כיהודי שומר מצוות", הוא אמר, "ואני לא מבין למה צריך להזכיר היסטוריה של לפני שנים."

מאבק כוח פנימי?

ההתמקדות המחודשת בעברו של נגוסה היא חלק ממאבק כוח פנימי, על פי אורי פרדניק, ששימש כדובר של נגוסה בזמן כהונתו כחבר כנסת מטעם הליכוד בשנים 2015–2019: היסטוריית התעסוקה שלו עולה שוב לכותרות בשעה שמשרד החוץ של אתיופיה – או הנשיאה סאהלה־וורק זוודה – צריכים לאשר את מינויו.

אברהם נגוסה ודוד אמסלם מתחקרים את נציגי משרד הפנים על הקפאת העלייה האתיופית בדיון בכנסת, 21 במרץ 2017 (צילום: מלאני לידמן)
אברהם נגוסה ודוד אמסלם מתחקרים את נציגי משרד הפנים על הקפאת העלייה מאתיופיה בדיון בכנסת, 21 במרץ 2017 (צילום: מלאני לידמן)

"הוא לוחם אמיתי למען יהדות אתיופיה, וקולות שוליים בקהילה משתמשים בעבר הרחוק שלו כדי לתקוף אותו", אומר פרדניק. נגוסה נחשב לנכס גדול לליכוד בשל יכולתו לגייס קולות למפלגה מתוך הקהילה שלו, אומרים אנשים שמכירים את עבודתו הפוליטית.

נגוסה גם נחשב לבעל ברית קרוב של השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם, תומך מרכזי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. פרדניק תיאר את נגוסה כדובר ופעיל נלהב, "אבל מה שהכי הרשים אותי לגביו היה יכולת ההקשבה שלו. אחרי כל עצרת פוליטית, אנשים מהקהילה היו באים אליו עם בעיות ועניינים. הוא היה נשאר ומקשיב כמה זמן שצריך, ואז מנסה לנצל את הכוח שלו כדי לעזור".

עבור יריביו של נגוסה, הזיקה הנוצרית שלו מלפני 40 שנה הוסיפה לחוסר האמון שלהם בשתדלנות המוצלחת שלו להבאתם ארצה של כ־50 אלף בני פלאשמורה, שמזדהים כצאצאיהם של יהודים שהתנצרו בכפייה

מיכה פלדמן, השליח הראשון של הסוכנות היהודית באתיופיה, אמר לזמן ישראל כי נגוסה אמר לו בעבר שעבודתו עבור המיסיונרים הייתה "טעות" שהוא "מתחרט" עליה.

לפי "מעריב", במכתב רשמי ששלח בשנות ה־90, הביע פלדמן התנגדות לשימוש בנגוסה כמתורגמן באתיופיה וציין דיווחים שעל פיהם הוא עסק בהמרת דת בקרב יהודי המדינה. בחודש שעבר פלדמן אמר כי אינו זוכר שהעלה התנגדות כזאת.

מיכה פלדמן, השליח הראשון של הסוכנות היהודית באתיופיה, מחוץ לבית הכנסת "התקווה" בגונדר, אתיופיה, 31 במאי 2022 (צילום: כנען לידור)
מיכה פלדמן, השליח הראשון של הסוכנות היהודית באתיופיה, מחוץ לבית הכנסת "התקווה" בגונדר, אתיופיה, 31 במאי 2022 (צילום: כנען לידור)

עבור יריביו של נגוסה, הזיקה הנוצרית שלו מלפני 40 שנה הוסיפה לחוסר האמון שלהם בשתדלנות המוצלחת שלו להבאתם ארצה של כ־50 אלף בני פלאשמורה, שמזדהים כצאצאיהם של יהודים שהתנצרו בכפייה במאה ה־19, כשהנצרות השתלטה על אתיופיה.

הפלאשמורה החלו להגיע לישראל בשנות ה־90, לאחר עלייתם של האתיופים מקהילת ביתא ישראל בשנות ה־80. חברי ביתא ישראל מתגאים בשמירת המסורת היהודית במשך יותר מ־2,600 שנים.

סנבטו מכיר בכך שחלק מבני הפלאשמורה קשורים לשורשים היהודיים שלהם ושיש להם רצון לחזור אל חיק היהדות. "אבל אחרים הולכים לכנסייה כאן בישראל. זה אסון עבור יהדות אתיופיה"

גלי העלייה של הפלאשמורה, שאינם מוכרים בכל העולם כיהודים, נמשכו, והאחרון שבהם הגיע בשנה שעברה. בעקבות זאת זינק מספרם של חברי הקהילה בארץ, וכעת הוא משתווה לזה של חברי ביתא ישראל.

"זה לא רק יוצר פילוג בקהילה אלא גם נוגע לקיימות שלה לטווח ארוך כקהילה יהודית", אומר איינאו פרדה סנבטו, עיתונאי יליד אתיופיה ופוליטיקאי שמרן המביע ביקורת כלפי נגוסה. "צאצאיהם של היהודים האתיופים שעזבו את אתיופיה כדי לא להתבולל נמצאים עכשיו בסכנת התבוללות בישראל בגלל כמה מבני הפלאשמורה", הוא אומר.

בני קהילת הפלאשמורה מגיעים לנמל התעופה בן גוריון, 1 ביוני 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
בני קהילת הפלאשמורה מגיעים לנמל התעופה בן גוריון, 1 ביוני 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

סנבטו מכיר בכך שחלק מבני הפלאשמורה קשורים לשורשים היהודיים שלהם ושיש להם רצון לחזור אל חיק היהדות. "אבל אחרים הולכים לכנסייה כאן בישראל. זה אסון עבור יהדות אתיופיה", הוא אומר. בשנה שעברה, נתונים שהתקבלו מרשות האוכלוסין וההגירה העידו כי יותר משני שלישים מכ־5,000 בני פלאשמורה שהיגרו לישראל בשנים 2020–2022 הזדהו כנוצרים.

טענות לגזענות

הנתונים, שפורסמו על ידי המרכז למדיניות הגירה ישראלית, ארגון שמרני לא ממשלתי, מתנגשים עם הנרטיב של תומכי עליית הפלאשמורה, ובהם נגוסה, שטוענים כי בעיקרו של דבר הם יהודים. בריאיון לערוץ הכנסת ב־2016 התייחס נגוסה לחוסר הרצון לאפשר לפלאשמורה לעלות לישראל: "צריך לקרוא לילד בשמו – זו גזענות".

סנבטו ואחרים אומרים כי ההשוואה הזאת שגויה, היות שדוברי הרוסית מהגרים תחת חוק השבות שחל על יהודים ובני משפחתם. החוק הזה אינו חל על בני הפלאשמורה; הם עולים מכוח החלטת ממשלה

מנהיגי יהדות אתיופיה בישראל מרבים למחות על הגזענות שהם חשים נגד הדמוגרפיה שלהם, שלדבריהם מתבטאת באלימות משטרתית ובאפליה, לרבות סירובו ארוך השנים של בנק הדם הישראלי להשתמש בתרומותיהם מחשש למחלות. המדיניות הזאת נאסרה בחוק ב־2017.

בעניין ההגירה, נגוסה ופעילים אחרים למען הפלאשמורה מרבים לציין כי חלק מעולי ברית המוצעות לשעבר גם לא נחשבים ליהודים. ההתנגדות לעליית הפלאשמורה, בזמן שדוברי רוסית לא יהודים זכאים לעלות – היא אינה הוגנת וגזענית, לדבריהם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של אברהם נגוסה במהלך אירוע לציון "יום העלייה" בכנסת, 24 באוקטובר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של אברהם נגוסה במהלך אירוע לציון "יום העלייה" בכנסת, 24 באוקטובר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אולם, סנבטו ואחרים אומרים כי ההשוואה הזאת שגויה, היות שדוברי הרוסית מהגרים תחת חוק השבות שחל על יהודים ובני משפחתם. החוק הזה אינו חל על בני הפלאשמורה; הם עולים מכוח החלטת ממשלה, ורק אם הם מתחייבים לעבור גיור אורתודוקסי בפיקוח ממשלתי.

בני הפלאשמורה הראשונים שעלו לישראל הגיעו בעקבות לחץ מצד קרובי משפחתם מקהילת ביתא ישראל בארץ. כל גל של עולי פלאשמורה יצר עוד משפחות מפולגות וגרר לחצים נוספים, לרבות הפגנות מחאה מצד העולים החדשים שביקשו להביא לישראל קרובי משפחה, בכלל זאת ילדים והורים, שנשארו מאחור באתיופיה.

בריאיון מ־2018 לאתר הכנסת, נגוסה תיאר את הדואליות של העולים כמקור לתסכולים שונים, אבל גם כתרומה אפשרית לעבודתו כשגריר. "ההתנהגות בחברה האתיופית, איפה שגדלתי, עדיין משפיעה עליי"

רבים, כמו נגוסה, האשימו את ישראל בגזענות, כאשר זו לא נענתה לדרישותיהם. סנבטו דוחה את ההאשמות הללו. "כשישראל לא רוצה להביא פלאשמורה, היא פועלת בהתאם למטרה שלה כמדינה יהודית", הוא אומר. "הגזענות היחידה כאן היא לעבוד למענם. ישראל לעולם לא תכניס מולדובים, רומנים או טורקים. אבל בגלל שהם שחורים ומאשימים אותה בגזענות – הממשלה מתקפלת כל פעם".

אלפי בני פלאשמורה מחכים לאישור הגירה לישראל באדיס אבבה ובגונדר, שם הקהילה מנהלת בית כנסת תחת סככת מתכת גדולה. הקהילה ממומנת בחלקה על ידי המאבק להצלת יהודים אתיופים – ארגון צדקה שבסיסו בארה"ב ושמקבל מימון או סיוע מהסוכנות היהודית; הג'וינט והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה.

יהודי אתיופיה משתתפים בתפילת חג הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים, 13 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
יהודי אתיופיה משתתפים בתפילת חג הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים, 13 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בריאיון מ־2018 לאתר הכנסת, נגוסה תיאר את הדואליות של העולים כמקור לתסכולים שונים, אבל גם כתרומה אפשרית לעבודתו כשגריר. "ההתנהגות בחברה האתיופית, איפה שגדלתי, עדיין משפיעה עליי יום־יום פה", אמר נגוסה. "הילדים שלי הם יותר ישראלים. החוצפנות הישראלית – זה אין אצלי, למשל, כי המנטליות עדיין מושכת אותי אחורה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
8
רבים מעולי ברה"מ לשעבר אולי אינם יהודים ,אבל הם גם לא נוצרים, כי שם דיכאו כול דת. באתיופיה דת היא עניין חשוב מאד, כך שמי שבחר להיות נוצרי, חייב ללמוד יהדות, להבחן ולהתגייר רשמית ,כדי ל... המשך קריאה

רבים מעולי ברה"מ לשעבר אולי אינם יהודים ,אבל הם גם לא נוצרים, כי שם דיכאו כול דת.
באתיופיה דת היא עניין חשוב מאד, כך שמי שבחר להיות נוצרי, חייב ללמוד יהדות, להבחן ולהתגייר רשמית ,כדי להחשב למי שהוא "נוצרי ולא יהודי".

הקנאה והשנאה ... כלפיו עברו מזמן את כל הגבולות ... ד''ר אברהם נגוסה הוא גיבור ישראל שהעלה אלפי יהודים מאתיופיה. בזמן שרוב המתייפיפים ומחזקי גאוות היתר נלחמו בנו עם מתנגדי העלייה שלנו, ה... המשך קריאה

הקנאה והשנאה … כלפיו עברו מזמן את כל הגבולות … ד"ר אברהם נגוסה הוא גיבור ישראל שהעלה אלפי יהודים מאתיופיה. בזמן שרוב המתייפיפים ומחזקי גאוות היתר נלחמו בנו עם מתנגדי העלייה שלנו, הוא וכמה מחבריו נלחמו ופעלו כדי לסלול את הדרך לארץ האבות. גם כיום ישנם הרבה מבני הקהילה שעובדת יומם וחלילה לפלג את הקהילה.
ד"ר אברהם נגוסה יישר כוח והמון הצלחה בתפקידו החדש…
ועוד יבוא …..

אתיופים אנשים מאוד נחמדים , אך אין להם מושג מי נגד מי בישראל . היה לי עסק לממכר דיברי קודש נוצריים בתחנה המרכזית הישנה . היו מגיעים אלי אתיופים , לקנות דברי נצרות , ביום ... המשך קריאה

אתיופים אנשים מאוד נחמדים , אך אין להם מושג מי נגד מי בישראל .
היה לי עסק לממכר דיברי קודש נוצריים בתחנה המרכזית הישנה . היו מגיעים אלי אתיופים , לקנות דברי נצרות , ביום שישי בערב עם כיפה על הראש .

עוד 1,365 מילים ו-8 תגובות
סגירה