סקר מנדטים חדש שפורסם בחדשות 12 מעלה כי מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט שומרת על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר עם 24 מנדטים. הסקר, שנערך כשבוע לפני מועד סגירת הרשימות לכנסת הבאה, הוא הראשון שמתפרסם לאחר הקמת מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר.

לפי נתוני הסקר, מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו מתחזקת במנדט אחד לעומת הסקר הקודם ועולה ל-23 מושבים, מה שמציב אותה כמפלגה השנייה בגודלה. מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט שומרת על כוחה וזוכה ל-15 מנדטים, וכך גם מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן שמקבלת 11 מושבים.

עוד עולה מהסקר כי ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 9 מנדטים, וסיעת יהדות התורה בראשות משה גפני שומרת על כוחה עם 8 מנדטים. מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר נחלשת ויורדת ל-8 מושבים.

בתחתית רשימת המפלגות שעוברות את אחוז החסימה נמצאות הרשימה המשותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד בראשות יוסף ג'בארין עם 7 מנדטים, וסיעת ש"ס שנותרת בשפל עם 7 מושבים. מפלגתו החדשה של עופר וינטר, עמך ישראל, רושמת 4 מנדטים, בדומה למפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס שמקבלת אף היא 4 מושבים.

שורת מפלגות נותרות מתחת לאחוז החסימה, בהן הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' שמקבלת 2.6% תמיכה בלבד, ומפלגתם של חילי טרופר ויועז הנדל, בית ציוני המילואימניקים, שאף היא מקבלת 2.6%. מפלגת זהות בראשות משה פייגלין עם 2.1%, הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר עם 1.2%, המפלגה הכלכלית החדשה בראשות ירון זליכה עם 1%, כחול לבן של בני גנץ עם 0.9%, ומפלגת האחדות בראשות גלעד ארדן שמקבלת 0.5%.

מפת הגושים מצביעה על קיפאון ביחסי הכוחות. גוש המפלגות שמתנגדות לנתניהו שומר על 70 מנדטים, הכוללים 59 מושבים למפלגות האופוזיציה הציוניות ו-11 מושבים למפלגות הערביות. מנגד, מפלגות הקואליציה מקבלות 50 מנדטים בלבד.

עופר וינטר בכינוס בירושלים שבו הכריז על התמודדותו בבחירות לכנסת, 25 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חברת הכנסת מהימין הקיצוני ויו"ר ועדת הבריאות, לימור סון הר-מלך, אומרת כי תפעל לבלום יוזמה להכשרת רופאים ואחים פלסטינים במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי. זאת, לאחר שהמועמד הדמוקרטי המסתמן לנשיאות, רם עמנואל, הודיע על תרומה של 500 אלף דולר לתוכנית.

"מערכת הבריאות הישראלית נועדה בראש ובראשונה עבור אזרחי ישראל", צייצה סון הר-מלך, והוסיפה כי "לא אאפשר שמשאביה ישמשו לבניית מערכת הבריאות של האויב".

לא ברור אם לחברת הכנסת מטעם עוצמה יהודית יש סמכות לסגור את התוכנית המשותפת עם בית החולים של אוניברסיטת א-נג'אח בשכם. עם זאת, היא מציינת כי פנתה בכתב לשר הבריאות חיים כץ ולמנכ"ל המרכז הרפואי סוראסקי בדרישה שיעשו זאת.

משרד הבריאות עדכן כי עולה חשד למקרה נוסף של הידבקות באבולה, לאחר שאדם ששב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פיתח תסמינים.

המטופל, שחזר לישראל לפני ימים אחדים, פנה לקבלת טיפול רפואי לאחר שסבל מחום ומתסמינים נוספים.

זהו המקרה הרביעי מאז חודש יוני שבו עולה חשד לאבולה בישראל. בשלושת המקרים הקודמים, בדיקות המעבדה שביצע משרד הבריאות חזרו שליליות והחשד למחלה נשלל לחלוטין.

במשרד מדגישים כי טרם אומת שהאיש אכן נדבק במחלה וכי בשלב זה מדובר בחשד בלבד. הבדיקות הנדרשות מבוצעות כעת, והתוצאות צפויות להתקבל בימים הקרובים.

המטופל ישהה בבידוד בהתאם לנהלים המקצועיים שנקבעו למחלות זיהומיות בסיכון גבוה, ויועבר להמשך טיפול במרכז הרפואי איכילוב.

אלון זס"ק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים לישראל, חברה ממשלתית, אמר לזמן ישראל כי אצות זעירות מהדלתא של הנילוס הן ככל הנראה הגורם לעכירות הים החמורה, שהובילה בשבת לסגירתם של חמישה מתוך שישה מתקני התפלה.

לדבריו, האצות הזעירות נישאו על גלי הים צפונה לעבר חופי ישראל.

במקביל, בארגון הסביבה "אדם טבע ודין" מזהירים מפני מה שהם מכנים "מדיניות פגומה ומסוכנת" של המדינה, הנשענת כמעט אך ורק על מתקני התפלה לאספקת מי השתייה של ישראל.

בהודעת הארגון נמסר כי "בעוד שהמדינה משקיעה מיליארדים בהגנה פיזית ובביטחון סייבר סביב מתקני ההתפלה, ישנה התעלמות כמעט מוחלטת מאיומים קריטיים – ובראשם זיהום ימי, בין אם טבעי או מעשה ידי אדם, שיכול לשתק את אספקת המים באופן מיידי, כפי שאנו רואים היום".

הארגון מאשים את המדינה בהזנחת מאגר החירום הטבעי החשוב ביותר שלה – מי התהום. לטענתו, "בארות מי שתייה נסגרות בזו אחר זו עקב זיהום ללא מאמצי שיקום, בעוד שטיוטת תוכנית האב של רשות המים לשיקום האקוויפר עדיין ממתינה לאישור הממשלה".

גורמים נוספים, בהם גדעון ברומברג מארגון "אקופיס ישראל" ורופא בריאות הציבור והאפידמיולוג פרופ' נדב דוידוביץ', מציינים את אזהרותיהם התכופות בעבר לגבי ההשפעה שעלולה להיות להזרמת הביוב מעזה לים על מתקני ההתפלה, שממברנות הסינון שלהם רגישות.

בהודעת ארגון "אקופיס" נמסר כי "למרות המצב המורכב, נדרש שיתוף פעולה מלא מצד ממשלת ישראל, מועצת השלום בעזה ורשויות המים הפלסטיניות כדי לתקן בדחיפות את מתקני טיהור השפכים של עזה, על מנת להגן – בין היתר – על ביטחון המים של ישראל עצמה".

זס"ק מציין כי אצות או זיהום המגיעים מהדרום ככל הנראה לא ישפיעו על מתקן ההתפלה בחדרה, שנותר פעיל, או על מתקן חדש המתוכנן בגליל המערבי. לדבריו, "שם, תנועת המים מעט שונה".

חברת הכנסת טלי גוטליב מתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, וטענה כי הוא וסביבתו ניסו לסכל את בחירתה בפריימריז של הליכוד ומידרו אותה מקמפיין הבחירות. בפוסט שפרסמה, הצהירה גוטליב כי תשקול בכובד ראש מעבר למפלגה אחרת, אם תקבל הצעה ריאלית.

לפי ההודעה, חרף מסירותה הרבה לראש הממשלה ולממשלת הימין, נתניהו החליט לדחוק אותה לקצה. היא טענה כי ראש הממשלה גמר אומר שלא לאפשר לה לכהן כשרת המשפטים, ואף לא כיושבת ראש ועדת החוקה של הכנסת.

גוטליב הפנתה אצבע מאשימה גם כלפי מנהלי קמפיין הליכוד, אשר לדבריה החליטו להתעלם מהצורך לרסן את כוחו של בג"ץ. היא ציינה כי גורמים בקמפיין ממשיכים לתדרך נגדה ולהציג אותה ככוח מחליש במפלגה, וזאת למרות שהגיעה למקום 12 בפריימריז ושובצה במקום 20 רק בשל השריונים ברשימה.

בסיום דבריה הדגישה חברת הכנסת כי לא תסכים להיות "אסקופה נדרסת", כלשונה, בעודה מנהלת מאבק מול שלטון הפקידים ופסיקות בית המשפט. היא הבהירה כי אם תקבל הצעה ממפלגה שתאפשר לה לכהן כשרה בתפקיד משמעותי, היא תשקול זאת בשם בוחריה – אך הודתה כי בינתיים אין הצעה כזו על הפרק.

"ככל שהייתי מקבלת הצעה ריאלית ממפלגה שהייתה מכבדת את כוחי האלקטורלי ואת יכולתי המובהקת ב"ה להיות שרה בתפקיד רב חשיבות, בשם הבוחרים שלי הייתי שוקלת זאת בכובד ראש. בינתיים אין הצעה כזו", מסרה.