ביום שני שעבר קיים שר הביטחון, יואב גלנט, מסיבת עיתונאים בה אמר, בין היתר:
"רק הלחץ הצבאי יביא להשגת מטרות המלחמה. ללא לחץ כזה איש לא ידבר איתנו. רק מעמדת כוח ניתן לשחרר את החטופים. אם תיפסק האש — ייחרץ גורלם לשנים ארוכות בשבי חמאס".
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
ובכן, לא נעים לומר זאת, אך נדמה כי שר הביטחון של ישראל מנותק מעט מן המציאות. אחרי למעלה מ-100 ימי מלחמה, מתוכם 80 ימים בהם כוחות צה"ל נמצאים ברצועת עזה, ישראל לא קרובה להשיג את זוג היעדים שהציבה לה מלכתחילה: מיטוט שלטון חמאס ברצועה והחזרת החטופים.
גלנט בהצהרה: "ציינו אתמול מאה ימי מלחמה, עברנו מהגנה להתקפה משטחינו לשטח האויב בעזה, הצלחנו להחזיר 110 חטופים. רק הלחץ הצבאי יביא להצלחת מטרות המלחמה, ובהן החזרת החטופים" >>>
— החדשות – N12 (@N12News) January 15, 2024
חמאס עודנו חי ובועט, ומתזכר זאת לעיתים בירי רקטי או בידיעה על הרג של חיילים. ואחת למספר ימים אנו נחשפים לצילום או בשורה מרה אודות מותם או תנאי כליאתם של חלק מהחטופים.
לא נעים לומר, אך נדמה כי שר הביטחון של ישראל מנותק מעט מן המציאות. אחרי למעלה מ-100 ימי מלחמה, מתוכם 80 ימים בהם כוחות צה"ל נמצאים ברצועת עזה, ישראל לא קרובה להשיג את יעדיה
לא ניתן שלא לתהות, ולו לרגע, מניין הביטחון הרב של גלנט לצאת בהצהרות פומפוזיות שכבר הוכחו כשגויות. כיצד ניתן להמשיך לדגול במנטרה לפיה רק "פעולה צבאית תביא לשחרור חטופים", כשעד כה רובן המכריע של אותן פעולות דווקא הביאו למותם?
התשובה הזו נעוצה, איך לא, במדיניות הישראלית הידועה: פתירת צרות ביטחוניות באמצעות הפעלת כוח בלבד. ואם זה לא עובד, אז, כמובן, נפעיל עוד יותר כוח. לא משנה מה יקרה, בסוף הכול ייפתר רק בידי כוח ועוצמה צבאית נועזת.
אין פלא שגלנט מרגיש בנוח לומר זאת, כי גם בציבוריות הישראלית רבים מאמינים כי רק כוח והמשך המלחמה יביאו "למיטוט חמאס", כשבינתיים, בפועל, הגופות נערמות, המשברים מעמיקים והחברה הישראלית בדרך לפיצוץ נוסף על רקע פרובוקציות של הממשלה הנוכחית ואי־לקיחת האחריות שלה, שלא לומר העמקת הצרה הנוכחית הסבוכה ממילא.
אין חולק על כך שהיציאה למלחמה הנוכחית הייתה צודקת לגמרי. ישראל הייתה חייבת להגיב צבאית נוכח הטבח המחריד שנעשה ב־7 באוקטובר. אך באותה הזדמנות היא גם הוכיחה את הכשל העמוק שבמדיניות שלה: הפעלת כוח מאסיבי שלא נראה קודם לכן, ללא חשיבה רחבה ומקיפה. חשיבה, למשל, על "היום שאחרי" מבחינה מדינית. על יעדים ריאליים, כאלה שאכן ניתן להשיג אותם, ולא נשארים בגדר אמירות שנועדו להרים את המורל.
במקום זאת, נפלנו (שוב) לרגליהם של מושגים מפוארים ומנותקים כמו "מיטוט חמאס" ו"ניצחון הרואי של צה"ל" שעומד בין־רגע להתרחש, כשבמציאות עצמה המצב שונה לגמרי. הצפון והדרום הישראלי שומם מתושבים; עשרות אלפי ישראלים הפכו לפליטים בארצם וחזרתם לביתם לא נראית באופק; עזה הפכה לאיי חורבות עם 1.8 מיליון פלסטינים פליטים במצב תת־אנושי, שאין איש יודע מי יטפל בהם עם תום המלחמה; התדמית ה"ג'נוסיידית" שכבר דבקה תודעתית בישראל; וההשוואה בין ישראל לבין רוסיה – שמעולם לא הייתה פופולרית יותר.
מניין הביטחון של גלנט בהצהרות הפומפוזיות שהוכחו כשגויות? כיצד ניתן לדבוק במנטרה לפיה רק "פעולה צבאית תביא לשחרור חטופים", כשעד כה רובן המכריע של אותן פעולות הביאו למותם?
המלחמה הזו איבדה את טעמה ואת ההצדקה של מחיריה הכבדים. היא נכשלה. כל עוד הממשלה הנוכחית מתפקדת ועומדת לה ההבנה כי רק כוח יפתור את הצרה, לא נוכל להתקדם לשום מקום.
הדרך היחידה היא להכיר בכך שהובסנו ולתעל זאת לידי תהליך מדיני בשיתוף ארה"ב והמדינות הערביות המתונות (דבר שיפגע בחמאס), להגיע להסכם לשחרור החטופים תמורת אסירים ביטחוניים ולהביא להדחתה המיידית של הממשלה הנוכחית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא נעים לומר.. אבל אתה מנותק מן המציאות.
זה כמו להתחיל לכרות עץ עם מסור חשמלי.
עד שלא הגעת סניטמר מהסוף הוא לא זז ועקשן ונראה כאילו לא עשית דבר.
ככה זה חמאס.
אנחנו כפסע אולי שניים מהפלתו.
מי יכול עלינו ? טפי עלמאק ! חרבו דרבו !!