את המאבק בשנה האחרונה לפירוק הריכוזיות וביוקר המחיה על ידי הממשלה אפשר לסכם כרצף של פעולות יחצניות ריקות מתוכן.

זה התחיל בהקמת הרשת החדשה–ישנה של יינות ביתן בתחפושת קרפור, שהיום כבר ברור לכולם שמדובר בפלופ מארץ הפלופים; זה המשיך בשרשרת של הצהרות לוחמניות ואיומים ללא כיסוי מצד שר הכלכלה ניר ברקת; והסתיים בהקמת קבינט יוקר המחיה, שהדבר היחיד שיצא ממנו זה תמונות פוטו־אופ של בנימין נתניהו לתקשורת.

בשאר הזמן, עד 7 באוקטובר, הממשלה הייתה עסוקה בעיקר בעצמה, כלומר בקידום המהפכה המשפטית. בפועל, הממשלה הפקירה את האזרח הקטן להתמודד לבדו מול כוחם העצום של התאגידים. את מחיר הרשלנות בטיפול ביוקר מחיה אנחנו מרגישים – ועוד נרגיש – בכיס שלנו במהלך השנה.

ב־2023 זה עדיין לא הורגש ממש. מרד צרכנים יעיל בהובלת מגיש "הצינור" גיא לרר ולינור דויטש מארגון לובי 99, הצליח לסכל ניסיון של החברות הגדולות לעשות בכיסינו כבשלהן. אבל לא עוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו. 8 במאי 2023 (צילום: Kobi Gideon / GPO)

התנאי להצלחת מרד צרכנים מסוג זה כבר לא מתקיים היום. מאז 7 באוקטובר הפוקוס של הציבור כבר מזמן לא נמצא על המדפים בסופר. ופה, חוש הריח העסקי של החברות הגדולות גורם להן להבין שכשהתותחים רועמים – חלון ההזדמנויות להעלאות מחירים נפתח. הכול בצורה הכי צינית, ללא הצדקה – ועם ממשלה שעומדת מנגד חסרת אונים.

שוק המזון

ראשונה להעלות מחירים הייתה כמובן הסמל של יוקר המחיה בישראל – יבואנית המזון והטואלטיקה חברת שסטוביץ. כבר במקביל לשיגור הרקטות מעזה לגוש דן עם פתיחת השנה החדשה, היא הודיעה כי תייקר את מוצריה בעד 15%.

וכששסטוביץ מעלה מחירים ואין תגובה, זה האות לכל חברות הענק במשק ללכת בעקבותיה. יממה לאחר מכן, חברת סוגת כבר הודיעה כי תעלה מחירים. הבאה בתור הייתה "יכין". שבועיים לאחר מכן – שטראוס

וכששסטוביץ מעלה מחירים ואין תגובה, זה האות לכל חברות הענק במשק ללכת בעקבותיה. יממה לאחר מכן, חברת "סוגת" כבר הודיעה כי תעלה את מחירי האורז, הקמח, מוצרי הסוכר, הקטניות ושימורי הטונה שלה בעד 10%. הבאה בתור הייתה "יכין".

שבועיים לאחר מכן חברת שטראוס הודיעה כי תעלה את מחירי רבע ממוצריה. היא שכחה רק להזכיר שאת מחירי רוב המוצרים האחרים היא העלתה כבר במהלך השנה האחרונה. התירוץ של שטראוס היה זהה לעמיתותיה העושקות: "אין מנוס". הרי הייתה עלייה במחירי חומרי הגלם. אלא שמדובר בלא יותר ממניפולציה זולה במקרה הטוב – או שקר, במקרה הרע.

מחאה מול ביתו של היבואן יוני שסטוביץ בכפר שמריהו, 4 באוגוסט 2022 (צילום: דוברות ההסתדרות)

מחירי חומרי הגלם של הקקאו אומנם עלו, אבל לעומת זאת מחירי הסוכר, הנפט, החיטה, סויה, ותירס – ירדו בחדות, בזמן שהשקל התחזק והוזיל את עלויות הייבוא. בשורה התחתונה, לפי אותו תירוץ, שטראוס וחברותיה היו דווקא אמורות להוזיל מחירים. אבל למה שיעשו את זה אם אין תחרות?

לרכבת הזו של העלאות המחירים הצינית בעת המלחמה קפצה גם לא אחרת מאשר חברת ויסוצקי. ויסוצקי מסתבר לא חוששת מהרגולטור, אפילו שזה הכריז עליה רשמית כמונופול השנה, וכתוצאה מכך חשף אותה לתביעות צרכנים.

לרכבת הזו של העלאות המחירים הצינית בעת המלחמה קפצה גם לא אחרת מאשר חברת ויסוצקי. ויסוצקי מסתבר לא חוששת מהרגולטור, אפילו שזה הכריז עליה רשמית כמונופול השנה

מחירי החשמל עולים – ואף  אחד לא שואל למה

עוד התנהלות מופקרת שתפגע חזק בכיס שלנו היא ההתנהלות של חברת החשמל. תעריף החשמל אמור לעלות בקרוב ב־2.6%, כאשר דירקטוריון החברה מתנהל עם כשליש מכמות החברים שאמורים לשבת בו – וללא יושב ראש.

המשמעות היא שלמעשה אין היום מי שבאמת מפקח שהכסף בחברת חשמל – שחלק גדול ממנו מגיע מהמדינה – מנוהל בצורה אחראית, זהירה ויעילה. הסיבה לתפקוד החלקי מאוד של הדירקטוריון היא, כרגיל, מאבקים פוליטיים על מינויי מקורבים, שהתרחשו בשנה האחרונה בתוך הממשלה בין שר האנרגיה לשעבר ישראל כ"ץ לשר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם.

מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, 7 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הממשלה נגד התחרות בין הבנקים

ואם לא די בפארסה בניהול יוקר המחיה בישראל בתחום המזון והאנרגיה, מגיע האוצר ומחליט שבמסגרת התקציב החדש הוא מטיל "מס מוגדל על רווחי הבנקים". במקום 17%, הם ישלמו 26% על רווחיהם האסטרונומיים.

לכאורה, מדובר בהחלטה חברתית צודקת. אבל הבעיה, גם פה, היא אותה בעיה הקיימת במגזרים האחרים שהופקרו על ידי הממשלה. מאחר שמדובר בשוק ריכוזי, שהממשלה לא עשתה כלום על מנת לפתח בו את התחרות, אין מה ומי שימנע מהבנקים לגלגל את המס בחזרה ללקוחות.

הממשלה קושרת את הכנסותיה עם רווחי הבנקים. כלומר, היא יוצרת לעצמה תמריץ שלילי לייצר תחרות במערכת הבנקאית. תחרות כזו עשויה להקטין את רווחי הבנקים

זה יכול לקרות, למשל, על ידי העלאת הריבית על ההלוואות – והקטנת הריבית שהבנקים משלמים על הפיקדונות. המשמעות, לפיכך, תהיה שהממשלה – דרך הבנקים – תטיל מס נוסף על האזרח.

אבל מעבר לכך, הממשלה קושרת את הכנסותיה עם רווחי הבנקים. כלומר, היא יוצרת לעצמה תמריץ שלילי לייצר תחרות במערכת הבנקאית. תחרות כזו עשויה להקטין את רווחי הבנקים, ומכאן גם את הכנסות המדינה. סך הכול, על פי ההערכות, המס הזה יכניס כ־1.4 מיליארד שקל לקופת המדינה בשנה. סכום לא רע בכלל.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר הביטחון יואב גלנט בלשכת השר בקריה בתל אביב, 17 בנובמבר 2023 (צילום: אלעד מלכה)

בשורה התחתונה, הפוקוס התקשורתי מתמקד בעיקר בגזירות התקציב. העלאת המע"מ ב־1% תביא לעלייה בהוצאה של משק בית בסכום שינוע בין עשרות בודדות לכמה מאות שקלים בחודש, תלוי בגובה הצריכה. עליית מחיר הבנזין תוסיף בממוצע כמה עשרות בודדות של שקלים בחודש להוצאה, והעלאת מס הבריאות תקטין את הכנסות השכיר בכ־10 שקלים נוספים בחודש.

אולם, המכה הכלכלית הגדולה ביותר העומדת לנחות על האזרחים לא מגיעה מהתקציב. ההערכה היא שעליות המחירים בשוק הפרטי, שהחלו עכשיו, לא יסתיימו רק בחברות שהכריזו על כך, והנזק לכיס הישראלי יוכל פוטנציאלית להסתכם בעוד אלפי שקלים רבים בשנה. וזה עוד לפני שדיברנו על ההשלכות האפשריות של הורדת דירוג האשראי של ישראל, שיתכן שירד כבר בזמן הקרוב.