בשבעה באוקטובר היו אזרחים אך לא הייתה מדינה, היוזמות החברתיות של החברה האזרחית הן אלה שנתנו את המענה המיידי והצילו את הציבור. החברה האזרחית התגלתה במלוא תפארתה כשהיא פועלת ללא הפסקה למתן מענה רחב וכולל בתחומים שונים. כעת על הממשלה לבנות שותפות מבוססת אמון עם החברה האזרחית, ולתכלל את אינסוף ההתארגנויות הספורדיות על בסיס צורך והוגנות לטובת הציבור כולו.

*  *  *

בימים אלה כולנו מצויים בעיצומה של טראומה קולקטיבית ומסיבית, אשר מאופיינת באי וודאות, אובדן, אבל וכאוס. יחידים ומשפחות עקורים מבתיהם, כואבים ואבלים. חלקם מתמודדים עם קריסה נפשית, כלכלית או בריאותית, ילדים רבים נעדרים מענה חינוכי הולם לילדיהם, לרגע קמים מתאוששים ולרגע קורסים אל הצער והייאוש. רבים מאזרחי המדינה מחזיקים בשארית כוחם את התקווה, עושים מאמץ לבנות מחדש את ביתם הנפשי והפיזי.

כולנו מצויים בעיצומה של טראומה קולקטיבית ומסיבית, המאופיינת באי וודאות, אובדן, אבל וכאוס. יחידים ומשפחות עקורים מבתיהם, חלקם מתמודדים עם קריסה נפשית, כלכלית או בריאותית

במציאות כאוטית זו החברה האזרחית, בימים הראשונים לאחר הטבח של השבעה באוקטובר ועד היום, הייתה הראשונה לפעול. החברה האזרחית, ובראשה היזמים החברתיים, היו הראשונים לזהות את הצרכים שנוצרו והראשונים לספק מענה מיידי בתחומים שונים כמו חינוך, רווחה, כלכלה, בריאות ועוד.

היזמים החברתיים היו הראשונים לשקם את ההריסות, להחזיק את התקווה וליצור יש מאין. אותם יזמים, ההולכים בראש המחנה ומניפים את דגל האחריות החברתית, הם המנהיגים החברתיים והחינוכיים בתקופתנו. מדובר בדמויות מופת, מעוררות השראה, מתקני עולם.

אך מי הם אותם יזמים חברתיים? מהם מאפייניהם האישיים והמוטיבציוניים, ומהו מסלול התפתחותם? במחקר שערכתי, בהשתתפות למעלה מ-100 יזמים חברתיים בישראל, נמצא כי הפרופיל הפסיכולוגי הוא ייחודי וצבעוני.

יזמים חברתיים הינם אינדיבידואליסטים במהותם, הם נמצאו כבעלי אישיות יצירתית, מוטי משימה ובעלי מוקד שליטה פנימי ויכולת גבוהה להתאוששות ולהחלמה מכישלון. אותם יזמים מאופיינים בפתיחות להתנסויות, מוחצנות, תשוקה יוקדת ומוקד שליטה פנימי. יזמים חברתיים מתוארים כמעוררי השראה, טוטליים, חדשניים ומסוגלים לבנות אמון, להתאושש מהר מכישלון ולהניע מערכות שלמות. בנוסף, הם נכונים לעבוד ללא הד ציבורי ותגמול מיידי, ויש להם מוסר מקצועי גבוה. יש להם נטייה לקחת סיכונים ולעיתים קרובות הם נתפסים כלא ריאליסטים. יזמים חברתיים עסוקים במציאת הזדמנויות ובאנשים יותר מאשר בפרוצדורות ושיטות.

מי הם אותם יזמים חברתיים? מה מאפייניהם האישיים והמוטיבציוניים, ומהו מסלול התפתחותם? במחקר שערכתי, בהשתתפות מעל 100 יזמים חברתיים בישראל, נמצא כי הפרופיל הפסיכולוגי שלהם ייחודי וצבעוני

מניתוח ביוגרפיות וסיפורי חיים של יזמים חברתיים עולה, כי רובם היו פעילים חברתית משחר נעוריהם. הם עברו הכשרה אידאולוגית במסגרות א-פורמליות כמו תנועות נוער, שנת שירות או מכינה קדם צבאית. רבים מהם מחזיקים ברקע צבאי-פיקודי ורובם עברו חוויות מכוננות בנעוריהם אשר אפשרו להם לפתח את יכולות המנהיגות שלהם ולהוביל שינוי. חוויות אלה סימנו בחייהם נקודות תפנית, חוללו שינוי בחייהם וסללו עבורם דרך חיים מקצועית ואישית.

עצמאות מחשבתית רוחנית ותפקודית ותחושת בחירה מלוות אותם בדרכם המקצועית. היזמים מתנהלים בה כאשר, מצד אחד, הם קשובים וקוראים את המציאות בבהירות וברגישות גדולה, ומצד שני, הם אינם מפנימים את כללי המציאות ובשל כך יכולים לברוא מציאות אחרת.

מעניין למצוא כי כולם חסרים הכשרה בתחום היזמות החברתית ופועלים ללא הדרכה מלווה או מנגנון לימודים מסודר. היזמות החברתית נתפסת על-ידיהם כאורח חיים של ממש, והם מונעים מצורך גדול במשמעות ותכלית, הם משתוקקים להשפיע השפעה עצומה על היקום, ליצור עולם חדש, גדול יותר ונפלא יותר.

ניתן וראוי לטפח יזמים חברתיים בימים אלו, כשהחברה האזרחית מתגלה במלוא תפארתה, ובייחוד כאשר מדינת הרווחה עוברת תהליכי מסחור והפרטה וחל צמצום של המימון הציבורי לנושאים חברתיים.

מעניין למצוא כי הם חסרים הכשרה בתחום היזמות החברתית ופועלים ללא הדרכה מלווה או מנגנון לימודים מסודר. היזמות החברתית נתפסת על-ידיהם כאורח חיים, והם מונעים מצורך גדול במשמעות ותכלית

תקופה זו מדגישה עד כמה נחוצים פתרונות חדשניים לצרכים קיומיים, אותם מובילים היזמים החברתיים באמצעות אסטרטגיה ייחודית-חברתית.

למרבה הצער, שיתופי פעולה בין המגזר השלישי למוסדות המדינה נעשה באופן לא מאורגן ולא שיטתי. החברה האזרחית אמנם נכונה, מותאמת, נחושה וזריזה לפעול, אך ההתארגנויות הן ספורדיות, לא מתואמות, אד הוק וללא גורם מתכלל.

בשל כך מוטלת על קובעי המדיניות החובה והזכות לעסוק ביתר שאת בהסדרת יחסי הגומלין וניהול הממשקים בין המגזרים השונים לטובת מתן מענה הולם מבוסס צורך והוגנות. עליהם לפעול להכרה, עידוד וניהול השותפות, כך שתיושם ראיית על ומבט רחב אשר מאגם משאבים, מצמצם סחבת ועומס בירוקרטי ומטייב את יתרונות החברה האזרחית לטובת החברה כולה.

לפנינו הזדמנות חד פעמית, שחשיבותה הלאומית נחוצה בהווה ולעתיד. נזכור שלחברה האזרחית יש את הגמישות ומהירות התגובה הדרושות במצבי משבר, וכי ביזמים חברתיים גלום הפוטנציאל להמציא, לבנות וליצור מציאות חדשה.

על כן, על המדינה למלא את המחויבות הראשונה והבסיסית שלה ולדאוג לאזרחיה. עליה לאחד כוחות, ובסיוע החוזקות של המגזרים השונים להוביל לשיקומה והבראתה של החברה הישראלית.

למרבה הצער, שיתופי פעולה בין המגזר השלישי למוסדות המדינה נעשה באופן לא מאורגן ולא שיטתי. החברה האזרחית נכונה, נחושה וזריזה, אך ההתארגנויות ספורדיות, לא מתואמות, אד הוק וללא גורם מתכלל

לשם כך, על מקבלי ההחלטות לגלות מנהיגות, לנהל את השותפות ולרתום את היזמים החברתיים כשותפי תפקיד ולא כגורם מפריע או מאיים. "יחד ננצח" היא לא רק סיסמה. בשילוב כוחות של עשייה, תוך נטילת אחריות וכנות – נוכל לשקם את האמון בממסד ולבנות מחדש את החברה הישראלית, משפל לתקומה.

ד״ר הילה כהן היא מרצה לפסיכולוגיה ארגונית במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, מטפלת רגשית ומומחית להתפתחות אישית ומקצועית.