המורשת של האג

שר המורשת עמיחי אליהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שר המורשת עמיחי אליהו

בתחילת השבוע העלה מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו סטורי לעמוד האינסטגרם שלו:

"שבוע טוב. סגן מנהל רשות העתיקות הוקפץ לעזה לבדוק מחסן מלא עתיקות".

בווידאו שמתעד את אותו מחסן עתיקות נראים חיילי מילואים מסתובבים בין מדפים מלאים באמפורות (כדים) כמו פילים בחנות חרסינה, ואחד נשמע אומר: "ראית את הצמידים? בוא תראה את הצמידים". את הסרטון מלווה כתובת wow באנגלית, מהבהבת בחגיגיות בתוך בועת קומיקס.

אחרי שהסרטון הפך ויראלי ברשתות ובעולם, התקבלה תגובת רשות העתיקות, שביקשה להבהיר כי שום פריט שנמצא במחסן אליו הגיע סגן מנהל רשות העתיקות, לא הוצא וגם לא יוצא מעזה. זאת בניגוד למסמך שבו הציע סגן מנהל הרשות לצבא הוציא את הממצאים ה"חשובים" למקום בטוח, והציעה את סיועה של הרשות להביא אותם לישראל.

בווידאו נראים חיילי מילואים מסתובבים בין מדפי העתיקות כמו פילים בחנות חרסינה, ואחד נשמע אומר: "בוא תראה את הצמידים". את הסרטון מלווה כתובת wow באנגלית, מהבהבת בחגיגיות בתוך בועת קומיקס

הכוונה אולי הייתה כנה ותמימה, לשמור על עתיקות הנמצאות בלב אזור מלחמה, אבל הסרטון של חיילים ישראלים ונציג רשות ממשלתית בתוך מחסן עתיקות, השייך כפי שהתברר בהמשך למכון הצרפתי "אקול ביבליק" בעזה, עדיין מעורר בעולם הרמות גבה וספקות בנוגע לכנות הכוונות.

גם התכנים שהעלה השבוע שר המורשת עמיחי אליהו לרשת עוררו עניין רב. בשידור חי בפייסבוק, מסיור שערך בחברון, התייחס אליהו לאלוף במיל' נעם תיבון בביטוי "שם רשעים", קיצור לקללה יהודית עסיסית "שם רשעים יירקב", שמשמעותה דומה ליימח שמו.

הדברים של אליהו עוררו עליו ביקורת קשה. במהלך הסיור הסביר לשר נציג מתנחלי חברון כי יש לבצע חפירות ארכיאולוגיות במקום ואף הציע להתחיל אותן באופן בלתי חוקי, כדי לעודד את קצין המטה לארכיאולוגיה להמשיך אותן. בפורום הזה לא היה מי שיערער על ההנחה כי שם תמצא חרבו של גוליית.

בהמשך פגש אליהו חייל מילואים שדרש מהממשלה להפעיל יד קשה. אליהו השיב: "אפילו בהאג מכירים את העמדות שלי". תזכורת לאמירה שלו בשידור כי "להטיל פצצת אטום על עזה היא אחת מהאפשרויות", אמירה שמצאה את דרכה לכתב התביעה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי בהאג.

גם התכנים שהעלה השבוע שר המורשת עמיחי אליהו לרשת עוררו עניין רב. בלייב בפייסבוק מסיור בחברון, הוא התייחס לאלוף במיל' נעם תיבון בביטוי "שם רשעים", קיצור לקללה יהודית עסיסית "שם רשעים יירקב"

מלבד קוצר המחשבה, שלא לומר קצר במחשבה – החוט המקשר בין שני האירועים הוא הניסיון של שתי דמויות פוליטיות (נזכיר שמנהל הרשות, אסקוזידו, היה במשך שנים רבות ועד לאחרונה ראש המועצה האזורית נחל שורק) להשתמש במורשת כמכשיר יחסי ציבור זול, כשהן כלל אינן מבינות את הזירה בה הן פועלות.

במקרה הראשון הפנה מנהל רשות העתיקות את תשומת לב התקשורת והקהילה הבינלאומית לנזק שסופגות העתיקות בזמן המתקפה הישראלית כשהציב בלב הזרקורים מחסן ממצאים ששרד תופת, והזכיר בכך את העובדה שמאות אתרים אחרים לא שרדו אותה, בכך הוסיף עוד סימן שאלה בנוגע למחויבותה של ישראל לדין הבינלאומי.

במקרה השני, שר המורשת הזכיר לציבור הישראלי את סדר העדיפויות של ממשלת ישראל. ביום בו קברה ישראל 21 חיילים שנפלו באסון נורא, בזמן שהממשלה דורשת לא לעסוק בפוליטיקה, יצא השר עם צלם כדי לטכס עצה יחד עם מתנחלי חברון איך להשתמש בארכיאולוגיה כדי להשתלט על אדמות ושטחים, ונתן במה למעשיות על החרב של גוליית, משל הייתה האקסקליבר של דוד המלך בלב חברון.

אחרי שדבריו עוררו סערה הסיר אליהו את הסרטון, אבל שום דבר בסרטון אינו טעות – לא החרב של גוליית, לא נעם תיבון וגם לא הניסיונות לתאם עם נציגי היישוב היהודי בחברון איך גונבים סוסים.

אחרי שדבריו עוררו סערה הסיר אליהו את הסרטון, אבל שום דבר בסרטון אינו טעות – לא החרב של גוליית, לא נעם תיבון וגם לא הניסיונות לתאם עם נציגי היישוב היהודי בחברון איך גונבים סוסים

התשובה לשאלה איך השר וראש הרשות החשובה ביותר במשרדו מצליחים להתנהל בצורה שלומיאלית כל כך שמסבכת את כולנו היא פשוטה – הארכיאולוגיה ונכסי המורשת אינם מעניינים אותם, מדובר בפוליטיקאים שמשתמשים בהיסטוריה יהודית כדי לקדם את עצמם. ואם אפשר על הדרך להשתלט גם על שטח ולייצר נרטיב הם יאמרו פעמיים כי טוב.

זו אולי הסיבה שהם מרשים לעצמם להעלות תכנים שבשום מקום אחר בעולם לא יכולים היו להיראות הגיוניים, ולכן הציטוטים של שר המורשת הגיעו להאג וייתכן מאד שגם הסטוריז של מנהל רשות העתיקות יעשו את דרכם לשם.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 646 מילים
סגירה