בסוף דצמבר ניתן היה לצפות בבית המשפט לעניינים מנהליים בפרק נוסף בפארסה המתמשכת על גבול הקדושה שמבקשים פקידי עיריית עכו לקבוע בגנים הבהאים בעיר (אתר הבהג'י).

הסיפור על קצה המזלג: אחרי שנים שבהן העירייה הכירה במאות דונמים של אתר הבהג'י כמקום פולחן קדוש הזכאי לפטור מארנונה – ואף עיגנה זאת בהסכם – היא ביצעה בסוף שנת 2018 פניית פרסה וביטלה את הפטור על מרבית האתר, תוך סיווגו כאתר תיירות.

מדובר באתר המקודש ביותר לבהאים ומקום קבורתו של מייסד הדת. משום שהוא משתרע על מאות דונמים, התוספת לחשבון מגיעה לכשבעה מיליון שקלים בשנה.

בדיון בערר שהגיש המרכז הבהאי ונערך במאי השנה, הודתה נציגת העירייה כי סימון הקו המחודש בין קודש לחול התקבל ללא כל ידיעה ביחס לדת הבהאית ומבלי שהייתה כל התייעצות עם מישהו מהקהילה או אדם שמבין בהלכותיה.

הגנים הבהאים בעכו. עיצוב הנוף יוצר מרחבים כמעט מבונים, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

גם הפטור לאזור המצומצם באתר ניתן בלא שמץ הבנה על אופי הפעילות שם. על מה בכל זאת הסתמכה העירייה בהחלטתה? על התב"ע במקום, שלפיה מכונה אזור זה "מרכז האזור הקדוש". מדובר בכ־20% מהאתר. שאר ה־80% – שנחשבים גם כן ל"אזור קדוש" מעצם הניסוח, ואף בהם מתפללים הבהאים – נאלצו להיפרד מהסטטוס שליווה אותם לאורך השנים.

עמדת העירייה ה"מעודכנת" היא שפטור מלא יכול להינתן לפי לשון החוק ל"בית תפילה" בלבד, מה שדורש קיומו של מבנה. אלא שמאחר שבדת הבהאית אין בתי תפילה כמו אלו המוכרים לנו, אין לשיטת העירייה תחולה לפטור.

דוברות העירייה הסבירה כי הדת הבהאית לא קובעת מיקומים ייחודיים לתפילה, וכל מקום שבו נמצא המאמין יכול לשמש לכך. לכן, לא ניתן לקבל מצב לפיו כל מקום שבו בני העדה הבהאית מתפללים יחשב כ"מקום תפילה"

אבל גם אם עמדה העירייה על איזו טעות יסודית שלה, לא ברור מדוע נמנעה מלהעניק לאתר לפחות הנחה משמעותית המתאפשרת לפי אותו החוק. כך, למשל, סיווג של "מקום תפילה" (שאינו דורש קיומו של מבנה) יכול היה לזכות את האתר בהנחה של שני שלישים בתעריף.

תיקון כזה אולי לא היה מתקבל על ידי הקהילה הבהאית, אבל לכל הפחות היה מקהה את הפגיעה הרגשית שהתרחשה עם קבלת החשבון.

"חלון" בין ברושים בגנים הבהאים בעכו מאפשר להביט אל מטעי זיתים ותיקים, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

בתשובה לשאלה שהופנתה אליה בעניין, הסבירה דוברות העירייה כי הדת הבהאית לא קובעת מיקומים ייחודיים לתפילה, וכל מקום שבו נמצא המאמין יכול לשמש לכך. לכן, לא ניתן לקבל מצב לפיו כל מקום שבו בני העדה הבהאית מתפללים בו יחשב כ"מקום תפילה" הראוי להנחה.

עוד הוסיפה כי לפי מידע המצוי בידי העירייה, האתר משמש למטרות נוספות מעבר לתפילה. לא סייעה בידי הבהאים העובדה שהאתר, כאמור, הינו האתר המקודש להם בעולם, המהווה מוקד עלייה לרגל, שכל מאמין בהאי מצווה להגיע אליו לפחות פעם אחת בחייו.

עוד עובדה קטנה: לבהאים יש נכסים רבים בישראל. ככל הידוע הם מעולם לא ביקשו הקלות ארנונה לנכסים המשמשים אותם באופן יום־יומי, בכלל זה לתפילה אינדיבידואלית, כפי שהעלתה העירייה

גם העובדה שכל הבהאים בעולם מתפללים לכיוון האתר לא סייעה. ועוד עובדה קטנה: לבהאים יש נכסים רבים בישראל. ככל הידוע הם מעולם לא ביקשו הקלות ארנונה לנכסים המשמשים אותם באופן יום־יומי, בכלל זה לתפילה אינדיבידואלית, כפי שהעלתה העירייה.

סוגרים את הגנים לציבור

בעקבות הורדת דירוג האתר על ידי העירייה, החליטו במרכז הבהאי לסגור את הגנים לקהל הרחב ולהתיר את הכניסה לצליינים בלבד. מי שהזדמן מאז לגנים הבהאים בעכו מצא שם את החניה ריקה ואת השערים מוגפים.

שער הכניסה של הגנים הבהאים בעכו (צילום: נורית מלכין)

במקביל לסגירת הגנים, הגישה הקהילה ערר על ההחלטה. לטענתה, הגנים המטופחים הם־הם בית התפילה, והשוטטות והמדיטציה בגן הן חלק אינטגרלי מהפולחן. העד המומחה לדת הבהאית, הפרופסור משה שרון מהאוניברסיטה העברית, העיד בפני ועדת הערר כי כל שטח האתר הקדוש משמש לתפילה.

פרופסור שרון הדגיש גם כן כי אין טעם לבחון את הדת הבהאית במשקפיים של דתות אחרות, שכן מדובר בדת חדשה לחלוטין ואף מורכבת יותר. ושרון לא לבד. המחוקק הכיר באפשרות לתת פטור גם ל"בית תפילה אחר", קרי שאינו כנסייה, מסגד או בית כנסת.

המחוקק הכיר באפשרות לתת פטור גם ל"בית תפילה אחר", קרי שאינו כנסייה, מסגד או בית כנסת. בכך נראה לכאורה שהמחוקק הרחיב את תפיסת המושג מעבר לזה המוכר לנו, ושהורגלנו אליו מהדתות המונותאיסטיות

בכך נראה לכאורה שהמחוקק הרחיב את תפיסת המושג מעבר לזה המוכר לנו, ושהורגלנו אליו מהדתות המונותאיסטיות. מפרוטוקול הדיון בוועדת הכספים בתיקון לחוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2003, עולה כי המונח "בית תפילה אחר" אכן נתפס כמי שמתייחס למקרה הייחודי של הדת הבהאית.

אבל ועדת הערר דחתה את הערר.

היא אומנם קבעה כי מתן הפטור לאורך השנים מעיד על הכרה של העירייה בקיומו של בית תפילה במקום, אבל מנגד התקשתה לקבל את עמדת הבהאים כי האתר כולו הוא בית תפילה ששטחו גם יכול להתרחב ככל שיגדל האתר בבעלות הקהילה. הקהילה הבהאית עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

הגינון בגנים הבהאים בעכו מזכיר לכאורה גינון אירופאי אולם בשונה ממנו הוא נעדר ספסלים ומעודד תנועה מתמדת, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

זמן ישראל נפגש עם דיוויד רוטשטיין, מזכ"ל הקהילה הבהאית העולמית, בבניין אבן מרשים המוקף גן מטופח במושבה הגרמנית בחיפה. רוטשטיין, שמשמש בתפקיד מאז 2019, הגיע לקראתי מחויך וענוב עניבת פרפר צהובה.

גינוניו הוסיפו לנופך האקסטריטוריאלי באולם עטור הקשתות העותומניות המוביל אל לשכתו. אלא שככל שהתארכה עמו השיחה, חשפו בקיעים בקולו תסכול ועלבון צורב. "זה לא הכסף", הסביר. "בקשת הארנונה מפרה את הריבונות של בית הצדק העולמי, שהוא הסמכות הדתית העליונה שלנו שרק היא מוסמכת לקבוע מה קדוש לבהאים.

"פגשתי את ראש עיריית עכו. הוא ניסה להתמקח איתי. אמרתי לו שלא אשלם שבעה מיליון וגם לא 70 אלף וגם לא שקל אחד כי בבקשה הזו העירייה למעשה החליטה שהיא זו שיכולה לקבוע היכן עובר הקו בין קודש לחול"

"פגשתי את ראש עיריית עכו. הוא ניסה להתמקח איתי. אמרתי לו שלא אשלם שבעה מיליון וגם לא 70 אלף וגם לא שקל אחד כי בבקשה הזו העירייה למעשה החליטה שהיא זו שיכולה לקבוע היכן עובר הקו בין קודש לחול באתר המקודש לבהאים. עם כל הכבוד לעירייה, את זה יכולה רק הוועדה העליונה שלנו לקבוע.

"סגירת הגנים בפני אזרחי ישראל מסבה לנו צער", המשיך והבהיר. "סגרנו את הגן רק במלחמת העולם ובקורונה. הכניסה לגנים תמיד הייתה פתוחה כמתנה שלנו למדינת ישראל, שכן אנו אסירי תודה על כך שמרכז הדת הבהאית מתקיים כאן".

שבילי החרסים והחצץ בגנים הבהאים בעכו אמורים להאט את קצב ההליכה של המבקר ולהשפיע על הלך רוחו, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

יחד עם זאת, לדבריו, אם העירייה התבלבלה וסברה שמדובר באתר תיירות, הרי הצעד בא כדי להבהיר את פני הדברים. "האם ראש עיריית ירושלים יכול היה לקבוע שרחבת הכותל או מסגד אל־אקצא אינם מקומות פולחן קדושים רק משום שמבקרים בהם מיליוני תיירים?" תהה.

רוטשטיין, שעומד בקשר חם וידידותי עם ראש עיריית עכו שמעון לנקרי, לא רק הופתע מהמהלך אלא נותר מאוכזב מחוסר מוכנותו של לנקרי לסגת ממה שנתפס אצלו כרעיון עוועים. "בסמכותו לעשות כך", הוא אומר בנחרצות. בהמשך, כדי לסבר את האוזן, הוא גילה שגם בחיפה היה ניסיון ראשוני לבצע תרגיל דומה.

רוטשטיין מספר שכיתת רגליו ושוחח עם אינספור אנשים בדרגים שונים. "כולם היו חביבים ונחמדים ואפילו הסכימו איתי. בשלב מסוים ישבנו בשולחן שסביבו עשרות אנשים, אבל בסוף אף אחד לא עשה כלום"

שם, לדבריו, ראשת העיר חסמה את המהלך. הינה. עובדה. "אני מחבב את האיש", הוא אומר. "הוא אמר לי שהוא היה רוצה לעזור אבל שידיו קשורות בגלל החלטה במשרד הפנים. אבל אנחנו יודעים שהסמכות הבלעדית היא שלו".

מאז ההחלטה עסוק רוטשטיין בניסיונות מתמשכים לביטול הגזרה. הוא נפגש לדבריו עם הנשיא יצחק הרצוג, שהציע לתקן את החוק ושוחח עם מנכ"לים של משרדי ממשלה שונים.

שבילים בגנים הבהאים בעכו, כמסדרונות המובילים אל אזור מוגבה הדומה לבמה מאורכת, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

מי יכול להתערב בעניין הארנונה?

על פי הסכם שנחתם בין המרכז הבהאי למדינה בשנת 1987, ועדה בין משרדית הכוללת בין השאר את מנכ"לי משרד החוץ, הפנים, המשפטים והתיירות אמורה לטפל בעניינים שונים של הבהאים שלא מצליחים להגיע לפתרונם בדרכים אחרות.

רוטשטיין מספר שכיתת רגליו ושוחח עם אינספור אנשים בדרגים שונים. "כולם היו חביבים ונחמדים ואפילו הסכימו איתי. בשלב מסוים ישבנו בשולחן שסביבו עשרות אנשים, אבל בסוף אף אחד לא עשה כלום", הוא מספר באכזבה. במשרד הפנים הסבירו לו לדבריו שאין ביכולתם להתערב בעניין משום שהסמכות בענייני הארנונה שמורה לרשות המקומית.

דוידי, מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, מספר כי ניסה לסייע ואף תמך בשעתו במתן פטור מלא לאתר. "אנחנו חקרנו את העניין וביקשנו עמדת מומחה, והמומחה אכן תמך בדעה שגם הגנים הם בית תפילה"

האומנם? הסיפור נשמע מעט אחרת מפיו של ערן דוידי, לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים. דוידי מספר כי ניסה לסייע ואף תמך בשעתו במתן פטור מלא לאתר. "אנחנו חקרנו את העניין וביקשנו עמדת מומחה, והמומחה אכן תמך בדעה שגם הגנים הם בית תפילה.

"עם זה הלכתי לאוצר ומשרד הפנים, אבל לדעתי הם פחדו מ'השלכות רוחב', דבר שתמיד מפחיד משפטנים". עוד עלה מהשיחה עם דוידי כי גם אם במשרד האוצר ובמשרד הפנים לא סברו שראוי להעניק לאתר פטור מלא מסיבות רוחביות, הרי שהכירו לכל הפחות בכך שמדובר ב"מקום תפילה" שראוי להקלה משמעותית בתעריף, כפי שנעשה במקרה של דתות אחרות.

הנוף הנשקף מהתל המוגבה. תחושת פולחניות במרחב פתוח, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

ומה לגבי טענת משרד הפנים כי אין ביכולתו להתערב בעניין? ובכן מסתבר שבמשרד הפנים דווקא נכתבה חוות דעת בנושא. לדברי דוידי, בשלב מסוים ביקשה היועצת המשפטית של עיריית עכו מהייעוץ המשפטי של משרד הפנים סיוע בעמדתה כנגד הפטור ההיסטורי.

"ברגע שזה הפך לרשמי, כולם נאלצו להידרש לזה". חוות דעת כזו מחייבת לדבריו את עיריית עכו. זו הפעם הראשונה שעניין קיומה של חוות דעת כזו עולה בתקשורת. בעיריית עכו הכחישו את פניית הייעוץ המשפטי למשרד הפנים.

זמן ישראל פנה למשרד הפנים כדי לעיין בחוות הדעת המלומדת. אף שהודו שם במפורש בקיומה, הם סירבו לחשוף את תוכנה בתואנה שמדובר ב"מסמך פנימי"

לטענתם, הבהאים היו אלה שעירבו את משרדי הממשלה השונים במטרה לעקוף את תשלום השומה. יחד עם זאת הם מצאו לנכון להוסיף: "למיטב ידיעת העירייה, כל גורמי המקצוע, לרבות הייעוץ המשפטי במשרד הפנים סברו שלא ניתן להעניק את הפטור המבוקש".

זמן ישראל פנה למשרד הפנים כדי לעיין בחוות הדעת המלומדת. אף שהודו שם במפורש בקיומה, הם סירבו לחשוף את תוכנה בתואנה שמדובר ב"מסמך פנימי".

השילוב בין מטעי זיתים "טבעיים" וגנים מעוצבים מטשטש את ההבדלים בין האזורים השונים בגנים הבהאים בעכו, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

קשה לראות כיצד מסמך מדיניות שנכתב על ידי הרגולטור של השלטון המקומי ושיש לו מעמד מחייב ביחס לעיריית עכו יכול להיחשב "מסמך פנימי", כאילו היה מדובר במזכר טכני כלשהו שעבר שם משולחן לשולחן או המלצה.

מכלל הדברים עולה כי בפועל נרתם משרד הפנים לשים את כובד משקלו בנושא ללא שקיפות ציבורית ראויה ומבלי שיידרש לקחת אחריות על ההחלטה הלא נוחה מול הקהילה הבהאית.

בדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים שהתקיים בסוף דצמבר, במרחב מוגן כיאה לימי מלחמה, ניתן היה להתרשם היטב שמדובר בתיק שהשלכותיו נוסקות מעבר לעניין המקומי

בדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים שהתקיים בסוף דצמבר, במרחב מוגן כיאה לימי מלחמה, ניתן היה להתרשם היטב שמדובר בתיק שהשלכותיו נוסקות מעבר לעניין המקומי.

בא כוח הקהילה הבהאית ביקש לקבל חוות דעת של היועצת המשפטי לממשלה בנושא פרשנות החוק למונח "בית תפילה" בשל ה"רגישות הדתית הכללית" לדבריו הנגזרת מהמקרה. נוסף על כך הוא בחר להזכיר כי לקהילה הבהאית הסכמים ארוכי שנים עם המדינה.

כפי שפורסם לא אחת בעיתונות, הסכמים אלה כללו בעבר קיזוזים ופטורים שונים במיסוי בתמורה להשקעות עתק של הקהילה הבהאית בטיפוח המרחב הציבורי והתועלת שהן מביאות כלכלית ותיירותית למדינה. גם חילופי שטחי קרקע התקיימו בין המדינה לקהילה, בין השאר מתוך הכרה במעמדה המיוחד.

המבנה מימין: מקום קבורתו של הבהאא אללה – חלל קטן, אינטימי ומואר שבמרכזו עצים ולרצפתו שטיחים. המבנה משמאל: הבית בו התגורר. ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

אבל לחשבונאות המקומית יש כוח משלה. עו"ד כנרת הדר, היועצת המשפטית של עיריית עכו שנכחה בדיון כצופה, הזכירה בקול, ספק לעצמה ספק לבאי כוח העירייה, כי לא מדובר רק במאות הדונמים של אתר הבהג'י אלא שיש אתר קדוש נוסף שהיקפו כ־80 דונמים ושמצוי בפיתוח כיום.

כל אותה העת נצפה סלים נחווג'אני, היועץ המשפטי של המרכז הבהאי, ישוב דרוך כשעל פניו נסוכה דאגה. בהפסקה שלקחו הצדדים בלחץ השופטת כדי לבחון אפשרות לפשרה, הוא הסביר בקול מרוגש כי הקהילה הבהאית לא יכול להסכים לפשרה שמשמעותה ש"לבן זה שחור ושחור זה לבן".

את הכסף ששימש עד 2019 לטיפוח הגנים ולניהולם עבור התיירים המרובים הקהילה תצטרך לשלם כעת לעירייה. התוצאה היא שלא יוותר תקציב לפתיחת הגנים לטובת העיר

"מבחינתנו כל המקום הוא בית תפילה ולא נוכל להתפשר על העניין". לדבריו, זהו מאבק על העקרון ולא על הכסף. "הפטור לנכסים של הבהאים קיים מאז המנדט הבריטי. הוא המשיך לאור ההסכם בין הקהילה הבהאית לממשלת ישראל.

"עיריית עכו היא העירייה הראשונה שהחליטה שהיא איננה מכבדת את ההבנה הזו". לדבריו, לא ניתן לקבל זאת ועל המדינה היה להתערב. נחווג'אני הסביר כי מהלכי העירייה הם בבחינת כריתת הענף עליו היא יושבת.

אזור הכניסה לגנים (צילום: נורית מלכין)

"חיפה אחרי עכו"

את הכסף ששימש עד 2019 לטיפוח הגנים ולניהולם עבור התיירים המרובים, אומר נחווג'אני, הקהילה תצטרך לשלם כעת לעירייה. התוצאה היא שלא יוותר תקציב לפתיחת הגנים לטובת העיר והתיירות בה. "אם בית המשפט יפסוק נגדנו, נאלץ לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון", הוסיף.

ואכן עם התחדשות הדיון ניתן היה להתרשם שפשרה רחוקה מהישג. בא כוח העירייה הסביר כי העירייה מוכנה לנהל משא ומתן לפשרה, אולם נראה שאין לכך פרטנר. לשאלתה של השופטת "מה קורה באתר בחיפה" העירה עו"ד הדר מן מהיציע ש"חיפה אחרי עכו". למרות זאת הסתיים הדיון בדחייה של 30 יום במטרה לנסות ולהגיע להבנות.

להבנת רוטשטיין, הכול מתחיל בהתקשרות בין העירייה למשרד עורכי דין פרטי המתמחה בהגדלת הכנסות של רשויות מקומיות מארנונה. הגדלה יזומה של תקבולי ארנונה נעשית בתמורה לאחוז מסכום הגבייה

בעוד עורכי הדין גוררים אחריהם את ה"טרוליז" עמוסי הקלסרים הרחק מהאולם, ריחפה בעיקר שאלה אחת: כיצד קרה ששנים רבות של יחסי ידידות מועילים בין עיריית עכו לקהילה הבהאית התדרדרו לכדי התנצחות אמוציונאלית בבית משפט, תוך סיכון עתידה הכלכלי והתיירותי של העיר ומשבר ביחסים עם אחת מהקהילות היותר ידידותיות לישראל בעולם?

את ההסבר מספק אולי רוטשטיין. להבנתו, הכול מתחיל בהתקשרות בין העירייה למשרד עורכי דין פרטי המתמחה בין השאר בהגדלת הכנסות של רשויות מקומיות מארנונה. מהמפורסמות הן שהגדלה יזומה של תקבולי ארנונה נעשית בתמורה לאחוז מסכום הגבייה המתקבלת. סוג כזה של התקשרות עלול להקשות על העירייה לסגת בהמשך מהמלצות הייעול המונחות לפניה.

הגנים הבהאים בעכו. העירייה טענה בוועדת ערר שהשער מסמן אזור מוקף גדר שלא ניתן להיכנס אליו. בפועל השער סמלי בלבד וניתן לעקוף אותו משני צדיו, ינואר 2024 (צילום: נורית מלכין)

ראש עיר לשעבר עימו שוחחתי – ושהעדיף שלא להתראיין בשמו – הסביר כי מדובר בכלי שעלול להפוך לאגרסיבי בידי הרשויות. לדבריו, דווקא רשויות חלשות הן אלו המועדות יותר להיעזר במסלול כזה בהסתמך על משרדי עורכי דין השולטים ברזי הארנונה.

"מדובר ברשויות שבהן לא פעם הדרג המקצועי לא מעודכן ואין כוח אדם ותשתית מתאימה לברר את פוטנציאל הארנונה. משרד כזה עשוי להציע לפעול בעיר באישור העירייה – לסייר, למדוד ולהגיש דוח שבו יתברר הפוטנציאל הלא ממומש שניתן לגבות. הסכם שכר טרחה המקובל משולם באחוזים משווי הגביה – ויכול להגיע עד לכ־20%".

במענה לשאלה בנושא התעקשה העירייה כי מדובר בשומה ביוזמתה ולא ביוזמת משרד עורכי הדין. אלא שהשומה על הגנים הבהאים יצאה בנובמבר 2018, ממש רגע לפני סיום ההתקשרות בין העירייה למשרד

מבקשת חופש מידע שהוגשה לעיריית עכו עולה כי בשנת 2013 התקשרה עיריית עכו במכרז פטור עם משרד ברק־גיט־מיסטראל־ליבוביץ' ושות', מהמשרדים המובילים העוסקים בתחום. אף שמדובר במכרז פטור, בחרו להדגיש שם כי העירייה פנתה לארבעה משרדים נוספים לצורך קבלת הצעות מחיר.

מחוזה ההתקשרות בין העירייה למשרד עולה כי שכר הטרחה עבור הגדלת שומה ביוזמת המשרד יעמוד על 10% מגובה הגדלת השומה (מעבר לשכר שעתי על ייצוג וטיפול בתיקים).

מאמינים בגנים הבהאים (צילום: באדיבות המרכז הבהאי)

במענה לשאלה בנושא התעקשה העירייה כי מדובר בשומה ביוזמתה ולא ביוזמת משרד עורכי הדין. אלא שהשומה על הגנים הבהאים יצאה בנובמבר 2018, ממש רגע לפני סיום ההתקשרות בין העירייה למשרד בדצמבר 2018.

אם אכן כטענתה השומה הרגישה לא הייתה ביוזמת המשרד, האם סביר שהייתה מותירה אותה לטיפולו רגע לפני סיום תפקידו?

"ההחלטה להכביד כלכלית על בני העדה בחיובה בתשלום של מיליונים בכל שנה פוגעת בחופש הדת ותגיע בסופו של דבר לדוח הקונגרס השנתי העוסק בנושא", מזהיר רוטשטיין. "זה יהיה חבל"

"ההחלטה להכביד כלכלית על בני העדה בחיובה בתשלום של מיליונים בכל שנה פוגעת בחופש הדת ותגיע בסופו של דבר לדוח הקונגרס השנתי העוסק בנושא", מזהיר רוטשטיין. "זה יהיה חבל" הוא אומר. לדבריו, מיליוני שגרירים בהאים התומכים בישראל לא מבינים את המהלכים הננקטים נגד העדה ולא מבחינים בין מהלכי העירייה למדינת ישראל.

"חיפוש שווא אחר מניעים זרים"

משרד גיט־ברק-מיסטראל־ליבוביץ' סירב להתייחס לשאלות זמן ישראל.

מעיריית עכו נמסר בתגובה: "עיריית עכו מחויבת לבדוק מעת לעת את שומות הארנונה הנערכות על ידה כדי להבטיח את עמידתן בהוראות הדין. חיוב חסר או חיוב יתר הינו בלתי חוקי ולכן עושה העירייה מעת לעת בדיקות עובדתיות ומשפטיות שמטרתן התאמת השומות לצו הארנונה העירוני ולהוראות הדין.

ראש עיריית עכו שמעון לנקרי (צילום: פלאש90)

"לשם כך נעזרת העירייה בשירותים שונים, כגון שירותי מדידה ושירותים משפטיים הניתנים לה ברמה הגבוהה ביותר ולשביעות רצונה המלאה. גורמי המקצוע בעירייה (יועמ"ש, גזבר) הם שביקשו ממשרד עורכי הדין להידרש לנושא אי חיוב הבהאים בארנונה.

"הנושא הועלה לדיון על ידי העירייה בישיבות עבודה שוטפות מול משרד עורכי הדין והן בשיחות אחרות בהן הועלה גם נושא זה והתבקשה בחינתו! בדיקת ההסכם – שנחתם לפני שנים ארוכות מול הבהאיים – מול הוראות הדין ובדיקת האפשרות להודיע על ביטולו של אותו הסכם נעשתה במקצועיות וברגישות הנדרשת וארכה תקופה ארוכה עד הוצאת השומות באמצע שנת 2018.

"בדיקת ההסכם – שנחתם לפני שנים ארוכות מול הבהאיים – מול הוראות הדין ובדיקת האפשרות להודיע על ביטולו של אותו הסכם נעשתה במקצועיות וברגישות הנדרשת"

"יצוין כי פתיחת ההסכם נבחנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בעקבות עתירה שהגישו הבהאים. בית המשפט קבע כי בדין נפתח ההסכם וכי לא נפל פגם בהחלטת העירייה לפתוח את ההסכם שהעניק לבהאיים פטור מוחלט מארנונה.

"החיפוש אחר מניעים זרים לפתיחת השומה הינו חיפוש שווא המתעלם מהאמת הפשוטה – הבהאים זכו במשך שנים לפטור מלא מתשלום ארנונה שלא בהתאם להוראות הדין, והם מסרבים גם היום להכיר בחובתם לשאת בתשלומי ארנונה החלים על נכסים המוחזקים על ידם.

בניין עיריית עכו (צילום: נורית מלכין)

"עיריית עכו תמשיך לפעול להוצאת שומות אמת לכל בעלי הנכסים בעיר, תוך הפעלת הכלים החוקיים העומדים לרשותה לצורך בירור העובדות והתאמת השומות למצב העובדתי והחוקי".