חייל חמוש של הכוח הצבאי "אל־חשד א־שעבי" בעיראק מאבטח לוויה של חייל שנהרג בתקיפה אמריקאית, בגדאד, 25 בינואר 2024 (צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP)
AHMAD AL-RUBAYE / AFP

ארה"ב נוקמת באיראן באמצעות פגיעה בשליחיה, שלא תמיד נשמעים לטהרן

הפעילות האמריקאית נגד השחקנים הקשורים לאיראן עשויה להתברר כלא אפקטיבית ● בצל הזוועה בסודאן, כל ספקי האינטרנט הפסיקו לעבוד במדינה ● חרם ה־BDS על המותגים האמריקאיים פוגע ביצרנים המקומיים ● שנה לאחר רעידת האדמה הקטלנית בסוריה ובטורקיה, עשרות אלפים עדיין חיים באוהלים ● והשבוע ב־1982: טבח חמה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

האם איראן באמת שולטת בפרוקסי שלה?

חרף ההאשמות האמריקאיות, איראן ממשיכה להתנער מאחריות לירי שביצעו הפרוקסי שלה – ארגוני טרור עיראקיים־שיעיים – על בסיסים אמריקאיים בסוריה ועיראק. השבוע המתקפה האמריקאית על מיליציה שיעית בשם כתאא'ב חזבאללה גברה והביאה לחיסול של כמה מפקדים בארגון.

לעת עתה – וככל הנראה גם בעתיד הנראה לעין – ממשל ג'ו ביידן מעדיף להתמקד בפעולה נגד השחקנים המקומיים הקשורים לאיראן, ולא באיראן עצמה, כשברקע נשמעים קולות של רפובליקאים, כמו הסנאטור לינדזי גרהאם, שקוראים לביידן "לטפל בראש הנחש".

אולם, השאלות שצריכות להישאל הן האם הארגונים הללו אכן נשלטים באופן מוחלט על ידי איראן; והאם כשאיראן תורה להם להפסיק כל פעילות צבאית בסוריה ובעיראק זה אכן יקרה? המציאות, כרגיל, כנראה מורכבת יותר.

הסיפור של סוריה שונה מהסיפור של עיראק. בעיראק לפחות חלק מהמיליציות השיעיות שיורות על הבסיסים האמריקאיים הן חלק בלתי נפרד ממוסדות המדינה עצמה – ואף משולבות בכוח התנדבותי בשם "אל־חשד א־שעבי", שבאופן רשמי שייך לצבא העיראקי.

כרזה המציגה את קאסם סולימאני ואבו מהדי אל־מוהנדס בהפגנה נגד ארה"ב בבגדאד, עיראק, 13 בינואר 2024 (צילום: Murtaja LATEEF / AFP)
כרזה המציגה את קאסם סולימאני ואבו מהדי אל־מוהנדס בהפגנה נגד ארה"ב בבגדאד, עיראק, 13 בינואר 2024 (צילום: Murtaja LATEEF / AFP)

הן נשענות על תמיכה בקרב האוכלוסייה השיעית, שמהווה רוב בעיראק, רוכבות על גל של סנטימנט אנטי־אמריקאי חזק מאוד – ולא פועלות רק מתוך תפיסת נאמנות לאיראן. למעשה, לאחר חיסול קאסם סולימאני ומפקדם אבו מהדי אל־מוהנדס, הן האשימו את האיראנים בנקמה לא נחרצת מספיק – והגבירו את הפעילות נגד צבא ארה"ב.

כמובן שגם כסף, נשק ואימונים איראניים משחקים תפקיד משמעותי בהתחזקות המיליציות השיעיות בעיראק. אולם, כדאי לדעת שהגופים הללו מייצגים לא רק את איראן ואינם פועלים רק בשמה. אם ארה"ב רוצה להחליש את המיליציות העיראקיות, היא קודם כל חייבת להרחיק אותם ממוקדי השלטון – ואת זה קשה מאוד להשיג כשארה"ב נמצאת כבר עם רגל אחת בחוץ.

כמובן שגם כסף, נשק ואימונים איראניים משחקים תפקיד משמעותי בהתחזקות המיליציות השיעיות בעיראק. אולם, כדאי לדעת שהגופים הללו מייצגים לא רק את איראן ואינם פועלים רק בשמה

סודאן שוקעת באפלה

ביום רביעי סודאן שקעה בעלטה תקשורתית. כל שלושת ספקי האינטרנט במדינה הפסיקו לעבוד (שניים מהם הפסיקו להעניק את השירות כבר ביום שישי לפני כשבוע). מיליוני סודאנים נותקו מהמקור היחידי שממנו ניתן היה ללמוד על המתרחש בארצם – מלחמת אזרחים מדממת ואכזרית.

כוחות "התגובה המהירה", ה־RSF, האשימו את הצבא בניתוק האינטרנט ברקע הפעילות הצבאית באזור מערב דרפור. גופי התקשורת הנמצאים בשליטת המדינה האשימו מנגד את כוחות ה־RSF. מיליוני סודאנים מצטופפים עתה במחנות פליטים בתוך ומחוץ לארצם, אחרים מנסים להימלט מהמלחמה ללא הצלחה.

מבט על מחנה פליטים באדרה, צ'אד, הסמוך לגבול עם סודאן, 7 בדצמבר 2023 (צילום: Denis Sassou Gueipeur / AFP)
מבט על מחנה פליטים באדרה, צ'אד, הסמוך לגבול עם סודאן, 7 בדצמבר 2023 (צילום: Denis Sassou Gueipeur / AFP)

מקרים של חטיפה, רצח ואונס מזעזעים הולכים ומתרבים, ונראה שאיש לא באמת יודע מה קורה היום בסודאן, שלמרות כל הזוועות לא מככבת בכותרות הראשיות ולא נמצאת על סדר היום של העולם המערבי, שמפגין כבר ארבעה חודשים למען עזה, אך מתעלם מהמצב הקטסטרופלי בסודאן.

באו"ם קיבלו החלטה להעניק לסודאן חבילת סיוע הומניטרי משמעותית בגובה של כ־4.1 מיליארד דולר. הבעיה היא שמדינה כמו סודאן – שמכל בחינה מוגדרת כ"מדינה כושלת" – אין שום גורם מתכלל וסמכותי שיעסוק בהענקת הסיוע, יגן עליו וימנע מקבוצות יריבות להשתלט עליו בכוח, כמו שקרה בעבר, וכמו שגם קורה היום בעזה.

גם לאו"ם אין מנגנון כזה. המנגונים הבינלאומיים הקיימים היום יודעים להביא סיוע, אך אינם מסוגלים לדאוג שהוא יגיע רק למי שזקוק לו

גם לאו"ם אין מנגנון כזה ואין לו סמכות להתערב ואף להשתלט על חלק מהסמכויות של המדינה כדי לדאוג לרעבים, לחולים, לפצועים ולחסרי הכול. המנגונים הבינלאומיים הקיימים היום יודעים להביא סיוע, אך אינם מסוגלים לדאוג שהוא יגיע רק למי שזקוק לו.

סערה בכוס קפה

קשה לומר אם תמונת הכיפה בצבעי הלוגו של סטארבקס היא תמונה אותנטית או תוצרת AI – או אם אפילו באמת רואים בה את הלוגו של ענקית הקפה האמריקאית. אך לתומכי ה־BDS ברשתות החברתיות היא הספיקה כדי לקרוא שוב לחרם על סטארבקס "בגלל תמיכתה בישראל וביהודים".

התמונה של כיפת סטרבאקס שעוררה זעם בארצות הברית (צילום: צילום מסך)
התמונה של כיפת סטרבאקס שעוררה זעם בארצות הברית (צילום: צילום מסך)

התמונה, שצולמה לכאורה בארה"ב, הופצה מייד ברשתות פרו־פלסטיניות במערב ובמדינות מוסלמיות – וגרמה לסערה בכוס קפה. התמונה אולי לא אמיתית, אך החרם על המותגים האמריקאיים כמו סטארבקס, קוקה קולה, מקדונלד'ס, הוא אמיתי לגמרי.

מקדונלד'ס, שהעניקה ארוחות חינמיות לחיילים ישראלים, מדווחת על הפסדים ברבעון האחרון של 2023 במזרח התיכון, סין והודו, ביחס לשנים הקודמות. לאחר פרסום הדוחות, גם המניה שלה ירדה.  גם סטארבקס הפסידה כ־11 מיליארד דולר מתחילת המלחמה בעזה – והרשת הואשמה על ידי המחנה הפרו־פלסטיני בתמיכה גורפת בישראל.

גם קוקה קולה נפגעה. הכותרת הראשית של העיתון הטורקי "Yeni Şafak", המקורב לשלטון, השבוע הייתה: "החרם נתן תוצאות – המכירות של קוקה קולה התרסקו בטורקיה"

גם קוקה קולה נפגעה. הכותרת הראשית של העיתון הטורקי "Yeni Şafak", המקורב לשלטון, השבוע הייתה: "החרם נתן תוצאות – המכירות של קוקה קולה, התומכת בישראל, התרסקו רשמית בטורקיה".

הקמפיין נגד קוקה קולה – אחת התומכות הגדולות בישראל – החל להניב תוצאות. היקף המכירות של החברה בטורקיה ב־2023 ירד ב־5.1%. ברבעון הרביעי הוא ירד ב־21.8%. החברה המקומית שמייצרת את המשקה בטורקיה, Coca Cola İçecek, ניסתה להסביר שמי שמייצר את המשקה הם הטורקים –  ומי שייפגע הם לא רק בעלי המניות, אלא העובדים הפשוטים.

הפגנות תמיכה בחמאס באיסטנבול, טורקיה, ב-15 באוקטובר 2023 (צילום: YASIN AKGUL / AFP)
הפגנות תמיכה בחמאס באיסטנבול, טורקיה, 15 באוקטובר 2023 (צילום: YASIN AKGUL / AFP)

ההסבר כנראה נפל על אוזניים ערלות. החברה גם ניסתה להסביר שהמכירות צנחו גם בגלל רעידת האדמה הגדולה שאירעה בדיוק לפני שנה – וצפויה לחזור לרווחיות גבוהה יותר בשנת 2024.

כשנה לאחר רעידת האדמה, פליטים עדיין חיים באוהלים

הקור של פברואר הגשום מורגש היטב באוהלים הצפופים של הפליטים הסורים בצפון־מערב המדינה. לפני כשנה כ־100 אלף סורים איבדו את ביתם ברעידת אדמה; כ־5,900 נהרגו. רעידת האדמה פגעה באופן אנוש יותר בטורקיה השכנה, אך בגלל הסכסוך עם סוריה וצמצום היקף הסיוע שהגיע לאזור הנשלט על פי רוב על ידי קבוצות המורדים, מצב הפליטים לא השתפר משמעותית בשנה האחרונה.

רעידת האדמה פגעה באופן אנוש יותר בטורקיה השכנה, אך בגלל הסכסוך עם סוריה וצמצום היקף הסיוע שהגיע לאזור הנשלט על פי רוב על ידי קבוצות המורדים, מצב הפליטים לא השתפר משמעותית בשנה האחרונה

בתים רבים שנפגעו באזור אינם עומדים בקריטריונים למתן סיוע, אך הם גם אינם ראויים למגורים. בעלי הבתים שהתמזל מזלם לקבל מענקי סיוע לשיפוץ מספרים כי מחירי חומרי בניין מרקיעים שחקים.

גם בטורקיה השכנה המצב אינו פשוט. בשנה שעברה – שנת בחירות – הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הבטיח שכ־300 אלף בתים חדשים יהיו מוכנים עד פברואר 2024. על פי דוברות הנשיאות, כ־46 אלף בתים חדשים נבנו ונמסרו לבעליהם.

ילדה שניצלה ברעידת האדמה בסוריה על רקע גרפיטי לזכר הקורבנות במחוז חלב, 2 בפברואר 2024 (צילום: Aaref WATAD / AFP)
ילדה שניצלה מרעידת האדמה בסוריה על רקע גרפיטי לזכר הקורבנות במחוז חלב, 2 בפברואר 2024 (צילום: Aaref WATAD / AFP)

נוסף על כך, לפי הדוברות, יש עוד מאות אלפי התחלות בנייה. את הטענות הללו קשה לבדוק. מבחינת המקומיים – שרבים מהם שכרו את בתיהם ואיבדו את כל רכושם – הם אינם זכאים לפיצוי וההבטחות הללו לא שוות הרבה. "את היקר לנו מכל ממילא אף אחד לא יחזיר", הם אומרים.

השבוע במזה"ת: טבח המוני בחמה

המרד של אנשי האחים המוסלמים בעיר חמה, שהחל בשבוע הראשון של פברואר 1982 נגד משטר הנשיא הסורי חאפז אל־אסד, הפך לעילה למבצע צבאי נגד תושבי העיר – וכלל טבח המוני ורצח של אלפים רבים.

בתחילת מרץ אספו הרשויות תלמידים מכפרי הסביבה כדי שאלה ינקו את הרחובות, ישטפו את הדם, יאספו את הגופות ויסלקו את הכלבים המשוטטים

במבצע, שעליו פיקד אחיו של הנשיא רפעת אל־אסד, השתתפו כ־3,000 חיילים. כמחצית מהם היו חיילי קומנדו מהיחידות המובחרות. בבוקר 4 בפברואר פרצו כ־20 טנקים את המחסומים שהציבו פעילי הארגון בכניסה לעיר, והחלו לירות עליהם ועל הבתים בסביבה.

המסגד הגדול בעיר התמוטט, וכעבור מספר שעות קרסו גם רוב הבניינים בקרבת המחסומים. יחידות הצבא מסביב לעיר החלו להפגיז בירי ארטילרי את השכונות שהיו מעוזי האחים המוסלמים: בארודי, קילאני, הדרא וחמידיה.

ההריסות בחמה, סוריה, אחרי הטבח, 1982 (צילום: Sam Levant, רשות הציבור)
ההריסות בחמה, סוריה, אחרי הטבח, 1982 (צילום: Sam Levant, רשות הציבור)

המערכה נמשכה כמה שבועות. בתחילת מרץ אספו הרשויות תלמידים מכפרי הסביבה כדי שאלה ינקו את הרחובות, ישטפו את הדם, יאספו את הגופות ויסלקו את הכלבים המשוטטים.

עיתונאי הניו יורק טיימס תומאס פרידמן ביקר בעיר בסוף חודש מאי והעיד כי הבחין בשלושה אזורים, כל אחד מהם בגודל של מגרש כדורגל, שהמבנים שעליהם נמחקו והשטח עצמו יושר וכוסה בבטון. לפי ההערכות הנמוכות ביותר, באירוע הקשה הזה נהרגו לפחות 10 אלף בני אדם. אולם, חוקר סוריה בשם רוברט פיסק העריך שהמספר האמיתי מתקרב לכ־40 אלף.

עוד 1,175 מילים
סגירה