כמרכז הרפואי היחיד בדרום שמטפל בטראומה רמה 1 וברפואה שלישונית, בית החולים סורוקה בבאר שבע קיבל את מספר הפצועים הגדול ביותר ב־7 באוקטובר.
סורוקה נמצא במרחק 40 קילומטרים מרצועת עזה – וב־7 באוקטובר מחבלי חמאס הגיעו במתקפת הפתע שלהם למרחק של כעשרה קילומטרים בלבד מבית החולים. ביום הקשה ביותר מאז הקמת המדינה – ומאז השואה עבור העם היהודי – 1,200 בני אדם נהרגו, 1,600 נפצעו ו־253 נחטפו לעזה.
באותה שבת, מ־7:30 בבוקר ועד חצות סורוקה טיפל ב־676 פצועים שהובאו באמבולנסים, במסוקים ובמכוניות פרטיות. ביום הטבח מספר המטופלים – תחת מטחי רקטות בלתי פוסקים – היה גדול פי ארבעה ממספר האנשים הגדול ביותר שטופלו עד אז ביממה אחת בסורוקה.
מאז 7 באוקטובר, מספר הנפגעים שטופלו במרכז הרפואי עומד על יותר מ־2,700, רובם חיילים שנפצעו בלחימה בעזה מאז 27 באוקטובר.
"במשך הזמן הזה [של היממה הראשונה] טופלו ביחידת הטראומה 120 פצועים באורח אנוש. בוצעו 96 ניתוחים, וניתנו עירויים של 200 מנות דם, בזמן שמנות דם נוספות הוחשו אל המרכז הרפואי. 209 מטופלים נזקקו לאשפוז בשל פצעיהם", כתבה קבוצת רופאים מסורוקה במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Intensive Care Medicine.
כמעט מייד, רופאים מהמרכז הרפואי סורוקה – כמו גם אנשי רפואה רבים אחרים שטיפלו בקורבנות חמאס ב־7 באוקטובר – חשו צורך להפיץ במהרה את הלקחים שלמדו מאותו אירוע רב־נפגעים חסר תקדים. לאחרונה, מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופסור מיכאל הלברטל, הציג הרצאה בנושא בפני בית הלורדים הבריטי.
לאחר שבדקו מה עבד כמתוכנן ב־7 באוקטובר ומה לא, הצוותים הרפואיים, מנהלי בתי החולים ומשרד הבריאות חידדו את הנהלים עבור המוסדות הרפואיים ומערכת הבריאות הישראלית ככלל
לאחר שבדקו מה עבד כמתוכנן ב־7 באוקטובר ומה לא, הצוותים הרפואיים, מנהלי בתי החולים ומשרד הבריאות חידדו את הנהלים עבור המוסדות הרפואיים ומערכת הבריאות הישראלית ככלל. "הפילוסופיה היא שהידע שאנחנו צוברים הוא לא שלנו. הוא בידינו כדי לחלוק אותו", אומר הלברטל.
מחברי המאמר – שכותרתו, "ההתקפות על ישראל ב־7 באוקטובר 2023: ניסיון מהחזית של מרכז שלישוני יחיד" – הם מנהל סורוקה ד"ר שלומי קודיש, סגן מנהל סורוקה ומנהל היחידה למיון פנימי ד"ר דן שוורצפוקס, המומחה לרפואת טיפול נמרץ ד"ר עמית פרנקל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ד"ר מוטי קליין, האורתופד ד"ר אלכסנדר גפטלר וסגן מנהל סורוקה ד"ר יעקב דרייהר.
במאמרם, הרופאים מספקים ציר זמן מפורט של התגלגלות האירועים בבית החולים ב־7 באוקטובר ובמשך כמה ימים לאחר מכן – ומסבירים כיצד בית החולים סורוקה פעל על פי גישה בת חמישה ממדים שהתגלתה כמוצלחת בהתמודדות עם אירוע חריג ועצים בסדר גודל כזה.
"גיוס מוקדם ועצמאי" הוא מכריע
ראשית, כבר ב־08:00 בבוקר ב־7 באוקטובר בסורוקה הכריזו על תקרית רבת נפגעים, במה שמחברי המאמר מכנים כ"גיוס מוקדם ועצמאי". כל צוות בית החולים הוזעק מייד לטפל בפצועים שזרמו לבית החולים.
בסורוקה החלו להעביר מטופלים לבתי חולים אחרים כבר בשעות המוקדמות של 8 באוקטובר. הדבר אפשר לסורוקה לפנות מקום לגלים אפשריים נוספים של נפגעים
כדי לתגבר את הצוות, בסורוקה ביקשו סיוע מצוותים של מרכזים רפואיים אחרים, ועד הערב הגיעו לסייע 28 אחיות ו־18 רופאים חיצוניים. הצעד השלישי היה לארגן מחדש ובמהירות את שטח בית החולים, הציוד והמשאבים לצורך קבלת מספר רב של פצועים קשה שנזקקו לרפואת טראומה, ניתוחים והדמיות.
רביעית, בסורוקה החלו להעביר פצועים לבתי חולים אחרים כבר בשעות המוקדמות של 8 באוקטובר. בסך הכול, 130 פצועים הועברו באמבולנסים או במסוקים בתוך ימים אחדים. הדבר אפשר לסורוקה, שחידש במהירות את המלאים, לפנות מקום לגלים אפשריים נוספים של נפגעים.
לבסוף, בסורוקה המשיכו בו בזמן לטפל בנפגעים שכבר אושפזו ולשמור על ביטחונם. מי שהיה עליהם להישאר בבית החולים הועברו במהירות לאזורים ממוגנים, ו־190 אחרים שוחררו כדי לפנות מקום לנפגעים נוספים.
דאגה לצוות ולמשפחות
המאמר גם דן באופן שבו הנהלת סורוקה טיפלה במשפחות הפצועים, שרבות מהן לא ידעו אם יקיריהן חיים או מתים או היכן הם נמצאים. "כשאירועי היום התבררו והציבור התוודע למספר הרב של הקורבנות והנעדרים, המרכז הרפואי הוצף במשפחות שהגיעו לחפש את יקיריהן.
"מעונות יום לטיפול במאות ילדים של חברי צוות נפתחו ביום השני למלחמה, שירות שבלעדיו ההורים לא היו יכולים למלא את תפקידם מציל החיים"
"מרכז מידע לציבור נפתח כדי לתת מענה לצרכים הללו, הן פנים אל פנים והן בטלפון, בהתבסס על צוות העובדים הסוציאליים שלנו", כתבו המחברים. הם גם ציינו כי היה זה באחריותו של בית החולים לדאוג לצוות שלו במהלך התקרית רבת הנפגעים ואחריה.
"ראשית, [משמעות הדבר הייתה] לדאוג לאנשי הצוות ובני משפחותיהם הרבים שנפגעו ישירות מהאירועים הקטלניים ב־7 באוקטובר, לרבות מקרי מוות או חטיפה של אנשי צוות או קרובי משפחתם. מעונות יום לטיפול במאות ילדים של חברי צוות נפתחו ביום השני למלחמה, שירות שבלעדיו ההורים לא היו יכולים למלא את תפקידם מציל החיים", כתבו הרופאים.
"טיפול תומך הוצע גם למטפלים ולכוחות החירום וההצלה שהגישו עזרה לזרם הבלתי פוסק של נפגעים ב־7 באוקטובר", הם הוסיפו.
הלורדים הבריטים לומדים מרמב"ם
הרבה מהנקודות שהועלו במאמר דומות לאלה שנכללו בהרצאה שהציג מנהל רמב"ם הלברטל ב־24 בינואר בבית הלורדים הבריטי, שאליו הוזמן על ידי הלורד פול ביו, תומך ותיק של ישראל.
"אחד הנושאים העיקריים שהם רצו שאני אדבר עליהם [בפרלמנט] היה המוכנות של רמב"ם, ואיך זה יכול לעזור למערכת הבריאות הלאומית של בריטניה"
למוחרת, הלברטל ומנהל מערך הטראומה ברמב"ם ד"ר האני באחוס, נפגשו עם עמיתים בריטים בבית החולים רויאל לונדון, מרכז הטראומה העמוס ביותר בבריטניה, כדי לדון בשיתופי פעולה אפשריים.
"אחד הנושאים העיקריים שהם רצו שאני אדבר עליהם [בפרלמנט] היה המוכנות של רמב"ם, ואיך זה יכול לעזור למערכת הבריאות הלאומית של בריטניה לשפר המוכנות שלה", אומר הלברטל לזמן ישראל.
"העניין הוא להבין כיצד לגרום למערכות לשתף פעולה ולעבוד ביחד – בתוך בית החולים, עם [שירותי החירום] בטיפול טרם ההגעה לבית החולים ועם שותפים בממשלה. איך אתה גורם למערכות האלה לעבוד ביחד בזמנים מאתגרים, כשאתה צריך להיות הכי יעיל כדי להציל חיים", הוא אומר.
פתרונות המותאמים לסיכונים
בשונה מסורוקה, רמב"ם לא היה בקו החזית ב־7 באוקטובר, אלא קיבל בעיקר מטופלי מיון משני. אולם, לנוכח ההתנגשויות המתמשכות בין צה"ל לחזבאללה וארגוני טרור אחרים הנתמכים על ידי איראן לאורך גבול הצפון, רמב"ם נמצא בכוננות גבוהה וערוך להעביר את כל פעילותו לבית החולים התת־קרקעי שלו, הגדול ביותר בעולם, במקרה שתפרוץ מלחמה בקנה מידה מלא.
"לכל מדינה יש הערכת סיכונים שונה. בשבילנו, כמובן, עימות צבאי הוא נושא מרכזי, אבל זה לא כך בכל העולם. אז צריך לבחון את הסיכונים שאליהם חשוף כל מתקן במדינה"
"כשאתה עוסק במוכנות חירום, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא הערכת הסיכונים שלך. לכל מדינה יש הערכת סיכונים שונה. בשבילנו, כמובן, עימות צבאי הוא נושא מרכזי, אבל זה לא כך בכל העולם. אז צריך לבחון את הסיכונים שאליהם חשוף כל מתקן במדינה. למתקנים שונים יש אתגרים שונים", מסביר הלברטל.
"תוכניות מוכנות צריכות להיות מותאמות לכל מתקן. זה לא העתק–הדבק", הוא אומר. הפעם, התרחיש שרמב"ם נערך לקראתו הוא של 60 ימי מלחמה שבהם טילים עוצמתיים נופלים סביב בית החולים כל ארבע דקות.
היערכות בנפרד וכמערכת מקושרת
בדומה לדגש של רופאי סורוקה על "גיוס מוקדם ועצמאי", הלברטל אומר כי כל מוסד רפואי צריך להיות פרואקטיבי ולארגן את הדרוש לו לצורך מוכנות מלאה לכל מצב חירום.
הלברטל מסביר כי הרעיון של חניון תת־קרקעי שניתן להסב בתוך 36 שעות למתקן רפואי עצמאי בתפקוד מלא – ומכיל 2,000 מיטות – עלה במועצת המנהלים של רמב"ם בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב־2006.
"צריך להסתכל על זה כמערכת. אתה לא יכול לעבוד לבד באירועים גדולים. ישראל היא מדינה קטנה, אבל זה חשוב גם במדינות יותר גדולות. אתה צריך לשתף פעולה עם אחרים"
"העורף הותקף, ולא היה מיגון לבית החולים. הצוות, הנפגעים והמטופלים לא היו בטוחים. אז בסוף המלחמה הנהלת בית החולים החליטה שאסור שזה יקרה שוב. המחויבות הזאת באה מבית החולים, לא מהממשלה או ממשרד הבריאות", הוא אומר.
כמו הרופאים מסורוקה, הלברטל מדגיש את החשיבות שבשימור החוסן של בתי החולים כך שיוכלו להתמודד עם אירועים רבי נפגעים.
"צריך להסתכל על זה כמערכת. אתה לא יכול לעבוד לבד באירועים גדולים. ישראל היא מדינה קטנה, אבל זה חשוב גם במדינות יותר גדולות. אתה צריך לשתף פעולה עם אחרים, והקשרים האלה צריכים להיבנות מבעוד מועד", הוא אומר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם