מי ביקש מלחמת דת ולא קיבל?
אחרי אינספור ספינים והדלפות, לפי שעה עדיין לא ברור האם ממשלת ישראל אכן החליטה להגביל את הגישה של אזרחי ישראל הערבים למסגד אל־אקצא במהלך חודש רמדאן או לא.
אולם, גם אם בסופו של דבר לא תתקבל העמדה של השר איתמר בן גביר – המנוגדת לעמדת שב"כ וגופי ביטחון נוספים – הנזק מעצם הדיון בסוגיה הזאת כבר נגרם. סביר להניח שבגלל האיומים של בן גביר, הרבה יותר מתפללים יגיעו לירושלים במהלך חודש רמדאן. אם לא יתנו להם להיכנס לאל־אקצא – הם יתפללו ליד, למשל באזור שער שכם, הידוע כאזור מועד לפורענות.
אם לאחר האירועים המזוויעים של 7 באוקטובר היה נדמה כי רגש של סולידריות עם ישראל סוחף את הציבור הערבי – שהביע הזדהות רבה יותר עם המדינה מאשר קודם לכן – ניתן רק לדמיין מה חשים האזרחים הערבים עתה, כשפירומן מסוכן יושב בכיסא השר ומאשים אותם בבעיות הביטחוניות של ישראל.
גם בעולם הערבי שמו לב לאיומים של בן גביר ולרפיסות של בנימין נתניהו, שכנראה מוכן גם לנגב את הישבן של השר אם זה יבטיח את שלמות הקואליציה שלו. בירדן, מרוקו, איחוד האמירויות, מצרים וערב הסעודית מודאגים מאוד מההסלמה האפשרית בירושלים, בעוד שהציבורים במדינות הללו משוכנעים שישראל מתעתדת לגרש את המוסלמים מאל־אקצא ולמנוע את גישתם אליה.
הרי זה מה שאומרים בפה מלא השר בן גביר ועדת תומכיו. ירושלים שקטה היום, אבל רק למראית עין. מי שמעוניין במלחמת דת יכול רק לתת דחיפה קלה ולקבל את מבוקשו. חמאס, שיצאה למלחמה נגד ישראל, ידעה מה היא עושה כאשר קראה למלחמה בשם "מבול אל־אקצא".
לא עזה, אלא ירושלים היא זאת שמסוגלת לאחד את כל הזירות נגד ישראל. הנזק כבר נגרם, אך עדיין לא מאוחר לתקן אותו, לקחת אחריות על המצב ולהתחיל לעבוד קשה כדי שרמדאן 2024 יעבור בשקט.
לא עזה, אלא ירושלים היא זאת שמסוגלת לאחד את כל הזירות נגד ישראל. הנזק כבר נגרם, אך עדיין לא מאוחר לתקן אותו, לקחת אחריות על המצב ולהתחיל לעבוד קשה
רצח הסטודנט האיטלקי במצרים ממשיך להדהד באיטליה
השבוע התחדש ברומא משפטם של ארבעת אנשי הביטחון המצרים הבכירים שהואשמו בחטיפה וברצח של הסטודנט האיטלקי ג'וליו רג'ני בקהיר בשנת 2016. מצרים ואיטליה חקרו בנפרד את האירוע הקשה והגיעו למסקנות מנוגדות. במצרים האשימו בכלל כנופיה חמושה ברצח של רג'ני והתנערו מהאשמות נגד אנשי כוחות הביטחון שלכאורה היו שותפים לחטיפה ולרצח.
כאמור, התובעים האיטלקים מאשימים את הארבעה – הקולונל מגדי שריף, איש המודיעין הכללי של מצרים; אלוף טארק סאביר, ראש ביטחון המדינה לשעבר; אלוף משנה הישאם הלמי, בכיר במשטרה; ואלוף משנה את'ר כמאל, לשעבר ראש חקירות בקהיר – בחטיפת רג'ני.
שריף אף הואשם ב"קשירת קשר לביצוע רצח בנסיבות מחמירות". ארבעת הנאשמים מעולם לא הגיבו בפומבי להאשמות נגדם, אך, כאמור, מצרים דוחה באופן מוחלט את המסקנות של החוקרים האיטלקים.
ג'וליו רג'ני חקר במסגרת הדוקטורט שלו את האיגודים המקצועיים העצמאיים במצרים ואת תפקידם של הממשלה והצבא בכלכלה המצרית. האיגודים העצמאיים היו חשובים במיוחד בעידן האביב הערבי משום שהם לא היו כפופים למשטר המצרי ושיחקו גם תפקיד פוליטי.
על פי התביעה האיטלקית, שירותי הביטחון המצריים עקבו אחרי רג'ני, חטפו אותו ורצחו אותו באכזריות ובעינויים קשים. הפרשה הזאת העיבה על הקשרים בין איטליה למצרים
על פי התביעה האיטלקית, שירותי הביטחון המצריים עקבו אחרי רג'ני, חטפו אותו ורצחו אותו באכזריות ובעינויים קשים. הפרשה הזאת העיבה על הקשרים בין איטליה למצרים, אך לאחר מספר שנים שתי המדינות יישרו את ההדורים.
עתה התביעה האיטלקית זימנה גם את ראש ממשלת איטליה לשעבר מתאו רנצי וגם את נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי. אנשי האופוזיציה במצרים טענו שסימני האלימות שנמצאו על גופתו של רג'ני נגרמו מעינויים, שהופעלו גם נגד מבקרי שלטון במצרים.
מטוס קרב טורקי המריא לטיסת ניסיון
מאז שפרצה המלחמה באוקראינה, תעשיית הנשק הטורקית התפרסמה בכל העולם בזכות ה"ביירקטארים" –הכטב"מים ששימשו את הצבא האוקראיני בתחילת המלחמה. עתה טורקיה רוצה לעשות עוד צעד משמעותי לכיוון של עצמאות בתחום הטכנולוגיות הצבאיות – לייצר במדינה מטוס קרב מתקדם. המטוס הטורקי, דור חמישי, המריא השבוע לטיסת ניסיון ראשונה.
התעשייה האווירית הטורקית בחרה במנועי F-110 של ג'נרל אלקטריק למטוס החדש שלה. המסקנה במערב היא שחיל האוויר הטורקי זקוק מאוד למטוסי קרב חדשים כדי לשדרג את צי מטוסי ה־F-15 שברשותו. אחרי שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן החליט לרכוש מרוסיה מערכות הגנה אוויריות, בוטלה העסקה האמריקאית לרכישת מטוסי קרב F-35.
בטורקיה מתכננים להכניס את המטוס החדש לפעולה כבר בשנת 2030, אך מקורות במערב טוענים שהדרך לשם עדיין ארוכה. כך או אחרת, גם אם יצור המטוס הטורקי ייקח עוד כמה שנים, נראה שאנקרה נחושה להתגבר על התלות בתעשייה האווירית המערבית וגם לחזק את מעמדה בתור מעצמת נשק אזורית. לפי דיווחים בתקשורת האוקראינית, בקייב כבר הביעו התעניינות במטוסי הקרב.
מנהיג האופוזיציה התוניסאית פתח בשביתת רעב בכלא
לפני כשלושה שבועות, ראשד אל־גנושי, מנהיג האופוזיציה התוניסאית, נידון יחד עם חתנו לשלוש שנות מאסר על ידי בית המשפט בתוניסיה בגין מימון זר בלתי חוקי ונקנס בסך 1.17 מיליון דולר בשם מפלגתו. השבוע אל־גנושי פתח בשביתת רעב ובכך הצטרף לשלושת המנהיגים האופוזיציוניים השובתים רעב כבר כמה ימים במחאה על תנאי כליאתם.
לפני 13 שנים, כשאל־גנושי חזר לארצו כמנצח בעקבות המחאה ההמונית והדחת הנשיא, אי אפשר היה להאמין שבעוד קצת יותר מעשור תוניסיה תחזור להיות מדינה אוטוריטרית
לפני 13 שנים, כשאל־גנושי – מייסדה של תנועת א־נהדה האסלאמיסטית בתוניסיה – חזר לארצו כמנצח בעקבות המחאה ההמונית והדחת הנשיא זין אל־עאבדין בן עלי, אי אפשר היה להאמין שבעוד קצת יותר מעשור תוניסיה תחזור להיות מדינה אוטוריטרית.
תומכי אל־גנושי מאשימים את הנשיא קייס סעיד בפגיעה אנושות בדמוקרטיה התוניסאית ובסגירת חשבונות עם אנשי אופוזיציה, לאחר שהכפיף לעצמו את מערכת המשפטי במדינה וגם את הפרלמנט.
הניסוי הדמוקרטי בתוניסיה הסתיים עם בחירתו של סעיד, פרופסור למשפט חוקתי, שבמהרה הפך לעריץ. הכלכלה התוניסאית מדשדשת, רבים מאזרחי המדינה מלינים על הרעה במצבם הכלכלי – לעומת המצב הרע שהיה בימיו של בן עלי – והחילוניים במדינה חוששים מהכוונות האלימות של האסלאם הקיצוני.
המפלגה האסלאמיסטית של אל־גנושי מעולם לא הייתה אלימה וכוחנית כמו האחים המוסלמים במצרים, ובמהלך העשור הדמוקרטי של תוניסיה היא הגיעה לפשרות מרחיקות לכת עם מפלגות אחרות במדינה. זאת הייתה דוגמה מרתקת של התמתנות הזרם האסלאמיסטי, שהבין כי דרישות מקסימליסטיות רק יפגעו בו וירחיקו ממנו תומכים רבים.
א־נהדה גם תמכה בסעיד – מוסלמי מאמין – במהלך הבחירות לנשיאות ב־2019. מאז הנשיא החדש פנה נגד תומכיו וגם נגד גורמים אופוזיציוניים אחרים – דתיים או חילוניים – במטרה לחזק את שלטונו
א־נהדה גם תמכה בסעיד – מוסלמי מאמין – במהלך הבחירות לנשיאות ב־2019. מאז הנשיא החדש פנה נגד תומכיו וגם נגד גורמים אופוזיציוניים אחרים – דתיים או חילוניים – במטרה לחזק את שלטונו ולהחליש את האופוזיציה.
כך מצא את עצמו אל־גנושי הקשיש בבית הסוהר יחד עם מספר פוליטיקאים אחרים. ספק אם שביתת הרעב תסייע להם מול המנהיג האוטוריטרי, האיש החזק החדש של תוניסיה.
השבוע במזה"ת: "האביב הערבי" מגיע למרוקו
ב־20 בפברואר 2011 אלפי מרוקאים יצאו לרחובות בעשרות ערים במדינה ודרשו דמוקרטיה, להפסיק את השחיתות וזכות כבוד אדם בסיסית: "האביב הערבי", שכבר חולל מהפכה בתוניסיה ובמצרים – הגיע עתה למרוקו.
להבדיל מתוניסיה ומצרים, שם המפגינים קראו להדחת השליטים ולשינוי משטרי, המפגינים במרוקו הפגינו בעד שינויים מבניים ולא נגד המלך, אם כי במהלך ההפגנות נשמעו קריאות בזכות העברת סמכויות רבות יותר מבית המלוכה אל הפרלמנט והממשלה.
13 שנים לאחר מכן, המשטר המרוקאי שרד את האביב הערבי, בין היתר בגלל הגמישות היחסית שהפגין והדיאלוג הלאומי שנפתח לאחר האירועים הדרמטיים
התנועה – שזכתה לכינוי "תנועת 20 בפברואר" על שם יום המחאה הראשון – נחשבת לתנועת המחאה הגדולה בתולדות מרוקו המודרנית, והיא אחראית לשינויים החוקתיים והפוליטיים שהמדינה הייתה עדה להם מאז.
13 שנים לאחר מכן, המשטר המרוקאי שרד את האביב הערבי, בין היתר בגלל הגמישות היחסית שהפגין והדיאלוג הלאומי שנפתח לאחר האירועים הדרמטיים. יחד עם זאת, הסיבות שהביאו את ההמונים לצאת לרחובות אז – וגם בהזדמנויות נוספות לאחר מכן – עדיין קיימות.
רוב המרוקאים מאמינים שהשחיתות עדיין נפוצה מאוד ברחבי המדינה, ושהרפורמות שהתרחשו מאז האביב הערבי אינן מספיקות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
העולם הערבי מאוחד נגד ישראל כבר עשרות שנים,מה הקשר בן גביר ?לא נמאס לכם להאשים את הימין ?אולי תביטו על העיוורון של השמאל שהביא את ישראל לקטסטרופה ביטחונית ?בגידות סרבנות ושלום מדומיין עם עם מדומיין עם של רוצחים ואנסים.ישראל חייבת לעמוד איתן מול כל העולם הערבי ללא ליקוקי תחת.
בינתים הפירומנים בממשלה מתנהגים בצורה הכי שפויה.. השב"כ וגופי הביטחון השפויים הובילו אותנו לחוסר משילות ופחד להפעיל סמכות מול טרוריסטים וגופים ומדינות שחפצות בהשמדתנו וביטול הזיקה בין ארץ ישראל לעם ישראל.. בן גביר ממש לא םירומן.. ההתרפסות המתמדת היא הגורם ל7 לאוקטובר. ואם נגזר עלינו מלחמה תמידית מול עולם ערבי שחפץ בהשמדתנו נעשה את זה בראש מורם וללא מורא. שהם יפחדו.. הגיע הזמן לשנות את המשוואה.. אנחנו הריבון ומי שלא יכבד את חוקי המדינה יותר. לערביי ישראל יש הרבה מה להפסיד. הם חיים במדינה שיכולה להציע להם הרבה יותר משכנותינו הערביות.. כדאי להם לדעת את זה..