בימים האחרונים מתרבים הסימנים המעידים על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו איננו מתלהב בלשון המעטה מהרעיון להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור ביסודיות את הסיבות למחדל הנורא של ה-7 באוקטובר.

במסיבת העיתונאים שקיים בינואר אמר נתניהו כי "את החקירות והבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה ולא בעיצומה. אני לא רוצה שקצינים ומדינאים יעסקו בחיפוש עורך דין. זו טעות. צריך לעסוק רק בניצחון במלחמה".

באחת ממסיבות העיתונאים אמר נתניהו כי "את החקירות והבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה ולא בעיצומה. אני לא רוצה שקצינים ומדינאים יעסקו בחיפוש עורך דין. זו טעות. צריך לעסוק רק בניצחון במלחמה"

גם עיתונאים ופרשנים התומכים בעמדותיו של נתניהו מביעים דעות דומות. העיתונאי אמנון לורד כתב לאחרונה ב"ישראל היום":

"אין את מי למנות לוועדת חקירה משום שאין לציבור אמון בשום הרכב של ועדת חקירה. יתרה מזאת, נכתב כבר שאין צורך להקים ועדת חקירה. זה נושא להיסטוריונים בעתיד".

לורד מציע להקים ועדה של 2-3 אנשים שיגישו את הדו"ח במהירות האפשרית". לדעתו מועמדים המתאימים לכהן בוועדה כזו הם האלוף במיל ניצן אלון, השר לשעבר יובל שטייניץ והשר לשעבר יזהר שי ששכל את בנו במלחמה בעזה.

כמובן שכוונתם של נתניהו והתומכים בעמדתו היא ברורה. הם רוצים לסכל הקמת ועדת חקירה ממלכתית עפ"י חוק ועדות חקירה בראשות שופט ביהמ"ש העליון, שתחקור מי אשם בכישלון הנורא של ה-7 באוקטובר, מי הם אותם בעלי תפקידים בממשלה, בכנסת ובצה"ל שנושאים באחריות למותם של 1400 ישראלים בשבת השחורה.

ברור לנתניהו ולתומכים בו שראש הממשלה לא ייצא נקי מדו"ח כזה. למרות הניסיון של המקורבים לו לזרוק את כל האשמה על הרמטכ"ל וצמרת צה"ל, השב"כ והמוסד, ברור שלנתניהו יש חלק חשוב באחריות למחדל הנורא ביותר בתולדות המדינה.

חקירה של גוף אובייקטיבי ובלתי תלוי הכרחית לא רק כדי לערוף ראשים ולסלק מתפקידם את כל האחראים לכישלון המחפיר, אלא כדי להפיק את כל הלקחים והמסקנות על מנת להבטיח שהתרחשות מזעזעת כזו לא תקרה שוב.

חקירה של גוף אובייקטיבי ובלתי תלוי הכרחית לא רק כדי לערוף ראשים ולסלק מתפקידם את כל האחראים לכישלון המחפיר, אלא להפקת הלקחים והמסקנות שיבטיחו כי התרחשות מזעזעת כזו לא תקרה שוב

חוק ועדות חקירה שאושר בכנסת ב-1968 קובע, כי הסמכות להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא בידי הממשלה, כאשר "קיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור".

עפ"י החוק, נשיא ביהמ"ש העליון ממנה את חברי הוועדה, כשבראשה חייב לכהן שופט של ביהמ"ש העליון או ביהמ"ש המחוזי או שופט כזה בדימוס.

עפ"י החוק, הוועדה מוסמכת להזמין עדים על מנת לחקור אותם, לדרוש מהם תשובות שאינן מתחמקות, להשביע עדים ולדרוש מהם להראות מסמכים שברשותם. יו"ר הוועדה רשאי להוציא צו חיפוש לשם הצגת מסמך או מוצג הדרוש לחקירה.

כן נקבע בחוק, שעל הוועדה להודיע מראש למי שעלול להיפגע מהחקירה במה הוא עלול להיפגע, ולהעמיד לרשותו את חומר הראיות הנוגע לאותה פגיעה. מי שמקבל הודעה כזו רשאי להסתייע בעורך דין.

בתום דיוניה מפרסמת הועדה דו"ח על תוצאות החקירה ועל המלצותיה.
אין ספק שזו המסגרת היחידה שיכולה לדון ביסודיות ובכובד ראש במחדל הנורא של ה-7 באוקטובר ולקבוע במפורש מי נושא באחריות לכך ומה העונש שיוטל עליו.

עד היום הוקמו 20 ועדות חקירה ממלכתיות.

בתום דיוניה מפרסמת הוועדה דו"ח על תוצאות החקירה והמלצותיה. זו המסגרת היחידה שיכולה לדון ביסודיות במחדל הנורא של ה-7 באוקטובר ולקבוע במפורש מי נושא באחריות ומה העונש שיוטל עליו

הוועדות המפורסמות שבהן: ועדת אגרנט לחקירת המחדלים של מלחמת יום הכיפורים, ועדת כהן לחקירת אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון, ועדת בייסקי לחקירת המשבר במניות הבנקים, ועדת לנדוי לחקירת שיטות החקירה של השב"כ, ועדת שמגר לחקירת הטבח במערת המכפלה, ועדת שמגר לחקירת רצח רבין, ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000, ועדת נאור לחקירת האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי וועדת גרוניס לחקירת נושא רכש הצוללות וכלי השייט.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.